מה ההשפעה של מתן פניצילין בשלבי חיים מוקדמים?

מחקר חדש מוצא כי מתן פניצילין בשלבי חיים מוקדמים גורם לשינויים ארוכי טווח בהתנהגות, בפעילות חיידקי מעיים ובדלקת מוח.

ד"ר עומרי קורן, הפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל. מקור: אוניברסיטת בר אילן.
ד"ר עומרי קורן, הפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל. מקור: אוניברסיטת בר אילן.

במחקר שנערך על-ידי קבוצה בינלאומית של חוקרים, ביניהם, ד"ר עומרי קורן מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל, נמצא כי מתן מינון קליני נמוך של פניצילין לעכברות בהריון וצאצאיהן עשוי להוביל לשינויים התנהגותיים ארוכי טווח. שינויים אלה כוללים רמות גבוהות של תוקפנות ורמות נמוכות יותר של חרדה, אשר מלווים בשינויים נוירוכימיים אופייניים במוח וחוסר איזון באוכלוסיות חיידקי המעיים. מתן חיידקי לקטובצילוס lactobacillus לעכברים סייע למנוע תופעות אלה.

המחקר נערך בראשות חוקרים ממרכז הבריאות המילטון של סנט ג'וזף ואוניברסיטת מקמאסטר בקנדה. המחקר פורסם ב- Nature Communications ומומן על ידי משרד המחקר של צי ארצות הברית. "במאמר זה, אנו מראים כי פניצילין שניתן במינון נמוך בשלבים מאוחרים של הריון ובתחילת חייהם של עכברים, מוביל לשינויים בהתנהגות ובאיזון של חיידקי המעיים. אף שמחקרים אלו בוצעו בעכברים, הם מצביעים על חששות גוברים לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של אנטיביוטיקה", אומר החוקר הבכיר, ד"ר ג'ון ביננשטוק (Bienenstock), מנהל מכון המוח בסנט ג'וזף ופרופסור בכיר באוניברסיטת מקמאסטר. "יתר על כן, התוצאות מראות כי פרוביוטיקה עשויה להיות יעילה במניעת ההשפעות המזיקות של פניצילין".

במסגרת המחקר, מעבדתו של ד"ר קורן מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל, הייתה אחראית על אפיון השינויים המיקרוביאליים. באמצעות טכניקות של ריצוף מתקדם וביואינפורמטיקה, ד"ר קורן וצוותו ניתחו את המיקרוביום של גורי עכברים ושל אמהותיהם. מחקר זה הוא חלק משיתוף הפעולה בין קבוצת מקמאסטר לבין צוות הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, אשר ממומן על ידי מענק מחקר משותף של מכון המחקר לבריאות הקנדי, הקרן הלאומית למדע וקרן עזריאלי.

"אין כמעט תינוקות בצפון אמריקה שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי במהלך השנה הראשונה לחייהם", אומר ד"ר בינשטוק. "אנטיביוטיקה היא לא רק תרופה הניתנת במרשם, אלא נמצאת גם בבשר ובמוצרי חלב. אם אמהות מעבירות את השפעותיהן של תרופות אלו לילדיהם שטרם נולדו או לילדים לאחר לידתם, הדבר מעלה שאלות נוספות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של צריכת אנטיביוטיקה בחברה שלנו".

מחקרים אחרים הראו כי מינונים גבוהים של אנטיביוטיקה רחבת-טווח יכולים להשפיע על התנהגות בעלי חיים בוגרים, אבל לא היו מחקרים קודמים שבדקו השפעות של מינונים קליניים נמוכים של אנטיביוטיקה צרת-טווח נפוצה כגון פניצילין על חיידקי מעיים והתנהגות. מחקר קודם שנערך בשנת 2014 העלה חששות דומים לאחר שגילה כי מתן מינון קליני של פניצילין לעכברים בסוף ההריון ולעכברים גורים בשלב החיים המוקדמים הוביל לעלייה בסיכון להשמנת יתר התלויה בתזונה. צוות המחקר ימשיך לעקוב אחר תוצאות המחקר על ידי ניתוח השפעות הפניצילין שניתן רק לאמהות הרות על הצאצאים. הם מתכננים גם לחקור את היעילות של מתן סוגים שונים של חיידקים הנחשבים כמועילים בהגנה על הצאצאים מפני שינויים התנהגותיים הנובעים משימוש אנטיביוטי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. פרוביוטיקה מועילה מאוד לחשבון הבנק של היצרנים.
    לא הוכח מחקרית התישבות של הבקטריות במעי כך שזה יוצא כמו שזה נכנס ומכן שזה לא משנה שעה אחרי כדור או שבוע אחרי הטיפול.

  2. להרצל
    אין טעם לקחת את הפרוביוטיקה אחרי כל כדור אנטיביוטיקה כי האנטיביוטיקה נשארת ופועלת בגוף כמה שעות אחרי שאת הבולע את הכדור ומחסלת חיידקים.
    רק אחרי שסיימת טיפול אנטיביוטי ואחרי המתנה של לפחות 24 שעות מהכדור האחרון יש טעם לקחת פרוביוטיקה (קפסולה שמכילה חיידקי מעיים) .
    מצד שני בשלב של הטיפול האנטיביוטי בזמן שאתה לוקח אנטיביוטיקה כדאי לקחת ויטמינים שהחיידקים במעיים עוזרים לסנטז , ובגלל שהאנטיביוטיקה מחסלת אותם עלול להיות בהם חוסר, במיוחד ויטמינים מקבוצה B. כדאי לקחת מולטי ויטמין כללי, או קומפלקס של ויטמין B .

  3. בכל פעם שאני צורך אנטיביוטיקה (פעם בשנתיים-שלש או אפילו פחות), אני לוקח חיידקי מעיים שעתיים אחרי כל כדור אנטיביוטיקה. אבל זה לא מושלם, היות והחיידקים המצויים בשוק הם רק חלק זעיר מהאוכלוסיה הדרושה. בפעם האחרונה, לפני כשנתיים, בסוף הטיפול הכנסתי את היד לפה של הכלב המשפחתי וליקקתי. ידוע שחיידקים של כלבים חשובים להתפתחות מערכת החיסון של תינוקות, אז גם לי זה יהיה טוב. היה מצויין.

  4. בשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים שמראים את חשיבותם העצומה של חיידקי המעיים לבריאותנו. ואיך האוכל התעשייתי משפיע עליהם.
    יש לזכור כי הרבה ממוצרי המזון שאנחנו אוכלים מכילים חומרים משמרים שמטרתם היא להרוג חיידקים ולכן גם הם משפיעים על אוכלוסיית חיידקי המעיים, הבשר והחלב מכילים אנטיביוטיקה שניתנים לחיות המשק כמעט בלי הגבלה , לאחרונה פורסם גם מחקר על הנזק שגורמים הממתיקים המלאכותיים לחיידקי המעיים …
    ברור שמי שחולה בחיידק מסוכן וזקוק לאנטיביוטיקה להצלת חיים לא ימנע ממנה, אבל בהחלט יש צורך להגביל את השימוש באנטיביוטיקה למקרים חריגים בלבד, לאסור לחלוטין את השימוש בחקלאות, ולפקח על תעשיית המזון בתחום הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן