רוח השמש אחראית להעלמות המים מנוגה

מחקרים שהוצגו בכנס האגודה הפלנטרית האירופית בפוטסדם מגלים כי נוגה היה פעם לח כמו כדור הארץ, אך איבד את המים

תצפיות שביצעה החללית האירופית ונוס אקפסרס סיפקו הוכחה חדשה לכך שרוח השמש קרעה כמויות גדולות של מים מתאומו של כדור הארץ. הנתונים גם שופכים אור חדש על תהליך הסעתם של גזים הנמצאים ברמות של עקבות באטמוספרת נוגה, ואת תבנית הרוחות. התוצאות הוצגו בועידה האירופית למדעים פלנטריים שהתקיימה בפוטסדם, גרמניה בשבוע שעבר.

מכשירי SPICAV ו-VIRTIS שעל סיפון החללית שימשו למדידת ריכוזי אדי המים באטמוספירת נוגה בגבהים שבין 10 ק”מ ל-110 ק”מ, הרחק מעל ראשי העננים. המחקרים שהובילו חוקרים מבלגיה ורוסיה חשפו כי שיעור המים הכבדים, המכילים את האיזוטופ דאוטריום במקום מימן לבין המים הרגילים כפול בגובה 110 ק”מ לעומת הערכים באטמוספירה הנמוכה.

“אדי המים הם זן נדיר בכלל באטמוספירת נוגה: אם הם היו במצב נוזלי כיום, הם היו מכיסם את פני השטח של נוגה רק בסנטימטרים אחרים של מים. ואולם אנו מאמינים כי לנוגה היה נפח גדול של מים שנמלטו מאז לחלל או נקרעו בידי רוח השמש. תוצאות אלו מונוס אקפסרס מראים כי המים הכבדים לא יכלו לברוח מאטמוספירת נוגה באותה קלות כמו המים הרגילים. העשרה זו של מים כבדים מספקת עדות חדשה לאבדן המים המתרחש באטמוספירה העלינוה, ושנוגה היה קרוב לודאי בעבר הרחוק לח ודומה יותר לכדור הארץ.” אמר ד”ר עמנואל מרק ממעבדת LATMOS בצרפת.

צוות בראשותו של מרק גם השתמש ב-SPICAV כדי לחקור את השונות בריכוזי דו תחמוצת הגופרית בקווי רוחב שונים ומצא כי ישנה ירידה הדרגתית בריכוז הגז לכיוון הקטבים. “הדבר תואם לידע שלנו אודות תנועת הרוחות” אומר ד”ר מרק. “אנרגיה המגיעה מהשמש מופצת מחדש כך שהאווויר עולה בקרבת קו המשווה ויורד לעבר הקטבים. אנו גם רואים ירידה בכמויות דו תחמוצת הגופרית באטמוספירה העליונה, שם הגז מתפרק בשל הקרינה האולטרה-סגולה של השמש. באופן כללי, המדידות שלנו מאשרות את המגמה של ירידה בריכוזי דו תחמוצת הגופרית מאז המדידות הראשונות שבוצעו בשנות השבעים, דבר המעיד על כך שעשויה להיות פעילות וולקנית חזקה על נוגה, אף כי מעולם לא צפינו בה באורח ישיר.”

מכשירי VIRTIS ו-VMC שימשו גם למדידת מהירות הרוח בגבהים שונים באמצעות ניתוח תצפיות באורכי גל שונים. פסגות העננים נמצאים בגובה 70 ק”מ ועליהם ניתן לצפות באור הנראה והאולטרה סגול בצד יום של כוכב הלכת. האטמוספרה התחתונה ניתנת לצפיה בצד הלילה בתדרי האינפרה-אדום שמצליחים להמלט מהאטמטוספירה למרות העננים.

תצפיות על שכבת העננים התחתונה במשך תקופה של שנתיים הראו כי עוצמת הרוח כמעט קבועה בימים שבהם אין השפעה עונתית או שונות הקשורה למיקום השמש בשמי נוגה. המחקר שהוביל ד”ר ריקארדו הואסו מאוניברסיטת פאיס ואסקו, גילה שונות בעוצמת הרוח מפעם לפעם, במיוחד באיזורי התת קוטב הקרובים לקו ברוחב 65 מעלות דרום. “השינויים נראים הקשורים לציקלון הקוטבי שעוי להשפיע על קוי רוחב מרוחקים ממנו, ואולם איננו יודעים עדיין להסביר כיצד התופעה מתרחשת.” אומר ד”ר הואסו.

לידיעה באתר האגודה הפלנטרית האירופית