רפואה

מדידת פעימות תאי שריר לב במשך כמה דקות (משמאל) חושפת אמנם סטיות ממקצב הפעימות האידאלי – פעימה בכל שנייה – אך כאשר זו מתבצעת לאורך כמה שעות (מימין) נחשף דפוס חדש: פעימות איטיות או מהירות יותר מהממוצע המופיעות במקבצים של 10 עד 30 דקות

הריקוד המוזר של הלב

מדעני מכון ויצמן והטכניון גילו רמזים לקיומו של מנגנון ויסות איטי בתאי שריר הלב שנועד להסדיר את קצב פעימותיהם, ולוודא שהוא קרוב ככל האפשר למחזור של פעימה בשנייה
פרופ' רונית סאצ'י פיינרו ועילם ייני. צילום: אוניברסיטת תל אביב

הפעלת המערכת החיסונית של המוח כנגד הסרטן הקטלני גליובלסטומה מאפשרת לבלום את התפשטותו

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח שמגביר את החלוקה וההתפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה במקום לעכב אותם. כעת הם מחפשים דרכים להפוך את המצב
ציד של חיות גדולות, התמחות האדם בתקופה הפרה הסטורית. איור: depositphotos.com

מה אכלו אבותינו בתקופת האבן? בעיקר בשר

הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף
איור: shutterstock

לא רק קורונה: הבעיות הרפואיות של ישראל – במספרים

דוח אלטרנטיבי למצב הבריאות של הישראלים: מי חולה יותר בסרטן – גברים או נשים? איפה נפגעים יותר מסוכרת – בצפון או במרכז? מהם הניתוחים הנפוצים ביותר?
שליש מהמזון המיוצר מושלך לאשפה. איור: depositphotos.com

להציל מזון כדי לשמור על העולם

מסתמן כי גם בתקופה זו, הגדושה במשלוחי טייק אוויי ובשיטוטים תכופים מדי למגירת החטיפים, כמות המזון שאנו זורקים לפח עדיין גדולה בהרבה מזו שמגיעה אלינו לפה. הגיע הזמן לשנות את
שינוי הרגלי אכילה אצל ילדים. איור: depositphotos.com

אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

צוות חוקרות מהמחלקה לביוכימיה מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אי פעם את השפעתו של המזון האולטרה מעובד על התפתחות השלד
מיקום התוספתן במערכת העיכול. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: הנספח שצורתו כתולעת

השבוע התבשרנו על חזרתה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו לחיק משפחתה לאחר ניתוח להסרת התוספתן. לצד אנחת הרווחה מתעורר העניין בשאלתה של נטע: למה צריך את התוספתן אם מוציאים
אינסולין ותא אנושי. איור: depositphotos.com

נתונים חדשים על חולי קורונה עם סוכרת: 20% מתים תוך 28 יום מהכניסה לבית החולים

במאי 2020 תוצאות מקדמיות מ-CORONADO עם מדגם קטן יותר, הראו ש-10% מהחולים עם סוכרת וקורונה מתו תוך 7 ימים מהכניסה לבית החולים.
ניסויים קליניים. איור: depositphotos.com

Medidata תסייע בניהול המחקרים הקליניים של חברת התרופות הוריזון

Horizon תיכנס למגוון רחב של פתרונות ניסויים קליניים באמצעות פלטפורמת Medidata Rave Clinical Cloud, להאצת המחקר הקליני באמצעות חבילת יישומים הכוללת איסוף וניהול נתונים, תכנון וניהול ניסויי
שיני בינה. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: מי צריך שיני בינה?

שפיו רדום וזמזום המקדחה עדיין מהדהד באזניו פונה ג' בשאלה מיואשת: מי צריך את שיני הבינה?
פרופ' אלי קשת. צילום: קרן א.מ.ן.

פרופ' אלי קשת, העברית, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של
חיסול ממוקד של תא סרטני. צילום: depositphotos.com

חוקרים בטכניון פיתחו גישה חדשה לחיסול סלקטיבי של תאים סרטניים

קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום
השלכות הפגיעה במנגנון הבקרה על הפרדת הכרומוזומים (SAC) ובאנזים KIF18A בתאים תקינים לעומת תאים אנאפלואידיים

מחקר חדש מגלה נקודת תורפה בתאים סרטניים

חוקרים מאונ' תל-אביב שפכו אור על תעלומה בת 140 שנה במאמר שפורסם בנייצ'ר. המחקר מראה לראשונה כיצד מספר לא תקין של כרומוזומים (אנאפלואידיה) – תכונה ייחודית של תאי סרטן שהייתה
הדמיה רפואית. צילום: depositphotos.com

פיתוח סמן רדיואקטיבי לזיהוי גידולים סרטניים קטנים ואגרסיביים

סמן שפותח במחקר ישראלי חדש של אוניברסיטת בר אין ומיושם על ידי חברת הסטארט-אפ איזוטופיה לא רק ייקבע אם זה גידול ממאיר או שפיר אלא גם ייקבע עד כמה הוא
חתן וכלה. בחירות התלויות במשקל. צילום: depositphotos.com

האם יש קשר בין השמנה לבחירת בני זוג בישראל? מחקר ישראלי חושף תוצאות מרתקות

החוקרים ניסו לבדוק השערות מחקר סטראוטיפיות בישראל ובעולם, לפיהן נשים סטרייטיות מעדיפות גברים גבוהים יותר כשהן מאתרות בני זוג, גברים סטרייטים מעדיפים נשים רזות יותר בבואם להכיר בת זוג למטרת
יזמים מנסים לגדל חלב אם במעבדה על ידי חילוץ תאים מבלוטת החלב, האיבר המייצר חלב בגוף האישה, והרבייתם במעבדה. videoblocks

המרוץ אחר חלב האם המתורבת

חברות ביו-טכנולוגיה מנסות ליצר חלב אם במעבדה, שיהיה דומה ככל הניתן לדבר האמיתי. אך האם מדובר בפתרון טוב מספיק מבחינה בריאותית וסביבתית?
חיסון לקורונה. המחשה: depositphotos.com

מודרנה מדווחת על קבלת אישור FDA לחיסון ל-COVID-19 של החברה

מודרנה דיווחה ביום שישי על קבלת אישור FDA לחיסון ל-COVID-19 של החברה בארה"ב, דבר שיגרור אחריו גם אישור לחיסון בישראל כפי שקרה עם החיסון של פייזר בשבוע שעבר
חיסון לקורונה המחשה: depositphotos.com

ה-FDA העניק אישור חירום לחיסון לקורונה של פייזר וביונטק

ביום שישי אישר מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית את החיסון לשימוש חירום בקרב בני 16 ומעלה. כעת צפוי שמשרד הבריאות יאשר את החיסון לשימוש חירום גם בישראל
המבורגרים צמחוניים בלחמניה. צילום יחצ סבוראיט

ההמבורגר הצמחוני שייצר ויבשל את עצמו במסעדה

ריצה על הליכון ברגליים יחפות. צילום: shutterstock

ברגליים יחפות

עד היום, הפתרון הזמין ביותר לכאבי הדורבן היה מנוחה לרגליים, הפחתת כמות אימוני ספורט ועיסוי מקומי במקום הכואב. מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב ממליץ דווקא על הליכה ברגליים יחפות בבית
חיסון משולב לקורונה וחצבת. המחשה: depositphotos.com

רעיון לחיסון כפול: החדרת חלבון הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש

חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על
תהליך פיתוח החיסון לקורונה. צילום יחצ, מודרנה

מודרנה פונה ל-FDA לבקשת אישור חרום לחיסון

מודרנה מכריזה על ניתוח ממצאי יעילות ראשוניים בתוצאות ניסוי שלב 3 בחיסון ה-COVE שלה לטיפול ב-COVID-19 וכן על הגשת ממצאי הניסוי לאישור חירום של ה-FDA
ד"ר אופיר חכים. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

התגלה מנגנון בקרת גנים שיאפשר לשפר טיפולים בסרטן השד ובסוגי סרטן נוספים

ד"ר אופיר חכים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן מעביר את המוקד מהמוטציות אל מנגנוני הבקרה ששולטים בגנים הגורמים למחלה. הסוד טמון באופן שבו סליל ה-DNA מקופל בתוך התאים שלנו במחקר
תאום וירטואלי של גוף האדם. המחשה: shutterstock

"מגפת הקורונה COVID-19 הציבה את הבריאות במרכז"

כך אומרת קלייר ביוט, סגנית נשיא תעשיות מדעי החיים, דאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בהמשך לאירועי Science in the Age of Experience שהתקיימו במהלך החודש האחרון במרחב הדיגיטלי
אילוסטרציה של המחקר קרדיט צילום: Ella Maru Studio.

מפיתוח החיסון לקורונה יכול לצאת גם תהליך ריפוי גנטי לסרטן

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' דן פאר הצליחו לחסל גידולים סרטניים מבפנים באמצעות רנ"א שליח mRNA המשמש לפיתוח חיסונים לקורונה ובמקום חלבוני קורונה הם ביטאו חלבוני קריספר שקטעו
זיהום פטריתי. המחשה: shutterstock

המועצה האירופית למחקר (ERC) תעניק כ-10 מיליון אירו לחוקרים מאוני' ת"א ומאוניברסיטת שאריטה לרפואה ברלין

מטרת המחקר היא להוביל לפיתוח תרופות אנטי פטרייתיות וטיפולים משולבים שיהיו אפקטיביים כנגד זיהומים פטרייתיים חודרניים מסכני חיים
חיסונים לתינוקות. המחשה: depositphotos.com

"ככל ששיעור ההיענות לחיסוני השגרה גבוה יותר שיעור התמותה מקורונה יורד"

מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת מגלה כי ככל שיש יותר ילדים מתחסנים באוכלוסייה הכללית במדינה מסוימת, אזי שיעורי התמותה בקרב הנדבקים בקורונה במדינה זו נמוכים יותר
המודעות לסרטן השד. איור: המחשה: depositphotos.com

חיידקי המעיים יכולים לנבא אילו נשים יעלו במשקל לאחר טיפולים כימותרפיים

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז רפואי גליל החוקרים פרופ' עמרי קורן וד"ר איילת שי סבורים כי ניתן יהיה לבדוק מניעה באמצעות פרוביוטיקה מתאימה
פרופ שי יזרעאלי. צילום יחצ, ביה"ח שניידר

מחקר ישראלי פריצת דרך בטיפול בהתפשטות לוקמיה למוח

במחקר השתתפו חוקרים מהמערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים ומאוניברסיטת ת"א, מהטכניון ומאוניברסיטת גלאזגו. החוקרים גילו כי תרופה המעכבת יצירת חומצות שומן עשויה לבלום את התפשטות הלוקמיה למוח. התגלית פורסמה
התחדשות רקמת לב תחת המיקרוסקופ. בתמונה ניתן להבחין בפסים דקים ירוקים המסמנים את חריצי ההתלמה (cleavage furrows) הנוצרים בין תאי שריר הלב (באדום) המתחלקים. מעבדתו של פרופ' אלדד צחור, מכון ויצמן

לרפא את הלב בעזרת תהליכים סרטניים

חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה
פעילות מוחית בהיפותלמוס בתגובה לריחות גוף. רמת הפעילות בנשים שעברו הפלות חוזרות (נקודות ורודות) הייתה גבוהה יותר מאשר בנשים בקבוצת הביקורת (נקודות ירוקות). מעבדתו של פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

קשר בין הפלות בלתי-מוסברות והתגובה המוחית של נשים לריח גוף של גברים

במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים
תמונה ממיקרוסקופ קונפוקלי של האוזן הפנימית. קרדיט צילום: פרופ' קרן אברהם ושחר טייבר

לראשונה בעולם: במשפחה מישראל נמצא 25 גנים חדשים שגורם לחרשות התגלו בישראל וברש"פ

אחד הגנים, שנקרא ATOH1, נמצא לראשונה בעולם כמעורב בחירשות. בני משפחה בישראל הם בני האדם הראשונים בעולם שהתגלתה אצלם מוטציה בגן זה – שאחראית לאובדן השמיעה
נגיף הקורונה פוגע בריאות. איור: Image by Hatice EROL from Pixabay

נשאי המוטציות PiZ ו-PiS – בסיכון גבוה לתחלואה קשה ותמותה מקורונה

בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' דוד גורביץ' מחבר שותף למאמר כי הגן המדובר גורם למחלות ריאה חמורות במצב הומוזיגוטי, אך במצב הטרוזיגוטי נערכו מעט מחקרים. החוקרים מציעים לערוך סקר
איור: באדיבות מכון ויצמן

מפתח הלב

תעשיית המזון מן-החי אחראית לכ-14.5 אחוז מפליטות גזי החממה בעולם. תצלום: ryan song – unsplash

חלב מופחת מתאן

מחקר חדש מצא שהשבחה גנטית של פרות יכולה לסייע להפחית משמעותית את פליטת גזי החממה בתעשיית החלב
איור קרינת רנטגן המיוצרת על ידי אלקטרונים אנרגטיים המשוגרים על חומרי ון דר ואלס. ד"ר עדו קמינר, הטכניון.

מקורות קרינה מדויקים צפויים לחולל פריצות דרך בדימות רפואי ובתחומים נוספים

חוקרים בטכניון פיתחו מקורות קרינה מדויקים העשויים להחליף מאיצי חלקיקים יקרים ומסורבלים המשמשים כיום ליצירת קרינה כגון קרינת רנטגן (X-ray). מקורות חדשים אלה מייצרים קרינה מבוקרת בספקטרום צר ומדויק וברזולוציה
קפסולות עם חיידקי מעיים לשמירה על ההרזיה. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

מחקר בתחום חיידקי המעיים: הכדורים שיעזרו לכם לשמור על ההרזייה

136.243.225.6
השתקת הגן Piezo2 בתאי העצב של מערכת הפרופריוספציה הובילה לעיוותים במפרק הירך בעכברים המהונדסים (מימין) בהשוואה למפרק ירך תקין (משמאל). צולם באמצעות מערכת מיקרו-CT

התנועה לתיקון השלד

ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה
הריון בקיץ. המחשה: shutterstock

נשלל הקשר בין חיסון שפעת בהריון לאוטיזם בצאצאים

חיסון נגד שפעת בזמן היריון מגן על הילדים ועל הנשים מתחלואה, אך האם יש לו גם סיכונים לטווח הרחוק? מחקר מעקב במשך עשור שולל זאת.
פרופ' רונית סאצ'י פיינרו. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פיתוח ננו-טכנולוגי משפר משמעותית את יעילות הטיפול בסרטן העור

הפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב שנוסה על בעלי חיים, הכפיל את היעילות הטיפולית של התרופות ואיפשר להפחית בשליש את מינון התרופות המוזרק לגוף