סיקור מקיף

גלעין השביט סיידינג ספרינג שחלף ליד מאדים קטן משצפו

החללית MRO) Mars Reconnaissance Orbiter) צילמה ברזולוציה גבוהה את השביט סיידינג ספרינג ממרחק של 140 אלף ק"מ. גם ברזולוציה זו, רוחבו של הגלעין הוא רק 3 פיקסלים – חצי קילומטר בלבד.

התמונות הללו שצולמו בידי החללית MRO  (Mars Reconnaissance Orbiter) הן של גלעין השביט C/2013 A1 או סיידינג ספרינג במהלך המעבר של השביט ליד מאדים ב-19 באוקטובר 2014. השביט סיידינג ספרינג נמצא במסעו הראשון בקרבת השמש והוא הגיע מענן אורט בשוליים הקיצוניים של מערכת השמש. התמונה המורכבת משתי גרסאות של שניים מהתצלומים הטובים ביותר של השביט בידי HiRISE, בחלק העליון התמונות מטווח דינאמי, מראות את הגלעין וההילה הבהירה ליד הגלעין,. בתחתית התמונה רואים שתי גרסאות מובהרות של ההילה החיצונית, ובה האיזור הפנימי רווי. התמונות משמאל ומימין צולמו בהפרש של תשע דקות זו מזו. צילום: NASA/JPL-Caltech/University of Arizonna
התמונות הללו שצולמו בידי החללית MRO (Mars Reconnaissance Orbiter) הן של גלעין השביט C/2013 A1 או סיידינג ספרינג במהלך המעבר של השביט ליד מאדים ב-19 באוקטובר 2014. השביט סיידינג ספרינג נמצא במסעו הראשון בקרבת השמש והוא הגיע מענן אורט בשוליים הקיצוניים של מערכת השמש. התמונה המורכבת משתי גרסאות של שניים מהתצלומים הטובים ביותר של השביט בידי HiRISE, בחלק העליון התמונות מטווח דינאמי, מראות את הגלעין וההילה הבהירה ליד הגלעין,. בתחתית התמונה רואים שתי גרסאות מובהרות של ההילה החיצונית, ובה האיזור הפנימי רווי. התמונות משמאל ומימין צולמו בהפרש של תשע דקות זו מזו. צילום: NASA/JPL-Caltech/University of Arizonna

מצלמת הניסוי להדמיה מדעית ברזולוציה גבוהה (HiRISE) הנמצאת בחללית MRO (Mars Reconnaissance Orbiter) צילמה ממסלול החללית סביב מאדים את השביט C/2013 A1 סיידינג ספרינג, בעוד האורח חלף במהירות ליד מאדים ביום ראשון, 19 באוקטובר הניבה מידע רב אודות גלעינו.

התמונות מראות ברזולוציה הטובה ביותר שאי פעם שימשה בצילום שביט טרי המגיע מענן אורט בשוליים הקיצוניים של מערכת השמש. חלליות אחרות התקרבו או חקרו מקרוב שביטים בעלי מסלולים קצרים יותר. מעבר של שביט זה ליד מאדים סיפק לחלליות המקיפות או נמצאות על פניו של כוכב הלכת מאדים הזדמנות לחקור אותו מקרוב.

התמונה החדה ביותר של גלעין השביט צולמה בידי HiRISE מממרחק של כ-138 אלף ק"מ. לפיכך קנה המידה שלו הוא כ-140 מטרים לפיקסל.
מדענים שהסתמכו על תצפיות טלסקופיות מכדור הארץ בנו לפני המעבר מודל של גודלו של גלעין השביט וממנו עולה שקוטרו כקילומטר, ואולם התמונות הטובות ביותר של HiRISE הראו שקוטרו של החלק הבהיר ביותר הוא 2-3 פיקסלים ולפי ההערכה מדובר בגלעין השביט. משמעות הדבר היא שגודלו כמחצית מההערכה המוקדמת.

התמונה המורכבת משתי גרסאות של שניים מהתצלומים הטובים ביותר של השביט בידי HiRISE, בחלק העליון התמונות מטווח דינאמי, מראות את הגלעין וההילה הבהירה ליד הגלעין,. בתחתית התמונה רואים שתי גרסאות מובהרות של ההילה החיצונית, ובה האיזור הפנימי רווי. התמונות משמאל ומימין צולמו בהפרש של תשע דקות זו מזו.

התמונות שצולמו בהתקרבות הגדולה ביותר התאפשרו בשל מערכת הצבעה ויציבות של MRO בידי המהנדסים בלוקהיד מרטין בדנבר, בהתבסס על חישובי מיקום השביט בידי המהנדסים במעבדה להינע סילוני של נאס"א בפסדינה, קליפורניה.

HiRISE צילמה שלוש תמונות 12 ימים לפני ההתקרבות של השביט, כאשר השביט בקושי נראה מעל "רעש הרקע" של התמונות. תמונות ראשונות אלה מעידות כי השביט לא היה בדיוק במיקום החזוי. זווית ראיה חדשה של השביט שימשה לעדכון המיקום והתזמון של ההתקרבות למרחק הקצר ביותר. בלי עדכון זה, השביט היה עשוי להיות מחוץ לפריים של HiRISE בשעת השין.

לידיעה באתר נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אומנם לא בגודל שצפו, היו כמה הקטנות של זה עוד לפני זה כנראה שאלו המגבלות של אמצעי התצפית שיש
    כיום אצל בני האדם כאשר זה נמצא במרחק,
    אבל בכל זאת מרשים כדי לקבל את הרושם של מה מדובר תחשבו על
    משהו שהוא בגודל של הר בגובה של 500 מטר נע במהירות יחסית למאדים של 56 ק"מ לשניה,
    אם זה היה בא ישירות לכדור הארץ זה כ 2 שניות כדי לעבור את כל האטמוספירה,
    או עוד תיאור הר בגובה של כ 500 מטר עובר לאורכה של ישראל מאילת למטולה בכ 8 שניות,
    לא כדאי להיות קרוב למקום שבו דבר כזה זה פוגע, זה לא יהיה נחמד,

  2. אם הקוטר הוא רק מחצית- תצי ק"מ במקום ק"מ אחד אזי גודלו של השביט הוא שמינית בנפחו/ מסתו ולא חצי.
    סתם, מתמטיקה.
    קצת מאכזב.
    נאסא כבר מספר פעמים מפרסמת הודעות בומבסטיות ומאכזבת מיליוני חובבי אסטרונומיה
    לילה טוב
    יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן