מדעי האטמוספרה – קרינה קטלנית מן העננים / ג'וזף ר' דווייר ודייוויד מ' סמית
סופות רעמים פולטות פרצים עזים של קרני גמא ושל קרני רנטגן ומשגרות אלומות חלקיקים, ואפילו אנטי-חומר, לעבר החלל החיצון. האטמוספרה היא מקום מוזר יותר מכפי
סופות רעמים פולטות פרצים עזים של קרני גמא ושל קרני רנטגן ומשגרות אלומות חלקיקים, ואפילו אנטי-חומר, לעבר החלל החיצון. האטמוספרה היא מקום מוזר יותר מכפי
המודלים של ה-IPCC לא צפוי משוב חיובי כה גדול בהמסת הקרח באוקיאנוס הארקטי ובגרינלנד. פני הים צפויים לעלות במטר ויותר עד סוף המאה
הדמיות לווינים ונתונים ששודרו מהם היו בעלי ערך רב בחיזוי המסלול והעוצמה של סופות כגון ההוריקן סנדי
לאחר חששות ודחיות רבות, ולמרות התעבות החלק הקדמי של קסדת המגן שלו הוא צנח בשלום צניחה חופשית מגובה 38.5 קילומטרים
כך אומרת ננסי נולטון, הביולוגית הימית הראשית של המכון הסמיתסוני והמוזיאון לטבע בוושינגטון, בשיחה עם אתר הידען. נולטון מבקרת בימים אלה בארץ ותשתתף בכנס באוניברסיטת
פרויקט קידוח בים המלח העלה ממצאים לגבי היסטוריית האקלים של האזור וחשש מהעתיד הבעייתי הצפוי לו
ציקלונים טרופיים הם הסופות החזקות ביותר בטבע. האם אפשר לעצרם?
תחמוצת החנקן (N2O) הוא גז חממה חזק פי 300 מדו תחמוצת הפחמן וגם פוגע בשכבת האוזון ולכן חשוב לנטרלו
עם זאת, המנגנון לפיו מאיצים הקרנים הקוסמיות יצירת עננים מסביר רק את המתרחש באטמוספירה העליונה. באטמוספירה התחתונה נדרשים עקבות של חומרים נוספים, ככל הנראה תוצר
מה מקור האנרגיה של רוחות הענק? כיצד הן נוצרות? מדוע הן מתפתחות וגדלות? פרופ' גרגורי פלקוביץ, מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, בוחן
גבוה בשמים, מים בעננים מסוגלים לשמש כאמצעי שידול המאלץ מזהמים הנישאים באוויר, כגון גופרית דו-חמצנית, להפוך למרכיבים מימיים פעילים (כגשם חומצי).
בעקבות סגירתם פעם שניה בתוך שנה של שדות תעופה באירופה בשל התפרצות הר געש באיסלנד, אנו מביאים שוב את ההסבר המדעי על הסיכון שגורם האפר
מבחינה גאוגרפית הארכיפלג של גלפגוס נמצא על קו המשווה, אבל מבחינה מטאורולוגית האקלים המשווני והטרופי נדחק ונשטף בזרם ההומבולדט שמביא איתו מים קרים, מזג אוויר
לאחר רעידת האדמה החזקה והצונאמי ביפן קיבלתי שלושה טלפונים משלושה מקורות שונים, וכולם שאלו את אותה שאלה: רועי, איך לא חזיתם את הצונאמי ביפן? וכולם
מודלים מתמטיים חושפים את עקרונות הארגון של מערכות ענני גשם נמוכים. ייתכן שגם מערכות אלה מושפעות מפעילותם של בני האדם
מחירי שיא של רבים מסוגי המזון דוחפים מיליוני בני אדם לרעב ותורמים לאי השקט במדינות כגון אלג'יריה, תוניסיה, מצרים ותימן. כך אמר נשיא הבנק העולמי
מחזור המים החדש שמסרטט פרופסור אבנר עדין מעדכן את ספרי הלימוד ומציע תקווה
גשמים שמהווים את השלוחה הדרומית של מערכת המונסונים. גשמים שגורמים להצפת אזורים נרחבים במדינת קווינסלנד Queensland
חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה השוו בין חיישני החמצן אצל האדם ואצל יצור פרימיטיבי דמוי אמבה, וגילו כי מדובר בדיוק באותו מנגנון
נוצרים לעיתים קרובות בסמוך לחופים המערביים של היבשות ברצועות האקלימיות התת-טרופיות, והם משתרעים מעל לאוקיינוסים על פני שטחים של עד אלפי קילומטרים רבועים
מה שמייחד את השנה הזו, מסביר רוזנפלד, הוא שהמערכות סובלות מתופעות "הבלוקינג" (חסימה) – הן תקועות במקומן, כך ששקע חזק התייצב מעל מערב אירופה בעוד
בלב ים המלח החלו קידוחים בקרקעית האגם, במטרה לשלוף החוצה פרוסת אדמה דקה ואנכית באורך חצי קילומטר – חתך עומק של שכבות המשקעים שהצטברו בתחתית
האם כדור הארץ ישתקם לאחר היעלמותו של האדם, בעקבות אסון אקולוגי? התשובה לכך, היא חיובית, אומר העיתונאי אלן וויסמן בספרו "העולם בלעדינו"
מה הקשר בין בועות במשקה מוגז, עננים וגבישים? הפיזיקה והכימיה של ההתקבצות – נושא יום-יומי שהתיאוריה שמאחוריו אינה פשוטה.