רפואה

התפתחות עוברית. איור: shutterstock

התפתחות עוברית ואופטיקה קוונטית

  • אין תגובות
פיגומי פולימר זעירים אלו כוללים בתוכם תעלות ברוחב של 100 מיקרומטרים, כרוחב שיערה אנושית. כאשר מוסיפים לתוכן תאים חיים, התעלות משמשות בתור כלי דם מלאכותיים. בעזרת חיקוי רקמות אנושיות של איברים כגון כבד ולב, פיגומים אלו מספקים שיטה חדשנית לבחינת תרופות חדשות במטרה לצמצם את תופעות הלוואי המסוכנות שלהן. [באדיבות:Tyler Irving/Boyang Zhang/Kevin Soobrian]

מהנדסים הצליחו לגדל רקמות לב וכבד תלת-ממדיות

  • 5 תגובות
לב ביוני. איור: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הינדסו רקמת לב ביונית

  • אין תגובות
תזונה פליאוליתית. המחשה: shutterstock

פני האדם אוכל הבשר

  • 28 תגובות
תרשים “תוכנית העגינה” של סיבי השריר. משמאל: תהליך-השרשרת המוביל להתפתחות תקינה של ממשק שריר-גיד. מימין: תקלה בתהליך זה מובילה לשיבוש בהיווצרות הממשק. איור: הטכניון

שריר נולד

  • אין תגובות
תוראקס מקצר משמעותית את זמן הטיפול הראשוני והמכריע בפצועי ירי ודקירה בחזה (קרדיט: האוניברסיטה העברית בירושלים)

מכשיר מציל-חיים לנפגעים בבית החזה

  • אין תגובות
תאי גזע שלמים (למעלה משמאל) מרוקנים מתוכנם (התהליך מתואר בכיוון החץ), מוקטנים במעבדה לגודל ננומטרי (רוחות רפאים ננומטריות), ומוטענים בחומצות גרעין (בכחול). אותם ננו-רפאים מוזרקים לחולה ודרך כלי הדם (באדום) מגיעים באופן ספציפי לגידול (בירוק), ורק שם פורקים את מטענם, המוביל ליצירת התרופה האנטי-סרטנית.

חקר הסרטן: שיפור דרמטי ביעילותה של התרפיה הגנטית

  • אין תגובות
כאשר מורידים את רמת ה-PYK2 באמצעות הנדסה גנטית, חוזרים תאי סרטן שד גרורתיים (משמאל) למצב בלתי-פולשני (מימין). במצב זה הם באים במגע זה עם זה ומקבלים צורה של תאי רקמה בריאים. מקור: מכון ויצמן.

לרגל יום האישה הבינלאומי 2016: שלוש מטרות

  • אין תגובות
אחת המומיות באוסף Vác באדיבות ד"ר אילדיקו פאפ, המחלקה לאנתרופולוגיה, מוזיאון הטבע של הונגריה, בודפשט.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב איתרו שינו גנטי המגביר סיכון לסרטן המעי הגס במומייה בת 300 שנה

  • אין תגובות
Passeo-18 Lux. איור: ביוטרוניקס

LINC 2016: מחקרים מעודדים את השימוש ב- Passeo-18 Lux כהליך סטנדרטי לטיפול בחסימות עורקים בגפיים התחתונות

  • אין תגובות
עדר פרות רועה בשדה. צילום: shutterstock

חשיבות המגוון הגנטי של חיות משק

  • 17 תגובות
אינטגרין הוא חלבון חוצה-קרומית הרגיש לאותות המתקבלים הן מתוך התא והן מסביבתו החיצונית. בחלקו החיצוני הוא כולל אתר קישור המורכב מרצף של שלוש חומצות אמינו מוגדרות. בחלקו הפנימי הוא כולל אתר קישור לחומר בשם טאלין. באופן זה, החלבון מתקשר בין פנים התא לבין סביבתו החיצונית. איור: מתוך ויקיפדיה

צברי אינטגרין הם היחידות האוניברסאליות להיצמדות תאים

  • אין תגובות
פרופ' בני דקל במעבדה. צילום: המרכז הרפואי שיבא

פרופסור בנימין דקל – זוכה פרס משפחת יודעים למצוינות בחקר הסרטן לשנת 2015

  • אין תגובות
למרות השונות הגבוהה במבנה גופם של בעלי חיים בוגרים (למטה), בשלב הפילוטיפי (למעלה) נראים עובריהם דומים מאוד זה לזה.

נמצאה "טביעת האצבע המולקולרית" המאפיינת את ההתפתחות העוברית בממלכת החיות

  • 3 תגובות
מדפסת תלת ממדית לייצור מערכות ננומטריות. צילום יח"צ חברת AVBA

מדפסת ננומטרית תלת מימדית לייצור מבנים זעירים במיוחד

  • 2 תגובות
גידול דגים בשדה אורז

שמור וגדל

  • תגובה אחת
שלד של תרנגולת. צילום: shutterstock

בעצם – זה קל!

  • תגובה אחת
chlamydomona. צילום: אוניברסיטת dartmouth

ירוק בעיניים – תקווה אופטוגנטית לפגועי ניוון ראייה

  • תגובה אחת
פרופ' יונינה אלדר ומכשיר ההדמיה בזמן אמת. צילום: דוברות הטכניון

הדמיה בשידור חי

  • 2 תגובות
גרביים לחולי סכרת. צילום: האוניברסיטה העברית

גרביים חכמות ואפליקציה סלולרית מסייעים לחולי סכרת

  • 3 תגובות
תאי זרע וביצית. איור: shutterstock

דיבור צפוף מדי

  • 5 תגובות
פרופ' שלי צליל במעבדתה. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

בקצב הלב

  • אין תגובות
ננו חלקיקי זהב לטיפול בטרשת העורקים. צילום: יח"צ

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן: נרפא טרשת עורקים בעזרת חלקיקי ננו זהב זעירים

  • אין תגובות
פרופ' רולנד קהאן. מתוך ויקיפדיה

פרס וולף לרפואה למגלי הקשר בין סרטן לסוכרת

  • אין תגובות
מיקומם השונה של אופסינים שונים על תא זרע של אדם, כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ, התגלה באמצעות סימון בנוגדן פלואורסצנטי (בצהוב בוהק)

תאי זרע מנווטים את דרכם באמצעות חלבוני ראייה

  • תגובה אחת
המתקן של חברת LIKE A FISH.

לנשום כמו דג

  • 11 תגובות
סטיב לוין, מנהל פרויקט הלב האנושי בחברת דאסו סיסטמס. צילום: אבי בליזובסקי

הבת שלו נולדה עם בעיות בלב, אז הוא החליט להקים את פרויקט "הלב האנושי"

  • תגובה אחת
גרורות מלנומה. משמאל: הגן RASA2מתבטא מעט או כלל לא. תוחלת החיים נמוכה מהרגיל בכ- 35 אחוז מהחולים. מימין: ביטוי גבוה של הגן RASA2. תוחלת החיים גבוהה מהרגיל.

גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים

  • 3 תגובות
מכשיר MarginProbe של חברת דיון הישראלית. צילום יחצ

100 בתי חולים הטמיעו את מערכת ה-MarginProbe המסייעת תוך כדי ניתוח בהסרה מלאה של סרטן שד

  • 4 תגובות
BIOTRONIK-CLS. צילום יח"צ

BIOTRONIK במחקר חדש שיבחן האם קוצבי לב המצויידים בטכנולוגיית CLS יכולים למנוע התעלפויות חולים

  • אין תגובות
ננו-חלקיקי זהב בצורת משולשים הכלולים בתוך הגלאי החדשני. [באדיבות: Department of Chemistry and Chemical Biology, School of Science, Indiana University-Purdue University Indianapolis]

גלאי מתקדם לאבחון מהיר של סרטן

  • תגובה אחת
מחלה גנטית הנגרמת ממוטציה בגן בודד. איור: מכון ויצמן

כיצד גן בודד שגורם מחלה נדירה, מסייע בהבנת מחלות מורכבות כמו סרטן

  • 2 תגובות
ילדה הסובלת מהשמנת יתר. אילוסטרציה: shutterstock

לאימהות תפקיד משמעותי במניעת הפרעות אכילה אצל בנותיהן

  • 5 תגובות
תצלום המראה דוגמאות לתאים קוצבי לב פרטניים [באדיבות: Vasanth Vedantham]

תאי גזע לפיתוח קוצבי לב ביולוגיים

  • אין תגובות
. זרעי הפול המבויתים הקדומים ביותר המוכרים בעולם שנמצאו באחיהוד. צילום: קובי ורדי, באדיבות רשות העתיקות

האדם הקדמון לפני 10,000 שנה העדיף קטניות וגידל אותם בחקלאות מאורגנת

  • 3 תגובות
קערת צרצרים מבושלים. צילום: shutterstock

עוברים לאכילת חרקים?

  • 8 תגובות
תזונה מאוזנת. המחשה: shutterstock

הבדלים בין-אישיים גדולים בין בני אדם שונים בתגובות למזון

  • אין תגובות
ציד של מולקולות קטנות: הציור מתאר את המערך הניסויי ששימש לאיתור מולקולות קטנות, כמו אלו הנפוצות בתרופות (ירוק) והקישור שלהן לקולטנים הנמצאים על פני השטח החיצוני של קרומית התא (צהוב). אירועים אלו ניתנים לדימות בעזרת מיקרוסקופיה אופטית רגילה - עיוותים עדינים במבנה של קרומית התא הנגרמים כתוצאה מהקישור והניתוק של המולקולות הקטנות - מתורגמים לשינויים הנראים במסגרת עוצמת ההארה. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

חישת מולקולות קטנות לטובת פיתוח תרופות

  • אין תגובות
פיל אפריקני במהלך ריצה. צילום: shutterstock

תרופה לסרטן בהשראת הפיל

  • 8 תגובות
חקר הסרטן. איור: shutterstock

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו חומרים אנטי סרטניים שיכולים לעצור רקמות וחלבונים מלבגוד בתפקידם בגוף

  • 3 תגובות
ד"ר שרון אלפרט, מעבדת המחקר של יבמ בחיפה. צילום: אבי בליזובסקי

עוזר הרדיולוג שאף פעם לא מתעייף

  • 254 תגובות
תומכן המגנזיום הנספג של חברת BIOTRONIK. צילום יח"צ

מחקר BIOSOLVE-II מאשר את הבטיחות והביצועים הקליניים של תומכן המגנזיום הנספג של חברת BIOTRONIK

  • אין תגובות
בדיקת עומסים על רכב בעת תאונה באמצעות תוכנת אלמנטים סופיים

בעצם זה קל…

  • 3 תגובות
שעון ביולוגי. איור: shutterstock

קשר הדוק בין השעונים הביולוגיים בגופנו, לבין חילוף חומרים ותזונה

  • אין תגובות
. בניגוד לתאים השפירים (מימין), התאים הגרורתיים (משמאל) מצליחים לחדור לתוך הג’ל ולהיעלם בתוכו הודות לתכונותיהם הייחודיות

לבלום את השלוחות של סרטן השד

  • 2 תגובות
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

תרופות לסרטן קולעות אל המטרה / דינה פיין מרון

  • אין תגובות
ד"ר ליאור ויצמן. צילום: הטכניון

סריקת MRI שקטה בשישית מהזמן הנדרש כיום

  • 3 תגובות
פרופ' ג'וזואה שניטמן. צילום: דובר הטכניון

מודל-ריאה מלאכותי שפותח בטכניון יסייע בחקר מסלוליהם של חלקיקים נשימים בריאות

  • אין תגובות
המחשת הדרך בה הגיע חתן פרס נובל סאטושי אומורה לחומרים היעילים נגד מחלות טפיליות. איור: אתר פרס נובל

חיידקים וצמחים נגד טפילים

  • אין תגובות
צוות iGEM BGU מאוניברסיטת בן-גוריון לשנת 2015. צילום: אוניברסיטת בן גוריון.

קבוצת סטודנטים מבן-גוריון מפתחת מערכת לזיהוי כל החלקים של הגידול הסרטני ולהעברת המידע למנתחים

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש