רפואה

משאבת אינסולין. מקור: Mbbradford / Wikimedia.

הלבלב המלאכותי כבר כאן

  • תגובה אחת
היתוש Aedes aegypt, שהוא בין מפיצי וירוס הזיקה. מקור: James Gathany / PHIL, CDC.

היתושים יצילו אותנו מפני… היתושים

  • 6 תגובות
תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות הדי-אן-איי המצומדות למולקולה סינתטית המושכת אותן דרך החור. מימין: דוגמה לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה. באדיבות הטכניון.

אבחון סרטן חד-מולקולרי

  • תגובה אחת
ד"ר עומרי קורן, הפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל. מקור: אוניברסיטת בר אילן.

מה ההשפעה של מתן פניצילין בשלבי חיים מוקדמים?

  • 5 תגובות
תרשים מתוך המאמר, המציג את השיטה החדשנית שפותחה: "אנחנו אורזים כמויות מזעריות של התרופות האנטי-סרטניות בתוך ננו-חלקיקים ייעודיים שפיתחנו. ייחודן של האריזות הננומטריות האלה בכך שהן זורמות במחזור הדם אל הגידול ושם נבלעות על ידי התאים הסרטניים. לאריזות האלה אנו מצרפים מראש רצפים מלאכותיים של DNA, המשמשים כקוראי-הברקוד של פעילות התרופה בתאים הסרטניים. לאחר 48 שעות נלקחת דגימה (ביופסיה) מן הגידול, וניתוח הברקוד מספק מידע מדויק על התאים שהושמדו (או לא) על ידי כל תרופה.” מקור: Zvi Yaari et al., Theranostic barcoded nanoparticles for personalized cancer medicine, Nature Communications 7, 2016.

רפואה מותאמת אישית לטיפול בסרטן

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אורה פלטיאל, מנהלת ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ורופאה בכירה במחלקת ההמטולוגית בביה"ח הדסה עין כרם והדוקטורנטיות גפן קליינשטרן וראניה אבו סיר (שקיבלו את ה-Phd שלהן במסגרת המחקר). מקור: האוניברסיטה העברית.

האם יש הבדל בין יהודים ופלסטינים בגורמי הסיכון לחלות בסרטן?

  • 4 תגובות
צילום: Martin Alonso, Flickr.

מחקר: שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מעלה משמעותית את הסיכון לסכיזופרניה בקרב מתבגרים בעלי נטייה גנטית

  • 8 תגובות
צילום רנטגן של שד בריא (שמאל) לעומת שד עם סרטן. מקור: ויקימדיה.

אוכלוסיית החיידקים בשד משפיעה על הסיכון להתפתחות סרטן

  • אין תגובות
חיות משק החי, שמגדלים אותן בצפיפות, מקבלות אנטיביוטיקה המעודדת עמידות אצל חיידקים, המגיעים בסופו של דבר את מזוננו. מקור: pixabay.

מסלול החיידקים העמידים לתרופות מן החווה החקלאית אל שולחן האוכל

  • 2 תגובות

בין שידוך לחיתוך

  • אין תגובות

מדוע בדיקות גנטיות לסרטן אינן מספקות תשובות ברורות יותר?

  • אין תגובות
יתוש Culex quinquefasciatus - הנושא ומפיץ את וירוס הנילוס המערבי. מקור: CDC/Jim Gathany 2003 / Wikimedia.

יבמ, יחד עם מלנוקס הישראלית ו-NVIDIA, פענחו את גנום יתוש קדחת הנילוס

  • 2 תגובות
תאים סרטניים של בלוטת התריס. מקור: נאס"א / Team Daniela Grimm.

חוקרים פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים

  • 5 תגובות

שיטפון של דמעות

  • אין תגובות
בקבוקי אינסולין להזרקה. מקור: Alan Levine.

מחקר: עמידות לאינסולין קשורה לירידה מואצת בתפקודים קוגניטיביים

  • אין תגובות
תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

  • אין תגובות
הצמח תודרנית לבנה (אראבידופסיס), לאחר הנדסה גנטית (מימין) שבמהלכה הוחדרו אליו 11 גנים המעורבים בהפקת כולסטרול, מייצר כולסטרול בכמות גדולה פי 15 מאשר תודרנית לבנה רגילה (משמאל). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כולסטרול ירוק

  • תגובה אחת
תמונת חתך ממיקרוסקופ קונפוקלי: תאי סרטן שד בעלי פוטנציאל מטסטטי גבוה דוחפים לתוך ג'ל פוליאקרילאמיד בקשיחות של 2.4 kPa, כאשר חתך זה הוא בעומק של 10.6 מיקרון מתחת גובה פני הג'ל. בתמונה אפשר לראות את גרעיני התאים (אדום), את אלמנט האקטין בשלד התוך תאי (ירוק) ואת חיבורי התאים למשטח במוקדי חיבור (כחול).

התרעה גורלית: חוקרים פיתחו שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים

  • 2 תגובות
ילדים במחנה פליטים בעיר דאדאב שבסומליה, בשנת 2011. הפליטים סבלו מרעב, בעקבות מלחמת האזרחים המתמשכת במדינה ובצורת כבדה. צילום: Sadik Gulec / Shutterstock.com

ייצור מזון בסכנה

  • 12 תגובות
מקור: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם נביס את ההזדקנות?

  • 19 תגובות
מתוך המחקר: מפת פליטת קרינה פלואורסצנטית של תאים שטופלו בתרכובת האורגנית-מתכתית. מקור: Dr. Carlos Sanchez-Cano et al. Synchrotron X-Ray Fluorescence Nanoprobe Reveals Target Sites for Organo-Osmium Complex in Human Ovarian Cancer Cells, Chemistry - A European Journal, 2017.

תרכובת אורגנית-מתכתית לחיסול תאים סרטניים

  • אין תגובות
חוקרים גילו חיידק השוכן בתוך הספוג הנפוץ תיאונלה סווינהוי, שאוגר בתוכו כמויות עצומות של היסוד הכימי הרעיל ארסן, ויכול לסייע בפיתוח שיטות לניקוי יעיל של מים מהרעלן. מקור: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים גילו חיידק האוגר כמויות עצומות של ארסן

  • 5 תגובות
חיידקי סטפילוקוק זהוב. מקור: NIAID.

החץ המורעל של החיידק הזהוב

  • 2 תגובות
תרשים של אנזים 3-GSK. כיצד פועלות יחד מולקולות מורכבות כמו חלבונים? מקור: Boghog, Wikimedia.

כשחלבונים מצליחים להפתיע

  • אין תגובות
אוניית כבד של עכבר. צולם במיקרוסקופ פלואורסצנטי. השכבה האמצעית מכילה מולקולות רבות של אר-אן-אי שליח (נקודות לבנות) המקודדות את החלבון הפצידין, אשר מווסת את רמות הברזל בדם. מקור: מתוך המאמר - Halpern et al., Single-cell spatial reconstruction reveals global division of labour in the mammalian liver, Nature (2017).

מה שקורה בכבד

  • תגובה אחת
סריקת MRI. מקור: pixabay.com.

חוקרים הצליחו לחזות אוטיזם בעזרת MRI מוח כבר בגיל חצי שנה

  • תגובה אחת
תרופות אנטיביוטיות. אילוסטרציה: pixabay.com.

"אנטיביוטיקה היא כמו פצצת אטום על המיקרוביום"

  • 3 תגובות
צילום מפרויקט לחיסון ממלריה באיי שלמה. מקור: Jeremy Miller, AusAID, Department of Foreign Affairs and Trade, Flickr.

אני מכיר אותך מאיזה מקום?

  • 3 תגובות
וירוס הפפילומה - HPV

יש לנו חיסון לשישה סוגי סרטן; מדוע פחות ממחצית הילדים מקבלים אותו?

  • 10 תגובות
ייתכן שהגֶן הגורם למחלה הניוונית הקשה של מערכת העצבים היה חיוני באבולוציה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.com.

פרדוקס הנטינגטון: כיצד גן חיוני גורם למחלה קטלנית

  • 2 תגובות
חיידקי E. coli, שאותם בחנו חוקרי האוניברסיטה העברית במחקר הראשון המתואר בכתבה. מקור: NIAID.

מלחמת החיידקים

  • אין תגובות
טיפול בחולה ALS. מקור: אתר חברת Pison Technology, אחת החברות שזכו בפרס.

עמותת פרס לחיים העניקה מענק של 600 אלף דולר לפיתוח מערכות תקשורת חדשניות לחולי ALS

  • אין תגובות
מלח. מתוך: PIXABAY.COM

אין הבדל בצריכת המלח בין החורף לקיץ

  • 3 תגובות
פרופ' חוסם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

מחלות שונות מאופיינות ב"חותמות כימיות" שונות הניתנות לזיהוי על סמך דגימת נשיפה

  • 3 תגובות
פרופסור ליאור גפשטיין. צילום: דוברות הטכניון

פיתוח ישראלי-קנדי: קוצב לב ביולוגי חדש

  • אין תגובות
צילום רנטגן של שד בריא (שמאל) לעומת שד עם סרטן. מקור: ויקימדיה.

שילוב תרופתי מנצח

  • תגובה אחת
הצבע החום באזור הסרטני (צד שמאל של התמונה) מעיד על רמה גבוהה של חלבון RNF4 – תופעה שאינה קיימת ברקמה הלא-סרטנית בצד ימין. מתוך מחקר בראשות פרופ' אמיר אורין מהטכניון.

בנתיב האוביקוויטין

  • אין תגובות
החומרים הפעילים ממשפחת ה- Glutriptolidesמסוגלים לשמש בתור "טילי שיוט" ממוקדים כנגד תאים סרטניים. החלק הגלוקוזי מוכוון לנשא הגלוקוזה (אדום) המעוגן אל קרומית התא, תוך שהוא מנתב פנימה לתוך התא את הטריפטוליד הרעיל. [באדיבות: Johns Hopkins University School of Medicine]

חומר נוגד סרטן סונתז מתרופה סינית מסורתית

  • אין תגובות
נוף מדברי בפיתולי כביש 25 מדימונה לצומת הערבה, 12 באוגוסט 2012. צילום: אבי בליזובסקי

חקלאות מדברית בעולם ובארץ

  • תגובה אחת
משאבת אינסולין ומד סוכר. מתוך ויקימדיה

תגלית מתוקה – 125 שנה להולדתו של פטריק באנטינג, מגלה האינסולין, שהפך את הסכרת ממחלה קטלנית לכרונית

  • תגובה אחת
עובדי חברת קומפיוגן בערב ההנפקה

חלבון בקרה של מערכת החיסון שנתגלה על ידי קומפיוג'ן מראה פוטנציאל לפיתוח תרופות אימונותרפיות חדשות לסרטן

  • אין תגובות
כסא גלגלים ממונע

כיסא גלגלים חכם

  • אין תגובות
חיסון. איור: shutterstock

ההסתדרות הרפואית: אפילו אם התחזית החיסונים אינה מדויקת לגמרי, והזנים שבחיסון הם רק חלק מהזנים שגורמים למחלה, הרי גם בהגנה חלקית יש משום תועלת

  • אין תגובות
חסילון המנטיס הטווסי, תמונה מאת Silke Baron CC By 2.0,

אבחון סרטן בהשראת חסילון המנטיס

  • אין תגובות
תאים סרטניים של בלוטת התריס. מקור: נאס"א / Team Daniela Grimm.

קבוצות מסרטנות

  • תגובה אחת
חתך רוחב של עצם ירך של אדם שהודפסה במדפסת תלת ממדית [באדיבות: Adam E. Jakus, Northwestern University]

ביו-חומר להדפסה תלת-ממדית של עצמות

  • תגובה אחת
צילום במיקרוסקופ אלקטרונים של תאי T ׁ(באדום) תוקפים תא עור סרטני. מקור: Rita Elena Serda, Duncan Comprehensive Cancer Center at Baylor College of Medicine, National Cancer Institute, National Institutes of Health / flickr

הגנה מפני סרטן

  • אין תגובות
נוגדן על נגד חיידקים. איור: האוניברסיטה העברית.

גישה חיסונית פורצת דרך מכוונת לאדם במקום לחיידק

  • תגובה אחת
ראש ממשלת ליטא אלגרידס בוטקביצ'יוס במושב הפתיחה של כנס Life Seciences Baltics. צילום יח"צ

ראש ממשלת ליטא: נהפוך להיות האב אירופי מוביל למדעי החיים ב-2020

  • תגובה אחת
פרופ' יובל שקד, הטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

טיפול בסרטן כחרב פיפיות

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש