חוקרים פיתחו שיטה חדשה לטיפול בטרשת עורקים

ננו-פולימר מראה פוטנציאל למנוע אי-ספיקת לב באמצעות הפחתת רמת הדלקתיות והפלאק בלב ובכלי הדם

אילוסטרציה: pixabay.
אילוסטרציה: pixabay.

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמרכז הרפואי "שיבא" פיתחו שיטה חדשה לטיפול בטרשת עורקים ולמניעת אי-ספיקת לב, באמצעות פולימר ביו-קליני המפחית את הפלאק בעורקים ואת הדלקת במערכת כלי הדם.

לפי דו"ח לנסט על נטל המחלות העולמי לשנת 2015, טרשת עורקים גורמת ל-56 מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם. העורקים מרופדים בשכבה דקה של תאים הנקראת "אנדותל", השומרת על צורתם וחלקותם ושומרת על זרימת דם תקינה. טרשת העורקים מתחילה קודם כל בנזק לתאים האנדותלים ונגרמת מלחץ דם גבוה, עישון או רמות כולסטרול גבוהות.

כאשר יש דלקת בתאי האנדותל, הם יוצרים מולקולות הנקראות "אי-סלקטין", המובילות לאזור תאי דם לבנים (מונוציטים) הגורמים להצטברות פלאק בעורקים.

"הפולימר שפיתחנו, המתביית על אי-סלקטין, מפחית את הפלאק הקיים ומונע היווצרות של פלאק נוסף ודלקת, ובכך מונע פקקת עורקים, איסכמיה, אוטם שריר הלב ושבץ," אומרת פרופ' איילת דוד מהמחלקה לביו-כימיה ופרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

לננו-פולימר החדשני יש מספר יתרונות. ראשית, הוא מתקן נזק שנגרם כבר לעורקים ומחזק את שריר הלב. כמו כן, הפולימר מתביית על הרקמות הפגועות ולא פוגע ברקמות בריאות, כך שאין לו תופעות לוואי. זאת, בניגוד לסטטין, התרופה המובילה כיום לטיפול בטרשת עורקים שהינה בעלת מספר תופעות לוואי ידועות.

פרופ' איילת דוד. צילום: יחסי ציבור, באדיבות אוניברסיטת בן גוריון.
פרופ' איילת דוד. צילום: יחסי ציבור, באדיבות אוניברסיטת בן גוריון.

הפולימר החדש, שנרשם עליו פטנט ונמצא בשלב קדם-קליני, נבדק על עכברים והניב תוצאות חיוביות. במחקר, שהוגש לפרסום, החוקרים טיפלו בעכברים הסובלים מטרשת עורקים באמצעות ארבע הזרקות של הפולימר הביו-קליני החדש, ובחנו את השינוי בעורקיהם לאחר ארבעה שבועות.

"נדהמנו מהתוצאות," אומר פרופ' יונתן ליאור, מנהל המכון לחקר כלי הדם במרכז הרפואי "שיבא" ומרצה לקרדיולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. "פעילות שריר הלב של העכברים שטופלו השתפרה פלאים, היו להם פחות דלקות ועובי העורקים שלהם הצטמצם באופן ניכר."

"אפשר לומר שזו תוצאה ראשונה מסוגה", מוסיף פרופ' ליאור. אומנם קיימים היום מספר טיפולים לטרשת נפוצה, אך אף אחד מהם אינו יכול להפוך נזק שכבר נגרם ולשפר את תפקוד שריר הלב, כפי שהפולימר הזה מצליח לעשות."

"בייצור הפולימר הצלחנו להשיג הצמדות לאי-סלקטין ברמת חוזק הדומה לזו של נוגדנים. ייתכן שזה מסביר את רמת היעילות הגבוהה שראינו," מוסיפה פרופ' דוד.

פרופ' דוד ועמיתה פרופ' יונתן ליאור סבורים שהטיפול הפולימרי יכול להיות יעיל גם עבור אנשים הסובלים מסוכרת, מלחץ דם גבוה וממחלות אחרות הקשורות לגיל. "לאור זאת, לטיפול הפולימרי החדש יכולות להיות השפעות משנות חיים עבור מיליוני אנשים," אומרים החוקרים.

"כעת אנחנו מחפשים חברת תרופות שתקדם את הטיפול הפולי"מרי שלנו לשלבים הבאים של פיתוח תרופה ולבסוף גם שיווק," אומרת ד"ר אורה הורוביץ, סמנכ"לית בכירה לפיתוח עסקי בב.ג. נגב טכנולוגיות, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "אנחנו מאמינים שלטיפול הזה יש פוטנציאל לעזור למספר עצום של אנשים".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. מידי פעם יש פרסומים ברשת על תופעות לוואי נוראיות של הסטטינים אחרי כן מתפרסם מחקר מדעי שבודק את התופעה בצורה מדעית ומסתבר שלא דובים ולא יער.
    למשל למרות כל המאמרים ואימיילים הוכח שסטטינים לא גורמים לכאבי שרירים יותר מאשר פלסבו , הוכח שמתן Q10 לא מועיל בכלל לאלה שמתלוננים על כאבי שרירים
    אבל משום מה המיתוס הזה שסטטינים גורמים לתופעות לוואי נוראיות , ושהתרופה היא Q10 ממשיך לתפוח.
    יש גם מחקרים שמראים תופעות לואי חיוביות של סטטינים למשל מחקר מדעי שסטטינים עוזרים ומשפרים את חיי המין ואת הזקפה אצל גברים – משום מה זה נשאר בעיתונות המדעית בלבד.
    אולי בגלל שסטטינים זאת תרופה שניתנת להרבה אנשים, למניעה של מחלה שעוד לא מורגשת אנשים לא מבינים כלכך למה הם מקבלים את זה וזה כר נוח להפצת המיתוסים האלה.
    דבר דומה קרה וקורה לאספרין ( אחת מתרופות הפלא שהמציא המדע, שכל פעם מתגלה יתרון חדש שלה) , לפרוזק ולתרופות נגד דיכאון אחרות ( בעידוד כת הסיינטולוגיה) וגם למוצרי מאכל כמו חלב , גלוטן ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן