החוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו כי טיפול מרגע הלידה באמצעות NAP – מקטע של הגן ADNP שיש לו תפקיד מרכזי בהתפתחות הקוגניציה – 'נירמל' את התפתחותם של עכברי מודל לתסמונת ADNP – מוטציה גנטית הגורמת לאוטיזם ולעיכוב התפתחותי בילדים החוקרים מאמינים שהתגלית תסלול את הדרך לתרופה חדשה. המחקר פורסם בכתב
החוקרים, בראשותו של פרופ' דן פאר מאוניברסיטת ת"א התמקדו במחלות מעיים דלקתיות כרוניות, ופיתחו נשא ננומטרי ממוקד-מטרה המוביל לתאים החולים חומר גנטי (mRNA) שגורם לייצור חלבונים משככי דלקת לדברי החוקרים, הפלטפורמה תהיה יעילה גם בשורה של מחלות קשות כדוגמת: סרטן, דלקתיות כרוניות, מחלות גנטיות נדירות ועוד. פרופ' פאר: מקווים שבתוך
מזה זמן רב ידוע שהגן apoE4 קשור למחלת אלצהיימר. אנשים הנושאים שני עותקים של apoE4 בקוד הגנטי שלהם, נמצאים בסיכון גבוה פי 12 לפיתוח מחלת אלצהיימר. בזמן זה, נשאים עם גרסאות נפוצות אחרות של הגן – כגון apoE3 – אינם נמצאים בסיכון מיוחד. כל תינוק נולד עם גרסה של apoE
כתב העת SCIENCE בחר, בנוסף לפריצת הדרך של השנה, מספר אירועים ראויים לציון בכמה תחומים מדעיים. אחד התחומים הללו הוא תחום הגנטיקה.
על אף ההתקדמות, עדיין ארוכה הדרך ליצירת פרופילים גנטיים של גידולים סרטניים
רפואת הסרטן עוברת לטיפול מותאם אישית: חולים יקבלו טיפול המתאים ספציפית לגידול שלהם
כתב העת Nano Letters מדווח על טכנולוגיה חדשנית שפותחה בטכניון: הובלה בטוחה של חלקיקים הגורמים לייצור תרופה אנטי-סרטנית בתא היעד. בניסויים בחיות מודל הכפילה הטכנולוגיה את תוחלת החיים לאחר התפתחות המחלה
שיטה חדשנית להחדרת גנים בעזרת טכניקה של אלקטרופורציהך טיפת נוזל המכילה בתוכה דנ"א זר ותאים הנמצאים בין אלקטרודות בתוך נוזל דיאלקטרי נחשפת לשדה חשמלי חיצוני. שיטה זו יכולה לתרום לפיתוחן של המצאות ביו-רפואיות בתחום של ניפוי בתפוקה-גבוהה.
גרמניה צפויה לאשר ראשונה את הטיפול היקר
עשור וחצי לאחר שסדרה של כישלונות טרגיים הביאה לידי הערכה ביקורתית מחודשת של הריפוי הגני, מדענים אומרים שאפשר שוב להשתמש בו
היכולת להעביר רצפי גנים או דנ"א מבע"ח אחד לגנום של בע"ח אחר נוטלת תפקיד חיוני במחקר הרפואי של מחלות כגון סרטן, מחלת אלצהיימר וסכרת.
מחקר ישראלי: יעילות התיקון של DNA תלויה במרחק בין כרומוזומים
המחקר, בראשותו של ד"ר רז סומך וקבוצת המחקר שלו במרכז הרפואי שיבא איתרו אזור בגנום של אותם חולים המשותף לכולם ובהמשך זוהה הגן החדש שלא היה ידוע עד כה כגורם מחלה. בהמשך זוהו מספר שינויים בגן הזה הגורמים לתמונה קלינית דומה. הגן משתתף בתהליכים מרכזיים של הגנת הגוף מפני זיהומים.
כך עולה ממחקריה של ד"ר לורין זיטווגל מהמכון הלאומי הצרפתי למחקרים רפואיים * בחודש הבא יתקיים בהרצליה הכנס הבינלאומי לרפואה מותאמת אישית
מחלות מסוימות נגרמות כתוצאה ממוטציות בגן יחיד. השיטות הקיימות לאיתור הגן הגורם למחלה במטופל מביאות לקבלת מאות גנים פוטנציאלים, תוצאה המקשה על המדענים לאתר את הגן היחיד האחראי למחלה
במאמר שפורסם לאחרונה, חוקרים השיגו רמת דיוק חדשה במדידת פערי האנרגיה בין שתי תצורות המולקולות של דנ"א, התצורה הרגילה והפגומה
התאים נלקחו מעורו של חולה בניוון מאקולרי, מחלה הגורמת לשיבוש הראיה, והמדענים מאוניברסיטת קולומביה פיתחו מהם תאי רשתית
שיתוף פעולה בין חוקרים מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית לבין חוקרים מהמכון על שם פרידריך מיישר למחקר ביו-רפואי בבאזל שבשוויץ, הביא למציאת הגורם אשר בעזרתו ניתן למנוע את היווצרותן של 14 מחלות גנטיות נדירות
חברת סטארט-אפ ישראלית ידע גליל – המתמקדת בפיתוח טכנולגיות וגישות חדשניות לטיפול במחלות גנטיות חשוכות מרפא, קיבלה אישור להתחיל בניסויי מבחנה (In-Vitro) שיתקיימו בבית החולים בני ציון עבור טכנולגיה ייחודית לטיפול גנטי של מחלת ניוון השרירים על שם דושן
P2 הוא רק בן 18 והוא קיבל עירוי דם חודשי מאז היה בן 3, עקב מחלת הבטא תלסמיה. אך במשך 21 החודשים האחרונים, הוא לא היה זקוק להם. צוות בין לאומי של מדענים הצליח לתקן באופן חלקי את הפגם הגנטי, ולאפשר לו עצמאות. זהו ניצחון גדול לריפוי הגנטי, הפעולה של
מרגע הבדיקה, הת'ר ידעה שהיא תלקה במחלת הנטינגטון, אך לא היה דבר שהיא יכלה לעשות כדי למנוע את זה.
האם תאי הגזע ישנו את הגדרתן של פגיעות "בלתי הפיכות" ושל מחלות "חשוכות מרפא"? * עדכון על החלטת בית משפט בארה"ב לבטל את הצו של אובמה שהתיר מימון ציבורי למחקר בתאי גזע עובריים
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס פרסמו בכתב-העת היוקרתי Cell כי הם הצליחו לדמות מבנה של נגיף בכושר-הפרדה כה גבוה עד כדי אבחנה באטומים הנפרדים – פרסום ראשון אי-פעם של דימות מערכות ביולוגיות בכושר-הפרדה שכזה.
האם האוטיזם ניתן לאבחון כבר בתוך הרחם? והאם ניתן לרפא ילדים העתידים ללקות באוטיזם? מחקר חדש מספק רמזים חיוביים בכיוון.
מחקר חדש חושף כיצד מסוגלים עכברים מזן מסוים להצמיח מחדש את גפיהם. האם בעתיד נוכל להשלים חלקי גוף חסרים?
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו