אקלים / קצב ההתחממות של העולם: 1.94 מעלות במאה שנה
מאת ויליאם סטיוונס, ניו יורק
טיימס
החודש האחרון היה נובמבר החם ביותר ב-105 השנים האחרונות (שבהן
מתבצע רישום מסודר) ב-48 מדינות ארה”ב, שיש ביניהן רצף
גיאוגרפי (למעט אלסקה והוואי). הנטייה הזאת נמשכת לדצמבר. נכון
ליום שישי, הטמפרטורה הממוצעת לחודש זה בניו יורק היתה 3.17
מעלות צלזיוס מעל לנורמה.
אבל זה החלק הקל. המדענים הפדרלים דיווחו בשבוע שעבר שב-48
המדינות ובגושים יבשתיים גדולים אחרים בעולם, כולל אירופה
ואסיה, כבר ברור ש-1999 תצטרף ל-1998 כאחת משתי השנים החמות
ביותר ברישומים, כשהן ממשיכות נטייה רבת שנים לעבר אקלים חם
יותר.
הנטייה היתה חדה במיוחד ברבע האחרון של המאה ה-.20 המדענים
דיווחו כי מאז אמצע שנות השבעים, עלתה טמפרטורת פני השטח
העולמית הממוצעת בשיעור של כ-1.94 מעלות צלזיוס למאה שנה. בערך
אותו שיעור מוערך למאה ה-,21 אם פליטות גזי הפסולת התעשייתיים,
שלוכדים את החום בתוך האטמוספירה, לא תפחת. לשם השוואה, העולם
התחמם ב-2.78 עד 5 מעלות צלזיוס, מאז שעידן הקרח האחרון היה
בעיצומו – לפני 20,000-8,000 שנה.
מבחינה כלל עולמית, מצטיירת שנת ’99 כפחות חמה במעט בהשוואה
לשנת השיא – .1998 זאת בשל התופעה המוכרת בשם “לה נינה” – מאגר
גדול של מים קרים, שמפעם לפעם מתפתח באופן טבעי במזרח
האוקיינוס השקט. לכן טמפרטורת פני השטח הממוצעת ב-1999 אינה
צפויה להגיע לשיא של 1998 העומד על 14.44 מעלות צלזיוס; היא
תדורג, ככל הנראה, כחמישית בגובהה מאז .1880 אף על פי כן,
נטיית ההתחממות הכלל עולמית, שהפכה את שנות ה-90 לעשור החם
ביותר ברישומים, נמשכת.
הטמפרטורה היבשתית העולמית הממוצעת שצפויה ב-1999 היא 13.83
מעלות צלזיוס – 0.79 מעלות מעל הממוצע בשנים .1998-1880
ההתחממות היתה ניכרת במיוחד באירופה, אסיה וצפון אמריקה. ביוני
ויולי, לדוגמה, חוותה רוסיה את אחד מגלי החום הארוכים ביותר
שלה במאה.
תומאס קרל, מנהל “מרכז הנתונים האקלימיים הארצי” בצפון
קרוליינה, שדיווח על הנתונים האחרונים, אומר כי הוא מופתע
לנוכח ההתחממות המתמדת ביבשה בשנת ה”לה נינה”. “לא ראינו שום
דבר דומה לזה ברישום הטמפרטורות הנצפות”, הוא אומר.
על אף שמוקדם לדעת, המומחים הפדראלים טוענים, שאם התנאים
האטמוספריים בצפון האוקיינוס האטלנטי יתפתחו באופן מסוים,
עשויות לרדת כמויות גדולות של שלגים בחלק המרכזי של החוף
המזרחי, כולל אזור ניו יורק. המומחים אומרים, שבשלב מאוחר יותר
בשנה הבאה עשויות תנודות טבעיות אחרות להחזיר את הבצורת שהיתה
בקיץ האחרון בחלק מארה”ב, כולל באזור האטלנטי המרכזי ובצפון
מזרח המדינה. זאת נוסף לעונת הוריקנים פעילה יותר.
נטיית ההתחממות הגלובלית, הנמשכת זה מאה שנה, משפיעה כנראה על
כל התהליכים הללו באופן שעדיין אינו ברור למדענים. טמפרטורת
פני השטח העולמית הממוצעת עלתה במאה האחרונה ביותר מחמש
תשיעיות מעלת צלזיוס. כיום, העמדה המדעית השלטת היא שפליטות של
גזים אטמוספריים כולאי-חום, כגון דו תחמוצת הפחמן, שמיוצרים על
ידי שריפת פחם, נפט וגז טבעי, אחראים לחלק נכבד מהתהליכים הללו.
{הופיע בעיתון הארץ, 20/12/1999{
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~387675942~~~61&SiteName=hayadan
