מנהל המחקר של הפרויקט מטעם סוכנות החלל האירופית: "הטיסה על גבי אריאן 6 לא תאפשר את כל חומר ההדף העודף שיהיה נחוץ כדי להנמיך את המסלול. במקום זאת נאט את עצמנו על ידי מעברים חוזרים דרך האטמוספרה העליונה של נוגה, וננמיך עד 130 ק"מ מפני כוכב הלכת"
אסטרונומים גילו פרודה נדירה – פוספין – בעננים של הכוכב נוגה. על פני כדור הארץ, גז זה מופק רק בתעשייה או שהוא נפלט על ידי חיידקים החיים בסביבה מוגבלת חמצן
"זאת הפעם הראשונה שאנחנו יכולים להצביע על מבנים ספציפיים ולהגיד "תראו, זה לא הר געש עתיק אלא אחד שפעיל כיום, אולי רדום, אבל לא מת"",
סוכנויות החלל לא ייחדו תשומת לב ראויה לכוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ במערכת השמש שלנו/אלכסנדר רודין
לאחר שהשתמשה בארבעה מנועי כִּיוְונוּן משניים כדי להציל את המשימה. סוכנות החלל היפנית מקווה שכעת תוכל לממש את רוב יעדי המשימה המקוריים, למרות שהמסלול המקורי
ב-18 בינואר יצרה סוכנות החלל האירופית קשר אחרון עם החללית ונוס אקספרס וגורלה לא נודע מאז. קרוב לוודאי שהיא כבר הותכה על פני השטח של
ישנן תופעות על כדור הארץ שעוצמתן בנוגה גבוהה הרבה יותר. החללית האירופית ונוס אקספרס העומדת לסיים את חייה גילתה רבות מהן
ככל הנראה הסיבה למה שמכונה האנומליה של ונוס אקספרס נובעת מאזילת הדלק, לאחר שמונה שנות פעילות. בקיץ ניצלה הסוכנות דלק רב לצורך תמרוני צלילה מסוכנים
זו לא חזרה לימי הזוהר של עידן החלל בתקופת ברית המועצות, אך לרוסים יש בהחלט משימות מעניינות בקנה
התמרון, שבמהלכו ירדה החללית פעמיים לגובה של כ-130 ק"מ מעל פני נוגה, נועד לאסוף נתונים על האטמוספירה ועל התנהגות החללית במעבר לצורך תכנון משימות נחיתה
לאחר שהוכח כי ניתן לשלוח לוויינים שיקיפו את כדור הארץ הסבו האמריקנים והרוסים את מאמציהם לחקר כוכבי הלכת הפנימיים האחרים במערכת השמש, חלליות מדגם מרינר
בחלק הראשון סיפרנו על הטיסות הראשונות לנוגה – החל מספוטניק 7 ולאחריה סדרת ונרה מונרה 1 ועד ונרה 6, שסגרה את שנות השישים. הטיסות הבאות
חלק ראשון מתוך הסקירה: נוגה – חלליות רוסיות ששוגרו לכוכב הלכת בשנים 1961–1975. בחלק זה סוקר חיים מזר את השיגורים שבוצעו בשנות השישים
מבין תוכניות המגירה שהכינה נאס"א בשנות השישים, היתה הצעה לשיגור אסטרונאוטים לטיסת מעבר לנוגה ומאדים לכל היותר בשנות השמונים
החללית זיהתה 9 נקודות חמות( hot spots ) המצויות מעל תאים מגמתיים שעל פי הערכה עדיין פעילים
מסלול החללית ונוס אקספרס הוא בעל אקסצנטריות גדולה האפיגאה היא במרחק 68,000 מהקרקע והפריגאה היא במרחק 250 ק"מ מהקרקע. הפרש זה נוצל למדידת צפיפות האטמוספירה
במכון אשר לחקר החלל החליטו לקיים תצפית ואכן הבוקר התייצבו בתחילה מעטים ואחר כך כמה עשרות אורחים שחוו ביחד את החוויה
סרטון של נאס"א מתאר את ההתקרבות לקראת מעבר נוגה על פני השמש כפי שנקלטה בחללית SOHO
הפעם הבאה תהיה ב-2117. לצערנו, בישראל ניתן יהיה לצפות רק בחלק מהמעבר מזריחת השמש ועד לסופו. החדשות הטובות – אירוע כזה לוקח שבע שעות, ולכן נראה
עד כה, שכבות אוזון אותרו רק בכדור הארץ ובמאדים ולכן התגלית החדשה היא מפתיעה. היא עשויה לתרום לאסטרונומים במחקר אחר חיים על פני פלנטות אחרות
ההזדמנות הבאה של מפגש בין החללית לכוכב הלכת נוגה יהיה רק בעוד שש שנים. ליפן הסטוריה של תקלות חלל מסוג זה
החללית ונוס אקספרס, הנמצאת במסלול סביב נוגה, כבר חקרה את תופעת הברקים בנוגה בפרטים באמצעות המגנטומטר שלה, היא בחנה את שיעורי פריקת המטען החשמלי, את
החללית ונוס אקספרס של סוכנות החלל האירופית גילתה תוואים של אוקיאנוסים שכיסו בעבר את כוכב הלכת
פרופ' יואב יאיר מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה הוזמן להשתתף כחוקר אורח במחקר שיסקור את האטמוספירה של כוכב הלכת השכן – נוגה * התחזית
המופע יתחיל כאשר נוגה והירח יופיעו מבין הדמדומים של בין הערביים בקרבה גדולה זה לזה. הירח יהיה דק במיוחד – סהר של 5% במוצ"ש -15
