ביולוגיה ורפואה

בתמונה: שני אזורי-השפה, בהם נחקרו תגובות התאים בזמן דיבור. הגרפים מציגים קוד סלקטיבי לתנועות באזור באונה המצחית וקוד לא סלקטיבי באזור באונה הרקתית (כל צבע מייצג נוירון).

חוקרי הטכניון זיהו קוד מובנה שבאמצעותו תאי-עצב במח האנושי מייצגים תנועות דיבור

  • 6 תגובות
ד"ר אלי שפרכר, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי ת"א. צילום: אוניברסיטת חיפה

נחשף הפגם הגנטי הגורם למחלה נדירה בשם: "SOFT syndrome"

  • תגובה אחת
המבנה המולקולרי של חלבון נגיף השפעת הספרדי (המגלוטינין), כשהוא קשור בחוזקה לחלבון (בירוק) שפותח באמצעות השיטה הממוחשבת החדשה

השדכן

  • אין תגובות
מיקרואורגניזמים שנקראים "מתאנוגנס" methanogens - חיידקים שהופכים את דו תחמוצת הפחמן למתאן בעצים שנפגעו מהם

מקור חדש למתאן

  • 8 תגובות
ניסוי בניתוח בו השותלו אלקטרודות במוחם של חולי פרקינסון, ושחלק מהן לא פעלו (גרסת פלסבו למיכשור רפואי), מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 4 – אז יש בו או אינבו?!

  • 6 תגובות
גלולות. מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 3 – חקר התופעה

  • 3 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

האם התגלה בן-דוד חדש לאדם?

  • 2 תגובות
למור עכברי חום במדגסקר. מתוך ויקיפדיה

‫כינים אינן משקרות / כריסטי וילקוקס‬

  • אין תגובות
ד"ר אסנת זומר-פן. צילום: לם וליץ סטודיו 44

האתגר: להבין מהו הבסיס הגנטי של האוטיזם

  • 14 תגובות
מושבת תאי גזע עובריים מושרים Credit: Haruhisa Inoue's Laboratory, CiRA, Kyoto University)

תאי גזע מושרים (iPS) בשרות המחקר המדעי – תרופה פוטנציאלית ל-ALS?

  • תגובה אחת
פרופ' אליהו הלדמן, דר' סרינה גרינברג ודר' צ'רלס לינדר

מדענים באוניברסיטת בן-גוריון פיתחו מערכת הובלה ייחודית של תרופות למוח

  • 2 תגובות
פרופ' מיכאל פיינזילבר. צילום: מכון ויצמן

קוצו של יו"ד

  • תגובה אחת
חתך רוחב של שליה. מתוך ויקיפדיה

לראשונה בעולם – תאי גזע מהשלייה הצילו את חייה של חולת סרטן בבי"ח הדסה

  • 9 תגובות
דגם של מולקולת DNA במוזיאון המדע בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

הכל ארוז

  • אין תגובות
צילום מסך מתוך הרצאה ב-TED של אד בוידן (Ed Boyden), ממפתחי השיטה לריפוי מערכת העצבים באמצעות אור

מאירים/מעירים את המוח – שליטה בהתנהגות בעלי חיים באמצעות אופטוגנטיקה

  • 9 תגובות
מעבדת קוברט באוניברסיטת סטנפורד שילבה למעלה מ-1,900 פרמטרים שנמדדו בניסויים למודל שלהם של החיידק הזעיר Mycoplasma genitalium. איור: Erik Jacobsen / Covert Lab

לראשונה: מודל ממוחשב מקיף ודינאמי של תא חי

  • 13 תגובות
מימין: פרופ' איתן דומאני, עמית צייזל, ד"ר וולפגנג קוסטלר ופרופ' יוסי ירדן. תזמון מדויק. צילום: מכון ויצמן

שינוי ברמת הביטוי

  • אין תגובות
ד"ר רונית סצ'י-פאינרו: ניב קנטור

להרעיב את הסרטן

  • אין תגובות
קוף מראה עד כמה קל לבצע תרגילים על המתח, אחד מהקשים במקצועות התעמלות המכשירים, בשעה שבני דודו האנושיים מתמודדים במקצוע זה במשחקי לונדון 2012

אילו היו בעלי חיים משתתפים במשחקים האולימפיים

  • 10 תגובות
עטיפת גליון יוני 2012 של סיינטיפיק אמריקן ישראל

חרב הפיפיות של הרפואה האישית‬

  • 3 תגובות
פרופ' אסף אהרוני ושירה מינץ-אורון. קו פיקדילי. צילוםף מכון ויצמן

מודל חילוף חומרים בצומח

  • אין תגובות
התעללות בילדים. איור קרדיט: דפנה אקסל. כל הזכויות שמורות לסיינטיפיק אמריקן ישראל

‫שטיפת מוח – התעללות בתקופת הילדות והתפתחות המוח / יצחק פרנס‬

  • 2 תגובות
פרופ' איתי בנהר, אוניברסיטת תל אביב

דבקות במטרה

  • 3 תגובות
פרופ' מיכאל פורראי, המרכז האוניברסיטאי אריאל

צעד לקראת מערכת להזרקת תרופות כימותרפיות המכוונות ישירות לתאי מטרה סרטניים

  • 9 תגובות
גינת המרפא של בית החולים ב-Celebration_Health, פלורידה. מתוך ויקיפדיה

‫מדעי הבריאות – גינות מרפא / דבורה פרנקלין‬

  • 3 תגובות
דולפינן מצוי. מתוך ויקיפדיה

ותודה על הדגים!

  • 62 תגובות
נמלים נגריות - ניזונות מרהיטים. מתוך ויקיפדיה (רשיון CC)

הרשת החברתית של הנמלים

  • 7 תגובות
מימין: פרופ' גדעון שרייבר ויעל פיליפ. זמן אמת. צילום: מכון ויצמן

מפגשים

  • אין תגובות
לאישה שבתמונה יש רעמת שיער מפוארת, העוטפת חלקית את גופה העירום. זו אינה יצירה אמנות לא מוכרת שהתגלתה באחרונה, אלא חלק מתא צמח, המוגדל פי יותר מ-20,000.

רואים את האור

  • תגובה אחת
שאול מופז. מתוך ויקיפדיה

שמור את אויבך

  • 9 תגובות
הסבר על דם הוסת

מכת דם

  • 11 תגובות
מימין: הדוקטורנט שי מלצר וד"ר ערן משורר מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו את המנגנונים שמאפשרים לתאי גזע עובריים להפוך לכל תא בגוף האדם

  • 7 תגובות
פרופ' אסף פרידלר. צילופ: האוניברסיטה העברית

בשורה לחולי סרטן: שיטה חדשה לגרימת מוות מתוכנן של תאים סוללת את הדרך לפיתוח טיפול בסרטן

  • 19 תגובות
מוח רגיל (משמאל) ומוח חולה אלצהיימר (מימין)

‫חוק שיקום המוח / גארי סטיקס‬

  • אין תגובות
פלסיבו. מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 2 – מיתוס?

  • 12 תגובות
תרשים סכמטי של HIV. מתוך ויקיפדיה

התרופה ששווה זהב

  • אין תגובות
ד"ר שולמית לבנברג. צילום: הטכניון

חוקרי הטכניון בנו מערך ספוגים ובו איי לבלב המוקפים ברשת כלי דם המבשר על פוטנציאל להכנת "איים" ברי השתלה

  • 3 תגובות
נימי דם. איור: ויקיפדיה

חולה סוכרתי "מוזנח"? לא הכל אבוד

  • תגובה אחת
ד"ר מאיה שולדינר ויונתן הרציג. חוקי התנועה

מחוברים

  • אין תגובות
ריצוף הקסגונלי כתיאור סכמטי לסידור התאים ברקמה. המשושים האדומים מסמלים תאים שיהפכו להיות תאי עצב. המקור לתמונה: פאו.

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 3: על זאבים, ארנבים וחלבונים שמדכאים אחד את השני

  • אין תגובות
האוסטרולופיתקוס, שהתגלה ב-1925, נתפש בדרך כלל יותר כקוף מאדם, ורק לאחר מלחמת העולם השנייה "הועלה" לדרגת הומיניד. צילום: Wikipedia/okologix

האדם הניאנדרטלי

  • 41 תגובות
Pyura chilensis. צילום: Klaus Peter

האבן המדממת: אבן חייזרית מלמדת אותנו על מוצא המינים

  • 26 תגובות
למעלה, מימין: ד"ר גליה אוברקוביץ ולידיה ורביוב; למטה, מימין: מריה מריאנוביץ, פרופ' איתן גרוס וד"ר יהודית זלצמן. במקום הנכון

צו הרחקה

  • אין תגובות
השוואת מוחות הנבדלים במעט מבחינה גנטית. איור: פול תומפסון, UCLA

וריאנטים גנטיים בונים מוח חכם יותר

  • 10 תגובות
ההליך לבדיקת הדגימה והפעלת נייר הבחינה. לוקחים פיסה בגודל של 10 מ"מ מנייר האיסוף. חלקיקי המתכת עוברים פרוק חומצי במיקרוגל במשך 45 שניות. לאחר מכן הנייר עובר נטרול בעזרת חומר בסיסי ומונח על גבי נייר הבדיקה. הוספת מים לנייר הבדיקה גורמת לתזוזתן של המתכות המיוננות לנקודות הזיהוי שבנייר, בהן נספחו מראש המגיבים הרצויים לזיהוי בעזרת שינוי צבע. צילום: החברה הכימית האמריקנית

התקן חדשני מתריע על רמות גבוהות של מתכות באוויר

  • 3 תגובות
מימין: ד"ר עדי רוה, רז פלטי, רות מלר, פרופ' איתן ראובני ועידו קמינסקי. ריכוזים. צילום: מכון ויצמן

ספירת מלאי

  • תגובה אחת
עטיפת גליון יוני 2012 של סיינטיפיק אמריקן ישראל

‫מדעי המוח – מדוע מוחות נבדלים זה מזה? / פרד ה' גייג' ואליסון ר' מוטרי‬

  • 4 תגובות
פרופ' ליאור גפשטיין, באדיבות דוברות רמב"ם

חוקרי הטכניון הפכו לראשונה תאי עור של מטופלים לתאי שריר לב במטרה לתקן לב פגוע

  • אין תגובות
מיקרו RNA. איור: פרופ' רוברט ג'ונסון, אוניברסיטת טמפל

בין דיוק ליעילות: כיצד מתמרנות מכונות החיתוך של התא?

  • 5 תגובות
גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

סיליקון וזהב למלחמה במחלת הסרטן

  • 11 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש