רפואה

חתך הלב של דג זברה 30 יום לאחר פציעה. המקום הפצוע (מסומן בחץ) ללא צלקת בדג בעל כלי לימפה תקינים (שמאל) אך לא בדג מוטנטי שאין לו כלים אלה (ימין)

לב של דג

נשירת שיער, אחת מתופעות הלוואי הקשות של הכימותרפיה. מתוך jumpstory

הדור הבא של טיפולי כימותרפיה בטוחים לשימוש

צילום סי-טי שמראה את נגעי הדלקת בריאות. Mluisamtz11/Wikimedia Commons, CC BY-SA

נגיף הקורונה: גם כשאין תסמינים נגרם נזק לריאות

מורה נבוכים: 5 דברים שכדאי לדעת כשבוחרים בדיקה גנומית מקיפה לאבחון סרטן

אילו פרמטרים יש להביא בחשבון כשבוחרים בדיקה גנומית לסרטן?
מחקר ביולוגי. המחשה: מתוך JUMPSTORY

תרופה שתנצח את סרטן העור והכבד בלי כימותרפיה

למי בדיקה גנומית מקיפה בסרטן לא מתאימה ?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: למי הבדיקה לא מתאימה?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: תקווה גדולה, אך לא לכולם
חיידקים (בירוק) מקימים בית בתאי סרטן ומתמקמים בנוחות באיזור גרעין התא. מקור: מכון ויצמן

תא בתוך תא: החיידקים שגרים בתוך גידולים סרטניים

חתך רוחב של גידול סרטן עור (מלנומה) אשר שולח גרורות לזרם הדם. איור: מshutterstock

מאבק במלנומה: אתגר העמידות לטיפול תרופתי

שורה ראשונה (מימין לשמאל): ענבל זיגדון, ד"ר יפעת מרבל, ד"ר מולי דיין וד"ר רון בן-יאיר (במסגרת), שורה שנייה: נועה חזקיהו, ד"ר מירב שמואלי ורועי מאור, שורה שלישית: נטע נודל, ד"ר אביטל אייזנברג-לרנר, מרסדס רוזנוולד וד"ר מתיאס קרמר, שורה רביעית: עדי אולמן וד"ר יהודית איטקה שגיב. לא נשברים תחת לחץ. צילום יחצ דוברות מכון ויצמן

עוצר יציאות ומנגנון שחרור בתא האנושי

מחלות אוטואימוניות של איברים ספציפיים מתבטאות בין היתר בבלוטת התריס, בבלוטת יותרת הכליה ובתאי בטא בלבלב. מדוע המערכת החיסונית תוקפת דווקא איברים אלה ולא אחרים? איור פרופ' אורי אלון, מכון ויצמן

מה גורם למחלות אוטואימוניות?

להאכיל את העולם. מתוך jumpstory

להאכיל את העולם בזמן משבר

הכנסת "קדם תרופה" לגוף. מתוך המאמר המדעי. באדיבות מכון ויצמן

תרופה טרויאנית

איום הקורונה. המחשה: Image by Syaibatul Hamdi from Pixabay

צוות מדענים ישראלי מציג שיטה להאצת בדיקות הקורונה פי 8

בדיקת דם לאיתור הסיכון לסרטן ריאות. חקרה ואיירה - ד"ר תמר פז-אליצור

האקדח המעשן של הדי-אן-אי

עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. המחשה: shutterstock

בינה מלאכותית גילתה אנטיביוטיקה חדשה ומפתיעה

מימין לשמאל: פרופ' איתי בנהר, אלמוג ביטון ופרופ' אריאל מוניץ. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים בת"א גילו מנגנון מרכזי הגורם ל״אסתמה של העור״

אדם על שבב. איור: מעבדתו של ד"ר בן מעוז, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים בת"א פיתחו מערכת המחברת בין מספר איברים-על-שבב

הבדלים בסביבה התאית (חומציות ומטבוליזם) משפיעים על יכולת ההתמוססות של תחמוצות מתכת, בדוגמה הנוכחית תחמוצת נחושת (CuO). החוקרים שיערו כי אילוח של התחמוצת באטומי ברזל יוכל לספק חלון טיפולי למאבק בסרטן. המשמעות – קצב שחרור שיהיה מהיר מספיק על מנת להתמקד בתאי הסרטן, אולם כזה המואט משמעותית בתאים בריאים.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן