רפואה

מערכת על שבב לאבחון מיידי של מחלות. צילום: יח"צ - יבמ

טכנולוגיית מעבדה-על-שבב תעזור לרופאים לאבחן סרטן ומחלות שונות ברמת הננו

  • 4 תגובות
פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

פיתוח של טלאי ביוני ללב

  • אין תגובות
התקן של חברת Vensica. צילום יחצ

חברת Vensica Medical השלימה סבב גיוס בהיקף של חצי מיליון דולר

  • אין תגובות
מדידת מדידת סוכר לתינוק חולה סכרת מסוג 1. צילום: shutterstockסוכר לתינוק חולה סכרת מסוג 1. צילום: 150699080

דרימד דיאביטיס גייסה 3.3 מיליון דולר להמשך פיתוח פלטפורמה חדשה לניהול מחלת הסוכרת

  • אין תגובות

הפרד או משול

  • אין תגובות
השמנת יתר. צילום: shutterstock

התאווה למתוק

  • תגובה אחת
פרופ' גיל עצמון מאוניברסיטת חיפה ומכון איינשטיין בניו-יורק. צילום יח"צ

התגלה גן שפעולה לא תקינה שלו מעלה בצורה משמעותית את הסיכוי לחלות בסכרת מסוג 2

  • 2 תגובות
סטיבן קיטינג, חולה סרטן המוח. מתוך הסרט "מטופל פתוח"

גישת קוד פתוח למלחמה בסרטן המוח

  • 2 תגובות
צילום מיקרוסקופי של היווצרות קו האמצע הבטני. קן האמצע מסומן על ידי החלבון הבין-תאי למינין (באדום, ראו חץ לבן). התאים (צבועים בירוק) נודדים לעבר קו האמצע אך אינם עוברים אותו

קו ההתחלה

  • אין תגובות
תרופה ננומטרית לסרטן - איור המתאר את מבנה מערכת ההובלה ואת פעילותה בגידול. איור: מאיה בר זאב, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה ננומטרית לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים בקיבה

  • תגובה אחת
קרל לנדשטיינר. מתוך ויקיפדיה

148 שנים להולדתו של קרל לנדשטיינר – מגלה סוגי הדם ומאבות תחום האימנולוגיה

  • אין תגובות
אצות לריפוי רקמת לב פגומה, על פי מחקרה של פרופ' סמדר כהן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום דני מכליס. התמונה מוצגת בתערוכת השגי המדע של ישראל, שהקים משרד המדע בנמל התעופה בן גוריון

החידושים הטכנולוגיים בתחום הבריאות

  • תגובה אחת
הענקת פרס קיי לד"ר פנחס צוקרמן מהאוניברסיטה העברית. צילום יח"צ

פרס קיי הוענק לפנחס צוקרמן על פיתוח נוגדנים המשמידים גידול סרטני

  • אין תגובות
עם ד"ר סטיבן לוין, מנהל אסטרטגיה ראשי בחברת דאסו סיסטמס בכנס שערכה החברה בבוסטון, מאי 2016. צילום: אבי בליזובסקי

התקדמנו המון לקראת התאמה אישית של הסימולציה ללב המטופל

  • אין תגובות

זהירות: סריקת גֶנים טרום־לידתית

  • אין תגובות

אוכלים ללא הגבלה

  • תגובה אחת

דאסו סיסטמס מתחילה לראות פירות מהשקעה של 1.5 מיליארד יורו בפתרונות תכנון תלת ממד לתחום מדעי החיים

  • אין תגובות
לחצן המצוקה של התא. איור: מכון ויצמן

לחצן מצוקה

  • אין תגובות
חיפוש תרופות. איור: shutterstock

"כשהילדים שלנו אובחנו בגילאי 4 ו- 6 עם מחלות יתום– הבנו שמערכת הבריאות לא עושה דבר עבורנו- אז לקחנו את האחריות לידינו"

  • אין תגובות
רפואה בסלולר. איור: shutterstock

טכנולוגיית הצפנה ישראלית תאפשר לראשונה תיעוד מידע מחדר ניתוח באמצעות מכשירים ניידים

  • אין תגובות
ריפוי סרטן. המחשה: shutterstock

בדיקה לסריקת גנום תאי הגידול והתאמת תרופה אישית תיחשף בכנס IATI BIOMED

  • אין תגובות
איגור וייסביין (מימין) וטימור מידן עם הפרס שקיבלו בתחרות. צילום : דוברות הטכניון

חברת מאיץ הטכניון ויגור, שפיתחה התקן חדשני לטיפול בטראומות בבית החזה, זכתה בתחרות חדשנות של משרד המדע הסיני

  • אין תגובות
מעבדה. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי חושף חלבון שמונע ביוץ ועשוי לשמש אמצעי מניעה לא הורמונלי

  • תגובה אחת

מפרקים את המיפרקים

  • 3 תגובות
דוגמת פיגום של עצם שהודפסה בעזרת מדפסת תלת-מימדית [באדיבות: Johns Hopkins Medicine]

ייצור עצמות בעזרת מדפסת תלת-מימדית

  • 4 תגובות

יעילות הפקת האנרגיה ממזון בגוף תלויה לא רק בסוג המזון, אלא גם בזמן האכילה

  • תגובה אחת
תאי סרטן הריאה. איור: shutterstock

פלישת התאים – כיצד ניתקים תאים סרטניים מהגידול ומייסדים גרורות?

  • 2 תגובות
אלרגיה למזון. איור: shutterstock

תגובת יתר

  • 4 תגובות
כימותרפיה. איור: shutterstock

LIP-LAP

  • אין תגובות
שריר הלב. איור: shutterstock

לב העניין

  • אין תגובות
דבורי דבש מאזנות את התזונה שלהן. צילום: האוניברסיטה העברית

סודות הדיאטה של דבורת הדבש

  • אין תגובות
כלי הדם בשריר הבטן של העכבר (אדום) וכלי הדם של הרקמה המהונדסת שהושתלה בשריר זה (ירוק). לפני ההשתלה עברו כלי הדם המהונדסים מתיחה סטטית, שגרמה להתארגנותם בכיוון מקביל לכיוון המתיחה. לאחר ההשתלה הושג, כפי שאפשר לראות, חיבור מאוד טוב בין כלי הדם המושתלים לכלי הדם המקוריים, וזאת הודות לכיווניות הדומה. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון פיתחה שיטה המאיצה את היקלטותן של רקמות מושתלות בגוף

  • 2 תגובות
מתקן התפלה באי ספרדי הזוכה רק ל-100 מ"מ של גשם בשנה. המתקן מופעל על מזוט. צילום: goodcat / Shutterstock.com

מחקר חדש: שתיית מים מותפלים עלולה להגביר סכנה למוות ממחלות לב * הסיבה סירוב האוצר להוסיף מגנזיום

  • 10 תגובות
צמחונות. איור: shutterstock

כדאי להגביר מעבר למזון צמחוני מטעמים סביבתים, אך לא להפוך זאת לדת

  • 12 תגובות
בריכת גידול סרטנים. צילום: shutterstock

בבאר שבע מפתחים טכנולוגיות לשיפור חקלאות המים של סרטנים

  • 2 תגובות
בדיקות רמת סוכר. צילום: shutterstock

JDRF קרן המחקר העולמית לסוכרת נעורים וחברת התרופות סאנופי תשקענה 4.6 מיליון דולר בפיתוח אינסולין חדש לחולי סוכרת סוג 1

  • אין תגובות
תאי בטא של אדם צעיר(משמאל) וזקן. צילום: ד"ר רוני הלמן

ממצאים מפתיעים בחקר הסוכרת: הזדקנות תאי בטא מגבירה הפרשת אינסולין

  • 2 תגובות
התפתחות עוברית. איור: shutterstock

התפתחות עוברית ואופטיקה קוונטית

  • אין תגובות
פיגומי פולימר זעירים אלו כוללים בתוכם תעלות ברוחב של 100 מיקרומטרים, כרוחב שיערה אנושית. כאשר מוסיפים לתוכן תאים חיים, התעלות משמשות בתור כלי דם מלאכותיים. בעזרת חיקוי רקמות אנושיות של איברים כגון כבד ולב, פיגומים אלו מספקים שיטה חדשנית לבחינת תרופות חדשות במטרה לצמצם את תופעות הלוואי המסוכנות שלהן. [באדיבות:Tyler Irving/Boyang Zhang/Kevin Soobrian]

מהנדסים הצליחו לגדל רקמות לב וכבד תלת-ממדיות

  • 5 תגובות
לב ביוני. איור: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הינדסו רקמת לב ביונית

  • אין תגובות
תזונה פליאוליתית. המחשה: shutterstock

פני האדם אוכל הבשר

  • 28 תגובות
תרשים “תוכנית העגינה” של סיבי השריר. משמאל: תהליך-השרשרת המוביל להתפתחות תקינה של ממשק שריר-גיד. מימין: תקלה בתהליך זה מובילה לשיבוש בהיווצרות הממשק. איור: הטכניון

שריר נולד

  • אין תגובות
תוראקס מקצר משמעותית את זמן הטיפול הראשוני והמכריע בפצועי ירי ודקירה בחזה (קרדיט: האוניברסיטה העברית בירושלים)

מכשיר מציל-חיים לנפגעים בבית החזה

  • אין תגובות
תאי גזע שלמים (למעלה משמאל) מרוקנים מתוכנם (התהליך מתואר בכיוון החץ), מוקטנים במעבדה לגודל ננומטרי (רוחות רפאים ננומטריות), ומוטענים בחומצות גרעין (בכחול). אותם ננו-רפאים מוזרקים לחולה ודרך כלי הדם (באדום) מגיעים באופן ספציפי לגידול (בירוק), ורק שם פורקים את מטענם, המוביל ליצירת התרופה האנטי-סרטנית.

חקר הסרטן: שיפור דרמטי ביעילותה של התרפיה הגנטית

  • אין תגובות
כאשר מורידים את רמת ה-PYK2 באמצעות הנדסה גנטית, חוזרים תאי סרטן שד גרורתיים (משמאל) למצב בלתי-פולשני (מימין). במצב זה הם באים במגע זה עם זה ומקבלים צורה של תאי רקמה בריאים. מקור: מכון ויצמן.

לרגל יום האישה הבינלאומי 2016: שלוש מטרות

  • אין תגובות
אחת המומיות באוסף Vác באדיבות ד"ר אילדיקו פאפ, המחלקה לאנתרופולוגיה, מוזיאון הטבע של הונגריה, בודפשט.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב איתרו שינו גנטי המגביר סיכון לסרטן המעי הגס במומייה בת 300 שנה

  • אין תגובות
Passeo-18 Lux. איור: ביוטרוניקס

LINC 2016: מחקרים מעודדים את השימוש ב- Passeo-18 Lux כהליך סטנדרטי לטיפול בחסימות עורקים בגפיים התחתונות

  • אין תגובות
עדר פרות רועה בשדה. צילום: shutterstock

חשיבות המגוון הגנטי של חיות משק

  • 17 תגובות
אינטגרין הוא חלבון חוצה-קרומית הרגיש לאותות המתקבלים הן מתוך התא והן מסביבתו החיצונית. בחלקו החיצוני הוא כולל אתר קישור המורכב מרצף של שלוש חומצות אמינו מוגדרות. בחלקו הפנימי הוא כולל אתר קישור לחומר בשם טאלין. באופן זה, החלבון מתקשר בין פנים התא לבין סביבתו החיצונית. איור: מתוך ויקיפדיה

צברי אינטגרין הם היחידות האוניברסאליות להיצמדות תאים

  • אין תגובות
פרופ' בני דקל במעבדה. צילום: המרכז הרפואי שיבא

פרופסור בנימין דקל – זוכה פרס משפחת יודעים למצוינות בחקר הסרטן לשנת 2015

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש