חוקרים ממשימת ניו הורייזונס, שחקרה את כוכב הלכת הננסי פלוטו, פרסמו לאחרונה מאמר בו הם קוראים להגדרה חדשה של כוכבי לכת, יותר מעשור לאחר החלטת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, ש”לקחה” מפלוטו את תואר כוכב הלכת שלו. אבל ההצעה החדשה, לפיה כל גרם שמיים עם מספיק מסה בשביל לקבל צורה כדורית ייחשב לכוכב לכת, תעלה את מספר כוכבי הלכת במערכת השמש ללפחות 110. אפילו הירח ייחשב לכוכב לכת לפי ההצעה. אז למה הם רוצים לפתוח מחדש ויכוח שנראה שהוכרע כבר מזמן?
ב-16 בינואר 2006, כאשר החללית ניו הורייזונס שוגרה לחלל, משימתה הייתה לחקור את כוכב הלכת האחרון שלא נחקר עדיין במערכת השמש – פלוטו. אך מספר חודשים בלבד לאחר שיגורה פלוטו סולק ממשפחת כוכבי הלכת, בעקבות החלטת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU), בה ניתנה בפעם הראשונה הגדרה רשמית למושג “כוכב לכת”, שהופרדה מהגדרה חדשה שניתנה עבור פלוטו וגופים נוספים שדומים לו – “כוכב לכת ננסי”.
זו הייתה החלטה מעוררת מחלוקת, שהורידה לשמונה את מספר כוכבי הלכת במערכת השמש, אחרי עשרות שנים שבהם פלוטו נחשב לכוכב הלכת התשיעי של מערכת השמש, מאז גילוי ב-1930. היא נועדה לשים סוף לויכוח לגבי הגדרת פלוטו ככוכב לכת, שהחל בסוף המאה הקודמת והתגבר בתחילת שנות ה-2000, בעקבות גילוי גופים חדשים בגודל של פלוטו באותו אזור בשולי מערכת השמש, המכונה חגורת קויפר. גופים כמו אריס, שכמעט זהה בגודלו לפלוטו, הראו שכוכב הלכת הננסי אינו מיוחד במינו באזור זה של מערכת השמש.
ההחלטה של ה-IAU מ-2006 קבעה שלושה קריטריונים עבור הגדרת גרם שמים ככוכב לכת: 1) הגוף מקיף את השמש. 2) לגוף מספיק כוח משיכה כדי לקבל צורה כדורית. 3) הגוף פינה את מסלולו מגופים אחרים.
ההחלטה קבעה כי גופים שעומדים רק בשני הקריטריונים הראשונים, אך לא פינו את מסלולם מגופים אחרים, כמו פלוטו, יקבלו הגדרה חדשה ונפרדת של “כוכב לכת ננסי”.
למרות שנראה היה שהויכוח הוכרע, יש עדיין חוקרים שמתעקשים להחזיר את פלוטו לגדולתו: קבוצת חוקרים פרסמה לאחרונה מאמר בו הם קוראים להגדרה חדשה של המושג כוכב לכת, שתיקח בחשבון אך ורק את מאפייניו הגיאופיזיים ולא מאפיינים חיצוניים כמו מיקומו ואופי המסלול שלו. החוקרים יציגו את הצעתם ב”כנס המדעים הירחיים והפלנטריים” שיערך במרץ הקרוב.
אין זה מפתיע שאותם חוקרים חברים כולם במשימת ניו הורייזונס, שהגיעה לפלוטו ביולי 2015, ושלחה לנו תמונות מרהיבות מאותו עולם קפוא, קטנטן ומרוחק. בין החוקרים נכלל גם אלן שטרן, החוקר הראשי של המשימה.
ההגדרה אותה הם מציעים מנוסחת באופן הבא: “כוכב לכת הוא גוף בעל מסה פחותה מזו של כוכב, אשר מעולם לא עבר תהליך של היתוך גרעיני ואשר יש לו מספיק כוח כבידה עצמי בכדי לקבל צורה ספירואידית, שבמידה מספקת מתוארת כאליפסואיד תלת-צירי, בלי קשר למאפייניו המסלוליים”. נוסח פשוט יותר של ההצעה, לדברי החוקרים, הוא “גופים עגולים בחלל שהינם קטנים יותר מכוכבים”.
אבל מה בעצם הבעיה בהגדרה הנוכחית של ה-IAU? לפי החוקרים ישנם מספר ליקויים בהגדרה של כוכבי לכת המתבססת על מאפייניהם החיצוניים ומיקומם המסלולי, אם כי ראוי לציין שחלק מטיעוניהם כבר הועלו בזמן הויכוח המקורי לפני יותר מעשור.
החוקרים טוענים במאמרם כי הקריטריון של פינוי גופים אחרים ממסלול כוכב הלכת אינו מדויק, מכיוון שיש גופים קטנים רבים במערכת השמש שנמצאים במסלולי כוכבי הלכת – כך למשל ישנם אסטרואידים רבים שחוצים את מסלולו של כדור הארץ.
נוסף על כך, הם מציינים שככל שמרחק כוכב הלכת מהשמש גדול יותר, כך יש לו יותר שטח “לנקות”. לטענתם, גם כדור הארץ, במרחק הרב שבו פלוטו נמצא מהשמש, לא יצליח לפנות לגמרי גופים אחרים ממסלולו. לפיכך, ההגדרה החדשה יוצרת, לדבריהם, דרישה בעייתית שכוכב לכת יהיה גדול ומסיבי יותר, ככל שהוא רחוק יותר מהשמש.
החוקרים מציינים גם שההגדרה של כוכבי לכת ככאלו הסובבים אך ורק את השמש, מחריגה כוכבי לכת חוץ-שמשיים, שנמצאים במסלול סביב כוכבים אחרים, או כוכבי לכת סוררים שלא נמצאים כלל במסלול סביב כוכב כלשהו.
אם ההצעה תתקבל, היא לא תחזיר רק את פלוטו למעמדו הישן, אלא היא תגרום לכך שלפחות 110 גופים במערכת השמש יקבלו את התואר היוקרתי “כוכב לכת”. מכיוון שכל גוף בעל צורה כדורית נכלל בהגדרה אותה מציעים החוקרים, גם ירחים יוכלו להיחשב ככוכבי לכת – כולל הירח שלנו.
המספר העצום של כוכבי לכת הנכללים בהגדרה החדשה לא מרתיע את הכותב הראשי של המאמר, קירבי רוניון, דוקטורנט באוניברסיטת ג’ון הופקינס וחבר בצוות הצילום של ניו הורייזונס. בראיון לאתר Universe Today, הוא אמר: “חמישים מדינות זה הרבה לשנן, 88 קבוצות כוכבים זה המון לשנן. כמה כוכבים יש בשמיים? למה אנחנו צריכים מספר שניתן לזכור אותו? איך זה לוקח חלק בהגדרה? אם אתה מבין שהטבלה המחזורית מאורגנת על בסיס מספר הפרוטונים, אתה לא צריך לזכור את כל היסודות האטומיים. אין שום היגיון בהגדרה של ה-IAU כשהם מפזרים את הטיעון שיש יותר מדי כוכבי לכת במערכת השמש”.
ההצעה לא מבקשת להפסיק את השימוש במושג “כוכב לכת ננסי”, אך להפכו לקטגוריית משנה בקטגוריה רחבה יותר של כוכבי לכת, בדומה לאופן שבו יש קטגוריית משנה לענקי גזים (צדק ושבתאי), ענקי קרח (אורנוס ונפטון), וכוכבי לכת ארציים (מאדים, כדור הארץ, נוגה וכוכב חמה). ירחים שעומדים בקריטריון של מסה המספיקה לקבלת צורה עגולה, ייחשבו גם הם כ”כוכבי לכת ירחיים” (moon planet).
אבל מה מניע את החוקרים דווקא עכשיו, עשר שנים אחרי שהויכוח הוכרע, לנסות ולפתוח אותו מחדש? נראה שהסיבה העיקרית היא העניין הציבורי במחקר של פלוטו וגופים כמותו, שלטענת החוקרים ירד בעקבות החלטת ה-IAU. לדבריהם, היו אף כאלה ששאלו למה נאס”א שלחה חללית מחקר לפלוטו, אם הוא כבר לא כוכב לכת.
החוקרים מקווים שהגדרה רחבה יותר של כוכבי לכת תעורר עניין ציבורי נרחב יותר במחקרם של גופים במערכת השמש, שבין היתר תעודד מקבלי החלטות להמשיך ולתקצב משימות מחקר לאותם עולמות.
האם החוקרים יגישו את ההצעה להצבעה בארגון האסטרונומי הבינלאומי? כנראה שלא. בראיון לאתר יוניברס טודיי, קירבי ערער על הסמכות של ה-IAU להכריע בסוגייה. כשנשאל אם יגיש את ההצעה להצבעה בכנס של הארגון, קירבי השיב: “לא. בגלל שההנחה היא של-IAU יש בעלות על ההגדרה. אנחנו בשדה המדעים הפלנטריים לא צריכים את ההגדרה של ה-IAU. ההגדרה של מילים מבוססת בחלקה על האופן שבו משתמשים בהן. אם [ההגדרה שלנו] היא זו שאנשים משתמשים בה ומה שמורים מלמדים, היא תהפוך להגדרה דה-פקטו, בלי קשר למה ה-IAU יצביע בפראג”.
לא נראה שההצעה החדשה תצליח לשנות את דעת הצד השני והמנצח (לפחות עד כה) בויכוח. מייקל בראון, האסטרונום שעבודתו לקחה חלק חשוב מאד בהחלטה לסלק את פלוטו ממשפחת כוכבי הלכת, ושמכנה את עצמו בחשבון הטוויטר שלו “Pluto killer“, לא השתכנע כלל. בראון גילה גופים רבים בחגורת קויפר, בהם כוכבי הלכת הננסיים אריס, סדנה ומאקה-מאקה, שגילויים חיזק את ההבנה שפלוטו אינו מיוחד באזור זה בשולי מערכת השמש.
בראון, שבימים אלו מנסה למצוא את “כוכב הלכת תשע”, שאת קיומו חזה ביחד עם חוקר נוסף לפני כשנה, אמר בראיון לאתר The Register: “צר לי שקבוצה קטנה אבל רעשנית זו ממשיכה לבלבל את הציבור ולגרום לו לחשוב שאין הבדל מהותי בין כוכבי הלכת האמיתיים והגופים הקטנטנים הרבים מספור כמו פלוטו. פלוטו – כמו גופים אחרים במערכת השמש שלנו – הינו עולם קטנטן ומרתק, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לתקוע את הראש בחול ולהתעלם ממקומו המתאים בהיררכיה של מערכת השמש, רק כדי לגרום לעצמנו להרגיש טוב יותר”.
5 תגובות
2000 שנה הירח כבר היה כוכב לכת.
יהודה
אני חושב שהרעיון שלך מצויין. מבחינה מדעית זה באמת לא משנה, אבל מבחינה תרבותית זה חשוב.
למה לא לצרף את פלוטו בלבד לרשימת כוכבי הלכת כנציג כל כוכבי הלכת הננסיים?
כך, אנו משאירים את ההגדרה הקיימת של כוכבי לכת, ונותנים את “הכבוד” הראוי לפלוטו כראשון בין הננסים.
סתם הצעה ולכן: נא להגיב בעדינות.
יהודה
אנשים משועממים , במקום לעסוק במדע עוסקים בסמנטיקה.
זה וויקוח שבבסיסו לא יוכל להיות מוכרע אף פעם כי מדובר בסיווג אנושי שבו תמיד יהיה
אוביקט שנמצא על הסף לא פה ולא פה שמסתכלים על הגלקסיה וכמות כוכבי הלכת שבה ברור שיש מעבר שהוא אנלוגי-לינארי בין מצבי הסיווג ולא דיגיטאלי
עוד מקום נוסף שמוכר לנו הוא הגדרת החיים לדוגמא מהו הגבול בין הדומם לחי לדוגמא האם וירוס הוא יצור חי יש כאלו שטוענים שכן ויש כאלו שלא,
גם החלטת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי הוא בסופו של דבר אבסורד
נקח למשל את הטענה מספר 3: הגוף פינה את מסלולו מגופים אחרים, זאת טענה מוזרה כי בתחילת קיום מערכת השמש כנראה כוכבי הלכת גם צדק וגם שבתאי נעו ממקומם הראשוני והזמן שלוקח לפנות שטח הוא כמה מליוני שנים כך שלפי הטענה קודם הם היו כוכבי לכת אחר כך הם לא היו כוכבי לכת במשך מליוני שנות הפינוי עד לאיזה רגע מסוים (דרגת הפינוי) שגם הוא יכול להיות נתון לוויקוח ואז ‘תדאם!’ זה חזר להיות כוכב לכת, בנוסף סביר להניח שבמערכות שמש אחרות יש ירחים בגודל של כדור הארץ שנעים מסביב לכוכב לכת ענק שנמצא באיזור הזהב מסביב לשמש שמאפשר קיום מים ויש עליהם אוקיאנוס של מים כל המאפינים של כוכב לכת כמו כדור הארץ והוא יקרא ירח, לעומת חמה שהוא גוף קטן יותר שיקרא כוכב לכת,
בנוסף לזה איך יקרא כוכב לכת שהועף ממערכת השמש שלו ?
לסיכום תמיד הוויקוח ימשך תמיד
כי בסופו של דבר מדובר פה בהגדרה-סיווג אנושי של מערכות שהמעבר בין מצב למצב הוא לא אחד או אפס
ובשביל ההומור (נכתב באיזה מקום) לפלוטו ממש לא איכפת איך האנושות תגדיר אותו הוא אפילו לא “יודע”
שקוראים לו פלוטו.