ידענים: דמוגרפיה | תזונה

מאת 12 במרץ 2017 12 תגובות

עד שנת 2050 צפויה אוכלוסית העולם לגדול לכעשרה מיליארד איש ואישה, ובעיקבות זאת תעלה דרישת המזון בחמישים אחוז מעל לדרישה העכשווית מה שיעצים את הלחץ הקיים על מקורות ומשאבים טבעיים. לעומת גידול מתון של הכלכלה תעלה הדרישה העולמית למוצרי חקלאות. באו"ם מבקשים להיערך לכך כדי למנוע רעב המוני

ילדים במחנה פליטים בעיר דאדאב שבסומליה, בשנת 2011. הפליטים סבלו מרעב, בעקבות מלחמת האזרחים המתמשכת במדינה ובצורת כבדה. צילום: Sadik Gulec / Shutterstock.com

ילדים במחנה פליטים בעיר דאדאב שבסומליה, בשנת 2011. הפליטים סבלו מרעב, בעקבות מלחמת האזרחים המתמשכת במדינה ובצורת כבדה. צילום: Sadik Gulec / Shutterstock.com

על-פי דו"ח של האו"ם: "כושרו של המין האנושי להאכיל את עצמו נמצא בסכנה", בגלל הלחץ הגובר על מקורות טבעיים, חלוקה לא שוויונית והשפעת השינויים האקלימיים.

לדברי דובר הסוכנות למזון וחקלאות (UN Food and Agriculture Organization (FAO)) למרות העובדה שבשלושים השנים האחרונות היתה התקדמות ממשית בהפחתת הרעב בעולם, ״הרחבת ייצור המזון והגידול הכלכלי באו על חשבון הסביבה הטבעית״. מנהל הסוכנות (José Graziano da Silva ) מזהיר כי כמעט חצי מהיערות שכיסו את כדור הארץ נעלמו, מקורות מים תת-קרקעיים מזדהמים, מומלחים ומתייבשים, והמגוון הביולוגי נפגע קשות.

עד שנת 2050 צפויה אוכלוסית העולם לגדול לכעשרה מיליארד איש ואישה, ובעיקבות זאת תעלה דרישת המזון בחמישים אחוז מעל לדרישה העכשווית מה שיעצים את הלחץ הקיים על מקורות ומשאבים טבעיים. לעומת גידול מתון של הכלכלה תעלה הדרישה העולמית למוצרי חקלאות.

בו בזמן יותר אנשים יאכלו יותר דגנים, יותר בשר, יותר ירקות ויותר מזון מעובד, תהליך שיגרום ליותר כריתת יערות, ליותר פגיעה באיכות הקרקע ופליטת גזי-חממה, במקביל לכך שינויי האקלים יוסיפו מכשולים שישפיעו על מערכות ייצור המזון.

השאלה המרכזית שעולה מהדו"ח היא: האם מערכות החקלאות וייצור המזון בעולם יצליחו לספק את צרכי האוכלוסיה באופן בר-קיימא? על-פי הסוכנות התשובה הקצרה היא – כן, המערכות מסוגלות לייצר מזון באופן בר-קיימא. כדי לפתח יכולות שיועילו לכל האנושות יהיה צורך בשינויים רבים, שכן ללא פיתוח מערכות וכלים, חלק נכבד מאוכלוסית העולם יחווה רעב גם ב-2030 שהיא שנת המטרה לחיסול הרעב בעולם. (Sustainable Development Goals (SDG).

ללא מאמצים לקידום השוויון ופיתוח למען עניים (pro-poor) ולמען אוכלוסיות רגישות יותר מ-600 מיליון אנשים יהיו במצב של תת-תזונה גם ב-2030. לפי המצב הנוכחי רב הסיכוי כי גם ב-2050 יהיה הרעב נפוץ. בהתחשב בהגבלות על התרחבות החקלאות על אדמות נוספות – גידול בייצור מזון יחייב שיפור בפריון, שימוש יעיל במקורות ויעול כל המערכות, אלא שיש סימנים מדאיגים כי הגידול בתנובת גידולים עיקריים נעצר – מאז שנת 1990 עלתה תנובת האורז, התירס והחיטה רק באחוז אחד לשנה. על-פי דו"ח הסוכנות: כדי להתגבר על האתגר ״עסקים כרגיל אינה אפשרות״, שינויים גדולים ומשמעותיים במערכות החקלאיות חייבים להתרחש.

חקלאות אינטנסיבית של גידולים אחידים (monoculture) על שטחים נרחבים – גורמת לביעור יערות, לפגיעה בקרקעות ולפליטת מזהמים לקרקע, למים ולאוויר ואינה מספקת את צרכי כולם, לכן העיקרון שלכוונו מוליך הדו"ח הוא ״יותר באמצעות פחות״ (more with less).
האתגר העיקרי הוא לייצר יותר בפחות, כלומר לייצר יותר מזון תוך כדי פגיעה פחותה בסביבה, זאת על-ידי שיפור תנאי הייצור של חקלאים ״קטנים״ ושל משקי-בית, שייתן ביטחון תזונתי לאוכלוסיות הפגיעות ביותר. לשם כך יש צורך להשקיע מיידית בחברות כפריות, השקעה שתתגבר את כושר ההכנסה ותתן הזדמנות לעניים.
השקעות באותן אוכלוסיות יאפשרו מעבר לייצור מזון במערכות פחות פוגעניות, יותר יעילות ובנות-קיימא, שיפחיתו את השימוש בדלק מחצבי ועל ידי כך יפחיתו את פליטת המזהמים משדות חקלאיים, יפחיתו את הבזבוז ויאפשרו שימור טוב יותר של הסביבה הטבעית.

כדי לישם מדיניות זו, יש צורך בהשקעה במחקר במערכות חקלאיות וייצור מזון, יש צורך לקדם חדשנות ולתמוך בייצור בר-קיימא, יש צורך ליישם דרכים לטיפול בחוסר מים ובשינויי אקלים, ליצור מערכות שיקשרו בין החקלאי ״הקטן״ לשווקים עירוניים וכך להבטיח את גישת הצרכנים למזון איכותי במחיר נמוך.

  • הדו"ח מזהה "ומונה" מגמות ואתגרים שישפיעו על מערכות המזון:
    מגמות:
  • גידול מהיר באוכלוסיה בעיקר ב״נקודות חמות״ כמו עיור והזדקנות
  • שינויים בגידול כלכלי, בהשקעות בחקלאות ובחוסר שוויון כלכלי
  • גידול התחרות על משאבי טבע
  • שינויי אקלים או התחממות
  • גידול בחיכוכים ובאסונות טבע
  • עוני מתמיד וחוסר בטחון תזונתי
  • שינויים בדיאטה משפיעים על הבריאות
  • גידול בנדידה או הגירה
  • שינויים במערכות ייצור המזון שמשפיעים על החקלאים
  • שינויים במערכות המימון לפיתוח
    אתגרים:
  • הכחדת העוני הקיצוני
  • סיום כל צורות הרעב
  • שיפור יכולות ההכנסה באזורים כפריים וטיפול בסיבות ההגירה
  • בנייית יכולות עמידות באסונות טבע
  • מניעת איומים על חקלאים ועל ייצור מזון בגלל מדיניות חוצת גבולות
  • התייחסות למדיניות סביבתית הגיונית ויעילה על ידי ממשלות וגופים בין-לאומיים

ראוי כי מנהיגי ארצנו ילמדו ויפנימו את ההמלצות הללו כדי למנוע הרס החקלאות בארץ, שכן בשעה שבעולם מבינים את הצורך לקדם חקלאים ולעזור לפיתוח ענף החקלאות – אצלנו עוסקים המנהיגים בפגיעה קטלנית בחקלאים ובחקלאות.

וכהרגלי בקודש אוסיף כי מעל לכל הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

עוד בנושא באתר הידען:

 

12 תגובות ל “ייצור מזון בסכנה”

  1. א

    ניסים
    לדעתי בדיוק להפך, יהיה לאנשים הרבה יותר רתיעה לאכול משהו כמו בשר ממעבדה מאשר משהו שהם יודעים שעשוי מצמחים ( קטניות וחיטה ) בעיקר. לא נראה לי שלאנשים יש רתיעה לטעום תחליפי בשר כמו נקניקיות צמחיות. הרתיעה היא אולי נוצרת אחרי הטעימה ונובעת בעיקר מצפייה לטעם ספציפי או שבאמת אנשים לא אוהבים את הטעם, אני חייב להודות שכל תחליפי הבשר שטעמתי לא היו באמת טעם של בשר. ואולי גם קצת פחות טעימים (לבשר טעם חזק יותר ותמיד שומני יותר) אבל לא נראה לי שמישהו נרתע מעצם הרעיון שמשהו עשוי מחיטה. כך שאם הטעם יהיה טוב אין סיבה שאנשים ירתעו. את האניני טעם באמת אף פעם לא תצליח לרצות (לא בתחליף מהצומח ולא בבשר מעבדה). תמיד הם יגידו שהם מרגישים שזה לא באמת עגל חלב (שנקשר מרגע שנולד למשך כל חייו כדי שלא יזיז שריר) או שהכבד אווז לא באמת הגיע מאווז שבכח דחפו לו אוכל בעזרת משפך (לא פעם אחת אלה כל יום כל יום. תוך סבל עצום) ולמרות זאת אסור שכחברה נרשה דברים כאלה.

  2. ניסים

    א
    יכול להיות שאתה צודק, אבל יהיה יותר קל "למכור" בשר סיננטי מאשר משהו שהוא תחליף לבשר.

  3. א

    ניסים
    מצטער מעומק ליבי.
    בקשר לבשר בייצור במעבדה, אני לא חושב שהוא העתיד בכלל ( לא בהקשר של מזון לפחות. אני מקווה שבהקשר של אברים להשתלה כן)
    וזה מכמה סיבות, 1: יעבר זמן רב עד שבאמת יהיה אפשר לייצר בעלות סבירה. האתגרים הרבה יותר גדולים ממה שאנשים חושבים 2: לא בטוח בכלל שהתהליך יהיה "משתלם" בכלל מבחינה סביבתית. 3: יש סיכוי טוב שבשר כזה יסבול מאותם "תחלואים" של הבשר שגדל היום בצורה תעשייתית. בשר במעבדה יהיה ללא גוף עם מערכת חיסונית (גם תרנגולות היום הם עם מערכת חיסון חלשה מאוד אבל זה לפחות משהו) ואם תנסה לגדל באופן תעשייתי אני בטוח שיהיה צורך בכמויות של אנטיביוטיקה. וכמובן גם הורמונים. 4: הסיבה העיקרית והיא הרבה יותר פשוט לייצר תחליפי בשר משכנעים ובריאים יותר. בייחוד בעזרת טכנולוגיות חדשות של ייצור חומרי טעם בעזרת שמרים מהונדסים שמפיקים את חומרי הטעם המקוריים של הבשר. לדעתי זה הכיוון שהכי כדי להשקיע בו. כבר ייצרו המבוגר בעזרת השיטה שאמרתי ושילוב של חלבון מקטניות וחלבון חיטה. ובמבחן טעימות של שפים מובילים הוא קיבל ציון מצוין (מה שאי אפשר להגיד על המבוגר מבשר ממעבדה) וכמובן שגם העלות שלו הייתה בסדר גודל יותר נמוכה. נכון שתחליפי בשר יהיו רק של בשר מעובד ( לא מאמין שיצליחו לייצר נתח בשר משכנע ) אבל גם בשר מעבדה לא קרוב לייצר נתח שלם של בשר. (הרבה יותר מסובך ודורש גם גידול של כלי דם ועוד בעיות. יום אחד גם את זה יצליחו אבל זה לא יהיה זול או פשוט)

  4. ניסים

    א
    ממש לא רמזתי לזה אפילו!!!
    המאמר שקישרתי אליו מתאר בשר סינטטי, מוצר שנוצר במעבדה כתחליף לפגיעה בחיות.
    בחיי, לפחות תתאמץ ותקרא את הכותרת….

  5. א

    ניסים
    אין טעם לשלוח לי קישורים באנגלית.
    אבל גם אתה חושב שצימחונות זה "שקר גדול"?
    אם כן איזה חלק בדיוק.

  6. א

    אבי
    אני עדיין מחכה שתספר לי מה השקר הגדול של הצמחונות.

  7. א

    אבי
    אולי תפרט מה השקר הגדול של הצמחונות.
    תביעת הרגל של אכילת בשר לא גדולה פי כמה?
    החיות לא עוברות סבל נוראי בתעשיית הבשר?
    מה השקר בדיוק?

  8. אבי

    צמחונות זה שקר שכבר הוכח פעמים רבות .
    ואני מקווה שלא יורשה לפתוח באתר הזה ויכוח בנושא בעד ונגד דת הצמחונות .

  9. א

    הפתרון הפשוט יהיה מעבר לצמחונות. רוב התנובה החקלאית הולכת להאכלה לתעשיית הבשר. שמפיקה רק אחוז קטן מזה כמזון.

  10. דני

    משפט המפתח הוא דווקא "הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה."
    מדהים שהאו"ם כהרגלו עסוק בכתיבת דוחות, פטפוטי סרק על מסקנות הדוחות, ופועל בעיקר בכיוונים שיגדילו את מספר המשרות של האו"ם ותקציביו מכיוון שאז "יאלצו" להקים עוד מחנות סיוע, מרפאות, מחנות פליטים כתוצאה מהמלחמות שיתרחשו מהרעב והעוני ועוד כהנה וכהנה אבל לא חושבים ליישם את הפתרון הכי פשוט וזול של אמצעי מניעה לאותם אוכלוסיות על מנת לשפר את המצב בדור הבא.
    בוא נניח היפותטית שהאו"ם מצא פתרון קסם שייצר מזון יש מאין באפס עלות וכל אותם ילדים לא יהיו רעבים יותר. אבל אז יהיה להם חוסר בצרכים היותר גבוהים שדורשים עוד יותר משאבים מהסביבה.
    העולם והסביבה נמצאים על פי תהום והפתרונות מסוג זה שלא רואים מטר קדימה מדרדרים את המצב עוד יותר. בסוף הסביבה תנצח ופשוט תהיה מגיפה או מלחמה על משאב כזה או אחר שתכחיד את כל אותם ילדים שהאו"ם דאג שלא יהיו רעבים, העיקר שימותו עם בטן מלאה ושזה לא יהיה על מצפונם.

  11. אבי

    משפט המפתח זה "חלוקה לא שוויונית ".
    בעולםפ המערבי יש שפע של תורצת חקלאית הרבה הרבה מעבר למה שצריך .
    בעולם המערבי המפונק דרישות המראה והאיכות של התוצרת עולים כל הזמן לכוון של יופי ואסטטיקה , כל פרי שלא נראה לפי המודל הראוי ליצוא נחשב ל"בררה" ונזק לפח , טונות רבות של תוצרת מושמדות- יותר מאשר מגיעות לשוק.
    מכוני מחקר חקלאי ותעשיית הכימיקלים לחקלאות משקיעים הון עתק בפיתוחים שנועדו רק למטרת שיפור הקוסמטיקה של התוצרת ושיפור הרווחים של החקלאים והתעשייה.
    אף אחד לא שם אגורה לכוון של הצלת העולם השלישי מרעב. מלבד פה ושם כמה יש תורמים שמטרתם לקבל פירסום נוסף או הנחה במיסים .

הוספת תגובה

  • (will not be published)