סיקור מקיף

אטמוספירה ואקלים

זוהר הלילה של האטמוספירה. סטיבן ד' מילר

משמר הלילה / סטיבן ד' מילר

חיישן לווייני שיכול לראות בחשכה חושף מידע חדש למטאורולוגים, לכבאים, לצוותי חילוץ ולחוקרים ברחבי העולם כולו

ארבע העונות. צילום: shutterstock

אימפֶּריית השמש

למה בישראל לא יורד גשם בקיץ? איך זה שעכשיו חורף באַרגֶנטינה? למה אוֹגוּסט הוא החודש החם ביותר בשנה בארץ, אם הימים בו מתקצרים? ואיך חג

החור באוזון. איור: shutterstock

אל תעשה לי חור באוֹזוֹן!

אף שהאוזון נחשב מזהֵם בעייתי, כאשר הוא נמצא במקום הנכון (באַטמוֹספֵרה הגבוהה) – תרומתו רבה וחיוּנית לקיום חיים. לאוזון תפקיד חשוב בסינוּן הקרינה האוּלטרה־סגולה המַזיקה

ב-31 בינואר סופת חורף גדולה שטפה לאורך מרכז ארה"ב והשאירה שובל של שלג מאריזונה ועד ויסקונסין. התמונה הוכנה על ידי מרכז טיסות החלל גודארד של נאס"א מנתונים שצולמו בידי לוויני מזג האוויר של NOAA.

זרם הסילון נעשה מוזר / ג'ף מסטרס

מזג האוויר הקשה ששרר בארבע השנים האחרונות בצפון אמריקה, הן בחורף והן בקיץ, עלול להיעשות עניין שבשגרה

הפגזת עציצים בטונדרה

במדור הידען קלאסיק אנחנו מביאים לכם מאמרים בני כמה שנים אך שיש להם ערך הסטורי או שהם מעניינים גם היום.

הבלון המטאורולוגי של מעל"ה - מהנדסי העתיד למען הסביבה בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

נושמים סביבה

קבוצת מעל"ה, שהוקמה על ידי סטודנטים בטכניון, פיתחה בלון המהווה פלטפורמה מעופפת וניידת למדידת איכות האוויר בחתכי גובה שונים.

פרופ' יואב יאיר ואנשי צוותו עם הבלון המשתתף בניסוי העוקב אחר רמות החשמל באטמוספירה. צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

מעשה בחמישה בלונים מדעיים

היום (ד') בשעה 11:30 לפי שעון גריניץ' יופרחו 5 בלונים מטאורולוגיים מאתרים שונים באירופה, רוסיה וישראל במסגרת ניסוי בהובלת פרופ' יואב יאיר מהמרכז הבינתחומי הרצליה

תנאים מבשרי אל ניניו באוקיאנוס השקט. מתוך סרטון של נאס"א

אל ניניו – האם 2014 תהיה 1997 החדשה?

תבנית גובה וטמפרטורת פני הים מזכירה את הדרך שבה האוקיאנוס נראה באביב 1997, אומר ביל פצרט, קלימטולוג במעבדה להינע סילוני. "הנתונים הללו מנבאים אל ניניו

ליבות מים המלח. צילום: ד"ר מייקל לזר, אוניברסיטת חיפה

בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים

כך עולה מממצאי קידוח מדעי בים המלח שנערך בחסות האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד"ר מייקל

יצור חי שהתגלה בגובה 27 קילומטרים באטמוספירה. האם הגיע מהחלל? צילום: אוניברסיטת שפילד

יצורים חיים מהחלל או סתם היסחפות?

בלון ששיגרו חוקרים מאוניברסיטת שפילד בבריטניה בעת מטר הפרסאידים לגובה 27 ק"מ גילה יצורים חיים מרחפים באטמוספירה בעיצומו של מטר הפרסאידים. החוקר הראשי טוען כי

גל חום. צילום: shutterstock

הסכנה של חמסינים נסתרים

במהלך גלי חום (חמסינים בלשוננו), כאשר רמת ייצור האוזון גואה – ספיגת האוזון על פני כדור הארץ פוחתת, מה שיוצר זיהום רב יותר באוויר. תופעה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן