מדע / גן שעבר מוטציה הכפיל את אורך החיים של זבובי פירות
מאת פול ריסר, אי-פי
זבובי פירות. הזבובים גם שמרו על רמת חיים גבוהה יותר
מוטציה של גן שזכה לכינוי המוזר “אני עדיין לא מת” מסוגלת להכפיל את אורך החיים של זבובי פירות. גילוי חדש זה עלול להוביל לפיתוח תרופות שבאמצעותן יוכלו אנשים להאריך את חייהם, ואולי אף להוריד ממשקלם.
חוקרים במרכז לבריאות באוניברסיטת קונקטיקט גילו כי אורך החיים של זבובי פירות עלה מ-37 ימים בממוצע ל-70 ימים, כאשר הגן שונה בכרומוזום בודד. כמה מהזבובים בניסוי חיו 110 ימים. אותו גן של חיים ארוכים קיים גם בבני אדם, כך אמר סטיבן הלפנד, המחבר הבכיר של המחקר. לדבריו, הדבר “מהווה מטרה לטיפולי תרופות עתידיים, שיוכלו להאריך חיים”. במונחים של חיי אדם, אורך חיים כפול הוא כ-150 שנה.
לדברי הלפנד, המוטציה של הגן פועלת על ידי הגבלת ספיגה של קלוריות ברמה התאית – במלים אחרות, התאים עושים דיאטה. הלפנד טוען כי הדבר יאפשר פיתוח עתידי של תרופה שתוכל הן להאריך חיים והן לשלוט במשקל. “ממה שידוע לנו על הגן הזה, הדבר נשמע הגיוני לחלוטין”, אמר.
הלפנד אמר כי ממצא חשוב במחקר, שהופיע ביום שישי בכתב העת “Science”, הוא שזבובי הפירות לא רק חיו תקופה ארוכה יותר, אלא גם שמרו על רמה חיים גבוהה. “זוהי לא הארכה חסרת טעם של חיים. זו הארכה של חיים בוגרים ופעילים, ולדעתי, יש סיכוי שניתן יהיה לדחות את תחילת תהליך ההזדקנות”.
כמה מחקרים שעסקו בהארכת חיים הראו כי בעלי חיים נוטים לאבד חוסן ואנרגיה במהלך חיים ארוכים יותר, אולם לדברי הלפנד, הזבובים שעברו מוטציה “שומרים על רמת חיים גבוהה במהלך חיים ארוכים יותר. גם כש-%80-%90 מהזבובים הרגילים כבר מתים, מצבם של הזבובים שעברו מוטציה עדיין מצוין”.
לדברי בלנקה רוגינה, שכתבה את המחקר עם הלפנד, נקבות הזבובים שהגנים שלהן עברו מוטציה היו מסוגלות להתרבות לאורך כל חייהן. היתה להן אנרגיה לבצע את תהליך החיזור המורכב של זבובי הפירות, והן הטילו עד 2000 ביצים במהלך חייהן, זאת לעומת כ-1300 ביצים שמסוגלות נקבות הזבובים להטיל בדרך כלל.
לדברי הלפנד, גן החיים הארוכים קיבל את שמו משורה קומית שנלקחה מסרט של מונטי פייתון – “אני עדיין לא מת” (I'm not dead yet), ובקיצור, “אינדי”. הגן זכה לכינוי באדיבותו של אחד ממחברי המחקר, רוברט רינן. “הומור ילדותי, כמו זה של מונטי פייתון, מקובל מאוד במעגלים אקדמיים”, אמר הלפנד.
גם מחקרים אחרים גילו גנים של חיים ארוכים בזבובי פירות ובנמטודות (תולעים נימיות), ואילו ניסיונות שנעשו בעכברים הראו כי הגבלת קלוריות באמצעות דיאטה חמורה יכולה לגרום להכפלת אורך חיים במקרים מסוימים. עם זאת אמר יובר וורנר, מנהל מחקר במכון הלאומי להזדקנות, כי גילוי גן האינדי הוא משמעותי יותר מכיוון שהדבר “עלול לפתוח דרך אחרת שבאמצעותה ניתן יהיה להגיע לאותה תוצאה שלה הגיעו באמצעות הגבלת קלוריות בעכברים וביצורים אחרים”. לדבריו, ייתכן שיש אפשרות לפתח תרופה שתדכא את חילוף החומרים באותו אופן כמו גן האינדי, ואולם תרופה מסוג כזה, אם תפותח, תיבדק באופן נרחב על בעלי חיים כדי לוודא שאינה מזיקה.
“אם הכוונה היא להאט את חילוף החומרים של בני אדם, מחקר זה מראה שיש דרך לעשות זאת”, אמר וורנר. “זה תיאורטי לחלוטין כרגע, אולם זו בהחלט אפשרות”.
הלפנד ועמיתיו גילו את גן החיים הארוכים במקרה. לדבריו, הם השתמשו בזבובי פירות במחקר אחר, וגילו שהזבובים חיים זמן ארוך הרבה יותר מהרגיל. הם בודדו את גן האינדי, ובדקו אותו במינים שונים של זבובי פירות. בכל המקרים, הגן האריך חיים. ואולם, לטענת הלפנד, החוקרים גילו כי כאשר הגן עובר מוטציות רבות מדי, הוא מקצר חיים, ולא מאריך אותם. הגן הנורמלי מופיע בשני כרומוזומים של זבוב הפירות. אם אחד מהגנים עובר שינוי, ובכך פוחת כוחו, הזבובים מאריכים את חייהם. אם שני הגנים מנוטרלים לחלוטין, הזבובים מתים בשלב מוקדם יותר, אולי בגלל שגוועו ברעב.
“אם נגביל את הגן במקצת זה יתרון גדול”, אמר הלפנד. “אולם אם ניצור חיה שיש לה רק את הגן שעבר מוטציה, היא תחיה חיים קצרים יותר מהרגיל”.
{הופיע בעיתון הארץ, 19/12/2000}
מדע>> מיקרוסקופ
מחקר: תוחלת החיים במערב – מתארכת
תוחלת החיים המירבית של האדם במדינות המפותחות – תתארך. בתוך שנים אחדות לא יהיה זה נדיר לפגוש אנשים בריאים, בני .110.
כך טוען מחקר חדש שפורסם בידי חוקרים מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. ראש צוות המחקר, פרופ' ג'ון ווילמות' מסר כי המידגם שבחן נעשה אמנם רק בשבדיה, אבל הוא משמש למעשה מודל-מייצג לכלל המדינות המתועשות שבעולם.
החוקרים ציינו כי עתה כבר ברור כי תוחלת החיים של האדם איננה בעיה ביולוגית. היא כרוכה בשיפורים בלתי פוסקים החלים בתנאים הסביבתיים שבהם האדם חי, ברמה גבוהה יותר של תברואה, בשיפורים מתמידים ברמת שירותי הבריאות ובחידושים רפואיים.
ב-1860 האיש הקשיש ביותר בשבדיה היה בן 100 שנה. ב-1960 הוא כבר היה בן 105 והשנה – בן 108.
ב-1997 דווח על מותו של האדם שהוכתר בתואר “הכי קשיש בעולם המערבי” – זו היתה צרפתיה בשם ז'אן קאלמן. היא היתה אז בת .122 החוקרים האמריקנים סבורים שבעולם יש כיום עוד אנשים שעברו כבר את “גיל הגג” הזה. (עקב בעיות של רישום מדוייק לא מחשיבים עורכי המחקר נתונים מגרוזיה והקווקז על אנשים שמוצגים בידי השלטונות שם כבני 140).
פרופ' ווילמות' ציין כי עד כה מקובל היה לחשוב כי יש גבול-עליון לתוחלת החיים של האדם, משום שרקמות ואיברים בגוף מתבלים ונשחקים עם השנים. עתה יתכן שיהיה צורך להכניס שינויים בתיאוריה העוסקת בתוחלת החיים האנושית, הדגיש החוקר האמריקני.
