החודש שיגרה אירופה את החללית הראשונה מזה 16 שנה לנוגה, השכן העצבני של כדור הארץ
ב-9 בנובמבר שוגר טיל סויוז ממרכז החלל באיקונור בקזחסטן, והזניק לעבר נוגה חללית בגודל חיפושית של פולקסוואגן. אם הכל יפעל כשורה תיכנס ונוס אקספרס, שנבנתה על ידי סוכנות החלל האירופאית, למסלול סביב הכוכב המכוסה בעננים באפריל 2006, ותהיה הראשונה שתגיע לכוכב מאז שנת 1990. את פניה יקדמו חום צורב, רוחות בעוצמה של הוריקן ומעט מים, אם בכלל.
מדענים משוכנעים שהמסע לנוגה ישתלם. זאת משום שהמסתורין האופף את הכוכב רב, והחידה המסקרנת ביותר טמונה, אולי, ביחסים שלו עם כדור הארץ. נוגה וארץ הם אחים תאומים, המסה, הנפח והמרחק שלהם מהשמש כה דומים עד שקשה להבין כיצד הם הפכו לכוכבים כה שונים. אחד ההבדלים העיקריים: בעוד שכדור הארץ ידידותי לחיים, הרי שנוגה, שפני השטח שלו לוהטים ועקרים, עוין אותם.
ונוס אקספרס, בה הושקעו 260 מיליון דולר, תכין בעזרת שבעה מכשירים חודרי עננים את הדיוקן המקיף הראשון של נוגה. החללית תחקור כיצד האטמוספרה החמה והלחה מסתחררת במהירויות של הוריקן ותבצע את המחקר היסודי ביותר על אפקט החממה המואץ בכוכב, תהליך שהופך את פני השטח שלו לחמים ביותר במערכת השמש.
מסלול החללית המתוכנן
המסלול של החללית מסביב לנוגה יהיה אליפטי מאוד. בנקודה הקרובה ביותר היא תימצא במרחק של 250 ק”מ בלבד מפני הכוכב, וברחוקה ביותר היא תימצא במרחק של 66,600 ק”מ ממנו. החללית תשלים הקפה אחת מדי 24 שעות בממוצע – מסלול קרוב יותר יצרוך דלק רב מדיי; ונוס אקספרס יכולה לצפות על הכוכב ממצבים שונים, בזווית ישרה כלפי מטה או במקביל אליו דרך האטמוספרה. המצב האחרון מאפשר לצלם דרך האטמוספרה משום שכך יכולים המכשירים לנטרל את השפעת הצללים הכהים של הכוכבים האחרים. המשימה של ונוס אקספרס עתידה להימשך 500 יממות של כדור הארץ. החללית יכולה למפות את כל פני השטח של נוגה תוך 243 יממות של כדור הארץ, כך שבמשך המשימה היא תוכל למפות את הכוכב כולו פעמיים.
ונוס אקספרס תפרוץ את מעטה העננים ותאפשר לראות דרכם כדי לחקור את האטמוספרה בצורה מפורטת וברמות שונות של עומק. חמישה מבין שבעת המכשירים שבחללית יבדקו את האטמוספרה באמצעות גלי רדיו ובעזרת קרניים בתחום האינפרה אדום, בתחום הנראה ובתחום האולטרה סגול. יחדיו, יעניקו מכשירים אלה את המדידות הטובות ביותר עד כה של ההרכב הכימי של האטמוספרה מפני השטח של נוגה ועד שכבת העננים. נתונים אלה יסייעו למדענים לקבוע מדוע נזקקים העננים לארבע יממות של כדור הארץ כדי לנוע מסביב לכוכב, לגלות אם הצוננים מבין העננים מכילים מים ואולי אפילו למצוא בעננים צורת חיים קיצונית.
אור השמש חודר לאטמוספרה החמה והלחה של נוגה ומחמם את פני השטח של הכוכב, אך מאחר והשיעור של דו תחמוצת הפחמן באטמוספרה הוא לא פחות מ-96%, נלכד בה מרבית החום. כך נוצרת שמיכה יעילה להפליא. המדענים של סוכנות החלל האירופאית מקווים ללמוד היכן באטמוספרה נלכד החום וכיצד מצליח חלק ממנו בכל זאת לברוח לחלל. מידע זה עשוי לרמוז כיצד ניתן להתמודד עם בעיית ההתחממות של כדור הארץ.
אפקט החממה של נוגה
נוגה אינו המקום המתאים להליכת חלל. אסטרונאוט שיצלול דרך העננים יטולטל ברוחות שמהירותן מגיעה ל-370 קמ”ש וייחנק מכמויות קטלניות של דו תחמוצת הפחמן. ברגע שיגיע לפני הקרקע יימחץ האסטרונאוט תחת האטמוספרה הסמיכה בלחץ חזק פי 90 מזה השורר בכדור הארץ – בדומה ללחץ בעומק של 900 מטר מתחת לפני המים. ואם הוא יצליח בכל זאת לשרוד, יהיה עליו להתמודד עם הטמפרטורה של פני השטח, שמגיעה ל-477°C. אבל, אם נצליח לבנות חללית שתתמודד עם תנאים אלה, יזכה האסטרונאוט לחזות בעולם מרתק, זרוע בהרי געש, במכתשים ובתעלות שמקורן עדיין אינו ברור.
