רפואה

איור: pixabay.

האם ריפוי גני יוכל לרפא מחלות לב?

  • 2 תגובות
הדמייה של תא סרטני. מקור: טרייל-אין פארמה.

ה-FDA הכניס תרופה חדשה לחולות סרטן אלים מסוג "טריפל נגטיב" למסלול מזורז לקבלת אישור

  • 3 תגובות
זו אינה גרסה חדשה של הדגל הלאומי של גמביה, אלא רירית של המעי כפי שהיא נראית במיקרוסקופ. מולקולות אר-אן-אי שליח של שני גנים שונים (אדום וירוק) ממוקמים בשני צידי הגרעין של התאים (כחול). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כלכלת מעיים

  • תגובה אחת
עובר תרנגולת. מקור: NIH / Jessica Ryvlin, Stephanie Lindsey, and Jonathan Butcher, Cornell University, Ithaca, NY.

גילוי לב

  • אין תגובות
תאי מח עצם של חולה בסרטן הדם. מקור: VashiDonsk / Wikimedia.

האם תזונה מסוימת יכולה להחליף טיפול כימותרפי?

  • תגובה אחת
עיבוד של תמונת השער המופיעה בכתב העת Analytical Chemistry. מקור: באדיבות דוברות הטכניון.

חוקרים פיתחו התקן אבחון זעיר המאופיין ברגישות גבוהה לסמני מחלה

  • אין תגובות
תאי שד סרטניים (בכחול). מקור: NIH.

חוקרים הצליחו להפחית את גורמי הסיכון להתפשטות גרורות סרטניות לאחר כריתת הגידול הראשוני

  • 16 תגובות
תצלום מוגדל של ויברוס כולרה. פוגע באלפי אנשים בתימן בימים אלה. מקור: CDC/Dr. Edwin P. Ewing, Jr / Wikimedia.

החיידק הטורף שנהנה מהחום

  • תגובה אחת
תאים לוקמיים. מתפתחים מ"תאי גזע סרטניים". צילום: Mary Ann Thompson / Wikimedia.

האם אפשר לזהות, כבר באבחון ראשוני, סימנים לכך שמחלת הסרטן עתידה לחזור?

  • 3 תגובות
אב טיפוס של מערכת ווטסון, 2011. צילום: Clockready / Wikimedia.

ווטסון רשם שיא בניתוח ההרכב הגנטי של חולי סרטן

  • 3 תגובות
צילום מיקרוסקופ אלקטרונים של תא שד סרטני. מקור: Bruce Wetzel and Harry Schaefer, National Cancer Institute, National Institutes of Health.

חוקרים גילו שניתן להפוך חזרה תאי סרטן שד לכאלו המדמים תאי רקמת שד בריאה

  • אין תגובות
עדן אבישי ופרופ’ אולגה גולובניצ’יה ליד נהר הריין בעיר בון. מקור: באדיבות הטכניון.

מאמר של סטודנט צעיר בוחן שיבושים כרוניים בריפוי פצעים

  • אין תגובות
מקור: pixabay.

אלגוריתם ייחודי מאפשר קיצור זמן הגילוי של תרופות משנים לחודשים

  • אין תגובות

קפסולות משי זעירות המדמות גלמים של זחלי משי עשויות לשמש להובלת נוגדנים ותרופות

  • 2 תגובות
האור הכחול שנפלט מהמסכים הוא זה שפוגע בשינה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.

האור הכחול שנפלט מהמסכים הוא זה שפוגע בשינה שלנו

  • 2 תגובות
אזור הניתוח בקרום הצפק של עכבר. הסימון האדום מראה את הביטוי של LOX; הסימון הירוק מראה את ההיפוקסיה (מחסור בחמצן) בתאים. מקור: באדיבות הטכניון.

קרב בלימה

  • תגובה אחת
המכשיר הראשון בהיסטוריה להפקת טֶכנֶציוּם 99mTc) 99m) עבור צרכים רפואיים. צולם בשנת 1958. מקור: Brookhaven National Laboratory.

מחסור באיזוטופ נדיר עומד לסכן את בריאותם של מיליונים

  • אין תגובות
עובדת בריאות באתיופיה שמה דגימת דם על גבי ערכת בדיקה מהירה לזזיהוי מלריה, 2012. צילום: UNICEF Ethiopia.

רעיונות שישנו את העולם: אמצעי אבחון זולים על גבי פיסות נייר

  • תגובה אחת
אכילה של פחמימות פשוטות מעלה את הסיכון לפתח ניוון רשתית אצל עכברים. מקור: pixabay.

על עיניים ומעיים

  • אין תגובות
מקור: pixabay.

תופעות לוואי סמויות: מחקרים רפואיים משמיטים לעתים קרובות תוצאות שליליות

  • אין תגובות
צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת שמאפשרת התאמה אישית ומהירה של התרופה האנטיביוטית למטופל

  • 3 תגובות
הדמייה של תא סרטני. מקור: טרייל-אין פארמה.

שירות חדש לחולי סרטן יקשר ביניהם לבין חוקרים ומחקרים עדכניים

  • 10 תגובות
גלים בממברנת התא. מקור: מתוך המחקר - Fronts and waves of actin polymerization in a bistability-based mechanism of circular dorsal ruffles.

חוקרים שופכים אור חדש על תנועת גלים על פני ממברנות התא, שעשוי להשפיע על חקר הסרטן ועל הטיפול בו

  • אין תגובות
הדמייה של בקטריופאג'. מקור: naturalismus.

חוקרים פיתחו טכנולוגיה המאפשרת "תכנות מחדש" של חיידקים

  • אין תגובות
ד"ר צבי חיוקה. מקור: באדיבות האוניברסיטה העברית.

חוקרים פיתחו אנטיביוטיקה נגד חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה

  • 4 תגובות
רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

טיפול בסרטן: האם בדיקת דם תוכל להחליף הליך פולשני?

  • 9 תגובות
בדיקת דם לשינוי הטיפול בסרטן

טכנולוגיה צפויה להגדיל משמעותית את תזונת העולם מדגים

  • 16 תגובות
לפי מחקר חדש של חוקרים ממכון ויצמן, לחמי בריאות אינם בהכרח בריאים יותר מלחם לבן לכל אחד. מקור: pixabay.com.

לחם מחמצת מחיטה מלאה אינו בריא יותר בהכרח מלחם תעשייתי לבן

  • 7 תגובות
לבבות עכברים 35 יום לאחר אוטם שריר הלב. רקמת הצלקת (צבועה בכחול) בלבבות שטופלו באגרין הצטמצמה בהשוואה ללבבות שלא טופלו (PBS). מקור: באדיבות מגזין מכון ויצמן למדע.

לתקן לב שבור: מדענים גילו מולקולה ייחודית שעשויה לרפא רקמת לב פגועה

  • אין תגובות
איור: pixabay.com.

לקראת רפואה מותאמת אישית: שני מאגרי מידע חדשים על מחלות וגנום האדם

  • תגובה אחת

חוקרים פיתחו שיטה חדשה לטיפול בטרשת עורקים

  • תגובה אחת
ד"ר איילת ארז. צילום: דוברות מכון ויצמן למדע

הקשר בין מחלת ילדות נדירה למלחמה בסרטן

  • אין תגובות
תגובות הדדיות בין תרופות ובין הגֶנים של המטופלים עלולות להשפיע לרעה על השפעת התרופות ואף לסכן את חיי המטופלים. בדיקות גנטיות עשויות למנוע זאת ולעזור במציאת תרופה חלופית. אילוסטרציה: National Human Genome Research Institute.

להתאים את התרופה המתאימה לכם ביותר

  • 2 תגובות
שכבת הגרפן (אפור) מובילה את הננו-תרופה (לבן, אדום וכחול) אל הדופן החיצוני של התא (צהוב ואדום). מקור: באדיבות IBM.

חוקרים ב-IBM גילו דרך חדשה לעורר תגובה חיסונית בגוף באמצעות ננו-חומרים

  • 66 תגובות
תרשים המתאר את תכונותיו המועילות של המוגלובין העטוף בפולימר מסוג פולידופאמין – נוגד-חמצון, משחרר מולקולות חמצן ומגן מפני עקה חמצונית.

דם מלאכותי למטרת עירוי דם

  • אין תגובות
נראה שכתוצאה ממספר מגמות טכנולוגיות שישתלבו ויתגברו זו את זו, יהפכו בתי החולים בעשורים הקרובים לפחות ופחות רלוונטיים עבור רוב החולים. הם לא ייעלמו לחלוטין, אך רוב האזרחים יוכלו להימנע מהביקור בהם, או לפחות מאשפוז לאורך זמן. אילוסטרציה: pixabay.com.

עתיד בתי החולים, הרפואה – והבריאות של כולנו

  • 12 תגובות
משאבת אינסולין. מקור: Mbbradford / Wikimedia.

הלבלב המלאכותי כבר כאן

  • תגובה אחת
היתוש Aedes aegypt, שהוא בין מפיצי וירוס הזיקה. מקור: James Gathany / PHIL, CDC.

היתושים יצילו אותנו מפני… היתושים

  • 6 תגובות
תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות הדי-אן-איי המצומדות למולקולה סינתטית המושכת אותן דרך החור. מימין: דוגמה לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה. באדיבות הטכניון.

אבחון סרטן חד-מולקולרי

  • תגובה אחת
ד"ר עומרי קורן, הפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל. מקור: אוניברסיטת בר אילן.

מה ההשפעה של מתן פניצילין בשלבי חיים מוקדמים?

  • 5 תגובות
תרשים מתוך המאמר, המציג את השיטה החדשנית שפותחה: "אנחנו אורזים כמויות מזעריות של התרופות האנטי-סרטניות בתוך ננו-חלקיקים ייעודיים שפיתחנו. ייחודן של האריזות הננומטריות האלה בכך שהן זורמות במחזור הדם אל הגידול ושם נבלעות על ידי התאים הסרטניים. לאריזות האלה אנו מצרפים מראש רצפים מלאכותיים של DNA, המשמשים כקוראי-הברקוד של פעילות התרופה בתאים הסרטניים. לאחר 48 שעות נלקחת דגימה (ביופסיה) מן הגידול, וניתוח הברקוד מספק מידע מדויק על התאים שהושמדו (או לא) על ידי כל תרופה.” מקור: Zvi Yaari et al., Theranostic barcoded nanoparticles for personalized cancer medicine, Nature Communications 7, 2016.

רפואה מותאמת אישית לטיפול בסרטן

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אורה פלטיאל, מנהלת ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ורופאה בכירה במחלקת ההמטולוגית בביה"ח הדסה עין כרם והדוקטורנטיות גפן קליינשטרן וראניה אבו סיר (שקיבלו את ה-Phd שלהן במסגרת המחקר). מקור: האוניברסיטה העברית.

האם יש הבדל בין יהודים ופלסטינים בגורמי הסיכון לחלות בסרטן?

  • 4 תגובות
צילום: Martin Alonso, Flickr.

מחקר: שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מעלה משמעותית את הסיכון לסכיזופרניה בקרב מתבגרים בעלי נטייה גנטית

  • 8 תגובות
צילום רנטגן של שד בריא (שמאל) לעומת שד עם סרטן. מקור: ויקימדיה.

אוכלוסיית החיידקים בשד משפיעה על הסיכון להתפתחות סרטן

  • אין תגובות
חיות משק החי, שמגדלים אותן בצפיפות, מקבלות אנטיביוטיקה המעודדת עמידות אצל חיידקים, המגיעים בסופו של דבר את מזוננו. מקור: pixabay.

מסלול החיידקים העמידים לתרופות מן החווה החקלאית אל שולחן האוכל

  • 2 תגובות

בין שידוך לחיתוך

  • אין תגובות

מדוע בדיקות גנטיות לסרטן אינן מספקות תשובות ברורות יותר?

  • אין תגובות
יתוש Culex quinquefasciatus - הנושא ומפיץ את וירוס הנילוס המערבי. מקור: CDC/Jim Gathany 2003 / Wikimedia.

יבמ, יחד עם מלנוקס הישראלית ו-NVIDIA, פענחו את גנום יתוש קדחת הנילוס

  • 2 תגובות
תאים סרטניים של בלוטת התריס. מקור: נאס"א / Team Daniela Grimm.

חוקרים פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים

  • 5 תגובות

שיטפון של דמעות

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש