רפואה

התאים המסומנים בצבעים פלואורסצנטיים ברקמות הראשיתיות של הכנף (שמאל), העין (מרכז) או הרגל (ימין) בזחל זבוב הפירות, אינם נודדים כאשר יש בהם פעילות רגילה של קספאזות (שורה עליונה). כאשר מוציאים את הקספאזות, מתחילים תאים אלה לנדוד לאחר הקרנות לחלקים אחרים של הרקמה (שורה תחתונה)

מה קורה כשמוציאים לתא את המנגנון למוות תאי מתוכנת

  • 2 תגובות
בשורה העליונה תמונות CT של חיה חולת סרטן לפני (0h) ו-24-72 שעות לאחר הזרקת חומרי ניגוד בגודל של 10 ננומטר למחזור הדם. הרקמה הסרטנית מסומנת בעיגול האדום. ניתן לראות את הצטברות חומר הניגוד בגידול בעזרת מיקרו CT לחיות קטנות. בשורה התחתונה תמונה ממיקרוסקופ אלקטרונים של רקמה סרטנית, המדגימה תא סרטני יחיד (משמאל) מתוך חיה לה הוזרק חומר ניגוד הנושא חלקיקי זהב בגודל 30 ננומטר. החלקיקים הכהים הינם חלקיקי זהב המסומנים בחיצים אדומים. מימין - הגדלה של איברונים מאותו תא המכילים את חומרי הניגוד.

אבחון מוקדם של גידולים סרטניים באמצעות CT

  • תגובה אחת

נלחמים בסרטן האלים ביותר שאין לו תרופה

  • 2 תגובות
איור סכמתי המדגים כיצד הננו-חלקיקים מנותבים אל תא המטרה. קרדיט: ורדה וקסלר

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול גנטי יעיל בסרטן, ללא תופעות לוואי

  • 5 תגובות
חקלאות. איור: shutterstock

ייצור מזון סביבתי

  • 8 תגובות
איור: שער כתב העת Moleculer Cell שהקדיש את עמוד השער שלו למחקר הישראלי

לשיזוף יש שעון ביולוגי

  • תגובה אחת
רפואה גנומית משנה את פני הטיפול במחלת הסרטן. צילום: shutterstock

תרומה תאפשר למכון ויצמן למדע, לטכניון ולאוניברסיטת מישיגן, לשתף פעולה בקידום רפואה מדויקת

  • אין תגובות
חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2018, טסוקו הונג'ו, מוקף בצוות המחקר שלו במעבדתו באוניברסיטת טוקיו, מיד לאחר רגע הכרזת הזכייה שלו בפרס נובל לרפואה לשנת 2018. מתוך חשבון הטוויטר שלו

פרס נובל לרפואה לשנת 2018 למגלי יכולת להשתמש במערכת החיסון למאבק בגידולים סרטניים ובהם ג'יימס אליסון – חתן פרס וולף

  • אין תגובות
תאי סרטן הריאה. איור: shutterstock

לראשונה טיפול אימונותרפי הצליח להאריך משמעותית את חיי חולי סרטן ריאה

  • 2 תגובות
גידול סרטן הלבלב עם גרורות בכבד. מתוך ויקיפדיה

בדיקת דם חדשה תגלה את סרטן הלבלב בשלב מוקדם

  • 2 תגובות
תאי T של המערכת החיסונית (באדום) תוקפים תאי סרטן מסוג מלנומה (בירוק). תאי T ש"יודעים" לקרוא "תמרורים" על גבי התאים הסרטניים יעילים במיוחד בהשמדתם. איור: פרופ' ירדנה סמואלס, מכון ויצמן

לקראת טיפול מותאם-אישית בסרטן העור מסוג מלנומה

  • אין תגובות
אקו של הלב. צילום: מתוך ויקיפדיה

טכנולוגיה לפיענוח בדיקות אולטרה-סאונד

  • אין תגובות
המין Candida albicans בהגדלה של פי 200. מתוך ויקיפדיה

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ריפאו זיהומים פטרייתיים בעור באמצעות "מפעל חיידקים" זעיר

  • אין תגובות
בתמונה שני מבטים (קדמי ואחורי) של הדמיית ריאות של עכבר הלוקה בפיברוזיס (איזורים הצבועים באפור), לפני ואחרי קבלת ננו טיפול ישירות לתאים החולים.

ננו-נשא להכוונת תרופות לתאים פגועים

  • אין תגובות
ד"ר איילת ארז. צילום: דוברות מכון ויצמן למדע

אפשרות חדשה לגילוי סרטן: זיהוי שיבוש בחילוף החומרים של חנקן

  • אין תגובות
פרופ' ליאור גפשטיין, באדיבות דוברות רמב"ם

תאי לב שגודלו מתאי גזע מושרים ישמשו מודל לבדיקת השפעת תרופות לאיזון קצב הלב

  • אין תגובות
סריקת MRI של המוח. מתוך אתר מכון פרנקלין

שימוש ב-US מונחה MRI אפשרה פריצת מחסום דם-מוח בחולי אלצהיימר

  • תגובה אחת
הפיצות בהן נעשה שימוש בניסוי, צילום: פרופ' צבי גנאל, אוניברסיטת בן גוריון

מחקר חדש קובע: שימוש בצלחת קטנה לא עוזר לך לאכול פחות כשאתה רעב

  • תגובה אחת
גנום ובלוקצ'יין. איור: shutterstock

"הארנק הגנטי" שיכיל מידע גנטי חסוי בעזרת בלוקצ'יין

  • 5 תגובות
חקר מולקולות. איור: shutterstock

גלאי אופטי חדשני יוכל לקבוע את הכיראליות של מולקולות

  • תגובה אחת
אילוסטרציה של כפל התפקידים של קספאז-3 – מוות תאי וחלוקת תאים - על שער Molecular Cell, באדיבות כתב העת

חוקרים חשפו את תפקידו המורכב של חלבון קספאז-3 במחלת הסרטן * דרך לגישה טיפולית חדשה

  • תגובה אחת
חתך בריאה אנושית נגועה בסרטן. הגוש הלבן למעלה הוא סרטו והאזורים השחורים מעידים על כך לבעליה המקוריים של הריאה עישן. מתוך ויקימדיה

מתקפה משולשת: שילוב של שלוש תרופות עשוי למנוע הישנות של סרטן הריאה

  • אין תגובות
בשורה העליונה נראים הגידולים שהתפתחו בעכברי קבוצת הביקורת, ובשורה התחתונה - גידולים מעכברים שעברו את המניפולציה המוחית. איור: פרופ' אסיה רולס, הטכניון

חוקרים הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים באמצעות מניפולציה על אזור התגמול במוח

  • תגובה אחת
חילוף חומרים. איור: shutterstock

חומרים המצויים ביין ובתה ירוק עשויים לשמש בסיס לתרופות למחלות מטבוליות מולדות

  • אין תגובות
חקלאי מעבד אדמה באמצעות טרקטור. איור: מתוך pixabay.com

הגברת ייצור היבולים בעזרת האצת התהליך של נשימת אור

  • אין תגובות
אינסולין - גלולות במקום זריקה. המחשה: shutterstock

הסוף לזריקה? נטילת אינסולין בתוך גלולה

  • 6 תגובות
מערכת החיסון. איור: hutterstock

טיפול חדשני לתגבור מערכת החיסון הציל חולה סופנית בסרטן השד

  • 3 תגובות
תאי סרטן השד בתרבית כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אופטי. אפשר להבחין ברצועות המחברות בין התאים. צילום: פרופ' גייגר, מכון ויצמן

כולם ביחד וכל אחד לחוד

  • אין תגובות
במבט על: מיפוי התקשורת הבין-תאית, המבוצעת על ידי ציטוקנים, בין תאי מערכת החיסון. איור: הטכניון

מערכת החיסון: פותחים את הקופסה השחורה

  • 4 תגובות
לוקמיה: איור shutterstock

מחקר חדש מראה שהסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה

  • אין תגובות
תא סינתטי המכיל את כל המכונות המולקולריות הדרושות להפיכת תבנית די-אן-איי לאר-אן-איי ולחלבון פעיל. אבני הבניין הנמצאות בסביבה החיצונית נכנסות לחלקיק ומספקות את חומרי הגלם הדרושים לייצור החלבונים התרפויטיים. באדיבות הטכניון.

חוקרים פיתחו תא סינתטי המייצר תרופות אנטי-סרטניות בתוך הגידול

  • אין תגובות
עובר עכבר והשליה המהונדסת המזינה אותו. מתוכנת להתנהגות אנורקסית. צילום: מכון ויצמן

מתוכנתים מלידה

  • תגובה אחת
הכנת הפלטפורמה (מיצלות פולימריות) להסעת מעכב הטירוזין קינאז, המסומן בכדוריות כחולות איור: פרופ' אלחנדרו סוסניק, ואלכס בוקצ'ין. הטכניון

מערכת ננומטרית להסעת תרופות לטיפול בילדים חולי סרטן

  • אין תגובות
רירית המעי בסמוך לגידול סרטני. האנזים ASL (חום-אדמדם), החיוני לייצור חנקן חמצני, הצטבר בכמויות גדולות בתאי הרירית, כנראה בניסיון להפחית את דלקת המעי, אשר מקדימה לעיתים תכופות את סרטן המעי הגס. צילום: איילת ארז, מכון ויצמן

לעזור לגוף לעזור לעצמו: כיצד להקל על קרוהן וקוליטיס?

  • תגובה אחת
מיחשוב ברפואה. איור shutterstock

"הפתרונות הדיגיטאליים יהפכו לחלק מארסנל הכלים של הרופא העתידי"

  • אין תגובות
אלצהייצר. איור מתוך PIXABAY.COM

טיפול גנטי עשוי לרפא אלצהיימר

  • 4 תגובות
צילום CT המדגים בית החזה של חולה מזותליומה. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מצאו דרך לעכב התפתחות של מחלת הסרטן מזולתליומה

  • 4 תגובות
מעבדה ביוטכנולוגית. איור: shutterstock

טיפול בסרטן מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני

  • 4 תגובות
העישון הורג. איור: shutterstock

עובדות אלטרנטיביות – לא טארמפ המציא אלא חברות הטבק

  • 4 תגובות
פרופ' רחלה פופבצר, אוניברסיטת בר אילן. צילום יח"צ

חברת איזוטופיה ופרופ' רחלה פופובצר מבר–אילן מפתחים שיטת חדשה לאבחון וטיפול בסרטן

  • אין תגובות
מולקולות כירליות. צילום באדיבות יוסי פלטיאל ורון נעמן. צילום יח"צ

כך יוצרים תרופות טהורות יותר עם פחות תופעות לוואי

  • אין תגובות
עישון בישראל. איור: shutterstock

מחדל במשרד הבריאות: מ-2014 הופסק למעשה המאבק בעישון, ומ-2015 עליה במספר המעשנים, בפרט הצעירים

  • 6 תגובות
מעבדת תאי הגזע של ד"ר רבקי אופיר, אוניברסיטת בן גוריון. צילום יח"צ

טיפול פוריות חדש לנשים ולגברים

  • תגובה אחת
אף. איור: דוברות מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע החדירו "אף" ממוזער לתוך תא חי

  • תגובה אחת
לעמוד הראשי. מקור: צילום מסך מסרטון יוטיוב של Nagoya University Research.

ניתן לגלות סרטן בדגימת שתן

  • תגובה אחת
גיא שלו, מנהל הגראז' של מיקרוסופט בישראל. צילום: אבי בליזובסקי

מיקרוסופט ובילינסון פיתחו מערכת ניתוחי סרטן כבד בסיוע הולגרמות

  • 3 תגובות

כדור בדולח רפואי: שיטה חדשה לבחירת טיפול כימותרפי

  • אין תגובות
חוקרת הגנטיקה פרופ' מארי קלייר קינג, אחת מחתני וכלות פרס דן דוד לשנת 2018. צילום יח"צ ועדת פרס דן דוד

זוכת פרס דן דוד קוראת לנשים מעל גיל 30 להשתמש בבדיקה ביתית לגילוי סיכון לסרטן

  • אין תגובות
מערכת שמירת המשקל בגוף מורכבת יותר ממה שסברו. אילוסטרציה: pixabay.

האמת המורכבת על הרזיה והתעמלות

  • 7 תגובות
אף ששמם ניתן להם בשל תפקידם על הלשון, קולטני הטעם המר והמתוק התגלו לאחרונה ברקמות ובאיברים שונים שאינם באים במגע עם מזון. לפחות בכמה מאזורי הגוף האלה, בעיקר בדרכי הנשימה, יש לקולטני הטעם האלה תפקיד חשוב בתגובה החיסונית. אילוסטרציה: pixabay.

האלגוריתם שניצח את סרטן הערמונית בשחמט

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש