‫מעכבי ההוריקנים / דייוויד ביילו‬

ציקלונים טרופיים הם הסופות החזקות ביותר בטבע. האם אפשר לעצרם?

הוריקן בקטגוריה 3 שזכה לכינוי ארל שטף את כל החוף המזרחי של ארה"ב ב-2 בספטמבר 2010. תמונה זו צולמה בידי הלווין טרה כאשר הסופה שעטה כ-400 קילומטרים דרומית לקייפ האטרס, צפון קרוליינה.
הוריקן בקטגוריה 3 שזכה לכינוי ארל שטף את כל החוף המזרחי של ארה"ב ב-2 בספטמבר 2010. תמונה זו צולמה בידי הלווין טרה כאשר הסופה שעטה כ-400 קילומטרים דרומית לקייפ האטרס, צפון קרוליינה.

לאחר שעוד עונה פעילה של הוריקנים באוקיינוס האטלנטי שככה בסתיו 2011, טענו כמה מדעני אטמוספרה שיש בידיהם כלים לעצור או להאט את הסופות רבות העוצמה האלה. אבל מאמציהם נבלמים בגלל היעדר מימון וסוגיות חוקיות סבוכות.

עד לא מזמן עסק המשרד לביטחון המולדת של ארה"ב בחקר האפשרות שזריעת ענני סופה בחלקיקים שגודלם דומה לזה של אירוסולים (חלקיקים המרחפים באוויר) מזהמים, עשויה להאט ציקלונים טרופיים. הדמיות מחשב הראו שלזריעה באירוסולים עשויה להיות "השפעה ניכרת על עוצמתו של ציקלון טרופי," כך כתב ויליאם קוטון, מדען אטמוספרה מאוניברסיטת מדינת קולורדו. הוא ועמיתיו סקרו לאחרונה את העבודות בנושא ב"כתב העת להשפעה על מזג האוויר". למעשה, הזיהום שבני האדם יוצרים עשוי כבר עכשיו להחליש את הסופות האלה, כמו למשל במקרה של הוריקן אירֶן באוגוסט 2011. "כל המודלים [הממוחשבים] חזו שעוצמתה של אירֶן תהיה הרבה יותר גדולה ממה שהיה בפועל," אומר קוטון. "האם זה קרה מפני שלא הביאו בחשבון את השפעת חלקיקי אירוסולים?"

אנשים אחרים המתיימרים לבלום הוריקנים בעתיד, ובהם מייסד מיקרוסופט, המיליארדר ביל גייטס, התמקדו ברעיון להזין את הסופות החמות במים קרים כדי לעצור את תנופתן. התכנית שגייטס תומך בה מציעה להשתמש בצי של דוברות, המונעות בכוח הגלים, כדי לפזר על פני הים בנתיב הסופה המתגברת מים קרים שיישאבו ממעמקי האוקיינוס הקרירים יותר. חסרונה של התכנית הזאת בכך שהיא עלולה להיות מסורבלת. יהיה צורך במאות מתקנים, והצבתם עלולה להיות מאתגרת בהתחשב בכך שקשה מאוד לעקוב אחר נתיבה של סופה. אבל הרעיון יעמוד בקרוב במבחן עקיף בהוואי. הצי האמריקני מתכנן להציב אב טיפוס של מתקן להפקת אנרגיה שמקורה בהפרש הטמפרטורות שבין המים בפני הים לבין המים במעמקים. המתקן ישאב מים קרים אל פני האוקיינוס באופן דומה לזה שיידרש כדי לעצור טייפון.

אבל האם פיזור סופות באמצעות מים קרים הוא בכלל רעיון טוב? על אף כוחן ההרסני, סופות טרופיות הן אחת הדרכים שבהן מתפזרת מחדש אנרגיית החום בכדור הארץ מאזור קו המשווה אל הקטבים. סגירת הנתיב הזה עלולה לגרום לתוצאות בלתי צפויות, והסטת הסופה ממסלולה עלולה להעניש אנשים בנתיב החדש, כפי שכתב באפריל 2011 צוות של מהנדסים, מומחים למדיניות ציבורית ומדעני אטמוספרה בכתב העת למדע ולטכנולוגיה סביבתיים.

על אף כוחם האדיר, הציקלונים הטרופיים רגישים לתנאי הסביבה. כדי לנצל את הרגישות הזאת, יצטרכו המדענים מידע מדויק על נתיבה העתידי של הסופה, אומר המטאורולוג רוס הופמן מחברת "חקר אטמוספרי וסביבתי" (AER). אבל הממשל האמריקני מקצץ בתקציבי הלוויינים הדרושים למעקב שיאפשר חיזוי כזה. לפי שעה נותרו מפות אזורי ההצפה ותכניות הפינוי הדרך הטובה ביותר להגן על תושבי צפון אמריקה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. מחקרים של ניקולה טסלה, כבר בתחילת המאה ה-20, הראו שאפשר להשפיע על האטמוספרה באמצעות גלי רדיו בתדירויות נמוכות. אפשר לחמם / לקרר אזורים שלמים באטמוספרה, וע"י כך להשפיע על מזג האוויר.

    השאלה היא מדוע לא חוקרים את זה יותר לעומק…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן