הבסיס של המהפכה החשובה של השנה
מאת תמרה טראובמן
מה זה דנ”א?
הדנ”א הוא סולם מפותל, העשוי מרצף של יחידות כימיות. קיימים ארבעה סוגים של יחידות, ומסמנים אותן באותיות .A, T, G, C סך כל הדנ”א של האדם מכונה גנום, ובו כ-3 מיליארדי יחידות דנ”א. המידע הגנטי צפון בשילובים השונים של אותיות הדנ”א.
מה זה גן?
גן הוא קטע דנ”א שבו כתוב מתכון לייצור חלבון. החלבונים מבצעים את כל פעולות הגוף: למשל, קובעים את צבע העור, מעבדים חומרי מזון ומעבירים מסרים בין תאים. גנים לא גורמים מחלות: פגמים ברצף הדנ”א שבגן גורמים היווצרות חלבון פגום, שהוא גורם המחלה.
האם הגנום שלי זהה לשל אחרים?
רק כ-%0.1 מהגנום שונה מאדם לאדם. בשבריר אחוז זה כתובות ההוראות הגנטיות השולטות, למשל, בצבע השיער ובנטייה לחלות במחלות.
האם נוכל לחיות לנצח?
לא. אבל תוחלת החיים עולה, ולפי התחזיות עד אמצע המאה יזכו 2.2 מיליון בני אדם לחגוג יום הולדת .100 פרויקט גנום האדם יסייע לפענח מנגנונים מולקולריים השולטים בהזדקנות, בעיקר כדי לגלות איך להשהות את פעולתם, ופחות במטרה להאריך את החיים.
האם נוכל לקבוע את צבע העיניים של ילדינו?
לא בעתיד הקרוב. לגנים האחראים על צבע העיניים אין חשיבות רפואית, ולכן מדענים לא מתאמצים לחפשם.
האם נוכל להחליף את הגנים שלנו?
נראה שנוכל לבצע בהם תיקונים בטכנולוגיה ניסיונית של ריפוי גנטי, שבה מחליפים גנים פגומים בגנים תקינים.
כמה עלה לפענח את גנום האדם?
עד כה, השקיע הממשל האמריקאי בפרויקט יותר מ-2.53 מיליארדי דולרים (%3-%5 מהם מוקדשים לחקר סוגיות אתיות, משפטיות וחברתיות). קרן ולקום הבריטית – קרן פילנתרופיה הממנת את רוב פרויקט הגנום בבריטניה – השקיעה עוד כמה מאות מיליוני דולרים. חברת סלרה, שמתחרה בפרויקט, השקיעה גם היא כמה מאות מיליונים. עם זאת, עלות הפרויקט ירדה מאוד במשך השנים: לפני כחמש שנים, פענוח של זוג יחידות דנ”א עלה כ-2 דולרים, היום הוא עולה 10 סנטים.
בכל אופן, עלות הפרויקט מתגמדת בהשוואה לרווחי הפרויקט, בהבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים, בהבנת התפתחות מחלות ולבסוף, אולי, גם בריפוין.
האם נוכל לשכפל את עצמנו?
החדשות הטובות הן שמאז שנולדה הכבשה המשוכפלת דולי, לפני כשלוש שנים, התקדמו מאוד המדענים בחקר השיבוט. ברשימת החיות ששובטו עד כה אפשר למצוא עכברים, חזירים, פרות ואפילו קופים. ואולם, מאחורי כל לידה של חיה משובטת עומדים מאות ניסיונות שלא עלו יפה, והמדענים עדיין מתקשים להבין את התהליך עד תומו. התשובה האמיתית תתברר רק כאשר מישהו באמת ינסה לשבט אדם.
האם נחיה בעולם בלי מחלות?
לא. ארגון הבריאות העולמי אמנם הכריז על האבעבועות השחורות כעל מחלה שנכחדה מהעולם, ובתוך שנה הוא מתכוון להשלים את הכחדת מחלת הפוליו, אך האבולוציה המהירה של החיידקים והנגיפים מבטיחה שתמיד יישארו גורמים מזיקים שיצליחו להתגבר על התרופות. בנוסף, אי אפשר למנוע את התהליך הטבעי של היווצרות מוטציות אקראיות בגנום האדם – לפחות לא ברבייה טבעית.
האם ייפסק הרעב בעולם?
עקרונית, למדע יש היום כלי יעיל – הנדסה גנטית – שיוכל לפתור את מצוקת הרעב. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, חיים היום כמעט מיליארד רעבים ועוד 2.5 מיליארדים הסובלים מתת תזונה. שטחי החקלאות מצטמצמים, כמות המים הכשירים יורדת, ולפי התסריט השמרני, עד שנת 2025 על ייצור המזון לגדול לפחות ב-%25 כדי לספק את המזון הדרוש לגידול באוכלוסייה.
עם זאת, לא ברור עד כמה הצמחים המהונדסים גנטית יהיו זמינים במדינות עניות. גם במערב, אגב, מתנגדים להם הרבה קבוצות דתיות וארגונים להגנה על הסביבה. ואולם, דמוגרפים ומדענים מאמינים שההנדסה הגנטית היא האמצעי הריאלי היחיד שיכול לענות על העלייה הדרושה בייצור המזון, על ידי יצירת גידולים מזינים, בעלי גנים המקנים להם עמידות בפני מזיקים ותנאי אקלים קשים.
האם יהודים חשופים יותר למחלות גנטיות?
מכיוון שהיהודים חיו תמיד בקהילות סגורות יש מוטציות גנטיות שאופייניות להם. בנוסף, נראה שיש מוטציות מסוימות השכיחות יותר בקרב אשכנזים. ייתכן שהסיבה היא מוצאם מקהילה מייסדת קטנה. כך, למשל, לאחד מתוך 40 יהודים יש מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2(שמגבירה סיכון לחלות בסרטן השד או השחלה). באוכלוסייה הלא יהודית, שכיחות המוטציה בגנים האלה היא אחד ל-.300
הד”ר יואל זלוטוגורה, מנהל המחלקה לגנטיקה קהילתית במשרד הבריאות, אומר שבכל שנה נעשות בישראל כ-25 אלף בדיקות נשאות לטיי-זקס, מחלה הפוגעת כמעט רק באשכנזים, ובשנים האחרונות המחלה כמעט נעלמה. גם שכיחות מחלת התלסמיה, הפוגעת בעיקר בערבים וביהודים ממוצא ים-תיכוני, ירדה במידה ניכרת.
* אתר הידען היה עד סוף 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
