בית הכנסת נהרס בזמן שלטון הנאצים בשואה, אך הסובייטים הם אלה שהשלימו את ההריסה * ממשלת ליטא העצמאית בשיתוף עם ישראל משקמות את המבנה. המוצגים יוצגו ככל הנראה בתערוכת קבע בבניין לכשישופץ
א"א שואל : מדענים נאצים בזמן המלחמה קיבלו גישה לבצע ניסויים בבני אדם משוחררים מכל מגבלת אתיקה או מוסר. האם הם הצליחו להגיע להישגים במשהו? האם ניתן לראות איזה תרומה למדע בדברים שנעשו?
כך עולה משני מחקרים נפרדים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. המחקר באוניברסיטה העברית עסק במדדי התמותה של ניצולי השואה ואילו של אוניברסיטת חיפה חשף כי שורדים שהיו בודדים בזמן השואה סובלים בזקנתם מבדידות
בעקבות השואה נערכו מחקרים בפסיכולוגיה חברתית השופכים אור על היצור האנושי ומעלים חשש מבוסס לכך שיש בנו נטיות מאד הרסניות. אך האם משמעות הדבר שיצר האדם אכן רע? האם יש למין האנושי תקווה?
האם כאשר הפוליטיקה שולחת את ידה הארוכה למדע, המדע מרוויח? התשובה היא שלילית. מדענים, גם יהודים ששירתו תחת השלטון הנאצי לא הצליחו להפיק מדע איכותי בגלל הלחץ החברתי להתאים את התוצאות לדרישות השלטון
ניסויים מראים שאנחנו מאד כנועים כשיש קונצנזוס חברתי ונשנה את ההחלטות שלנו לפי ההסכמה הזו, גם אם אנחנו יודעים שהרוב טועה שהנטיות הללו טבועות עמוק באדם. אז האם אפשר בכלל למנוע מתופעות כמו השואה להתרחש שוב בעתיד?
ילדי התגיות: לאה יהודית דלפנייא, דדי זק, אנני קאפר, הילד דוד יהודה. יורם חיימי, ארכיאולוג רשות העתיקות:"עשר שנים אני חופר באתר, וביום הזה נשברתי."
אחדים מיוצרי סרטוני ה"טיקטוק שואה" ציירו על עצמם חבורות או כוויות באמצעות איפור. אחרים לבשו מדי פסים, המחקים את אלה שלבשו האסירים במחנות הריכוז או ענדו כוכב צהוב ועליו מודפסת המילה "Jude" (יהודי) – בהתכתב עם הטלאי הצהוב, שנכפה על היהודים לתפור לבגדיהם בגרמניה הנאצית
מחקר שנעשה בעזרת מודלים מתמטיים עדכניים ומסמכים היסטוריים, מצביע על תוכניות בריאות קהילתית ויישום ריחוק חברתי כהסברים הסבירים ביותר להתמוטטותה המפתיעה והמסתורית של מגיפת טיפוס
כך עולה מדוח שפרסמה האקדמיה למדעים פרסמה הסוקר את מצב תחום לימודי השואה באוניברסיטאות המחקר ובמכללות בישראל * בעקבות פרשת "זיכוי הפולנים" מקווים באקדמיה למדעים
כך אומרת בראיון ל"הידען" פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ, מנהלת מכון פינקלר למחקרי השואה באוניברסיטת בר-אילן שמביאה דוגמאות ממחקריה וכן מספרת על הצורך שהיה לה כבת הדור
החוקרים, מרשות העתיקות ומחברת החפירות הליטאית, מזמינים את הציבור להוסיף מידע על דמויות הנזכרות בכתובת בת 200 שנה
בשנת 2008 התראיין ויזל טלפונית לקראת ביקור באירוע בהשתתפות חתני פרס נובל שהתקיים מאוחר יותר באותה שנה בטכניון. מסתבר שכבר אז ניסו חתני נובל מכל
תגלית הסטורית בליטא: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, אותרה באמצעות טכנולוגית צילום חודרת קרקע, המנהרה המפורסמת שחפרו אסירים ממחנה הריכוז שטוטהוף, בנסיון להינצל מהרג הנאצים
בספטמבר 1942 נערכו מעשי טבח בעיירות באיזור צפון באלרוס – קובילניק, מיאדל, קורניץ. בספטמבר 2012 הייתי שם ביחד עם אחייניתי כדי לנסות לראות כיצד בלתה
לרגל יום הזיכרון לשואה והגבורה, אנו מביאים את סיפורם של שני מדענים נאצים שניצלו לרעה את מעמדם כדי לעשות דברים נוראים. אויגן פישר אבי האויגנטיקה הנאצית,
הטבח בבני העם היזידי בעיראק על ידי אנשי דאע"ש צריך להזכיר לכולנו את הלקח שלמדנו על בשרינו. לא עוד.
כך עולה ממחקר חדש של אוניבריסטת חיפה. לדברי החוקרים, הגורם שהשפיע על הקשר שבין תסמונת הפוסט טראומה לבין הסיכוי לחלות בסרטן השד היה רמת הרעב
כך עולה מדו"ח שפרסמה היחידה לחקר סובלנות ואי סובלנות במזרח התיכון ע"ש זאב ורד, והמכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוט באונברסיטת ת"א
סיפורו של סבי, יוסף בלינדר ז"ל, כפי שעלה מעדות שנתן לנציגי הסוכנות היהודית במחנה עקורים בגרמניה בדרך לארץ ישראל (פעמיים, פעם באוניה אקזודוס, ושוב באוניה
"נילחם בהם באמצעות יתושים" המליץ מנהל המכון אנטומולוגי במחנה דכאו אדוארד מאי ממסמכים שחשף השבוע חוקר מאוניברסיטת טובינגן
לפני כמה חדשים פרסמתי מאמר* בעיתון "הרפואה" שתיאר את מה שהתרחש במחנה הריכוז ברגן בלזן בעת שחרורו בידי הבריטים ב-15 באפריל 1945
כך עולה מהדו"ח השנתי שמפרסם מרכז קנטור, אוניברסיטת תל אביב לרגל יום הזכרון לשואה והגבורה
בעזרת ניסויים פסיכולוגיים אפשר לנסות ולענות על השאלה המטרידה איך יכול להיות שהשואה התרחשה? איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים ידעו על המתרחש במחנות ההשמדה ושתקו? למה רק בודדים ניסו לעזור ולהציל יהודים?
מרכז קנטור, אוניברסיטת תל אביב אנטישמיות 2011: המשך ואף הסלמה בהטרדה ובהסתה – ירידה ניכרת באלימות
