גלעין השביט סיידינג ספרינג שחלף ליד מאדים קטן משצפו

החללית MRO) Mars Reconnaissance Orbiter) צילמה ברזולוציה גבוהה את השביט סיידינג ספרינג ממרחק של 140 אלף ק”מ. גם ברזולוציה זו, רוחבו של הגלעין הוא רק 3 פיקסלים – חצי קילומטר בלבד.

מצלמת הניסוי להדמיה מדעית ברזולוציה גבוהה (HiRISE) הנמצאת בחללית MRO (Mars Reconnaissance Orbiter) צילמה ממסלול החללית סביב מאדים את השביט C/2013 A1 סיידינג ספרינג, בעוד האורח חלף במהירות ליד מאדים ביום ראשון, 19 באוקטובר הניבה מידע רב אודות גלעינו.

התמונות מראות ברזולוציה הטובה ביותר שאי פעם שימשה בצילום שביט טרי המגיע מענן אורט בשוליים הקיצוניים של מערכת השמש. חלליות אחרות התקרבו או חקרו מקרוב שביטים בעלי מסלולים קצרים יותר. מעבר של שביט זה ליד מאדים סיפק לחלליות המקיפות או נמצאות על פניו של כוכב הלכת מאדים הזדמנות לחקור אותו מקרוב.

התמונה החדה ביותר של גלעין השביט צולמה בידי HiRISE מממרחק של כ-138 אלף ק”מ. לפיכך קנה המידה שלו הוא כ-140 מטרים לפיקסל.
מדענים שהסתמכו על תצפיות טלסקופיות מכדור הארץ בנו לפני המעבר מודל של גודלו של גלעין השביט וממנו עולה שקוטרו כקילומטר, ואולם התמונות הטובות ביותר של HiRISE הראו שקוטרו של החלק הבהיר ביותר הוא 2-3 פיקסלים ולפי ההערכה מדובר בגלעין השביט. משמעות הדבר היא שגודלו כמחצית מההערכה המוקדמת.

התמונה המורכבת משתי גרסאות של שניים מהתצלומים הטובים ביותר של השביט בידי HiRISE, בחלק העליון התמונות מטווח דינאמי, מראות את הגלעין וההילה הבהירה ליד הגלעין,. בתחתית התמונה רואים שתי גרסאות מובהרות של ההילה החיצונית, ובה האיזור הפנימי רווי. התמונות משמאל ומימין צולמו בהפרש של תשע דקות זו מזו.

התמונות שצולמו בהתקרבות הגדולה ביותר התאפשרו בשל מערכת הצבעה ויציבות של MRO בידי המהנדסים בלוקהיד מרטין בדנבר, בהתבסס על חישובי מיקום השביט בידי המהנדסים במעבדה להינע סילוני של נאס”א בפסדינה, קליפורניה.

HiRISE צילמה שלוש תמונות 12 ימים לפני ההתקרבות של השביט, כאשר השביט בקושי נראה מעל “רעש הרקע” של התמונות. תמונות ראשונות אלה מעידות כי השביט לא היה בדיוק במיקום החזוי. זווית ראיה חדשה של השביט שימשה לעדכון המיקום והתזמון של ההתקרבות למרחק הקצר ביותר. בלי עדכון זה, השביט היה עשוי להיות מחוץ לפריים של HiRISE בשעת השין.

לידיעה באתר נאס”א