ריפוי גנטי

חרש עובר בדיקת שמיעה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן" את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה

פרופ' גדעון רכבי, ראש המחלקה לחקר הסרטן במרכז הרפואי שיבא. צילום יחצ

פרס ישראל במדעי הרפואה לפרופ' גדעון רכבי משיבא, ראש התוכנית "בית חולים מבוסס גנום"

"הפרס ניתן לפרופ' רכבי המגלם את השילוב המיטבי בין מצוינות ברפואה קלינית והישגים מחקריים פורצי דרך בהבנת מנגנונים ביולוגיים בסיסיים" נכתב בנימוקי וועדת פרס ישראל

אלצהייצר. איור מתוך PIXABAY.COM

טיפול גנטי עשוי לרפא אלצהיימר

מזה זמן רב ידוע שהגן apoE4 קשור למחלת אלצהיימר. אנשים הנושאים שני עותקים של apoE4 בקוד הגנטי שלהם, נמצאים בסיכון גבוה פי 12 לפיתוח מחלת

איור המתאר את ההתנהגות של טיפת מים בשמן בתוך שדה חשמלי. [באדיבות: COPYRIGHT (C) 2015 TOYOHASHI UNIVERSITY OF TECHNOLOGY. ALL RIGHTS RESERVED]

שיטה חדשנית להחדרת גנים לתוך תאים

שיטה חדשנית להחדרת גנים בעזרת טכניקה של אלקטרופורציהך טיפת נוזל המכילה בתוכה דנ"א זר ותאים הנמצאים בין אלקטרודות בתוך נוזל דיאלקטרי נחשפת לשדה חשמלי חיצוני.

תמונה של הננו-מזרק שפותח ע"י חוקרים מאוניברסיטת BYU עבור ריפוי גנטי.

ננו-התקן חדש לריפוי גנטי

היכולת להעביר רצפי גנים או דנ"א מבע"ח אחד לגנום של בע"ח אחר נוטלת תפקיד חיוני במחקר הרפואי של מחלות כגון סרטן, מחלת אלצהיימר וסכרת.

התיקון יעיל יותר כשהכרומוזום התורם את המקטע החלופי קרוב יותר לכרומוזום הפגום. איור הממחיש את ממצאי המחקר, באדיבות פרופ' קופייק

הקשר בין מיקום לסרטן

מחקר ישראלי: יעילות התיקון של DNA תלויה במרחק בין כרומוזומים

"השיטה החדשנית שלנו, למיטב ידיעתנו, היא שיטת החיזוי היחידה הזמינה כיום למציאת הקשר והמרחק הביולוגי בין כל שני גנים נבחרים, מה שמאפשר לגלות את הגן היחיד האחראי למחלה כלשהי," מסביר החוקר הראשי יובל איתן מאוניברסיטת רוקלפלר

מפת הקשרים בין כל הגנים באדם

מחלות מסוימות נגרמות כתוצאה ממוטציות בגן יחיד. השיטות הקיימות לאיתור הגן הגורם למחלה במטופל מביאות לקבלת מאות גנים פוטנציאלים, תוצאה המקשה על המדענים לאתר את

פרופ' יוסי גרינבאום. צילום: האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי למיקום הגנים בגרעין התא יש חשיבות במניעת מחלות

שיתוף פעולה בין חוקרים מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית לבין חוקרים מהמכון על שם פרידריך מיישר למחקר ביו-רפואי בבאזל שבשוויץ, הביא למציאת הגורם אשר בעזרתו

תהליך הריפוי

ריפוי גנטי של בטא תלסמיה

P2 הוא רק בן 18 והוא קיבל עירוי דם חודשי מאז היה בן 3, עקב מחלת הבטא תלסמיה. אך במשך 21 החודשים האחרונים, הוא לא

איור 3 תרבית של תאי גזע עובריים אנושיים הגדלים על מצע של תאי פיברובלסט שמקורם בעכבר. תאי המצע גדולים עשרות מונים מתאי הגזע העובריים. צולם במיקרוסקופ אור בהגדלה של פי 20. באדיבות פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית

תאי גזע בשירות הרפואה

האם תאי הגזע ישנו את הגדרתן של פגיעות "בלתי הפיכות" ושל מחלות "חשוכות מרפא"? * עדכון על החלטת בית משפט בארה"ב לבטל את הצו של

דילוג לתוכן