ביולוגיה ורפואה

כריש גרילנדי. מתוך המחקר Nature Communications, 17(1), 39. https://doi.org/10.1038/s41467-025-67429-6

הכריש הגרינלנדי שומר על הראיה במשך מאות שנים. ייתכן בעזרת תיקון DNA

  • תגובה אחת
מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
נוירונים שגודלו מתאי גזע במעבדה יוצרים רשת מחוברת. במחקר זה השתמשו החוקרים ב־CRISPR כדי לכבות גנים בתאי גזע, ולאחר מכן עקבו אחר מידת ההצלחה שבה התאים התפתחו לנוירונים. קנה מידה: 100 מיקרומטר.

סינון CRISPR ממפה מאות גנים חיוניים להתפתחות תאי מוח ומזהה תסמונת חדשה בילדים

  • 2 תגובות
צוות בינ"ל של חוקרים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית, זיהו 331 גנים קריטיים להתמיינות נוירונלית, והצביעו על PEDS1 כגורם להפרעה נוירו-התפתחותית
תמונת מיקרוסקופ קונפוקלי של פיוניות בעלה במהלך מדידת חילוף גזים

לראות את הצמח "נושם" בזמן אמת: מערכת חדשה עוקבת אחר פיוניות תוך מדידת חילוף גזים

  • אין תגובות
Stomata In-Sight מחברת מיקרוסקופיה חיה עם תא עלה מבוקר, ומאפשרת קישור בין פתיחת פיוניות לאיבוד מים וקליטת CO₂
שימוש ב-fMRI. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך: אימון מוחי ב-fMRI הגביר נוגדנים אחרי חיסון נגד הפטיטיס B

מחקר של אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואיכילוב ב-Nature Medicine מצא שציפייה חיובית שמפעילה את אזור ה-VTA במערכת התגמול נקשרת לתגובה חיסונית חזקה יותר בבני אדם
ריאה על שבב. המחשה: depositphotos.com

“ריאה נושמת על שבב” מתאי אדם אחד חושפת את השלבים הראשונים של שחפת

  • 2 תגובות
מודל חדש ב־Science Advances משלב תאי ריאה, כלי דם ותאי חיסון מאותו מקור גנטי, מדמה נשימה, ומראה איך נוצרים מוקדים מוקדמים של נזק תאי במהלך הדבקה בחיידק השחפת
תאי המעי של העכבר מוצגים בכחול וחיידקי המעי מסומנים בצבעים שונים כדי ללמוד על מיקומם במעי ועל קשרי הגומלין ביניהם. באדיבות הטכניון.

החוקרת שבודקת את השפעת אוכלוסיית החיידקים שבמעיים על גופנו

אילוסטרציה: pixabay.

נחשף מנגנון העמידות של נגיף ה-FIV, שגורם ל"איידס החתולים"

  • 12 תגובות
חיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי. מקור: Pan American Health Organization.

האם האוסטרלים יצליחו למגר את סרטן צוואר הרחם?

  • 4 תגובות
הקונספט שמאחורי האלגוריתם החדש – פתיחתה של "הקופסה השחורה" שנקראת מערכת החיסון האנושית. האיור באדיבות הטכניון.

אלגוריתם חדשני מאפשר השוואה כמותית של תהליכים ביולוגיים

  • תגובה אחת
עדו קנטר. צילום: פיית' בגינסקי.

מחקר חדש על דרך פעולת המוח עשוי לסייע בהבנת מחלות ניווניות

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: Sophie Riches / Wikimedia Commons.

מחקר: התועלת מתרופות לגמילה מעישון מגיעה ל-8% בלבד

  • אין תגובות
נוירונים. אילוסטרציה: ZEISS Microscopy.

חוקרים גילו חלבונים מעוררי הפרשת דופמין לטיפול בפרקינסון

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

כ-2,000 בני אדם נפטרים בשנה מסרטן ריאה, 80% מתוכם מעשנים

  • 6 תגובות
איור רעיוני של מדבקה נושאת מיקרו-מחטים לטיפול בחולי סכרת מסוג 2. [באדיבות: Chen lab, NIBIB]

מדבקת גוף לניטור רמות הסוכר בחולי סכרת

  • אין תגובות
הקונספט הכללי: התרופה מוזרקת למערכת הדם אך מופעלת רק במקום שנבחר, באמצעות הארה חיצונית לתוך הרקמה הרלוונטית. באדיבות דוברות הטכניון.

רפואת אור: שחרור תרופות במקום מדויק בגוף ללא התערבות פולשנית

  • 4 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

חוקרים פיתחו שיטה פורצת דרך לאבחון מוקדם של רעלת היריון

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם הטיפול היעיל ביותר לסוכרת הוא ניתוח?

  • 2 תגובות

האם נמצא פתרון לתסמונת ה-X השביר?

  • 3 תגובות
איור: pixabay.

כיצד אנחנו מקשרים זיכרונות זה לזה ומייצרים אסוציאציות

  • אין תגובות
"סלפי" תאי: תא mTEC אשר צולם באמצעות השיטה החדשה הקרויה PLIC. הנקודות הירוקות מצביעות על אינטראקציה בין חלבונים העוזרת למנוע מתקפה אוטואימונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סלפי ביטחוני

  • אין תגובות
'קופצן טווסי'. מקור: Jurgen Otto.

קפיצה ססגונית

  • תגובה אחת
תאים סרטנים. אילוסטרציה: NIH (Yu (Eli and Edythe Broad Center for Regenerative Medicine and Stem Cell Research at USC),USC Norris Comprehensive Cancer Center, Pancreatic Desmoplasia).

גישה חדשה תאפשר רפואה מותאמת אישית לאינספור סוגי מחלות

  • 2 תגובות
צלוחיות מעבדה המכילות אלפי תאי דם לבנים מחולה שפיתח "סובלנות חיסונית" לתורם לאחר השתלת לשד עצם. התאים אינם מראים סימני דחייה של תאי התורם (שלושה טורים משמאל), אך מפרישים כימיקלים המעידים על דחייה (מסומנים באדום) עם חשיפתם לתאים של אדם שלישי (שלושה טורים מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

חינוך לסובלנות

  • אין תגובות
נקבת תן זהוב בפארק הירקון. צילום: Artemy Voikhansky, Wikipedia.

איך עוצרים את הכלבת?

  • אין תגובות
לילדים שגדלו לפחות בשנת חייהם הראשונה עם חתול היה סיכוי נמוך יותר לפתח אסתמה. צילום: Jenny Lee Silver.

חתולים נגד אסתמה

  • 2 תגובות
נגיפים (נראים בתמונה כעיגולים קטנים) תוקפים חיידקים. מערכות חיסון מתוחכמות. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התגלו עשרה מנגנוני הגנה של חיידקים: ארגז הכלים לעריכה גנטית מתרחב

  • תגובה אחת
הפריטין אינו נמצא במסלול ההפרשה הקלאסי של התא. מיקום פיזור הפריטין (ירוק) ופיזורו בתאים מקרופאגים שמקורם במח עצם אינו מושפע מחומר הפוגע במסלול ההפרשה הקלאסי אברון הג'ולג'י (אדום). באדיבות הטכניון.

מחקר חדש משנה את דרך המחשבה על הובלת הברזל בגוף

  • תגובה אחת
מרפאת אגניו, ציור מ-1889 מאת תומס איקינס, מתאר אולם ניתוחים אמריקני לאחר הופעת ההרדמה הכללית. מקור: Thomas Eakins.

רפואה מסוכנת

  • אין תגובות
תאים מזדקנים (למעלה) ותאים רגילים (למטה) מהרירית הפנימית של ריאת עכבר, צבועים בצבעים המבליטים את סממני ההזדקנות (משמאל) או את מאפייני הרירית (ימין). צולם בעזרת טכנולוגיית ImageStreamX. מקור: מגזין מכון ויצמן.

ספירת מלאי של תאים מזדקנים

  • אין תגובות
שיטת דימות חדשה באמצעות קרני-X מאפשרת קבלת סרטונים תלת-ממדיים של תגובות כימיות. אילוסטרציה: SLAC National Accelerator Laboratory.

הסרטים המהירים ביותר לוכדים מולקולות בתנועה

  • 3 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

אבחון רפואי ממוחשב

  • אין תגובות

נפתרה התעלומה: מדוע אחוז קטן מחולי סרטן הלבלב שורדים הרבה יותר מאחרים

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

התגלית שעשויה לסייע בחיזוי ואף במניעת אפילפסיה

  • אין תגובות
האיור מציג את האותיות המייצגות בסיסים DNA ו- RNA. ספין-אוף של CRISPR מסוגל לשנות בסיסים ב-DNA ו- RNA. מקור: Shaury Nash.

התגליות החשובות בביולוגיה ב-2017: עריכה מדויקת של גנים; תרופה גנטית לסרטן

  • תגובה אחת
גם אם יעתיקו את מוחנו לא יוכלו לשכפל את התודעה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.

האם אפשר לשכפל אותנו לאחר המוות?

  • 23 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

להבין את יכולות התודעה בעזרת חקר המוח

  • 9 תגובות
נגיף האבולה. מקור: CDC/Cynthia Goldsmith.

כרתתם יער? היזהרו מאבולה

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Patrick J. Lynch.

קוצב לב אלחוטי חדש עשוי למנוע סיבוכים נפוצים

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

יד בהזמנה

  • אין תגובות
הדמייה של ריבוזום. מקור: 2014, Wong et al, CC-BY 4.0 license.

החלבון שמרדים את החיידק

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

חשיפה גורלית בהיריון

  • אין תגובות
אילוסטרציה: U.S. Food and Drug Administration

אנשים עם כבד שומני הם בעלי מוח "זקן" יותר

  • אין תגובות
כשהאדם נפרד מבני משפחתו הפרימטים נעלמו בדרך כמה מקטעי דנ"א. בתמונה - שימפנזה. מקור: pixabay.

כיצד איבוד קטעים חשובים בדנ"א הפך אותנו לאדם המודרני

  • 8 תגובות
הגילוי יאפשר לטפל בשורה של מחלות הנוצרות כתוצאה מהצטברות חלבונים בתאים. אילוסטרציה: pixabay.

חוקרים זיהו מנגנון ביולוגי לפירוק גושי חלבונים

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

השליה – האיבר הראשון של העובר

  • אין תגובות
תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

  • תגובה אחת
"מחלת חוקרי המערות" זכתה לשמה האקזוטי מכיוון שהפטרייה הגורמת לה נמצאת בצואת עטלפים וציפורים אחרות, וחוקרי מערות נמצאים בסיכון גבוה לחלות בה. אילוסטרציה: pixabay.

הקשר בין בוב דילן, עטלפים ומחלה זיהומית חדשה בארץ

  • תגובה אחת
ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

  • אין תגובות
טפיל Plasmodium הגורם למחלת המלריה. מקור: Ute Frevert / Margaret Shear / Wikimedia Commons.

תרגיל ההונאה של טפיל המלריה

  • 2 תגובות
אילוסטרציה של תא לחץ במרכז הרפואי אסף הרופא. קרדיט: תמיר נוי, באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

טיפול בתא לחץ הביא לשיפור משמעותי בעכברים עם אלצהיימר

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש