ונוס אקספרס איתרה אוזון באטמוספירה של נוגה

עד כה, שכבות אוזון אותרו רק בכדור הארץ ובמאדים ולכן התגלית החדשה היא מפתיעה. היא עשויה לתרום לאסטרונומים במחקר אחר חיים על פני פלנטות אחרות

מצלמת הניטור של החללית ונוס אקספרס בתחום האולטרה סגול (0.365 מיקרומטרים) ממרחק של כ-30 אלף קילומטרים. צילום: סוכנות החלל האירופי
מצלמת הניטור של החללית ונוס אקספרס בתחום האולטרה סגול (0.365 מיקרומטרים) ממרחק של כ-30 אלף קילומטרים. צילום: סוכנות החלל האירופי

החללית ונוס אקספרס של סוכנות החלל האירופית (ESA), גילתה בנוגה שכבת אוזון דקה ביותר. השכבה דקה פי אלפי פעמים מזו של כדור הארץ.

עד כה, שכבות אוזון אותרו רק בכדור הארץ ובמאדים ולכן התגלית החדשה היא מפתיעה. היא עשויה לתרום לאסטרונומים במחקר אחר חיים על פני פלנטות אחרות.

סוכנות החלל האירופית יכולה להבחין בשכבת אוזון כאשר מתמקדים בכוכבים הנמצאים מבעד לשכבה של נוגה – הכוכבים המרוחקים נראים "דהויים" יותר. אטמוספירת הכוכב הממוקמת בין הכוכבים הרחוקים לבין החללית, סופגת חלק מהאור של הכוכבים, וכך ניתן להוכיח את קיומה. האטמוספיה מורכבת ממולקולות של 3 אטומי חמצן.

על פי מודלים ממוחשבים, האטמוספירה בנוגה נוצרה כאשר אור השמש שבר מולקולות פחמן דו חמצני, ושחרר את אטומי החמצן. האטומים נסחפו לאטמוספירה ויצרו מולקולות דו ותלת אטומית.

"התגלית מאפשרת לנו להבין את הכימיה של אטמוספירת הכוכב", אומר פרנק מונטמסין, אשר הוביל את המחקר. כמו כן, זה תורם בחקר החיים על פני פלנטות אחרות. שכבת אוזון אותרה בעבר רק על פני כדה"א והמאדים. על פני כדור הארץ, זהו מצרך נחוץ להיווצרות החיים, מכיוון שהשכבה סופגת את מרבית קרני השמש המזיקות הנשלחות אל הפלנטה. מחקרים אחרים אף מצביעים על כך שהאטמוספירה היא תוצר של החיים עצמם.

היווצרות האטמוספירה על פני כדור הארץ החלה לפני כ-2.4 מיליארד שנים. לא ידועות בוודאות הסיבות להיווצרותה, אולם המדע אינו חולק על כך שלמיקרובים מסוימים הפולטים חמצן, יש תפקיד מרכזי בתהליך.

לדברי המדענים, הם יוכלו להשתמש באותה שיטה על מנת לחקור פלנטות רחוקות ולגלות האם יתכן והן מיושבות. ואולם, הם מציינים, כמות האטמוספירה בפלנטות יכולה לגלות פרטים מכריעים.

כמות אוזון קטנה כמו שניתן למצוא במאדים, מעידה על כך שהיא לא יוצרה על ידי בעלי חיים. על פני המאדים החומר נוצר כתוצאה משבירת מולקולות על ידי השמש, וכך גם בנוגה.

אסטרוביולוגים תיאורטיים סבורים כי על מנת שיווצרו חיים בפלנטה, שכבת האוזון צריכה להיות בעובי של לפחות 20% מזו שעל פני כדור הארץ.

ההודעה לעיתונות

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. סקרן ,
    בשפה פשוטה , מופעלים על כל כוכב שתי כוחות לחץ עיקריים , כלפי פנים(כוח המשיכה)
    וכלפי חוץ (שחרור גזים כלואים) וזה מה שגורם לכוכב לתפוס את צורת האליפסה (הכוכב אומנם נראה כדור מושלם אבל הוא ממש לא , לכן נכון לקרוא לו אליפסה)

  2. יעל
    שאלה של הדיוט,וסקרן,אז סבלנות בבקשה.
    מדוע כל הכוכבים הנם עגולים ?
    מדוע בתהליך היצירה והלידה,לא נוצר כוכב שטוח,מרובע או כל צורה אחרת ?
    תודה

  3. מדהים,

    מעלה המון שאלות:
    איך הם מגלים את האוזון, דרך קוי הבליעה של המולקולה בספקטרום העובר דרך האטמוספירה?
    מענין גם איך הם מעריכים את הכמות של האוזון באטמוספירה ואת העובי של האטמוספירה?
    אני מניח כי הדבר מצריך מעקב לאורך זמן או גלאי אם זווית רחבה של כוכב הלכת.

    למה היה צריך לחכות לחללית ונוס כדי לזהות את האטמוספירה? כנראה כמות האור המגיעה עלינו דרך
    האטמוספירה היא קטנה וצריך ממש להתקרב לכוכב הלכת.

    שאלת הדיוט, איך בכלל נוצר על ונוס פחמן דו-חמצני שלפי התאוריה מהווה את המקור לאוזון?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן