וילנה הפכה למקום מרשים עבור מקבלי ההחלטות בתחום מדעי החיים. כך אמר ראש ממשלת ליטא אלגרידס בוטקביצ’יוס (Algirdas Butkevičius) בפתיחת כנס Life Sceinces Baltics שהתקיים בספטמבר בוילנה שבליטא, בין היתר בהשתתפות ישראלית ערה.
וילנה הפכה למקום מרשים עבור מקבלי ההחלטות בתחום מדעי החיים. כך אמר ראש ממשלת ליטא אלגרידס בוטקביצ’יוס (Algirdas Butkevičius) בפתיחת כנס Life Sceinces Baltics שהתקיים בספטמבר בוילנה שבליטא, בין היתר בהשתתפות ישראלית ערה.
לדברי בוטקביצ’יוס, בשנת 2012 נולדה יוזמה שאפתנית לאסוף את המומחים, אנשי המקצוע המובילים ובעלי עניין לחקור את הפוטנציאל של המדינות הבלטיות בתחום מדעי החיים. ובסופו של דבר היא הצליחה, הפורום ממשיך להישען על הערכים ועקרונות הליבה שלו, בהתמקדות בנושאים החברתיים החשובים ביותר, בניית שותפויות, תוך כדי ניצול של העברת ידע, הזדמנויות עסקיות וחדירה לשוק.
“ליטא גאה בתעשיית מדעי החיים מפותח עם גידול שנתי של יותר מ -20% והיצוא ליותר מ -70 מדינות. ההשקעה הציבורית בקנה המידה גדולה האחרונה בתשתיות חי מדע מחקר ופיתוח הפכה ליטא מדינה אטרקטיבית לעבוד עם ‘, אמרה ראש הממשלה.
ראש הממשלה ציין כי ליטא שואף להיות האב מוביל באירופה בטכנולוגיות בריאות וביוטכנולוגיה בשנת 2020. כדי לתמוך בכך, השקיעה ממשלת ליטא 400 מיליון יורו בתשתיות בתחום. הוקמו חמישה עמקי מדע וטכנולוגיה במטרה לספק תנאים נוחים ואינטראקציה בין המחקר, החוקרים והעסקים.
לדברי ראש הממשלה, ענפי הביוטכנולוגיה, הפארמה והמכשור הרפואי תורמים חלק גדול במיוחד לתמ”ג. בשני עשורים הפכה ליטה לאחת המדינות המפותחות בתחום במרכז ומזרח אירופה. מוצרי הביופרמה והמד-טק שלנו עשו את דרכם לשווקים בעלי הרגולציה החזקה ביותר העולם.
שר הכלכלה הליטאי Evaldas Gustas אמר כיח בליטא יש אותו מספר עובדים למיליון תושבים בתחום הביוטכנולוגיה ומדעי החיים כמו במדינות מפותחות כדוגמת בריטניה, ארה”ב וגרמניה – כ800 עובדים למיליון תושבים, ושמונה תרופות בפיתוח לכל מיליון איש.
בליטא מתקיים שיתוף פעולה בין המגזר הממשלתי והפרטי, והממשלה מסייעת למשוך כשרונות, לסיע במו”פ ובעסקים לחברות ביוטכנולוגיה. למדינה גם מגזר IT מפותח וניתן לרתום אותו תחום הביואינפורמטיקה ובפרט ניתוח מידע רפואי חזותי. בתשובה לשאלת אתר הידען אמר השר כי ביקר פעמיים בישראל ולמד ממנה כיצד לפתח טכנולוגיות כבר משלב המו”פ.
גם פרופ’ אדמונדס סאלנה, מהמרכז למדעי החיים באוניברסיטת קובנה שגם הוא כמו זה שבוילנה מאגד שלושה מוסדות שפעלו קודם בנפרד. ואשר כחברת יישום של האוניברסיטה הם עובדים בצמוד עם החוקרים וקבוצות המחקר כדי לדעת בשלבים מוקדמים מה הם חוקרים ולשדך אותם לחברות עסקיות רלוונטיות. במסיבת העיתונאים אמר סאלנה: “כמובן שאיננו יכולים להצליח בלי אקוסיסטם, כל שותפי האקוסיסטם בליטא חזקים: קהילות סטארטפ, מנטורים, רשתות מומחים, אנחנו עובדים עם מדינות אחרות כגון ישראל, אירלנד, גרמניה ועוד ומנסים לחלוק את סיפורי ההצלחה.
את הצד של התעשייה ייצג במסיבת העיתונאים רמיס ויסטרס, מנכ”ל ויטמד, חברה שהחלה מטכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת קובנה, אך המימון לה הגיע מארה”ב. החברה מפתחת עושים מערכות לא חודרניות לאבחון בעיות אחרי תאונות וטראומה מבלי לעשות חור בגולגולת.
מסחור במדעי החיים הוא כמו מרוץ סוסים – יש לך סוסים, מסלול, רוכב וכמובן צריך מימון.
המירוץ הוא בהפיכת הטכנולוגיה למוצר. בתי חולים לא קונים טכנולוגיה אלא מוצרים. הצלחתי לגייס 10 מיליון בסדרה A, מחברת מד-טק בבוסטון, ההשקעה הראשונה של החברה במזרח אירופה. זה גם מירוץ למסחור: צריכה להיות בעיה רפואית חשובה לפתור, גדולה או משהו שלא פתור בשוק קטן אבל שיגרום להבדל עבור החולים וספקי השירות הרפואי.
המקבילה של מדעי החיים להשקעה בג’וקי (רוכב הסוסים) היא הצוות. כדי למסחר טכנולוגיה אתה צריך את הצוות הכי טוב בעולם, לא בליטא או באיזור. הסיפור של ההצלחה הוא אנשים. באשר למשקיעים, החברה החלה כאן אבל התאגדה וגייסה הון בארה”ב. מציע לחפש השקעות מחוץ לליטא. גם לדבריו, ישראל היא דוגמה טובה – הרבה ישראלים מגיעים לבוסטון ולחפש השקעות אבל המו”פ נשאר בישראל.
"חקרנו כיצד החיידק של היוגורט מגן על עצמו מפני וירוסים, לא תכננו מראש לפתח מערכת לעריכת גנים"
תגובה אחת
מדע איננו הצהרות.