סיקור מקיף

תופעת הבלוקינג

מה שמייחד את השנה הזו, מסביר רוזנפלד, הוא שהמערכות סובלות מתופעות "הבלוקינג" (חסימה) – הן תקועות במקומן, כך ששקע חזק התייצב מעל מערב אירופה בעוד שרמה חזקה התייצבה מנגד, מעל אזורנו, מבלי להתחלף.

עננים
עננים

הפרופסור פנחס אלפרט, ראש בית הספר פורטר ללימודי הסביבה: הכירו את האויב שמונע גשם

חלק ניכר ממדי הגשם הפזורים ברחבי הארץ עלולים למדוד עד סוף החודש אפס מילימטרים של משקעים, במה שנראית כמו אחת הפתיחות הגרועות ביותר של החורף בעשרות השנים האחרונות. האופטימיים שבחזאים, כמו למשל צחי וקסמן מחברת מטאו-טק, מדברים על כך שמזג האוויר עשוי להשתנות כבר בעוד עשרה ימים, אך מנגד יש חוקרי אקלים המנבאים שהחורף השחון יימשך אפילו לכל אורך החודש הבא.

לעומת זאת – כמו תמיד כמעט – כאשר אצלנו חם ויבש, במערב אירופה יש חורף ראוי לשמו, עם סופות שלגים וגלי קור. חזאים וחוקרי האקלים מסבירים כי כאן טמון אחד המפתחות להבנת החורף השחון. לדברי הפרופסור דני רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, "בכל שנה יש זרימה של אוויר קר מאוד מכיוון הקוטב לכיוון מערב אירופה ומשם לכיוון המשווה, המפנה את מקומו לאוויר החם המגיע מהדרום. בדרך כלל המערכות מתחלפות – פעם באירופה יותר קר ואצלנו יותר חם, ולהפך".

מה שמייחד את השנה הזו, מסביר רוזנפלד, הוא שהמערכות סובלות מתופעות "הבלוקינג" (חסימה) – הן תקועות במקומן, כך ששקע חזק התייצב מעל מערב אירופה בעוד שרמה חזקה התייצבה מנגד, מעל אזורנו, מבלי להתחלף.

הפרופסור פנחס אלפרט, ראש בית הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, מוסיף כי בחורף נטול תופעת הבלוקינג נוצרות מערבולות במקום המפגש של האוויר הקר עם האוויר החם: אצבעות של אוויר קר נשלחות מצפון לדרום בעוד האוויר החם שבא מדרום פורץ דרך בחזית הבאה מן הקוטב. "כך נוצרים בחורף נורמלי גלים אופקיים על החזית שבין האוויר הקר והחם, שמסתובבים בהשפעת סיבוב כדור הארץ. הגלים האלה מביאים אתם לסירוגין יומיים-שלושה של גשם – כלומר שקע מעל האזור שלנו – אחר כך הפסקה של מספר ימים ואחר כך עוד פעם גשם, ככה במחזוריות. על המערכת הסדורה הזו מתלבשים לעתים כל מיני הפרעות, ואחת מההפרעות הגדולות היא הבלוקינג: במקום שינועו מעל האזור שלנו שקע ואז רמה ואז שקע, יש במקום זאת שקע מצפון ורמה מדרום שננעלים במקום".

הד"ר עמיר גבעתי, מנהל יחידת המחקרים ברשות המים, אומר כי מרכיב חשוב בהבנת התופעה הוא השינוי בטמפרטורות באוקיינוסים באזור הטרופיים. "בשנה שעברה דיברו על אוקיינוסים חמים, התופעה שידועה כאל-ניניו. השנה אנחנו במצב הפוך והאוקיינוסים באזור שבין פרו לאוסטרליה קרים במעלה וחצי. זוהי תופעת הלה-ניניה. וכשהאוקיינוסים קרים יותר, יש פחות סירקולציה של אוויר. במצב כזה יש סטגנציה של כל המערכות". בנוסף, בעוד שמרבית החוקרים מהססים לקשור באופן מיידי את ההתחממות הגלובאלית לחורף שאינו מגיע, הם מבהירים שהשנה הזו מצטרפת למגמה מובהקת.

ואולם, פרופסור אלפרט לא איבד כל תקווה לגבי החורף הנוכחי. לדבריו, לעתים קורה שהמחצית השנייה של חורף שחון מפצה על פרק ראשון וחלש של העונה; ייתכן שתחילת 2011 תאופיין על ידי בלוקינג שבו, במקום הרמה הנמצאת כעת מעל ישראל, יתהווה שקע חזק שיינעל מעל אזורנו ויביא עמו חורף גשום יחסית. "החורף של 1949-1950, למשל, התחיל יבש מאוד", מזכיר הפרופ` אלפרט, "אבל במחצית השנייה שלו תל אביב ידעה שלג כבד".

ואולם, על אף שימי החורף אינם נראים באופק, מחלת השפעת המאפיינת אותם כבר פעילה בישראל כחודש, ברמה שגרתית ביחס לתקופה המקבילה בשנים האחרונות. לפי המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, העוקב אחר התפשטות השפעת בישראל, בשבוע שעבר נצפתה עלייה במספר הפניות למרפאות בקהילה עם תחלואה דמוית שפעת ודלקת ריאות. בבתי החולים אינם מדווחים על צפיפות יתר המאפיינת חודשים חורפיים סוערים. תפוסת המיטות הממוצעת במחלקות הפנימיות (106%) ובמחלקות הילדים (99%) סבירה אף היא. השנה התחסנו כבר יותר מ-750 אלף ישראלים נגד שפעת, כעשירית מהאוכלוסייה, ובהם 46% מהמבוגרים מגיל 65 ומעלה. בקופות החולים הצטיידו השנה ב-1.2 מיליון מנות חיסון לשפעת עונתית.

2 תגובות

  1. נוסף ל "ל ניניה" יש מי שמיחס את "תופעת הבלוקינג" גם להאטה בזרם הגולף
    ולמיעוט הקרח באוקינוס הצפוני .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן