בדיקות מכ”ם של האטמוספירה והפנים של כוכב הלכת עשויות לגלות מתי הוא נוצר
חלק מפניו של כוכב הלכת נוגה מכוסים בתרכובות עופרת – כך טוענים חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בסנט-לואיס, ארצות-הברית. הממצא, המבוסס על חישובים, מחזק את הדעה לפיה פניו של נוגה עוצבו בפעילות געשית, שגרמה לכמות גדולה של יסודות כבדים לפרוץ מפנים כוכב הלכת, ולעלות אל חלקיו החיצוניים. סביב נוגה קיימת אטמוספירה עבה, שאינה מאפשרת צפייה ישירה בפני הקרקע שלו.
אף שכמה חלליות נחתו כבר על פני כוכב הלכת, המידע שהתקבל מהן היה דל, משום שפעולתן היתה קצרה ביותר: הטמפרטורה על נוגה מגיעה לכמה מאות מעלות צלזיוס והקרקע שלו מכילה חומצות. בתנאים האלה, המיכשור המדעי העדין מפסיק לפעול בתוך שעות אחדות.
האפשרות שחלקים מפני נוגה כוסו בחומר מתכתי,הועלתה לראשונה כש”מגלן”, לוויין-רובוט שחג סביב הכוכב, בחן את פניו באמצעות מכ”ם. “מגלן” גילה כי פסגות ההרים על נוגה מחזירות היטב את אותות המכ”ם, תכונה אופיינית למשטחים מתכתיים. עתה התקבלו ממצאים דומים מבדיקת סוגי החומרים שסביר למצוא באטמוספירה של נוגה.
החוקרים טוענים כי האפשרות הסבירה ביותר היא שעל-פני נוגה יש “ציפוי” של גופרית ועופרת. נוכחות העופרת תאפשר לתארך את מועד היווצרות כוכב הלכת. זאת, על-ידי בדיקת יחס השכיחות בין האיזוטופים השונים, כפי שהדבר נעשה לקביעת גיל כדור הארץ.
