סיקור מקיף

קליטת דו תחמוצת הפחמן באוקיאונסים הואטה

החוקרים השתמשו במודלים שהציעו כי האוקיאנוסים הצליחו לספוג פחות דו תחמוצת הפחמן, אך זה המחקר הראשון המכמת את השינויים ישירות באמצעות תצפיות אומר חוקר באוני' ייל

טמפרטורות פני המים
טמפרטורות פני המים

האוקיאנוסים סופגים פחות דו תחמוצת הפחמן, כך עולה מממצאים של גיאופיסיקאים באוניברסיטת ייל שבחנו נתונים מ-50 השנים האחרונות. כיום סופגים האוקיאנוסים מעל 40% מדו תחמוצת הפחמן הנפלטת בפעילות האנושית, דבר שעשוי להגביר את קצב שינויי האקלים, לפי המחקר שהופיע בגליון ה-25 בנונבמבר של כתב העת גיאופיסיקל ריסרץ' לטרס.

ג'פרי פארק, פרופ' לגיאולוגיה וגיאופיסיקה ומנהל מכון ייל למחקרים ביוספריים, השתמש במידע שנאסף מתחנות תצפית אטמוספריות בהוואי, אלסקה ואנטארקטיקה כדי לחקור את קשרי הגומלין בין התנודות בטמפרטורות העולמיות ושכיחות דו תחמוצת הפחמן במרווחים בינשנתיים. מחקר דומה לפני 20 שנה מצא הפרש של חמישה חודשים בין שינויי הטמפרטורות בין שנים לבין השינויים ברמות ה-CO2. פארק גילה כי כעת הפער גדל מ-5 ללפחות 15 חודשים.

"איש לא עדכן את הניתוח בן עשרים השנה" אמר פארקס. "ציפיתי למצוא שינוי כלשהו בפערי הזמנים, אך ההסטה היתה כל כך מפתיעה בגודלה. זה שינוי גדול."
משך זמן תגובה ארוך יותר משמעותו שדו תחמוצת הפחמן באטמוספירה לא מתאים את עצמו במלוא העוצמה לתנודות מחזורי הטמפטרטורה לפני שמתחיל המחזור הבא, דבר המעיד על כך שהאוקיאנוסים איבדו חלק מיכולתם לספוג דו תחמוצת הגופרית מהאטמוספירה. ספיגה נמוכה יותר של דו תחמוצת הפחמן עשויה להגרם כתוצאה משינויים בזרמים המחזוריים באוקיאנוסים או כתוצאה מעליה כוללת של הטמפרטורה בפני השטח של המים. "חישבו על האוקיאנוסים כעל כוס קולה. קולה חמה פחות תוססת" אמר פארק. "אותו הדבר מתרחש כאשר האוקיאנוסים מתחממים.

גידול ברמות דו תחמוצת הפחמן היה הגורם המקדים המעיד על עליית טמפרטורה במהלך המאה האחרונה, כאשר השפעת פעילות האדם על האקלים הצטברה על פני עשורים רבים של בעירת דלקים מאובנים וכריתת יערות. ואולם יחסי הגומלין הללו מתהפכים בקנה המידה הביננתי, כאשר מחזורי טמפרטורה רבי שנים מובילים למחזורים רבי שנים ברמות דו תחמוצת הפחמן.

פארק מצא במיוחד מתאם חזק בין טמפרטורת פני השטח של הים ורמות דו תחמוצת הפחמן באיזורים טרופיים. במהופך, באיזורים בעם יש הרבה עצים והביומסה קולטת את מרבית דו-תחמוצת הפחמן מהאטמוספירה, היה מתאם מועט או בכלל לא היה מתאם בין הטמפרטורה ורמות דו תחמוצת הפחמן הבינשנתיות. באיזורים אחרים כמו החורשים העצומים של צפון אמריקה ואירואסיה, המחזור השנתי הגדול של דו תחמוצת הפחמן מסתנכרן עם הגידול או הקיטון בכמות הצמחים.

"החוקרים השתמשו במודלים שהציעו כי האוקיאנוסים הצליחו לספוג פחות דו תחמוצת הפחמן, אך זה המחקר הראשון המכמת את השינויים ישירות באמצעות תצפיות." אומר פארק. "הדבר מחזק את התחזית כי האוקיאנוסים לא יספגו את מרבית הפליטות העתידיות של דו תחמוצת הפחמן, וכי קצב שינויי האקלים יגדל."

לידיעה באתר אוניברסיטת ייל

באותו נושא באתר הידען

8 תגובות

  1. ליוחני
    שוב טעית … כאשר אתה מתיחס ל"שיגשוג אדיר" אתה כנראה מושפע מהמצאות ריפי אלמוגים
    וכל שסביבם , שחשיבותם אכן רבה, אבל : כמויות ה"ביו-מסה" באיזורים קרים גדולה לאין ערוך
    בגלל העדפה ברורה של פיטופלנקטון (צמחי ) וזואופלנקטון , העדפה שנובעת מהמצאות
    יותר חמצן , יותר חמצן = יותר פיטופלנקטון = יותר זואופלנקטון = יותר דגים = יותר טורפים
    = סהך ל ביו-מסה גדולה יותר

  2. לאסף – איך אתה מסביר את העובדה שדווקא באוקינוסים חמים (טרופיים) יש שיגשוג אדיר של בעלי חיים על פני אוקינוסים קרים ?
    הרי אם היה פחות חמצן במים בשל טמפרטורה גבוהה ולכן גם פחות פלנגטון (שהוא אבן הבנין של שרשרת המזון בים) היו פחות חיים באוקינוסים הטרופיים

  3. ל יוחני
    מי שקולט דת'פ זה ה פיטופלנקטון ,
    ככל שהטמפרוטורה עולה יש במים פחות חמצן ולכן תנאי המחיה קשים
    יותר ולכן יש פחות פיטופלנקטון ,
    מים חמים יותר ממיסים פחות גאזים לכן גם ככל שהטמפרטורה עולה
    האוקינוסים יותר רוויים … המים מסוגלים להמיס פחות גאזים,
    מוטב שמגיבים למיניהם ישאלו בטרם יגיבו … בבורות ץ

  4. הקיצור קבות משתנים צפופה כמשתנה אחד בנקודת זמן אחד וציירו קו לאן שבא להם …
    כמובן זה עם האידיולוגיה המקובלת אז זה ישר הולך להיות מופץ

  5. מוזר.
    מי שקולט דו תחמוצת הפחמן בים זה הזואופלנגטון – ככל שהטמפרטורות בים עולות כך נוצרים תנאים נוחים יותר לפלנגטון לשגשג ומכאן שספיגת הפחמן הדו חמצני בים היתה אמורה דווקא לעלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן