האם כדור הארץ ישתקם לאחר היעלמותו של האדם, בעקבות אסון אקולוגי? התשובה לכך, היא חיובית, אומר העיתונאי אלן וויסמן בספרו “העולם בלעדינו”
מיליוני ליטר נפט שמדממים למפרץ מקסיקו כל יום, מהווים תזכיר לדרכים בהן האנושות מזהמת את העולם.
להלן מספר שורות מספרו של העיתונאי אלן וויסמן “העולם בלעדינו” Alan Weisman - The World Without Us”: “כאשר יערות נכרתים, ערים ופרוורים גדלים ומתרחבים סביב מגרשי אספלט, כאשר האוויר והים מתחממים והופכים רוויים בגורמים מסרטנים, כאשר הימים מתמלאים באשפה ומיני בעלי-חיים מתים ונופלים כמו זבובים, בריאות הכדור מאותגרת בדרכים שלא היו קיימות ב-4.5 מליארד שנות קיומו. האם יכול הכדור לשרוד?”
“התשובה הפשוטה המהדהדת היא כן!”.
“על פי עדות הממצאים המאובנים יבוא הזמן והאנושות תיעלם, אז כאשר הגורם המזהם לא יהיה עוד, תתנקה הארץ ו”תלבש” פנים חדשות, בדיוק כמו שקרה פעמים רבות בעבר, בדרכים רבות ושונות. קיום הארץ עמד בפני מבחנים קשים ודרמטיים יותר מכל מה שהאנושות גרמה, החל מכדור לבה לוהט, דרך כיסוי שלג בעומק רב, ועד (לדברי מדענים …) תקופה מסוייומת בה היתה הארץ … סגולה”.
ריצ”רד קרסון המשמש כ גאוכימאי במכון קרנגי אומר: “ספק רב אם לכדור הארץ “אכפת” מהחיים, לכן הרי געש, רעידות אדמה, תזוזת לוחות יבשתיים וכד” ימשיכו ויתקיימו כמו תמיד”. “לארץ “לא אכפת” אבל בטוח שלאנושות חשוב ונכון איך ניתן יהיה לשרוד בעקבות השינויים, שינויים טבעיים או כאלה שנגרמו ע”י האדם”.
(ושוב מספרו של וויסמן): “אחרי התקררות הכדור הלוהט והיווצרות כדור הארץ, עברו שלבים של התנגשויות ופעילויות שנתנו לארץ את ממדיה וביתרו אותה ליבשות ואוקיינוסים, פעילויות געשיות בקנה מידה עצום יצרו איים וגרמו להכחדות.
”סוף העולם לא הגיע”. לפני כ-700 מיליון שנה היה הכדור כולו מכוסה בקרח עד קוו המשווה, תקופה שידועה כ”כדור השלג” שמגמדת ומבישת כל עידן קרח. למרות כל התהפוכות התפתחו החיים ושרדו. שכבת אובך עבה של חמרים אורגנים, מתאן וחנקן עזרו להפשיר איזורים מעטים ולשמור על קיום חיים.
היווצרות החיים על הכדור לא גרמו לשינויים גאולוגים אבל שינו את הכימיה הארצית, עכשיו, האנושות משנה את האיזון שבין החיים לכימיה על הארץ, שינוי שמתרחש בזמן הקצר של קיומנו, זמן קצר על פי כל קנה מידה”.
על פי הארגון הבינלאומי לשימור הטבע International Union for the Conservation of Nature מינים נכחדים בקצב גבוה פי 1000 עד 10.000 מהקצב הצפוי הטבעי (על פי מידע ממצאי מאובנים). חורשים ויערות שכיסו יבשות כמו אירופה נראים היום כצל עלוב של עברם, זאת בגלל מאות שנים של כריתה ושריפה. השמדת היערות הואטה בסוף המאה ה-20, אבל למרות ההאטה ארגון האו”ם למזון וחקלאות U.N. Food and Agriculture Organization מדווח כי כל שנה נעלמים כ-20 אלף קמ”ר שטחי יער – (בגדלה של ישראל). כל שטחי הדייג קורסים בגלל דייג פראי כמו גם בגלל עליית חומציות האוקיינוסים, (מצב שהיה קיים בעברו הרחוק של הכדור).
האדם משנה את הרכב האטמוספירה, ראו את הנזק שגרמו ה סי.פ.סי chlorofluorocarbons(CFCs) לשכבת האוזון. ללא אמנת מונטריאול Montreal Protocol היה נוצר מצב בו החור באוזון נפתח וגורם לכוויות שמש תוך דקות, שינוי שעלול היה להיות הרסני לאנושות,
(ושוב וויסמן): “הארץ הייתה “מושכת בכתפיה” וממשיכה להתקיים. אילו השינויים הכימיים באטמוספירה היו מספיק גדולים כדי להשמיד את האנושות, יש להניח כי האטמוספירה היתה מבריאה במהירות יחסית, לפחות בקנה מידה גאולוגי. כך באופן דומה עברה הארץ (ב”שוויון נפש”) שינויי אקלים מעל ומעבר כל מה שידוע בהיסטוריה האנושית, (אלא שהשינויים היו לאורך זמן). אותה היסטוריה שמראה את פגיעותה של האנושות גם לשינויים אקלימיים זעירים. לדוגמא : התקררות האוקיינוס השקט מקושרת לתקופות בצורת שגרמו לרעב בכל יבשת אירופה ואולי להעלמות “שוכני המצוקים” במערב אמריקה”.
ההתחממות העולמית שמונעת על ידי גזי החממה תגרום לתנודות ושינויים אקלימיים ברחבי העולם. על פי אתר Ocean Carbon & Biogeochemistry ריכוזי הדת”פ הגיעו לרמות גבוהות פי 100 ממה שהיו בתקופות גאולוגיות. אם האנושות תבחר להתמודד עם גאזי החממה (ואם לא), ההיסטוריה של הארץ מלמדת כי לפנינו קרב מול שינויי אקלים. בעבר, מינים שלא הצליחו להסתגל … הוכחדו, הסיכויים מראים כי זמנה של האנושות (להיכחד) מתקרב.
(מספרו של וויסמן:) “מה ישאר אחרי האנושות? עקבות מזעריות תישארנה אבל מירב הסימנים שאומרים “היינו כאן” יקברו על ידי הפעילות הגאולוגית של הכדור, רבים מההישגים האנושיים יעלמו במהירות: בנינים יתפוררו ויעלמו תוך כ 10,000 שנים, פסלי מתכת ישרדו כמיליון שנים. גורמים אחרים יהיו בעלי השפעה לאורך זמן : דליפות חומרים כימיים וחלקי ננו, שרידי פלסטיק ומוצרים מלאכותיים. אלה גם אלה ימצאו את מקומם במערכת ע”י חיידקים ש”ילמדו לטפל” בהם.
מורשת קטלנית יהוו יותר מ 450 כורים גרעיניים, חלקם יבערו בגלל חימום יתר, באחרים תהיה המסה, אלה גם אלה יפיצו תרסיסים רדיואקטיביים לאוויר ולמים, ”מאות מיקרי צ”רנוביל” יגרמו לאבולוציה דרמטית.
ובכל זאת, הארץ כבר חוותה אירועים גרעיניים כך על פי מרבצי אורניום שנמצאו ב אוקלו ברפובליקת גאבון (אפריקה), מרבצים שמראים כי הייתה פעילות טבעית של ביקוע גרעיני במשך מאות אלפי שנים. הכדור גם חווה דליפות נפט, דליפות שהביאו להתפתחותם של חיידקים ש”יודעים” לפרק את הנפט”.
“כל אותם אירועים שעבור האנושות מהווים אסונות נוראיים, ירשמו בהיסטוריה של כדורנו כ”בליפ”, אלא שביחס לזמן הקצרצר בו קימת האנושות משמעותו של ה”בליפ” גדולה”.
יותר לי להוסיף : וויסמן מתאר חורבן מוחלט שבעקבותיו תעלם האנושות. יתכן, יש לקוות שהוא טועה, אלא שגם אם האנושות תשרוד את הרס הסביבה הטבעית השורדים יחיו בעולם נטול טבע. כולנו ראינו סרטים וקראנו ספרות מדע בדיוני שמתארים את השורדים בעידן שכולו טכנולוגיה נטולת כל סממן טבעי, מסתבר כי סופרי המד”ב יודעים לנבא, החל מלאונרדו דה ווינצ”י דרך ז”ול וורן ועד אסימוב, כולם מתארים נבואות שהתגשמו.
האם עד שתתגשם הנבואה על “כיבוש” עולמות אחרים “נצליח” להחריב את עולמנו? האם אנחנו רוצים לחיות בעולם “טכנולוגי”, או להוריש לבאים אחרינו חיים כאלה?
בעקבות תגובות (לרשימות אחרות) שחלקן היו בנוסח “אני ואפסי עוד” או “אחרי המבול”, או בנוסח “נתגבר” על ידי בנית סביבה חדשה. נכון יהיה אם הקוראים יעצרו ויבינו כי הצלחתו של מין (ביולוגי) נמדדת גם באורך התקופה בה הוא מתקיים. על פי מדד זה, בהשוואה למינים אחרים ולתיעוד המאובנים המין האנושי (הומו ספיינס) שקיים פחות מ-100 אלף שנים אינו מהמוצלחים. במידה והאנושות לא תתקן דרכיה מנבאות התחזיות הכחדה עצמית, בהתחשב בתחזיות סיכויי המין האנושי לשרוד … ניתן לקבוע בביטחון כי המין האנושי אינו מוצלח !
ולכן נשאלת השאלה מהיכן שואב מין בעל מודעות עצמית, מין בעל כישורים טכנולוגים עילאיים, מין שמודע לסביבתו(?), מהיכן שואב מין נכשל את היוהרה והחוצפה לגרור את כל סביבתו להרס והכחדה?
אחרי התחזית הקודרת נשאלות השאלות, האם יש לנו זכות מוסרית לגרום לכל כך הרבה נזק בעולם שאנחנו רק עוברים בו? האם יש באפשרותנו ובכוחנו לא להשאיר מורשת כה מכוערת? האם לא נכון יהיה לעצור את התהליך השלילי?
כאשר אני כותב את הפיסקה האחרונה, בין היתר ולא בהסתר ישנה הכוונה כי יש צורך לעצור את התפוצצות האוכלוסייה, כלומר שליטה בילודה, לפני שאותקף בהגדרות וכינויים יורשה לי להסביר, רוב היונקים הגדולים (ה”עילאיים”) “שולטים” בילודה. כאשר התנאים גרועים מעמידים מעט צאצאים, כלומר מתאימים את גודל האוכלוסייה לכושר הנשיאה של הסביבה, מה שאפשר את התפוצצות האוכלוסייה הם הכישורים הטכנולוגים של החברה האנושית כישורים שאפשרו ריבוי הרבה מעל לטבעי.
מה שהיה אמור לאזן את התפתחות הכישורים הטכנולוגים הם אינסטינקטים, אלא שהכישורים הטכנולוגים מקדימים את הכישורים התרבותיים / חברתיים או את האינסטינקטים האנושיים בכ-100 אלף שנים. לכן יש צורך בהתאמה מלאכותית טכנולוגית בין כושר הנשיאה של כדורנו לבין גודל האוכלוסייה, במילים היותר בוטות: הגבלת ילודה. מעשית מתרחש תהליך כזה בעולם המערבי מסיבות שונות ומשונות. אצל שני מגזרים נפוצה ילודה מרובה: אצל אלה שעדיין ממלאים את מצוות “פרו ורבו” להם … כדאי לקרוא את המשכו של הפסוק האומר ”ומלאו את הארץ”, לקרוא ולהבין כי “הארץ מלאה” ולכן הצווי מולא.
המגזר השני הוא עניי “העולם השלישי” (ללא הגבלה גאוגרפית), לכן, כדי שה”עולם השלישי” יכנס לתהליך דומה יש להעלות בו את רמת החיים, העלאת רמת החיים ב”עולם השלישי” אפשרית כאשר המערב יכיר בחובתו להחזיר (בעיקר לאפריקה) את שווה הערך למה שנגזל ונשדד במשך מאות שנים תחת הקולוניאליזם, החזר שיאפשר עליה ברמת החיים של הנגזלים ובהמשך צמצום הילודה.
שכן כמו שכבר קוראי יודעים בעל-פה: כדי שאנחנו והדורות הבאים יוכלו לחיות בעולם בו יש איזון בין צרכי האדם לכושרו של הכדור לספק צרכים אלה, הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!
11 תגובות
אני חןשב על הנושא כבר תקופה ארוכה, ונראה לי שמיום ליום חיוני יותר להקים קבוצה שתישא את הרעיון של בקרת ילודה בקרב בני הארם אל מעבר למחסומי ה”פוליטיקלי קורקט”…
אני מזמין את מי שמעוניין להצטרף לקבוצה שהקמתי בפייסבוק, העוסקת בהגבלת ילודה לשם מניעת סבל אנושי כתוצאה מהתחממות הפלנטה וחיסול המשאבים.
http://www.facebook.com/?tid=1485895520484&sk=messages#!/group.php?gid=118162041562313
דת. רעיון טוב שהשתבש וכיום הוא גורם לכ”כ הרבה בעיות.
מתי כבר אנשים יבינו שהדת, כל תפקידה הוא לגרום לאנשים לחיות בשלום עם הזולת? הרי מלכתחילה כל רעיון האלוהים הוא כדי לגרום לסדר בעולם שאין בו משטרה או ממשלה (העולם התנכ”י). אבל כיום, כל הרעיון הזה נלקח למקום אחר והזוי לחלוטין שבו אנשים מאמינים שכדי שאלוהיהם יאהב אותם, הם צריכים לקדש את שמו. אני לא רואה את עצמי כאדם דתי אבל בכל זאת, נאמר וקיימת סוג של ישות שיצרה את העולם, למה שיעניין אותה אם אנחנו מדליקים אש בשבת או אומרים כמה מילים מתוך ספר בשעה ספציפית ביום. וכי לא יהיה לה חשוב יותר שכל יציריה, בין אם הם שייכים ל”דת” מסויימת או לא יחיו בשלום זה עם זה? ובכלל, למה שהיא תשגיח עלינו? אדם אינטיליגנטי מספיק יכול להסיק שאם באמת בני האדם או לפחות כדור הארץ נוצר ע”י ישות על, אותה ישות יצרה עוד אינספור כדורי ארץ שכאלה ולמה שיהיו לה סנטימנטים כלפי כדור אחד שיצרה? ואפילו אם יצרה את היקום כולו ובזה נגמרת המעורבות שלה, סביר להניח שיצרה עוד.
הבעיה היא שכיום יש דתות כמו האיסלאם שפשוט מטיפות למאמיניהם האדוקים לשנוא דתות אחרות. וזה לדעתי המכשול הגדול ביותר של האנושות לעתיד.
ואיך כל זה מתקשר למאמר? הרי כולנו מחולקים לקבוצות. הדבר המגדיר קבוצה כיום, בעיקר הוא דת. והדת היא מה שחונק את העולם הזה ומבוזבזים עליו כ”כ הרבה משאבים, לא בהכרח חומריים.
כשהעולם יפסיק עם ההבל הזה ויבין שכולנו אחים, אז יהיה שינוי. העניין הוא ששינוי כזה גם יצריך ללא ספק את המחיקה של מורשת העבר שכן היא גם מפלגת וגורמת לשנאה. כמו מורשת של מלחמות וכו”.
ראשית כל, בוודאי ש”לכדור לא אכפת” מכל מהלכה, גורלה, תמורותיה ודרכיה של תמונת החיים כפי שהיא מתרחשת על פניו בשל היותו עצם דומם.
שנית, קשה להתעלם מניחוח של מיזנטרופיה העולה מתוכן המאמר ואם איני טועה, אין זו הפעם הראשונה שאני שם לב לכך במאמריו של הכותב.
הסקירה שלי פשטנית מאחר והיא המהווה פועל יוצא של מהלך רדוקציה הנדרש על מנת לא להרבות במלל אך בכל זאת להעביר את הרעיון המרכזי להשקפתי:
טבע החיה (והאדם כמקרה פרטי לכך) הוא תועלתני ובבסיסו עומד הצורך לסלק כמה שיותר מאי הנוחות הנקרית לדרכה. כהרחבה לכך, החיה מבקשת למקסם את ההנאה שלה. אצל מסה אנושית גדולה במיוחד, טבע זה מתורגם לכלל סיפוק הנאות בעלות אוריינטציה “גופנית” (לא שאני רומז בכך לאמונתי בדואליזם). על כן אין להתפלא שהאנושות חומסת את הכוכב ומשאביו, שכן היא משרתת את האינטרסים העליונים של אותן מסות פרטים המרכיבות אותה. כך הייתה עושה כל חיה אחרת לו עברה את רף התבונה הנדרשת לשם כך.
באשר ל”זכות מוסרית” – ברור לך שהמוסר הוא כלי הנועד לאפשר לחיות חברתיות מרמה תבונית מסוימת ומעלה להתנהל בקבוצה? מחוץ למרחב החברתי, אין למוסר זכות קיום. זו הסיבה שאין לנו בעיה עם אי החלתו על פרטים של “הקבוצה היריבה”, בני מיננו שלנו, בשדה הקרב לדוגמא. היא הנותנת כאשר אנו שוחטים מינים אחרים להשבעת רעבוננו לבשר. גם במקרה זה המוסר נעלם כלא היה, מפני שהוא לא אמור מלכתחילה להיות מוחל על התנהלות כלשהי שלא בין שני פרטים או יותר הנמנים על אותה הקבוצה. עוד דוגמא: הכלב, כחית מחמד במשפחות רבות, מועלה לדרגת בן משפחה. אם המשפחה מוגדרת כקבוצה חברתית, חיי הכלב ואכיפת כללי המוסר הקבוצתי הפנימי כלפיו זוכים לחשיבות גדולה עשרות מונים מאלו של אדם זר לקבוצה זו.
אין לחשוש מעניין ריבוי האוכלוסין. עד כמה שזה מזעזע להתבטא כך, הברירה הטבעית, המפעילה לחץ אבולוציוני על מין מסוים באמצעות “התערבות” בגורל הפרטים המרכיבים אותו בכל רגע נתון, “תדאג” להכחיד את מי שלא יובא אוכל לפיו – כמו רבים מספור באפריקה, שלא אכפת לנו כלל מגורלם מאחר שכן אין הם חלק מהקבוצה החברתית שלנו (אזרחי המדינה). קבוצת ענק זו אינה מפעילה כללי מוסר בהתנהלותה עם קבוצות (מדינות) אחרות מהסיבה שאין מעל המרחב המדיני גורם מאיים המצריך ליכוד קבוצתי של מדינות הפועלות למען האינטרס של המין כולו. הדבר ממחיש כי המוסר הוא כורח הנדרש כדי שקבוצה תוכל לשמור על שלמותה וברגע שאין צורך ל”הסתדר” במבנה הקבוצתי, הוא נשכח כלא היה. גם המוסר הוא גילוי תועלתני, מתחת לפני השטח.
על כל הישגי האדם, שנדמה כי הם מטשטשים ומדכאים את החיה שבתכונו או אפילו מאפשרים לנו “לקחת את גורלנו בידינו”, יקיץ הקץ אם הברירה הטבעית “תחליט” שאיננו המתאימים ביותר לסביבתנו. ללמדך שאין הישגים אלו מתקיימים מחוץ ל”קונטקסט החייתי” – הם נגזרת של תבונתנו העליונה, שאינה מתקיימת במנותק מהגוף. אין לך על מה להצטער על כך ואין מצד שני גם לשמוח לאיד.
הצביעות בהתגלמותה.חבל שהכותב מכניס למאמר את דעותיו האישיות.העולם המערבי,אחרי ששבע ושדד וזיהם הדביק את כל העולם בתאוות המלחמה שלו וחי לו מדושן עונג על חשבון כוח האדם הזול ומשאביו של העולם השלישי,וגם צורך כמו חזיר,יבוא עכשיו ויטיף מוסר לרעבים ולנחשלים שהוא עצמו יצר.
חוץ מזה,אותם מאמיני “פרו ורבו”,מונים כמה מליונים בודדים.לא מהם תתפוצץ האוכלוסיה.מה גם שההיסטוריה מלמדת שאותם האנושות נוהגת לדלל בקביעות.מעניין שאת העולם שדווקא כן אחראי לכך,שיש לו כל המשאבים לעסוק בקידמה ומחקר ומדע,אבל בוחר ודוגל בקיצוניות דתית,טרור,בערות ונחשלות ואת כל הונו מבזבז על חיי פאר רהבתניים,נישואין ל4 נשים ואחוזי רבייה מסחררים,אותו הוא בוחר שלא להזכיר.
בגדול יפה. אבל הפסקה הלפני אחרונה דורשת תיקון מאסיבי או אולי מחיקה, ממספר טעמים:
1) ישנה סתירה בין האמירה “…כאשר התנאים גרועים מעמידים מעט צאצאים…” שבפסקה הרביעית מהסוף לבין הרעיון המובע בפסקה לפני אחרונה בדבר היותה של אוכלוסיית העולם השלישי אוכלוסייה ענייה שלא שולטת בילודה ותורמת לפיצוץ האוכלוסין.
2) אותם אנשים שהזכרת בפסקה הלפני לפני אחרונה שממלאים אחר “פרו ורבו” מהווים (בכל העולם) מליונים בודדים אם בכלל. הייתי בטוח שבצמוד להם, במקום להזכיר את אפריקה/עולם שלישי/עניי העולם באת להזכיר בכלל את הדת השנייה, שבמקרה שייכת לצפונה של היבשת הנכשלת, אך לא רק, ומונה כחמישית מאוכלוסיית העולם – גם אלו בסך הכל ממלאים אחר נוהג משלהם המקביל ל”פרו ורבו”.
ובלי קשר, אם לא שמת לב בני אדם הם בסופו של דבר אורגניזם חי ויש לו דחפים בדיוק כמו לכל אורגניזם אחר, דחפים שרק בזכותם האורגניזם ממשיך להתקיים דור אחר דור. בין השאר מדובר על הישרדות על חשבון פרטים אחרים מקבוצה כמה שיותר מרוחקת בהגדרתה. מכיוון שכבני אדם בעת הנוכחית אנו לא מחשיבים את מיני בעלי החיים כקבוצה כלשהי שיש להילחם מולה על משאבים על מנת לשרוד, אז קבוצה מרוחקת יותר או פחות תהיה קבוצה של בני אדם אחרים פשוט. ואז מה? יש מלחמות בין קבוצות שונות של בני אדם (מדינות/תרבויות). אחת הדרכים היותר יעילות למלחמה היא ככל הנראה הגברת הילודה ואגב כך השתלטות מספרית על הסביבה. זה בהקשר לאותה קבוצה שלא הזכרת. בסופו של דבר אם הם לא יגבילו יום אחד את הילודה עקב שימור מורשתם (גם לאחר סיום ההשתלטות) יגיע מצב שבו תיווצר תחרות מחודשת על משאבי הסביבה ושוב ייווצרו קבוצות מוגדרות חדשות שיתחרו זו בזו. (אלו ככל הנראה קיימות כבר היום בצורה של מדינות שונות עם ניבים ומנהגים שונים ששייכות לקבוצת האם הגדולה). ככה זה בטבע.
ועוד דבר – אחרי היעלמות האדם, השינויים הדרסטיים להם גרם, בסך הכל יביאו את הכדור למצב שיווי משקל חדש. כדור הוא יישאר בכל מקרה. מה יהיה עליו זה כבר סיפור אחר.
הכותב מציג תערובת של השקפות חלקן סןתרות וזאת על בסיס הסתכלות הסטרית ולא שיטתית.בהחלט לא דמיוני לשוות לקורה לנגד עיננו [ובאחריותנו]סוף של השמדת המין האנושי וקטסטרופה לשאר המינים.אולם אי אפשר להתעלם מכך שטכנולוגיה אינה תחליף לחיים ואין עתיד לעולם סנטטי כזה.אבל ההצעה להזרים לאפריקה רמה של חומרנות ,מתקדמת’ ובכלל לעולם השלישי משמעותה הקטנת כושר הנשיאה של כדור הארץ.כי עוד משתמשים בעלי רמת ניצול ושימוש חומר גבוה=אובדן יכולת נשיאה של משאבי הארץ ואובדנם. מה גם שהרמיזות על התהליך ה,מוצלח’ שבו סרסו ורצחו הסינים אוכלוסיות,הם ציניות ואכזריות. לדעתי הליקוי הוא בתרבות הצריכה והפרסום [ושוב צריכה]והנהנתנות הרגעית על חשבון העתיד שלנו.תיקון החטא צריך איפוא להעשות במקומו קרי-תיקון התרבות.אין ככל הנראה ,חברה צודקת’ אבל אם נפתח מודל נכון של צדיקות המתחשבת בסביבה ונחנך להרבה צדיקים כאלו יש סיכוי למנוע את הקטסרופה.
והכי חשוב – לשמור שבת!
או שלא..
צריך להתחיל לצרוך את מה שאנו באמת זקוקים לו ולא יותר ולמחזר כל דבר אפשרי דבר שיגרום גם למחקר ופיתוח שיטות חדשות וצריך לחשוב לטווח רחוק ולא חשיבה של כאן ועכשין והכי חשוב חינוך חינוך וחינוך ואכיפה במידת הצורך
מאחר ואי אפשר לסמוך על כל אדם בפני עצמו שידאג לסביבה יש צורך במדיניות ממשלתית בשמירה על הסביבה, מיחזור, תקנות בדבר זיהום ועוד – אחרת, המאמר הזה לא יהיה תאורטי בלבד…
אני תומך נלהב ברעיונות של אסף. זה יוצר מודעות. גם במדינתנו הקטנטונת. הכל מתחיל בחינוך, וחינוך נכון בא ממודעות לבעיות.
בשנות ה-90 כשנחשפתי לראשונה לקמפיין התקשורתי הנרחב על המחסור במים, שיניתי את הרגלי הצריכה שלי. לפני כן לא הייתי מודע לחומרת הבעיה. המקרה לימד אותי לקח חשוב. חינוך הוא המפתח להכל. לכן הכתבות של ד”ר רוזנטל חיוניות, גם אם הן לא ראליות. אז אולי לא היום נפתור את כל הבעיות, אבל אין ספק שאנחנו הולכים בכיוון.
המשפט “הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!” סתם מקומם ומעצבן ולא עוזר לקדם את האג’נדה של הכתבות שלך. זה לא ריאלי לדרוש מהמערב להחזיר בצורה חומרית את מה שנלקח מהקולוניות שלו, מה שכן ריאלי זה לדרוש ממנו לשתף את העולם השלישי בטכנולוגיות שברשותו שיעזרו לו להתפתח ולצמוח כמו שישראל עושה והאו”ם אף שיבח אותה על כך בעבר. בקשר להגבלת ילודה במדינות נכשלות, רואים את ההצלחה של המהלך הזה בסין שהיא המדינה היחידה שנוקטת בגישה הזאת. אי אפשר לכפות על אף מדינה בשום צורה לקחת על עצמה לאמץ את המהלך הזה באופן דומה, מה שכן אפשר לעשות זה להצביע על ההצלחה של המהלך בסין כדוגמה ולשכנע בכך מדינות נכשלות לאמץ שיטה זו.