מחקר: שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מעלה משמעותית את הסיכון לסכיזופרניה בקרב מתבגרים בעלי נטייה גנטית

מחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב מצא כי שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מעלה משמעותית את הסיכון לסכיזופרניה בקרב מתבגרים בעלי נטייה גנטית. החוקרים זיהו את מנגנון הביולוגי שתורם להתפרצות המחלה בעת השימוש בקנאביס.

השימוש בקנאביס (מריחואנה, חשיש ותחליפי קנאביס כמו “נייס גיא”) מעלה משמעותית את הסיכון לסכיזופרניה בקרב בני נוער המועדים לכך גנטית – כך עולה ממחקר חדש שפורסם החודש (אפריל 2017) בכתב העת היוקרתי Human Molecular Genetics.

את המחקר ערכו צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בהובלת ד”ר רן ברזילי, פרופ’ דניאל אופן ותלמידת המחקר הדר סגל גביש, בשיתוף עם פרופ’ אינה סלוצקי מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ אברהם ויצמן מהמרכז לבריאות הנפש גהה ופרופ’ אקירה סאווה מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס בבולטימור.

“סכיזופרניה היא מחלה חמורה שמתפרצת בגיל ההתבגרות, כנראה על רקע גנטי ופגיעה סביבתית”, אומר פרופ’ אופן. “לצערנו, מכלול הגנים שעלולים לעורר את מחלת הסכיזופרניה עדיין לא ברור, אולם ידוע על מספר גנים שמוטציה בהם עשויה להעלות את רמת הסיכון להתפרצות המחלה. אחד מאותם גנים נקרא DISC-1. במחקרנו הנוכחי בדקנו האם השימוש ב-THC, החומר הפעיל בקנאביס, עלול להקדים את התפרצות המחלה או להחמירה”.

החוקרים השתמשו בעכברים צעירים בעלי הגן DISC-1 הפגום. העכברים טופלו במשך מספר ימים ב-THC, ולאחר מכן עברו מספר מבחנים התנהגותיים וביוכימיים. בקבוצת הביקורת, החוקרים עקבו אחר עכברים בריאים שטופלו גם הם ב-THC. “בעצם בדקנו האם העכברים עם הגן הפגום, שמייצגים את האוכלוסייה בעלת הנטייה הגנטית למחלה, יגיבו אחרת לטיפול ב-THC”, מסביר פרופ’ אופן.

“בקרב אותם עכברים צעירים עם הגן פגום שנחשפו ל-THC, ראינו עלייה משמעותית בסימנים ההתנהגותיים הקשורים לסכיזופרניה, כולל פגיעה בתפקודים מוחיים” אומרת הדר סגל גביש, שביצעה את עבודת המחקר כחלק מעבודת הדוקטורט שלה. “ממחקרים אחרים שנעשו בחולים, אנחנו יודעים שגיל ההתבגרות היא התקופה הקריטית להתפרצות המחלה. במחקר החדש מצאנו שבגיל צעיר, השילוב של נטייה גנטית לסכיזופרניה ושימוש ב-THC מחמיר את סימני המחלה”.

החוקרים אף זיהו את המנגנון הביולוגי האחראי לשילוב הנפיץ. עכברים בריאים שטופלו ב-THC העלו את רמת החלבון BDNF במוח, שכנראה שמנטרל את השפעות ה-THC, בעוד שהעכברים עם הפגיעה הגנטית לא הצליחו להעלות את רמת החלבון. בשלב השני של המחקר, החוקרים הזריקו את חלבון ה-BDNF לאזור ההיפוקמפוס במוח, והראו שהחלבון מונע את נזקי הקנאביס.

אישוש של התצפיות הקליניות

לדברי ד”ר ברזילי, שמשמש גם כרופא וכפסיכיאטר ילדים ונוער בגהה, המחקר החדש מאשש תצפיות קליניות. “כמי שעובד עם בני נוער, אני רואה הרבה מאוד צעירים בגילאי 15-25 שהמחלה התפרצה אצלם בסמיכות זמנים לשימוש בקנאביס או בקנאביס סינטטי. המחקר שלנו ניסה לחקות במודל עכברי את התמונה הקלינית שאנחנו רואים בחולים. במחקר הראנו בצורה ברורה שהמחלה לא מתפרצת רק בעקבות נטייה גנטית, אלא להתנהגות שלנו ולנסיבות החיים יש תרומה מכרעת. יש צעירים בעלי פרופיל גנטי מסוים שיכולים לחיות עד 120 בשלום, אבל אם אותם צעירים ייחשפו למריחואנה, לחשיש או ל’נייס גאי’, הסיכוי שמחלת הסכיזופרניה תתפרץ אצלם גבוה מאוד. מדובר בנורת אזהרה לגבי השימוש בקנאביס בצורה לא מבוקרת על רקע מגמות הלגליזציה בישראל ובעולם. מבלי להפחית כלל מההיבטים החיוביים של קנאביס – למשל, בטיפול בכאבים כרוניים בקרב מבוגרים – עלינו להיזהר עם חשיפת צעירים בריאים-לכאורה ל-THC”.

אמנם המנגנון הביולוגי שזיהו החוקרים יכול לשמש בעתיד למניעת נזקי הקנאביס בקרב בני נוער המועדים גנטית לסכיזופרניה, אבל ד”ר ברזילי מעריך שייקח עוד זמן עד שממצאי מחקר זה יובילו לטיפול.

“יתכן שאפשר להעלות את רמת חלבון ה-BDNF כדי למנוע את התפרצות המחלה בקרב בני נוער שמשתמשים בקנאביס, ואולי בעתיד יפותחו תכשירים כאלה. אבל עד שזה יקרה, אני מציע, כפסיכיאטר, הן לצעירים והן לרשויות, לנקוט במשנה זהירות. צעירים שיש להם עבר משפחתי של מחלות פסיכיאטריות, או צעירים שהגיבו בעבר בצורה קשה וחריגה לסמים, משחקים באש כשהם משתמשים בקנאביס”.