סיקור מקיף

‫הרהורים – הרפואה בשואה-מבט מ-2013 / שמואל רייס‬

לפני כמה חדשים פרסמתי מאמר* בעיתון "הרפואה" שתיאר את מה שהתרחש במחנה הריכוז ברגן בלזן בעת שחרורו בידי הבריטים ב-15 באפריל 1945

קרדיט: ויקיפדיה, מתוך אוספי מוזיאוני המלחמה הקיסריים של בריטניה מתקן לחיטוי אסירים חולים לאחר שחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן. לכל אחד מ-60 השולחנות צוותו שני רופאים גרמנים ושתי אחיות שרחצו וחיטאו את החולים.

לפני כמה חדשים פרסמתי מאמר* בעיתון "הרפואה" שתיאר את מה שהתרחש במחנה הריכוז ברגן בלזן בעת שחרורו בידי הבריטים ב-15 באפריל 1945. במחנה שררו אז תנאים קשים מנשוא שגרמו להתפרצות מגפות קטלניות שעשו שמות באסירים המורעבים. במצב זה, אותו היינו מכנים היום "אסון הומניטרי", התגלו הצדדים האפלים והמוארים של הרפואה ושל העוסקים בה. מצד אחד, הרופאים הנאצים, שחלקם הגיעו למחנה זה מאושוויץ בעת פינויו כמה חדשים קודם לכן, היו אדישים לגורל האסירים ולא נקטו בשום צעד שהיה יכול לסייע להם. ומצד אחר, פעילותו ההומניטרית של קצין הרפואה הבריטי גלין-יוז, שהשתייך לגַיִס ששחרר את המחנה, ובמשך כחודש פיקד על מבצע מורכב של מתן סיוע רפואי לאסירים. תחת פיקודו פעלו רופאים מבין אסירי המחנה, סטודנטים לרפואה שגויסו בלונדון ואף צוותי אחיות גרמניות. רופא המחנה הנאצי, יוזף קרמר הועסק בפינוי גופות ואחר כך נשפט והוצא להורג.

אבי ז"ל שוחרר במחנה באותה עת, אמי תבל"א שהתה בו מוקדם מעט יותר, חמותי ז"ל יצאה ממנו ברכבת של קסטנר, ודודותיי ז"ל עברו בו ב-1947 הכשרה לעלייה לארץ-ישראל. כך נשזרו במאמר המוזכר מחשבות אישיות ומקצועיות.

זה כשני עשורים יש עניין גובר בעולם ובישראל בחקירת הרפואה בשואה. כבר במשפטי הרופאים בנירנברג נחשף תפקידם השטני של הרופאים הנאצים (ומנגלה כמייצג שלהם) הן כמכשירים בשירות ההשמדה – למשל על ידי ביצוע הסלקציה ברמפת הרכבת של המגורשים לאושוויץ, והן כמבצעי ניסויים רפואיים בעוולה בקרבנותיהם. קוד נירנברג שנוסח בעקבות משפטים אלו גם הפך למסמך היסוד של האתיקה הרפואית בעידן המודרני. עם זאת, רווחה הסברה כי מדובר במאות ספורות או לכל היותר באלפי רופאים, אחיות ומדענים שהיו הגרעין הקשה של הרפואה הנאצית ועוללו את הפשעים המוכרים לכול.

ואולם, בשנות ה-80 וה-90 התברר השימוש הנרחב שנעשה במוסדות האנטומיה בגרמניה ובאוסטריה בגופות נרצחים לצרכים "אקדמיים", כמו למשל לצורך הכנת האטלס האנטומי של פרנקוף. נחשפו תופעות של הכחשה והסוואה של תפקידם של רופאים מובילים בעת מלחמת העולם השנייה. אלו עוררו תגובה בין-לאומית ששיאה היה תערוכה שאצר מוזיאון השואה בוושינגטון בכותרת "רפואה קטלנית", ובה תועד באופן מרשים תפקיד הרפואה בגרמניה ביצירת תורת הגזע ובתרגומה למהלך ההיסטורי שראשיתו בעיקור והמשכו ברצח ("המתת חסד") של גרמנים ש"חייהם אינם ראויים להיקרא חיים". האידיאולוגיה, התשתיות שפותחו וכוח האדם המיומן הוסטו בהמשך להקמת מחנות המוות שבהם בוצע רצח עם מתועש ובו היה לרופאים האלה תפקיד מרכזי.

עם הזמן התגבשה ההבנה כי לא היה מדובר בקבוצה של מאות רופאי אס-אס שהיו מסורים או חסרי מצפון באופן יוצא דופן, אלא בתופעה שהקיפה את מרב ואת מיטב רופאי אוסטריה וגרמניה והמוסדות שבהם פעלו. מי שלא עסקו באופן ישיר בעיקור, בהרג ובניסויים, איתרו קרבנות פוטנציאליים, עסקו בהיבטים אדמיניסטרטיביים, התחרו על שפני הניסוי האנושיים, וקיבלו דגימות, איברים וגופות לצורכי המחקר שלהם. ממסד רפואי ומדעי שלם כמעט, על עשרות ומאות אלפי עובדיו היה נגוע בהתנהלות הבלתי נתפסת הזאת.

במקביל, בעיקר בעשור האחרון, התרחבה בגרמניה ובאוסטריה התופעה של חקירות עצמיות שמנהלים מוסדות רפואה ומחקר על מעשיהם בעת השואה. התפתחות זו הגיעה לשיאה במאי 2012 כשאיגוד הרופאים הגרמני, באספתו השנתית בנירנברג, יצא בהתנצלות פומבית ובבקשת מחילה על התפקיד המרכזי שמילאה הרפואה הגרמנית בתקופה הנאצית ביצירת האידאולוגיה הרצחנית, הנוגדת כל אתיקה רפואית.

הרפואה בשואה, כפי שהשתקפה בזעיר אנפין במאמרי על ברגן בלזן, הייתה הפרק הנורא ביותר בהיסטוריה של הרפואה. אבל בתוך התופת היו גם איים של התנהגות נאצלת תוך סיכון עצמי של אחיות ורופאים. מצווה על כולנו ללמוד על מה שהתרחש, ללמד זאת לסטודנטים במקצועות הבריאות ולוודא שהלקח ישמש לחיזוק ההתנהגות ההומנית והמוסרית של כולנו.

* שחרור מחנה ברגן-בלזן אפריל 1945 – מחשבות אישיות ומקצועיות, שמואל רייס, הרפואה, יולי 2012.

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

על המחבר

פרופסור שמואל רייס הוא רופא משפחה במרכז בריאות משגב, שירותי בריאות כללית, ומנהל היחידה לפיתוח סגל בפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר-אילן, צפת.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן