הנה המצאה שיכולה לשנות את העולם לגמרי: ייצור אוכל… מאוויר.
נסביר: הסתכלו על העצים שמסביבכם. מאיפה הם קיבלו את עיקר המסה שלהם? לא מהאדמה, לא מהמים – אלא מהאוויר. הם מסוגלים לספוח פחמן דו-חמצני מהאוויר, ולצרף את אטומי הפחמן זה לזה ליצירת סוכרים – שאז הופכים לחומרים מבניים עבור הצמח. אותו הדבר קורה בכל צמח שעושה פוטוסינתזה – כלומר, מקבל אנרגיה מהשמש ומשתמש בה כדי לקבע פחמן דו-חמצני מהאוויר.
אנחנו, בני-האדם, למדנו להשתמש בתהליך הזה לטובתנו. אנחנו מגדלים שדות שלמים של יבולים, בהשקעה עצומה של אנרגיה ומשאבים (מים, שטחים, דשן ועוד), רק בשביל התגובה הביולוגית הזו, שתאפשר לצמחים לגדול ותספק לנו מזון.
אבל כמות השטחים החקלאיים בעולם מוגבלת, וכבר אמרנו שהחקלאות דורשת הרבה אנרגיה ומשאבים. אז מה אם אפשר היה לייצר מזון באמצעות ספיחת פחמן מהאוויר בכל מקום, בכל זמן? בלי אדמה, בלי שדות, בלי צמחים?
זה מה שעשו לאחרונה חוקרים מפינלנד[1]. הם הראו שהם מסוגלים להשתמש בביו-ריאקטור (בלשון פשוטה – צנצנת שאנחנו שולטים על התנאים בתוכה) שמכיל חיידקים. הביו-ריאקטור מזרים לחיידקים פחמן דו-חמצני מהסביבה, והם הופכים אותו לסוכרים, לחלבונים ולחומרי מזון אחרים. מדי פעם מועבר בביו-ריאקטור זרם חשמלי שהורג חלק מהחיידקים ומגבש את רכיבי המזון האלו לאבקה מוצקה שאפשר לסנן מהמים – ולהשתמש בה כמזון. ואפילו די מוצלח: היא מכילה 50% חלבון, 25% סוכרים, וכל היתר – שומן וחומצות גרעין.
כמובן, אין דבר כזה ארוחת חינם. מאיפה מגיעה האנרגיה להזרמת האוויר לתוך הביו-ריאקטור, או לייצור הזרם החשמלי? מסתבר שלא צריך הרבה אנרגיה לשם כך, ובאמצעות פאנלים סולאריים אפשר לספק אותה למכשיר.
עכשיו, בואו נודה באמת: כרגע העסק הזה ברמת האב-טיפוס. ולא זאת בלבד, אלא שמההודעה על המחקר אפשר ללמוד שגם החיידקים צריכים לאכול – ולכן יש צורך להזרים חומרי מזון מסוימים לתוך הביו-ריאקטור. אז לא ברור עדיין מה מידת ההצלחה כאן, אבל החוקרים טוענים שהתהליך יעיל יותר פי עשרה מבחינה אנרגטית מכל שיטת ייצור מזון נוכחית, ושהם יוכלו לשחזר את ההצלחה בסדר-גודל רחב תוך עשור[2], עם מיכלי-ענק שיוצרים מזון – מאוויר. ולא זאת בלבד, אלא שהם יוכלו לעשות זאת בכל מקום: במדבריות צחיחים, בהרים ללא אדמה, או בלב העיר. כל עיר. ואפשר יהיה כמובן לקבל גם מזון בטעמים שונים ועם חומרים תזונתיים שונים, בהתאם לסוג החיידקים המגודלים במיכלים.
תגידו שאתם לא רוצים לאכול את האבקה הזו? נו, זכותכם. אבל קחו בחשבון שהחקלאות המודרנית אינה מיטיבה במיוחד עם כדור-הארץ, וזאת בלשון המעטה. אם אתם רוצים להציל את הסביבה – אולי כדאי שתשקלו לעבור לתזונה על בסיס אבקת חיידקים. אבל גם אם תחליטו לוותר, קרוב לוודאי שתעשיית הבשר תעבור להאכיל את הפרות, הכבשים, התרנגולות וכל היתר באבקה הזו – וזה דבר נהדר, מכיוון שבמזון שמקבלים בעלי-חיים בארצות הברית לבדה מדי שנה, ניתן היה להאכיל 800 מיליון בני-אדם[3].
אם הטכנולוגיה הזו תוכיח את עצמה, הרי שיש לה את הפוטנציאל לשנות את העולם: להוריד באופן משמעותי את הצורך בשדות חקלאיים ובקרקע בכלל, ולהפחית דרמטית את כמויות האנרגיה שאנו משקיעים בגידול מזון מדי שנה.
וכל מה שצריך זה שתסכימו לאכול חיידקים. אבל בשביל שכל הדברים הטובים האלו יקרו – יודעים מה? אני מוכן.
מקורות
[1] https://www.lut.fi/web/en/news/-/asset_publisher/lGh4SAywhcPu/content/protein-produced-from-electricity-to-alleviate-world-hunger
[2] https://qz.com/1041621/scientists-in-finland-made-high-tech-food-using-electricity-to-solve-world-hunger/
[3] http://news.cornell.edu/stories/1997/08/us-could-feed-800-million-people-grain-livestock-eat
