פוליו: האם ההתפרצות בישראל מסכנת את המאמצים הבין-לאומיים למיגור הנגיף?

מומחה מארגון הבריאות העולמי מטיל אור על המשמעות של איתור נגיף הפוליו במערכת הביוב של ישראל
מאת דינה פיין מרום (מתורגם מתוך אתר סיינטיפיק אמריקן www.sciam.com)

מומחי בריאות הציבור חותרים כבר זמן רב למגר את נגיף הפוליו ברחבי העולם, אבל הכחדתה של המחלה הקטלנית מוטלת בספק בגלל התפרצויות שלה בתקופה האחרונה.

לפני כמה  חודשים צץ זן בר של הנגיף במערכת הביוב של רהט בדרום הארץ, וכעת יש דיווחים על איתורו ברחבי המדינה כולה. ממשלת ישראל פתחה במסע חיסונים כלל ארצי, בניסיון לחסן את כל הילדים מתחת לגיל תשע בחיסון פוליו פומי (כלומר הניתן בבליעה והמכונה OPV), צורה של החיסון המכילה נגיף חי אך מוחלש. מרבית הילדים האלה כבר חוסנו כתינוקות בנגיף הפוליו המומת (IPV). אבל אנשים שקיבלו זריקות של IPV עדיין יכולים להיות נשאים בריאים של המחלה ולהפיץ את הנגיף בצואה.

סיינטיפיק אמריקן ראיין את ברוס אילוורד, סגן מנהל כללי לפוליו, למצבי חירום ולשיתופי פעולה בארגון הבריאות העולמי (WHO), כדי להבין את המצב בישראל ועד כמה האירועים האחרונים עשויים להשפיע על המאמצים הגלובליים להכחיד את המחלה.

לפניכם גרסה ערוכה של הריאיון:

מה קורה בישראל כרגע?

מה שאנחנו יודעים זה שהנגיף אותר בכמה אתרים שנדגמו, כבר לפני שלושה חודשים ויותר. נגיף זה דומה מאוד לזן שזוהה בדצמבר 2012 במערכת הביוב במצרים. הנגיף המקורי הגיע מפקיסטן. לא ברור אם הוא חדר ראשית למצרים ומשם לישראל או להפך או [שהוא התפשט] בשני אירועים נפרדים.

כרגע הנגיף נמצא רק במערכת הביוב. לא היו מקרי מחלה עד כה, ושום ילד לא לקה בשיתוק. בעבר זיהתה ישראל נגיפי פוליו שמקורם במדינות שכנות, והם נעלמו במהירות. אך הפעם הנגיף נוכח לזמן ממושך. הנגיף אינו יכול לחיות ולהתרבות בביוב. מה שאנחנו רואים זה נוכחות ממושכת של הנגיף [בגלל הפרשה על ידי נשאים].

עד כמה מקיף כיסוי החיסון בישראל?

מדובר במדינה עם כיסוי חיסון גבוה – בערך 94%. מדובר בחיסון עם הנגיף המומת, שפותח על ידי ד”ר [ג’ונס] סאלק בשנות ה-50 של המאה שעברה (בניגוד לכיסוי החיסון בנגיף החי שפותח על ידי [אלברט] סבין, שהוא החיסון העיקרי המשמש את ה-WHO בתכניות החיסון שלו). מכיוון שלילדים אין תגובה חיסונית במעיים, או לכל היותר תגובה חלשה, המחלה מצליחה להתפשט.

הסיבה שמשתמשים בתרכיב הפומי במבצע החיסון הנוכחי היא שהוא מעורר תגובה חיסונית במעיים, החיונית כדי לעצור את העברת הנגיף מאדם לאדם באזורים שבהם יש סיכויי הדבקה גבוהים, כמו באזורים טרופיים או במקומות בעלי תנאי תברואה לא מיטביים. במשך זמן רב ארצות מפותחות בחרו בתרכיב של סבין, אך החיסרון היה שאחד ממיליון ילדים עשוי להידבק במחלה וללקות בשיתוק. הדבר נדיר מאוד, אך זהו סיכון.

ככל שהעולם התקדם כלפי הכחדה של הנגיף, מדינות רבות עברו לתרכיב המומת. אחת המדינות שמשתמשת רק בתרכיב המומת היא ישראל.

אז ילדים שחוסנו כתינוקות מוגנים אך עשויים עדיין להיות נשאים?

מי שחוסנו  בחיסון IPV מוגנים, אך עדיין הם יכולים להפיץ את הנגיף. המטרה שלנו [בחיסונים] היא שאנשים לא יחלו בפוליו כשמחסנים אותם וגם שלא יפיצו אותו. בחיסון IPV מגנים על הפרט, אך לא כל כך על מערכת העיכול ועל הקהילה. באמצעות חיסון OPV מקבלים גם הגנה על הפרט וגם על הקהילה.

מה האתגר העיקרי בלגרום ליותר אנשים ליטול את התרכיב הפומי במצבים כאלה?

במדינות שבהן אנשים אינם משתמשים עוד בתרכיב הפומי, הטענה היא: “איננו משתמשים בתרכיב הזה כעת, משום שהוא גורם שיתוק, התפרצות של המגפה וכן הלאה.”

לתרכיב המומת אין תופעות לוואי חמורות. התרכיב הפומי כרוך בסיכונים נדירים ביותר אבל אמיתיים. תופעת הלוואי הנפוצה והצפויה ביותר [של התרכיב הפומי] היא פוליו הקשור לחיסון (VAPP). הסיכון קטן מאחד למיליון וקשור בעיקר למנה הראשונה של החיסון. התרכיב [החי] כשהוא לעצמו אינו גורם לשיתוק [במקרים של VAPP] מכיוון שהתרכיב מכיל צורה מוחלשת של הנגיף. אבל הנגיף שבתרכיב מתרבה בגוף הילד וחוזר למצב אלים.

מה עשו מדינות אחרות במצב כמו זה שבישראל?

מדינות אחרות המשתמשות ב-IPV, כמו הולנד, השתמשו ב-OPV כדי לבלום התפרצות עקב חדירה של הנדיף לשטחן. OPV  הוא עדיין השיטה הטובה ביותר לבלום במהירות התפרצות של הנגיף.

זהו משחק ברולטה רוסית לאפשר לנגיף להתפשט במדינה כשיודעים שיש ילדים בסיכון. אפילו עם כיסוי חיסון של 94% [על ידי הזרקה של הנגיף המת] עדיין יש 6% מן האוכלוסייה שיכולים להידבק בנגיף, ויש סיכונים גם בקרב 94% הנותרים. אם לא עוצרים את ההדבקה יהיו מקרים של שיתוק.

איך המחלה מתפשטת דרך הצואה?

חשבו על הפעם האחרונה שבה הייתם בשירותים ציבוריים ועל מספר האנשים שלא שטפו את ידיהם. למרות שאנחנו רוצים להעמיד פנים שרמת ההיגיינה מדהימה בכל רחבי העולם, אנחנו יודעים שההיגיינה האישית של כולם אינה מושלמת. פוליו הוא אחד מאותם נגיפים המצריך רק מינון זעיר ביותר כדי להידבק. אם הנגיף מצוי בסביבה, יש סיכוי גבוה להיחשף אליו. הוא מתפשט בהדבקה מן הצואה אל הפה.

עד כמה אתה מודאג שהנגיף יופץ מחוץ לישראל?

כרגע, כל מצב של הפצה ממושכת של הנגיף בכל מקום בעולם היא נושא לדאגה ויש לטפל בה כמצב חירום בריאותי בארץ עצמה ובמדינות השכנות. הנגיף הוא טרמפיסט חרישי הנע במעיים של אנשים שחוסנו. אנשים שחוסנו ב-IPV יכולים להיות נשאים של הנגיף בלי לדעת כלל. הדאגה מתעוררת כשיש נוכחות ממושכת של הנגיף, כפי שיש עכשיו, והתפשטות שלו. בישראל, אם לא יעצרו אותו הוא אכן יתפשט, אנחנו לא רוצים שתהיה הדבקה מחודשת במדינות שכנות שיש להן בעיות עם מסעות החיסון שלהן.

הפוליו צץ לאחרונה בסומליה. במה שונה הזן בישראל מזה שבסומליה?

בסומליה מדובר בזן אפריקני. שניהם נגיפים מסֶרוֹטיפ 1. יש שלושה סוגי פוליו. זו השנה הראשונה בהיסטוריה שבה ראינו רק סוג אחד של פוליו. את סוג 3 האחרון ראינו בנובמבר 2012 בניגריה. את סוג 2 כבר לא רואים בכלל. זו השנה הראשונה שבה עברו יותר משישה חודשים בלי נגיף מסוג 3. מקורו של הנגיף הישראלי בפקיסטן, בדרום-מרכז אסיה. הנגיף בסומליה הגיע במסלול מערב-אפריקני שעובר בעיקר בניגריה.

היכן עומדים המאמצים הגלובליים להכחיד את הפוליו בכל רחבי העולם?

אנחנו קרובים יותר מתמיד. אנו מתמודדים כעת רק עם סוג אחד של הנגיף ורואים פחות תת-זנים שלו. בפקיסטן, בניגריה ובאפגניסטן, שלושת האזורים בעולם שבהם עדיין יש פוליו, תפוצת [הנגיפים] קטנה מאי פעם ומספר החולים קטן מאי פעם. על אף שישראל נדבקה מחדש, היא עצרה [את המחלה] פעמים רבות בעבר והוא תעצור אותה שוב.

אף שסומליה נדבקה מחדש, ויש שם כבר התפרצות גדולה, גם היא נדבקה בעבר פעמים רבות. המפתח [למיגור הפוליו] הוא מה שקורה בניגריה ובפקיסטן. אפגניסטן פשוט מקבלת את הנגיף מן הגבול עם פקיסטן.

רופאים ללא גבולות יצאו לאחרונה מסומליה בגלל האלימות שם שיש בה משום סיכון לאנשיהם. האם הדבר פוגע בסיכוייה של סומליה לשכך את התפרצות הפוליו בשטחה?

המשמעות העיקרית של יציאת רופאים ללא גבולות קשורה לשירותי הבריאות הרחבים יותר. הארגון הוא אחד מספקי הבריאות המעטים המספקים שירותים בסיסיים באזורים מסוימים של המדינה. מבחינת הכחדת הפוליו, אם רופאים ללא גבולות או ארגונים אחרים שוהים שם, זה עוזר. אבל בשעתיים של הכשרה, כל אחד יכול לתת חיסון [פומי] לילדים.

לקריאה נוספת

הולדתו של חיסון במלחמה הקרה