פגעי מזג האוויר/ מעשי ידי אדם אחראים חלקית למזג האוויר הקיצוני באירופה
מאת קייט ראוילוס, גרדיאן
מה יכול להיות מזיק בנטיעת עצים? היתרונות מובנים מאליהם: העצים מייצבים את האדמה, סופגים עודפי מים, צורכים פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה ומספקים בית לבעלי חיים ולצמחים אחרים. הפופולריות של עצים נמצאת כיום בשיאה. הוועדה הממלכתית לייעור בבריטניה מספקת מענקים המעודדים בעלי אדמות לנטוע עצים, ומתן עצים כשי לחתונה הפך למנהג אופנתי, כאשר הזוג הוא בעל מודעות אקולוגית. למרבה האירוניה, מסתבר שמנהג זה עלול להחריף את אפקט החממה.
שורשי העצים שומרים היטב על העפר, ומהדקים אותו היטב אל הקרקע, בטוח מציפורניה של הרוח. סופת אבק מסתחררת עשויה להפוך לחלקת יער מלבלבת, על ידי נטיעת כמה עצים. הבעיה היא, שחלק מענני האבק האלה ממלאים תפקיד חשוב בספיגת הפחמן הדו-חמצני.
בצילומי לוויין נראות סופות חול אדירות מיתמרות, הנסחפות מאזורים יבשים אל עבר האוקיינוסים, כפי שקורה בצפון אפריקה ובמרכז אסיה. בתקופות סוערות, טונות של אבק נגרפות על ידי הרוח ושוקעות כשכבה דקה על פני האוקיינוס. אספקת האבק הזו מחיה את האוקיינוסים. ד”ר אנדי רידג'וול, חוקר במדעי הסביבה מאוניברסיטת מזרח אנגליה, בילה את השנים האחרונות בחקר האבק, ותוצאות מחקרו מעלות כי לעתים אבק הוא גורם חיובי.
“צמחי ים מיקרוסקופיים (פיטופלנקטון) מסתמכים על הברזל שבאבק, שהוא מרכיב חיוני באספקת המזון שלהם”, אומר רידג'וול. אורגניזמים זעירים אלה הם זוללי פחמן דו-חמצני אטמוספרי. “הם משתמשים בפחמן לבניית הגוף שלהם, וכאשר הם מתים, הם שוקעים, יחד עם הפחמן שבגופם”, מסביר רידג'וול. הפיטופלנקטון מגיב לשינויים באספקת האבק.
מניסויים שכללו פיזור תמיסת ברזל באוקיינוס השקט עלה כי הברזל הוא אכן מרכיב חיוני להישרדותו של הפיטופלנקטון. “דישון בברזל בחלקים של האוקיינוס השקט, בסמוך לקו המשווה, גרם לעלייה כה בולטת במספר צמחי הפיטופלנקטון, שצבע המים השתנה”, סיפר רידג'וול. לחלופין, ירידה באספקת האבק עשויה בהחלט להוריד את מספרם.
רידג'וול החליט לחשב כמה פחמן דו-חמצני צורך הפיטופלנקטון, בהשוואה לעצים. בעזרת מודל ממוחשב, הראה רידג'וול כי אפילו הפחתה קטנה באספקת האבק לאוקיינוס, יכולה להוריד את יכולתו של האוקיינוס לספוג פחמן דו-חמצני. “לדוגמה, הפחתת כמות האבק המגיע לאוקיינוס בשיעור של %,20 תוריד את ייצור הפיטופלנקטון מספיק כדי להפחית את ספיגת הפחמן הדו-חמצני מהאטמוסיפרה, על ידי האוקיינוס, עד כדי 150 מיליון טון פחמן בשנה. כמות זו מקבילה לפליטת הפחמן הדו-חמצני של בריטניה כולה”, אומר רידג'וול.
חישוביו אף העידו כי כמות הפחמן הדו-חמצני הנספגת על ידי העצים החדשים שנשתלו עלולה לא להספיק כדי לקזז את תוצאות הירידה בכמות הפיטופלנקטון.
אך כמה גבוה הסיכוי לירידה משמעותית בכמות הפלנקטון בעתיד? לממשלת סין תוכנית ענק לייעור מחדש, כדי להיאבק בסחף הקרקע ובסופות אבק, במחוזות הצפוניים היבשים יחסית של המדינה, במיוחד סביב לבירה בייג'ין. אבק שמקורו בחלק זה של אסיה נישא על ידי הרוח מזרחה, וחלק ניכר ממנו מגיע לאוקיינוס השקט. אם פרויקט נטיעת העצים בסין יוכתר בהצלחה, ואספקת האבק אכן תרד, אזי התוצאה נטו תהיה פחות פחמן דו-חמצני שיילכד באוקיינוס. נטיעת עצים באזור כה רגיש עלולה לגרום לאפקט המוזר להפליא של הגברת התחממות כדור הארץ.
ואולי זה העיור ולא היעור
סדרת תופעות מזג אוויר קיצוניות גורמות בשבועות האחרונים לאסונות טבע קשים באזורים רבים בעולם. בנוסף לאירופה שהוכתה בשיטפונות, פוקדת בימים אלה בצורת חמורה את אוסטרליה וסופות עזות משתוללות בהודו. גם בסין אירעו בחצי השנה האחרונה תופעות מזג אוויר חריגות: החורף האחרון היה החם ביותר בחמישים השנים האחרונות; באביב התחוללו סופות אבק כבדות; ובימים האחרונים היו שיטפונות כבדים, דווקא באזורים צחיחים יחסית, שכלל לא היו מוכנים לשטף הגשם.
ההצטברות של תופעות מזג האוויר הקיצוניות עוררה בשנים האחרונות שוב ושוב הסברים שמקורם אינו אזורי אלא בינלאומי, ובראשם התחמממות כדור הארץ- תופעה שהמדענים מכנים “שינוי אקלימי”.
צוות מדענים מטעם האו”ם קבע לפני שבע שנים בדו”ח מיוחד כי האדם גורם לשינוי אקלימי המתבטא בהתחממות. הסיבה להתחממות היא אפקט חממה שיוצרים גאזים מזהמים שפולט האדם, המשמשים חסם בפני האנרגיה של קרינת השמש, שהגיעה לכדור הארץ והיתה אמורה להשתחרר חזרה לאטמוספירה. בין היתר קבעו המדענים, כי השינוי האקלימי ייצור מגוון תופעות מזג אוויר קיצוניות. הוא יגרום לא רק ליובש ולתהליכי מדבור, אלא גם לכמויות גשם גדולות ולשיטפונות. הסיבה לכך היא שהתגברות החום משפיעה גם על משטר הרוחות ועל כמות האדים באוויר, באופן שמביא לההתפתחות סערות וענני גשם כבדים.
יש לציין כי בין חוקרי האקלים יש כמה גישות ביחס להשפעת השינוי האקלימי המדובר. חלק מהחוקרים טוענים שתופעת ההתחממות כבר באה לידי ביטוי, ורואים קשר ישיר בינה לבין אסונות טבע. קבוצת חוקרים אחרת זהירה יותר. לחוקרים אלה אין ספק שפעילות האדם השפיעה על האקלים, ואולם הם מציינים שעדיין אין הצטברות סטטיסטית שתאפשר לאבחן עלייה ממשית באירועי מזג אוויר חריגים הקשורה בשינוי כזה. קבוצה אחרת קובעת נחרצות שעד עתה לא נמצאה כל הוכחה להשפעת האדם על האקלים ועל היווצרות התחממות. זו קבוצה שמייצגת כיום מיעוט בין חוקרי האקלים, אך יש בה גם כמה מדענים בולטים.
באירופה הכינו כמה חוקרים עבור הסוכנות להגנת הסביבה של האיחוד האירופי, דו”ח מקיף על תופעות מזג אוויר קיצוניות, והתייחסו בהרחבה גם לבעיית השיטפונות. הדו”ח התפרסם לפני כמה חודשים והוא מציין ששיטפון הוא אסון הטבע השכיח ביותר באירופה, וגם האסון שגורם לנזקים הכלכליים הכבדים ביותר. בשנים 1996-1975 התרחשו 163 אירועי שיטפונות גדולים ביבשת. האזורים הפגיעים ביותר לשיטפונות הם חופי הים התיכון, האזורים המישוריים בגרמניה, חלק מאגן נהר הדנובה ועמקי הנהרות ריין, סיין ולואר. הדו”ח מציין כמה מהגורמים העיקריים שמביאים לעלייה בעוצמת השיטפונות: שינויי אקלים, מאפיינים טבעיים של הקרקע ושימושי קרקע של האדם.
מאפיניי הקרקע עלולים להגביר עוצמת שיטפונות כמו באזורים שונים בגרמניה, שבהם מתפתחת שכבת כפור על פני האדמה. שכבה זו מונעת חלחול מים, וכך גוברת עוצמת הזרימה לאחר גשמים חזקים. שימושי קרקע משפיעים על זרימה, מכיוון שהם משבשים אותה (במקרה של רכבות וכבישים), או שהם חוסמים חלחול מים לקרקע, בעיקר באזורים עירוניים. ההערכה היא שבאזורים אלה בגרמניה נחסם %75 משטח הקרקע לחלחול מים.
בעיה נוספת היא שכמעט בכל הנהרות הגדולים באירופה שיבש האדם, בגלל הקמת מבנים שונים, את הקשר בין הנהר לפשט ההצפה שלו. הפשט הוא המישור הטבעי שאליו זורמים מי נהר בזמן שיטפון, ובו הם מחלחלים אל הקרקע, נספגים בצמחייה או מתאדים.
באשר לשינוי אקלים, מציין הדו”ח שעל פי כמה עבודות מדעיות, כבר יש שינוי במאפייני החורף במרכז אירופה, ויש עלייה באירועי גשם קיצוניים, ובסך הכל בכמות המשקעים הכללית. לדעת כמה מהחוקרים, השינוי בכמות המשקעים גרם לגידול במספר אירועי השיטפונות בדרום מערב גרמניה בשלושת העשורים האחרונים.
צפריר רינת
שיטפונות גדולים באירופה
אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
