אסטרונומיה

שביל החלב כפי שצולם בשנת 2008 ע"י יוסי חורי. בתחתית התמונה - שאר המשתתפים בתצפית המשתמשים בפנסים אדומים למניעת זיהום אור והפרעה לתצפית.

שביל החלב מוסתר כיום מכשליש מהאנושות

  • 3 תגובות
שביט. המחשה: shutterstock

חיי כצייד שביטים

  • אין תגובות
צביר הפליאדות, מתוך סקר שמים דיגיטלי. צילום: Credit: NASA/ESA/AURA/Caltech

אסטרונומים חשפו את תאריך כתיבתו של שיר ביוון העתיקה

  • 3 תגובות
"נחש האור" ביום השוויון בפירמידת Chichen Itza במקסיקו. צילום: shutterstock

נקודת השוויון האביבי תתרחש הבוקר

  • 2 תגובות
קרוליין הרשל. מתוך ויקיפדיה

קרוליין הרשל רכשה השכלה למרות התנגדות אמה, עזרה לאחיה ויליאם ורשמה תגליות אסטרונומיות בעצמה

  • 6 תגובות
מסלולי כוכבי הלכת במערכת השמש. אינפוגרפיקה - shutterstock

2016 – שנה מעוברת – ההסבר האסטרונומי

  • 4 תגובות
"טבעת אינשטיין", כפי שצילם טלסקופ החלל האבל, היא תופעה של עידוש כבידתי. כאשר מסה מאסיבית עוברת בציר אחד בין גרם שמיים מרוחק יותר ובין כדור הארץ, קרני האור של הגרם המרוחק יותר מתעקמות סביב המסה המאסיבית ויוצרות מבחינת הצופה בכדור הארץ טבעת שמכונה "טבעת אינשטיין". בחינת שינויים קלים בעידוש הכבידתי תאפשר איתור כוכבי לכת סביב כוכב שיוצר עידוש כזה. מקור: נאס"א.

נאס"א הכריזה על טלסקופ חלל חדש, WFIRST, שישוגר בעשור הבא

  • 5 תגובות
תצפית לאורך שלוש וחצי שעות במטר הליאונידים של 2014. צילום: מיכאיל רווה (REVA), פליקר

חם או קר? כמה תהיות על מטאורים ומטאוריטים

  • אין תגובות
תחריט עץ משנת 1799 המתאר צפיה במטר הליאונידים מהים. נחלת הכלל

הליאונידים השנה: מטר מטאורים בינוני. הפיצוי – הירח לא יפריע

  • אין תגובות
הדמיית אמן של טלסקופ מגלן הענק (GMT) שייבנה על פסגת לאס קמפנס בצ'ילה. הטלסקופ יכלול שבע מראות המסודרות יחד כדי ליצור פני שטח קולטי אור ברוחב של 24 מטרים. צילום Giant Magellan Telescope - GMTO Corporation

בהרי האנדים בצ'ילה החלה בנייתו של GMT, הראשון משלושת טלסקופי הענק המתוכננים לשנים הקרובות

  • 2 תגובות
רדיו-טלסקופ המוקם בסין. מתוך שידורי הטלוויזיה הסינית CCTV. צילום מסך

סין בונה את טלסקופ הרדיו הגדול בעולם

  • 5 תגובות
חלקו התחתון של השעון האסטרונומי בפראג ושתיים מהדמויות שיוצאות במהלך המופע המתקיים מדי שעה עגולה בין תשע בבוקר לתשע בערב. צילום: shutterstock

האסטרונומיה מאחורי השעון האסטרונומי בפראג, שהחל לפעול היום לפני 605 שנה

  • 2 תגובות
ירח הדם ב-28/10/15. בתמונה זו רואים בבירור את אוקיאנוס הסערות (למעלה) כשהוא נתון באפלה. צילום: Chris Lyons

"הירח האדום לא הכזיב הלילה" תמונות מרהיבות מהליקוי שהתקיים לפנות בוקר

  • 4 תגובות
צבע ובהירות הירח יכולים להשתנות באופן חד מליקוי אחד לשני, בתלות בכמות האפר הוולקני באטמוספרה. סולם דאנז'ון, המדרג את ליקויי הירח מאפס עד ארבע תסייע לכם הצופים לאמוד את מראו של הירח בליקוי הלילה. Credit / Photo illustration: Bob King

ניסוי פשוט: צפו בליקוי הלבנה המלא הלילה, השוו אותו לסולם שבכתבה ודווחו על צבע הירח למדען החוקר את אטמוספרת כדה"א

  • 2 תגובות
שלבי ליקוי ירח. צילום: Universe Today

הירח צפוי להיות גדול במיוחד בעת הליקוי בליל סוכות (שני לפנות בוקר)

  • 4 תגובות
המחשה של תנועת כדור הארץ סביב השמש הגורמת להבדלים באורך היום וכמובן גם לחילופי עונות השנה. צילום: shutterstock

סתיו בפתח: יום הכיפורים נופל השנה על יום השוויון

  • אין תגובות
הפסים הלבנים הנמתחים לרוחב אלו כוכבים שזזו ממקומם בחשיפה הארוכה עקב תנועת כדור הארץ. המטאורים הם הקווים האנכיים. צילום ארכיון: עינת זבירין

מופע המוני – אלפים הגיעו לצפות במטר המטאורים במצפה רמון

  • אין תגובות
כדור אש. איור: shutterstock

נאס"א: מטר הפרסאידים של אוגוסט – מטר המטאורים שיוצר הכי הרבה כדורי אש

  • 4 תגובות
איור הממחיש את מראיהו האפשרי של כוכב הלכת HD 219134b, סופר כדור ארץ המהווה חלק ממערכת שבה כוכבי לכת סלעיים פנימיים וכוכב לכת גזי חיצוני. צילום: אוניברסיטת ג'נבה

מערכת השמש 2.0 – ארבעה כוכבי לכת שהתגלו סביב כוכב במרחק 21 שנות אור, מסודרים כמו במערכת השמש שלנו

  • 7 תגובות
מתקפת אסטרואידים על כדור הארץ והירח. איור: shutterstock

אוקיינוסים מן השמים / דייוויד ג'ואיט ואדוארד ד' יאנג

  • 4 תגובות
נוף של צביר כוכבים צעירים ( בני מיליון שנים), המכונה ערפילית צפון אמריקה או הערפילית הפלסיאנית (למעלה מימין). זו גרסה נקיה ומעובדת של התמונה המקורית של טלסקופ החלל שפיצר. NASA/JPL-Caltech. איור: shutterstock

וידאו חדש: סיור ברזולוציה גבוהה במרכז שביל החלב

  • 2 תגובות
איור: כדור הארץ (משמאל) וכוכב הלכת קפלר 452b הגדול ממנו ב-60%. צילום: NASA/JPL-Caltech/T. Pyle

אושר גילויו של כוכב לכת "בן דוד" של כדור הארץ בידי טלסקופ החלל קפלר

  • 9 תגובות
שקיעה באתר העתיק סטונהנג' באנגליה. צילום: shutterstock

נקודת היפוך הקיץ – היום בו השמש נמצאת בנקודה הצפונית ביותר

  • 9 תגובות
הירח מסתיר את השמש במהלך ליקוי חמה ומה שרואים הוא רק חלק קטן מהילת השמש. איור: shutterstock

2,600 שנה לחיזוי המדעי המוצלח הראשון – ליקוי החמה של תאלס שגרם להפסקת מלחמה

  • 3 תגובות
סמליל חגיגות 25 שנה לטלסקופ החלל האבל. איור: נאס"א

טלסקופ החלל האבל שינה ומשנה את תפיסתנו על היקום מזה 25 שנה

  • 3 תגובות
מפת השמים מראה את הרדיאנט של מטר הלירידים בשחר ה-23 באפריל 2015

הערב (22/4) שיאו של מטר המטאורים לירידים

  • תגובה אחת
נטיית כדור הארץ לעומת השמש בכל אחד מחודשי השנה. איור: shutterstock

האביב מתחיל מחר, ליקוי חמה היום, וגם ירח קרוב במולד – יום השוויון 2015

  • 3 תגובות
ליקוי חמה בשנת 2010. צילום: נצח פאביאש. באדיבות אמיר ברנט, מרכז אילן רמון

ב-20 במרץ: ליקוי חמה חלקי ייראה מישראל

  • 8 תגובות
פרופ' קייל קריימר, אוניברסיטת ניו יורק. צילום: אבי בליזובסקי

הפוך את הטלפון הנייד לגלאי חלקיקים קוסמיים

  • 2 תגובות
שנחאי בלילה: זיהום אור המוגבר על ידי האובך. צילום: shutterstock

זיהום אור בשעת לילה- גם אור יכול להיות מזהם

  • תגובה אחת
גם שמורות טבע אינן מוגנות מזיהום אור
בתמונה: היכל התהילה של קפלר: מתוך למעלה מאלף כוכבי הלכת שאושרו ואשר התגלו בידי טלסקופ החלל קפלר, קוטרם של שמונה פחות משני קטרים של כדור הארץ ונמצאים באיזור החיים של השמש שלהם. כל השמונה מקיפים כוכבים קטנים וקרים מאלו של השמש. איור: נאס"א

קפלר גילה את כוכב הלכת האלף

  • 7 תגובות
גחלים משביט סלעי: מטר הג'מינידים, 13 בדצמבר 2013, הרכבה של תמונות רבות. צילום: נאס"א

120 מטאורים לשעה: הלילה ומחר מופע מטר המטאורים ג'מינידים

  • אין תגובות
ערפילית הסרטן כפי שצולמה ע"י טלסקופ החלל האבל בשנת 2005

מדוע אי אפשר לצלם מכדור הארץ גַּרמֵי שמים רחוקים, וצריך לשלוח לשם כך טֵלֶסקוֹפּים לחלל?

התמונות הללו שצולמו בידי החללית MRO (Mars Reconnaissance Orbiter) הן של גלעין השביט C/2013 A1 או סיידינג ספרינג במהלך המעבר של השביט ליד מאדים ב-19 באוקטובר 2014. השביט סיידינג ספרינג נמצא במסעו הראשון בקרבת השמש והוא הגיע מענן אורט בשוליים הקיצוניים של מערכת השמש. התמונה המורכבת משתי גרסאות של שניים מהתצלומים הטובים ביותר של השביט בידי HiRISE, בחלק העליון התמונות מטווח דינאמי, מראות את הגלעין וההילה הבהירה ליד הגלעין,. בתחתית התמונה רואים שתי גרסאות מובהרות של ההילה החיצונית, ובה האיזור הפנימי רווי. התמונות משמאל ומימין צולמו בהפרש של תשע דקות זו מזו. צילום: NASA/JPL-Caltech/University of Arizonna

גלעין השביט סיידינג ספרינג שחלף ליד מאדים קטן משצפו

  • 4 תגובות
השביט סיידינג ספרינג בשמי מאדים. תמונה גולמית (לילית) שצילם הרכב הרובוטי קיוריוסיטי של נאס"א הנמצא על קרקע המאדים. מתוך ציוץ של נאס"א כשעה לאחר התקרבות השביט למאדים, 19/10/2014

התמונה הגולמית הראשונה של השביט סיידינג ספרינג מפני מאדים

  • תגובה אחת
איור של מעבר השביט Siding Spring סמוך למאדים. מקור: נאס"א

כדור אור בשמי מאדים

  • אין תגובות
כדור הארץ והירח כפי שצולמו מהחללית מסנג'ר ב־8 באוקטובר 2014. צילום: נאס"א ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס

כך נראה ליקוי לבנה – מכוכב חמה

  • 3 תגובות
איור אמן של סופרנובה מסוג Ia. מקור: סוכנות החלל האירופית.

Gaia גילתה את הסופרנובה הראשונה שלה במרחק 500 מיליון שנות אור מכאן

  • אין תגובות
תמונה אופטית של הפליאדות. צילום: NOAO / AURA / NSF

טלסקופי רדיו פתרו את הוויכוח אודות המרחק לקבוצת כוכבי כימה (פליאדות) – 444 שנות אור

  • 8 תגובות
שיעור בצניעות. פרופסור מריו ליביו התמונה באדיבות NASA, ESA, and J. Coyle Jr. (for STScI)

האדם כנגזרת: שיחה מדעית עם פרופסור מריו ליביו, אסטרופיזיקאי בכיר במכון למדעי טלסקופ-החלל

  • 54 תגובות
ירח-על (supermoon) מעל בקעת תמנע. צילום: shutterstock

ירח מלא גדול מהרגיל לרגל ט"ו באב; עלול להאפיל על מטר המטאורים 'פרסאידים'

  • אין תגובות
השביט ז'אק והערפילית IC 405 בקבוצת עגלון, הידועה גם בשם ערפילית הכוכב הבוער התיישרו ויצרו סימן שאלה זמני בשמים בבוקר 26 ביולי. צילום: רולאנדו ליגוסטרי

השביט ז'אק יצר סימן שאלה בשמים

  • תגובה אחת
מספר המועמדים לכוכבי הלכת שהתגלו על ידי טלסקופ החלל קפלר קרדיט: נאס"א\SETI\ג'יי רואו

החיים החדשים של קפלר / קלרה מוסקוביץ'

  • אין תגובות
באיור זה, של התפרצות קרני גמא בשם GRB 130925A נדן של גז חם המפיץ קרני X (באדום) מקיף סילון חלקיקים (בלבן) המתפרץ מתוך פני השטח של הכוכב במהירות הקרובה למהירות האור. מקור זה עשוי להיות ענק כחול עני במתכות, קירוב טוב לכוכבים הראשונים שנוצרו ביקום. איור: NASA/Swift/A. Simonnet, Sonoma State Univ.

התפרצות קרני גמא שנמשכה כמעט שעתיים

  • תגובה אחת
פסל של פרעה יעחמס (אמוסיס) הראשון. צילום: ויקימדיה

התחזית: מזג אוויר קיצוֹני במצרַיִם הקדוּמה

  • 10 תגובות
הגלקסיה הגדולה באנדרומדה (M81). צילום: shutterstock

"התפרצות קרני הגמא" בגלקסיית אנדרומדה התבררה כהתראת שווא

  • תגובה אחת
מטאור בהיר במטר הג'ירף, 24 במאי 2014, כפי שצולם מדולות' מיניסוטה. צילום: בוב קינג, universe today

דיווח מארה"ב: מטר המטאורים ג'ירף היה דליל אך הניב כמה מטאורים איטיים יפים

  • אין תגובות
מיקומה של קבוצת ג'ירף (Caneleopard) בשמים, בעיגול - מיקום הרדיאנט של מטר הג'ירף של מאי. צילום: NASA/MEO/D. Moser using Starry Night Pro

תזכורת: מטר מטאורים חדש – הג'ירף: השיא צפוי מחר בבוקר

  • 3 תגובות
מטאורים. צילום: אתר נאס"א

נאס"א: מטר מטאורים חדש צפוי ב-24 במאי

  • אין תגובות
פרופ' אלי וקסמן. קרינה קוסמית

כיצד נוצרים פוזיטרונים בחלל? מתי, היכן ואיך הם מתקדמים בגלקסיה?

  • 13 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש