סיקור מקיף

תצפית מעבר נוגה בפקולטה להנדסת חלל בטכניון – תצפית אסטרונומית דה-לוקס

במכון אשר לחקר החלל החליטו לקיים תצפית ואכן הבוקר התייצבו בתחילה מעטים ואחר כך כמה עשרות אורחים שחוו ביחד את החוויה

מעבר נוגה (בתחתית השמש) כפי שצולמה באמצעות טלסקופ 12 אינטש, צילום ישיר לתוך עינית הטלסקופ המכון לשמש באמצעות פילטר. התמונה צולמה מלובי מכון אשר לחקר החלל בטכניון. צילום: ליאל אסרף
מעבר נוגה (בתחתית השמש) כפי שצולמה באמצעות טלסקופ 12 אינטש, צילום ישיר לתוך עינית הטלסקופ המכון לשמש באמצעות פילטר. התמונה צולמה מלובי מכון אשר לחקר החלל בטכניון. צילום: ליאל אסרף

אסטרונומים רגילים לצפות בשמים בשעות בלתי רגילות, אבל אף פעם לא בשעות היום, הפעם הזדמן לאסטרונומים מקצועיים וחובבים, לוותיקים ולכאלו שזה עתה התוודעו לתחביב העתיק, לצפות בתופעה שמחייבת חשיפה לשמש – מעבר כוכב הלכת נוגה על פני השמש החל מחמש וחצי בבוקר ועד כמעט שמונה.

למרות שהפוטנציאל למעבר כזה קיים פעמיים בשנה, הוא מתרחש בפועל רק בזוגות שההפרש ביניהם הוא כ-120 שנה, זאת עקב חוסר הסינכרון במישורי הסיבוב של שני כוכבי הלכת, מה שהפך את ששת המעברים מסוג זה בכל ההסטוריה של המדע מהמאה ה-18 ועד היום לתופעה שנערכים אליה.

הבוקר התקיים המעבר השני שהשלים את המעבר שהתרחש ב-2004, והאחרון בתקופת חיינו אלא אם כן מישהו מבין הצופים הפעם יחיה עד 2117. במכון אשר לחקר החלל החליטו לקיים תצפית ואכן הבוקר התייצבו בתחילה מעטים ואחר כך כמה עשרות אורחים, רובם סטודנטים ליד הטלסקופים שהפעילו פרופ’ אהוד בכר, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון וד”ר שי כספי, החוקר במשותף בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב.

“בתחילה השמים לא שיתפו כל כך פעולה, כאשר עננים כבדים כיסו את השמש. העננים ליוו אותנו במהלך כל התצפית אבל משבע וחצי ואילך אפשר היה לראות בבירור באמצעות משקפי ליקוי מיוחדים, זכוכיות כהות וכמובן דרך הטלסקופ שגם הוא צויד במסננים למניעת שריפת הציוד.”

מסביר פרופ’ בכר: “הטלסקופ הזה משרת אותנו בשגרה לפרוייקט הנדסי של מעקב אחר לווינים. ההיערכות להיום היתה בעיקר להכין פילטרים מספיק חזקים כי תצפית על השמש בעין רגילה היא מסוכנת. אפילו כדי למצוא את השמש בעינית האיכון של הטלסקופ הייתי צריך פילטר. למזלנו הפקולטה ממוקמת בכיוון מזרח, וכל עוד השמש נמוכה באופק ניתן להסתכל עליה מתוך הלובי של הבניין, מה שבימים כתיקונם נחשב לקללה כי השמש גורמת להתחממות מהירה של המבנה בשעות הבוקר ודורשת הפעלה חזקה של המיזוג, הפעם המיזוג איפשר לנו גם לערוך תצפית בנוחות וגם הגן על הציוד מפני התחממות. ערכנו אתמול הרצה יבשה לראות שהשמש איפה שהיא צריכה להיות ושיכולים לקבל תמונה יפה.”

ליאל אסרף – תלמידת פיזיקה, שנה שניה: “אני חובבת אסטרונומיה מאז ומתמיד. החבר שלי אסטרופיסיקאי וגם הוא כאן, היתה חוויה מרגשת. היה בהחלט שווה לקום בחמש בבוקר בשבילה.”

תגובה אחת

  1. צודק מי שאומר שלא נראה זאת שוב,
    מי כבר מסוגל לזכור שבעוד 105 שנים בשעה מסוימת …….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.