תזכורת היום אחה"צ התקבצות נדירה של שבתאי וצדק
בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת ייראו בכיוון מערב, מיד לאחר שקיעת השמש מעל האופק הדרום מערבי קרוב לשמש השוקעת. ההתקבצות הקרובה הבאה – במרץ 2080 * ואיך זה קשור לדרך שבה אנו מגלים כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש?
בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת ייראו בכיוון מערב, מיד לאחר שקיעת השמש מעל האופק הדרום מערבי קרוב לשמש השוקעת. ההתקבצות הקרובה הבאה – במרץ 2080 * ואיך זה קשור לדרך שבה אנו מגלים כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש?
כוכב הלכת הענק צדק נוצר במרחק של פי ארבע מהשמש והיגר פנימה למסלולו הנוכחי במשך 700 אלף שנה. כך מעריכים חוקרים שבחנו קבוצה של אסטרואידים
החללית האמריקאית שהגיעה לפלוטו לפני שלוש שנים תבקר מחר בעצם השמימי המרוחק ביותר שחללית הגיעה אליו אי פעם
ממצאים חדשים מרמזים שהתקופות המוקדמות של מערכת השמש התאפיינו בכוכבי לכת נודדים ובהרס בין־פלנטרי אדיר.
סוכנויות החלל לא ייחדו תשומת לב ראויה לכוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ במערכת השמש שלנו/אלכסנדר רודין
הסתבר שהחומר הלבן המסתורי שהחללית Dawn צילמה על קרס: מלח
חוקרים שהשתמשו בתהליכים חדשים שזוהו במודלים של היווצרות כוכבי לכת, החל מהשלב הראשון שבו הם היו גופים זעירים המכונים pebbles, הצליחו להסביר מדוע מאדים קטן
תצפיותיה של החללית ניו הוריזונס שתעבור היום במרחק של כ-12,600 ק"מ מפלוטו קבעו כי קוטרו של ירחו הגדול של פלוטו – כארון הוא 1,208 קילומטרים.
החללית ניו הוריזונס (New Horizons) תחלוף היום כ-12 אלף קילומטרים בלבד מפלוטו
בנאס"א אומרים כי חגיגת התמונות מהחללית ניו הוריזונס (New Horizons) תחל רק יום לאחר המעבר, כדי לאפשר לחללית לעסוק רק במשימה ולא בשידור תמונות לכדור
לפעמים קל לשכוח שחלק מהדברים שאנחנו יודעים היום התגלו רק לאחרונה. לפני מאה שנה לא ידענו על קיומן של גלקסיות אחרות ובקושי הכרנו את מערכת
כוכב שולץ – שהוא למעשה זוג כוכבים קטנים, האחד ננס אדום והשני ננס חום – חלף במרחק של 0.8 שנות אור מהשמש, לשם השוואה, הכוכב
לאורך ההיסטוריה חישובים רבים הראו שכוכבים במערכת השמש מושפעים מכוח הכבידה של כוכב נוסף שטרם התגלה, כך התגלה נפטון, חגורת האסטרואידים ופלוטו. חישובים חדשים מעידים
מדענים שבחנו את נתוניה של חללית חדשה, הבוחנת כמו כמה מקודמותיה את הקרינה הקוסמית גילו להפתעתם שהכיוון של הקרינה השתנה ב-40 השנים האחרונות, כנראה בשל
הפעם הבאה תהיה ב-2117. לצערנו, בישראל ניתן יהיה לצפות רק בחלק מהמעבר מזריחת השמש ועד לסופו. החדשות הטובות – אירוע כזה לוקח שבע שעות, ולכן נראה
אסטרואידים הם הגופים המגוונים ביותר במערכת השמש, חלקם זעירים, חלקם מחזוריים, אחרים בעלי יממה ארוכה מאוד. במאמר זה ריכזנו מידע על כמה מהסוגים הללו
במאמר שהתפרסם אתמול טוענים חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז כי התכולה של הירח השני נמעכה ועיבתה את הצד של הירח שהתייצב כצד המרוחק מאיתנו
האסטרונום הגרמני יוהאן גאלה גילה את נפטון ב-23 בספטמבר 1846 לאחר שאסטרונומים מצרפת ואנגליה חזו את המיקום הצפוי בזכות הפרעות במסלולו של אורנוס
מסתו של כוכב הלכת שזכה לכינוי טיכה פי 4 מצדק. הוא נמצא במרחק של 15,000 יחידות אסטרונומיות. לשם השוואה נפטון מרוחק 30 יחידות אסטרונומיות מהשמש
מחקר חדש שבדק כתבים של אסטרונום גרמני מימיו של גליליאו גליליי מעלה סברה שגליליאו תמך בתמונת היקום של קופרניקוס למרות התצפיות שקיבל.
צפיפותו של קליסטו היא קטנה מאוד. היא מהווה 33% מצפיפותו של מרקורי. נתון בסיסי זה יכול לתת אינדיקציה ראשונית לגבי הרכבו הפנימי. מבחינת הכיסוי הצילומי
כמות מערכות השמש הדומות לשלנו מוערכת בכ-15% מכל המערכות ביקום. למרות זאת המדענים אופטימים: "זה ישאיר לנו כמה מאות מיליוני מערכות שמש שעשויות להיות כמו שלנו".
מערכת השמש שלנו עוברת דרך ענן של חומר בינכוכבי שלא אמור היה להיות שם, אומרים אסטרונומים. כעת חלליות הוויאג'ר עזרו לפתור את התעלומה
שיא המטאורים לא ייראה מישראל, אך יהיו מספיק מטאורים לצפיה הלילה (בין ד' לה'). הירח עלול להפריע
בקרוב מודלים המשחזרים את היווצרותם של צדק ושבתאי יראו לגמרי אחרת