גן העדן של חוקרי מדעי החיים

רשמי ביקור במרכז המשולב למדעי החיים באוניברסיטת וילנה – מבנה חדש שנפתח רק לפני חצי שנה, Life Sciences Center ומומן גם על ידי המדינה ומכספי מיסחור טכנולוגיות

פרופ' יוזואס לזוטקה, ראש המרכז המאוחד למדעי החיים, אוניברסיטת וילנה. צילום: אבי בליזובסקי
פרופ' יוזואס לזוטקה, ראש המרכז המאוחד למדעי החיים, אוניברסיטת וילנה. צילום: אבי בליזובסקי

מבנה חדיש, ציוד מודרני, מעבדות משוכללות לחוקרים ואפילו מיני מעבדות לסטודנטים, כיתות לימוד מודרניות, מערכות ריצוף משוכללות לימוד בקבוצות קטנות וחממה טכנולוגית צמודה. לא מדובר באיזו אוניברסיטה עם תורמים עשירים בחוף המזרחי או בקליפורניה. זה מה שהוקם בשנים האחרונות והחל לפעול בחודש מארס השנה בקמפוס אוניברסיטת וילנה בליטא.
מנהל המרכז, יוזואס לזוטקה Juozas Lazutka, אירח את חברי המשלחת הישראלית לכנס LIFE SCIENCES BALTICS במתקן, המאגד פקולטות שהיו נפרדות: ביוטכנולוגיה, ביוכימיה ומדעי הטבע. לדברי מנהל המרכז, פרופ' יוזף לוזוטקה, שאירח את המשלחת, הרעיון היה לאפשר לחוקרים מדיסציפלינות שונות לשתף פעולה זה עם זה ולכן החליטה ממשלת ליטא למזג שני מכוני מחקר שפעלו בתחום ואת הפקולטות הרלוונטיות מאוניברסיטת ליטא ליישות אחת, המנוהלת על ידי האוניברסיטה אך בעלת תשתית פתוחה גם לחוקרים מהאוניברסיטה והתעשיה בכל רחבי ליטא ואף מהעולם.

המכון הוקם בהשקעה של 42 מיליון אירו, מתקציב ממשלת ליטא והאיחוד האירופי. מסתבר אגב, שהסטודנטים בליטא מקבלים ברוב המקרים סבסוד מלא. לפיכך מקור ההכנסה העיקרי הוא מאספקת שירותים, ראשית – חממה ביוטכנולוגית שבה חברות יוכלו לשכור משרדים, ולקבל גם גישה למעבדות של החוקרים, וכן משירותים נוספים ובהם שירותי רצוף DNA וניתוח דגימות במערכת ניתוח אוטומטית או הפקת חלבונים באמצעות שמרים או חיידקים, חלקם בהזמנת חברות מחו"ל.
LSC הוא למעשה חטיבה באוניברסיטת וילנה. לדברי פרופ' לזוצקה היא נוצרה ממיזוג של שני מכונים ממשלתיים (המכון לביוטכנולוגיה והמכון לביוכימיה) ושש מחלקות בפקולטה למדעי החיים. המרכז החל לפעול במארס 2016 ומטרתו – להיות בין 10 מוסדות המחקר וההוראה החזקים והמובילים באירופה בתחומו. לשם כך המרכז מתכוון להפעיל לפחות חמש תוכניות בינלאומיות לתואר שני במדעי החיים המודרניים (ביולוגיה מולקולרית, ביוטכנולוגיה, גנטיקה) שתמשוך סטודנטים מכל מדינות האיחוד האירופי.
מטרה נוספת היא שלפחות שליש מהדוקטורנטים יהיו לא ליטאים, אבל הכי חשוב – לייצר 2-3 חברות ביוטכנולוגיה חדשות בכל שנה.

חממה ביוטכנולוגית, צמודה למבנה המרכז המשולב למדעי החיים, אוניברסיטת וינה. צילום יח"צ
חממה ביוטכנולוגית, צמודה למבנה המרכז המשולב למדעי החיים, אוניברסיטת וינה. צילום יח"צ

שטח המבנה הכולל – 24 אלף מ"ר, מתוכם, 1,300 מ"ר מוקדשים לחממה המכונה bioincubator שבה יוכלו חברות לשכור שטח ומעבדות ולעבוד ביחד עם החוקרים במעבדותיהם.

נכון לעכשיו מאכלס המרכז 200 חוקרים מתוכם למעלה מ-160 דוקטורנטים. המרכז יוכל לאכלס 800 סטודנטים לתואר ראשון ושני בתוכניות השונות.
גם הציוד במעבדות חדיש ומכיל בין היתר מערכות קריסטלוגרפיה בקרני X, ספקטרומרט מסה ומערכות כרומטוגרפי של נוזלים לניתוח חלבונים ועוד.
מערכות ריצוף מהדור בא, ויש לנו גם במרכז המיחשוב, יכולת מיחשוב שתוכננה במיוחד לביואינפורמטיקה. חיזוי מבנה של חלבון בשיטות ביואינפורמטיקה ובמודלים של אבולוציה אפשרית.

לדברי לזוצקה, עד כה סיפקו המכונים והמחלקות המרכיבים את המרכז כ-30 פטנטים ובקשות פטנטים בארה"ב בריטניה ואירופה, ובהם אלו של מפתח ה-CRISPER-CAS9 פרופ' וירג'יניוס שיקשיניס. מחקרים רבים התפרסמו בכתבי העת המובילים כגון סיינס נייצ'ר ו-PNAS וחלקם אף כיכבו בשערים.
לדברי פרופ' לאצוטקה, מדעי החיים הם תחום צומח בליטא, והיא מהווה מרכז של חברות רבות שהתפתחו ממנה, חלקם נמכרו לחברות בינלאומיות כגון טבע ותרמופישר אך אלו עדיין ממשיכות להפעיל את מרכזי המו"פ והייצור בליטא, ואף צומחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.