רפואה

אראל מרגלית בועידת פתרונות הקורונה. צילום: אלי מנדלבאום

“יותר אנשים ימותו מהנגיף בשנה הקרובה מאשר ממלחמות. הגיע הזמן להתייחס לנגיף כמו למלחמה”

  • 2 תגובות
איום הקורונה. המחשה: Image by Syaibatul Hamdi from Pixabay

צוות מדענים ישראלי מציג שיטה להאצת בדיקות הקורונה פי 8

  • 3 תגובות
הדמיה של פגיעת נגיף הקורונה בריאות. צילום: Surgical Theater

טכנולוגית מציאות מדומה שפותחה על ידי יוצאי חיל האויר מסייעת במאבק בקורונה בביה"ח בוושינגטון

  • אין תגובות
פרופ' גדעון רכבי, ראש המחלקה לחקר הסרטן במרכז הרפואי שיבא. צילום יחצ

פרס ישראל במדעי הרפואה לפרופ' גדעון רכבי משיבא, ראש התוכנית "בית חולים מבוסס גנום"

  • אין תגובות
בדיקת דם לאיתור הסיכון לסרטן ריאות. חקרה ואיירה - ד"ר תמר פז-אליצור

האקדח המעשן של הדי-אן-אי

  • תגובה אחת
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. המחשה: shutterstock

בינה מלאכותית גילתה אנטיביוטיקה חדשה ומפתיעה

  • 3 תגובות
מימין לשמאל: פרופ' איתי בנהר, אלמוג ביטון ופרופ' אריאל מוניץ. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים בת"א גילו מנגנון מרכזי הגורם ל״אסתמה של העור״

  • 6 תגובות
תזונה הכוללת מעט חלבון מהחי. צילום: Image by RitaE from Pixabay

התפרסם דוח EAT-Lancet הקובע מהי התזונה הטובה גם לבריאות וגם לכדה"א

  • 6 תגובות
גנום תא סרטני. איור: shutterstock

סמנים ביולוגיים שעשויים לנבא את סיכויי ההצלחה של טיפול אימונותרפי בסרטן

  • אין תגובות
גנום תא סרטני. איור: shutterstock

סודות גנטיים של כמעט 2,700 סוגי סרטן נחשפו על-ידי פרויקט בין-לאומי נרחב

  • 6 תגובות
פרופ' יובל שקד, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון

חוקר מהטכניון מציג דרכים חדשות לבלום את התפתחותה של עמידות לטיפולים נגד סרטן

  • 4 תגובות
פרופ' יובל שקד הוא ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בפקולטה לרפואה ע״ש רפפורט בטכניון והיועץ המדעי הראשי של ONCOHOST – חברה הפועלת לתרגום מחקריו לשימוש קליני כדי לשפר את הטיפול
אדם על שבב. איור: מעבדתו של ד"ר בן מעוז, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים בת"א פיתחו מערכת המחברת בין מספר איברים-על-שבב

  • אין תגובות
תאים סרטניים אלימים. איור, מעבדתה של ד"ר עפרה בני, האוניברסיטה העברית

מחקר מהאוני' העברית מצא שיטה חדשה לאבחון סרטן אלים וקטלני

  • אין תגובות
יצירת מודל של פרפור עליות ברקמת העלייה המהונדסת, ומיפוי הפעילות החשמלית במודל זה בטור השמאלי מוצגת הפרעה הנובעת מהיווצרות "רוטורים", ובטור הימני – הפסקת ההפרעה וחזרה למקצב תקין באמצעות שימוש בתרופות קיימות וחדשות. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

רקמת לב תלת-ממדית מהונדסת שתשמש להתאמה אישית של תרופות ולפיתוח טיפולים חדשים

  • אין תגובות
הבדלים בסביבה התאית (חומציות ומטבוליזם) משפיעים על יכולת ההתמוססות של תחמוצות מתכת, בדוגמה הנוכחית תחמוצת נחושת (CuO). החוקרים שיערו כי אילוח של התחמוצת באטומי ברזל יוכל לספק חלון טיפולי למאבק בסרטן. המשמעות – קצב שחרור שיהיה מהיר מספיק על מנת להתמקד בתאי הסרטן, אולם כזה המואט משמעותית בתאים בריאים.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן

  • אין תגובות
סכרת הריונית. איור: shutterstock

אלגוריתם יאפשר זיהוי מוקדם של הסיכון לפתח סוכרת הריונית

  • אין תגובות
המודל הממשי שעליו נעשו הניסויים בפועל (בתמונה, המודל אינו מחובר למערכת ההנשמה)

טכנולוגיה שפותחה בטכניון תגן על דרכי הנשימה של פגים הזקוקים להנשמה

  • 3 תגובות
גדילי DNA. איור: shutterstock

שיטה חדשנית לאנליזה של גדילי די-אן-איי ארוכים תאפשר זיהוי שינויים גנטיים הקשורים בהתפתחות מחלות

  • אין תגובות
(מימין לשמאל): ד"ר נור ארשיד ופרופ' נטע ארז. צילום: רוברט הופמן

גישה חדשה לטיפול בסרטן השד: חסימת מסלולים דלקתיים התומכים בגידול ובגרורותיו

  • אין תגובות
סרטן הלבלב. המחשה: shutterstock

קבוצת חוקרים ישראלים בקליפורניה מדווחת על פריצת דרך לריפוי סרטן הלבלב

  • 2 תגובות
מנכ"ל P-Cure , ד"רמיכאל מאראש. צילום: עידן מעוז

P-Cure פיתחה מכשיר הקרנות לסרטן מבוסס פרוטונים שלא דורש בניין שלם

  • 3 תגובות
אוטם שריר הלב בעכבר. מסומנים באדום – תאי המערכת החיסונית באזור הפגוע

כחול טוב ללב

  • 2 תגובות
פרופסור דוד קטושבסקי. צילום: אוניברסיטת בן גוריון

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומבית החולים לילדים בסינסינטי מציגים טכנולוגיה לפתיחת דרכי הנשימה

  • אין תגובות
ד"ר עמרי קורן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מחקר חדש מוכיח: הריון משפר את מצבן של נשים החולות בקרוהן ומחלות מעי אחרות

  • 2 תגובות
המחקר על מיקרוביום של נשים בהריון יוצג בכנס בבר אילן שירכז את ההתפתחות המדעית בנושא
מסד נתונים גנטיים. המחשה: shutterstock

חוקרים בפקולטה לרפואה בבר-אילן חונכים בסיס נתונים המאפשר לאתר איחוי גנטי הנגיש לטיפול תרופתי

  • אין תגובות
(מימין לשמאל): ד"ר טליה גולן ופרופ' מלכה כהן-ערמון. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

התגלתה מולקולה הגורמת להכחדה עצמית של תאי סרטן לבלב

  • 5 תגובות
בחירת תכונות גנטיות. איור: shutterstock

לא בטוח שניתן לבחור אם הילד שנולד בהפרית מבחנה יהיה גבוה או חכם יותר

  • 2 תגובות
מיצוי מולקולות עם פולסים חשמלים מאפשר זיהוי רקמות סרטניות לעומת רקמות רגילות. צילום: פרופ' אלכסנדר גולברג.

שיטה חדשה לדגימת רקמות העשויה לחסוך כאב וסיכון הקיימים בביופסיות חוזרות

  • אין תגובות
פרופ' חיים כהן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מרכז משותף ישראלי-גרמני לחקר הזקנה יוקם באוניברסיטת בר אילן

  • אין תגובות
אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל, סאנופי. צילום: אבי בליזובסקי

"הרופא ירשום אפליקציה"

  • אין תגובות
סוכרת. המחשה: shutterstock

המיקרו לבלב המהונדס מישראל שינסה לשפר איכות חייהם של חולי סוכרת

  • 5 תגובות
תסמיני החצבת. איור: shutterstock

חצבת מוחקת זכרון חיסוני של מחלות אחרות

  • אין תגובות
ד"ר איתי תירוש וג'ולי לאפי. סרטן המוח הנפוץ והאלים ביותר

כנגד ארבעה תאים – מדוע אין כיום בנמצא תרופה יעילה לטיפול בסרטן המוח מסוג גליובלסטומה?

  • אין תגובות
כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.

אקלים – חקלאות – מזון

  • 2 תגובות
צוות החוקרים. מימין לשמאל: פלג ריידר, דיאנה רסולוניריאנה וד"ר ירון כרמי צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול אימונותרפי שעשוי להתאים לסוגים רבים של סרטן

  • 2 תגובות
ריאות של עכבר לא מטופל עם סרקומה על-שם יואינג (משמאל) המכילות תאי סרטן רבים (המסומנים בצבעים זוהרים) שהתפשטו מהעצמות, לעומת ריאות נקיות כמעט לגמרי של עכבר אשר טופל בתרופה המפחיתה את ייצור הגלוקוקורטיקואידים (מימין)

נחשפו הגורמים להתפשטות סרטן העצמות על-שם יואינג

  • אין תגובות
גילוי מוקדם של סרטן. איור: Image by mohamed Hassan from Pixabay

ביו-שבב ננוטכנולוגי לאיתור רמות מזעריות של סמני מחלה

  • אין תגובות
ארוחת בוקר מפנקת. צילום: Image by engin akyurt from Pixabay

איזו דיאטה פוגעת פחות בסביבה: צמחונית, טבעונית או קרניבורית?

  • 40 תגובות
גידול סרטן העור (מלנומה). מתוך ויקיפדיה

סיכויי ההצלחה של אימונותרפיה תלויים במידת ההטרוגניות של הגידול הסרטני

  • תגובה אחת
תרשים של האינטראקציה המרחבית בין אזורי הבקרה בדי-אן-אי לבין הגנים המבוקרים. ה"מדווחים" (באדום ובירוק) חושפים אינטראקציות אלה. מעבדתו של ד"ר יונתן שטנצלר, מכון ויצמן

תא בעקבות גורלו

  • תגובה אחת
אימונותרפיה לריפוי סרטן. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים חשפו מנגנון מרכזי הגורם לעמידות מלנומה גרורתית לאימונותרפיה

  • אין תגובות
צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

  • אין תגובות
חווה לגידול אצות. תצלום: JanB46, Wikipedia

כור ביולוגי לגידול אצות

  • 3 תגובות

גדוליניום ב-MRI- מה לעשות כאשר יש צורך במעקב פעיל בעזרת MRI אחרי מחלה?

  • תגובה אחת
הדמיה תלת ממדית של חיישן המקיף חלק מהלב. צילום: אוניברסיטת קרנגי מלון

טכנולוגיה חדשנית מסוג 'איבר-על-שבב' פותחה ע"י חוקר ישראלי

  • אין תגובות
צמח המנקאי, צמח מים ירוק זעיר, בתצלום מקרוב

מנקאי, צמח מים עתיר חלבון, שיפר את תגובת הסוכר בדם לאחר ארוחה במחקר ישראלי

  • 15 תגובות
הצמח נצרך במשך מאות שנים בדרום מזרח אסיה, שם הוא מכונה "קציצה צמחונית" (Vegetable meatball) בשל תכולת החלבון הגבוהה שלו – יותר מ-45% מחומרו היבש. הוא מכיל פרופיל שלם של
הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

  • תגובה אחת
תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

  • אין תגובות
תצלומים מתוך סריקת FMRI. באדיבות שני וידרגורן

כיצד עובד fMRI?

  • אין תגובות
ביצית מופרית עוברת בדיקה. צילום ממעבדתו של ד''ר אריה מוסאיוף. קרדיט - ד''ר אסף בן מאיר

מחקר חדש מצביע על קשר בין הרכב השומנים בנוזל מסביב לביצית להתפתחות הריון תקין

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש