השביט שהתגלה במקביל בידי שני מצפי כוכבים אוטומטיים ונקרא על שם שניהם בהיר במיוחד. הוא יחזור לקרבת כדור הארץ רק בעוד 80 אלף שנה
השביט C/2023 A3 (Tsuchinshan-ATLAS) הוא מבקר נדיר שמקורו בענן אורט, אזור מרוחק של גופים קפואים מעבר לפלוטו וחגורת קויפר. השביט התגלה בתחילת 2023, ומספק נוף מרהיב כשהוא חולף דרך מערכת השמש הפנימית שלנו. הוא יישאר בהיר מספיק לצפיה עד תחילת נובמבר 2024, כשהזמן הטוב ביותר לצפות בו הוא לפני ה-24 באוקטובר, כאשר יאיר בצורה המרשימה ביותר בשמי הלילה.
בימים אלה בהתחשב במסלוליהם הארוכים מאוד, נראה כי שני המבקרים השמימיים הללו מקורם בענן אורט, קליפה כדורית ענקית של גופים קפואים הנמצאת בקצוות המרוחקים של מערכת השמש שלנו. השביט C/2023 A3 Tsuchinshan-ATLAS התגלה בשנת 2023, והזוהה על ידי תצפיות במצפה הכוכבים צוצ'ינשאן בסין — או "הר הסגול" — ובטלסקופ ATLAS (מערכת ההתראה האחרונה למפגשים עם אסטרואידים) בדרום אפריקה. הוא נקרא רשמית לכבוד שני המצפים.
כאשר שביט מתקרב אל השמש, הוא מתחמם. החום גורם לקרח שבו להתנדף ולהפוך לגז, והגזים והאבק הללו יוצרים את הקומה הזוהרת ואת הזנב, שיכולים להימתח למיליוני קילומטרים. זנב האבק של השביט Tsuchinshan-ATLAS בולט בתמונה זו, כשהוא נמתח לכיוון החלק העליון של התמונה. סוג שני של זנב, זנב היונים, נראה במעומעם, כשהוא מצביע כלפי מטה וימינה, כך מציין האסטרונום ביל קוק, שעומד בראש משרד הסביבה של המטאוריטים במרכז החלל מרשל של נאס"א.
השמש משפיעה על שני סוגי הזנבות בדרכים שונות, ולעיתים שולחת אותם לכיוונים שונים. החום והלחץ של אור השמש דוחפים את חלקיקי זנב האבק הרחק מהשמש, אם כי הזנב עשוי להתכופף מעט בכיוון שממנו הגיע השביט. באותו אופן, הרוח הסולארית גורמת ליונים להתנתק מפני השטח של השביט וליצור את זנב היונים, שיכול להימתח בזווית שונה.
חלק מהשביטים אינם שורדים מפגשים קרובים עם השמש. אם הם מתקרבים מדי, הקרינה והכוחות הגרביטציוניים עשויים לפרק אותם לחלוטין. השביט Tsuchinshan-ATLAS לא סבל מגורל זה, אך שביט אחר שצפו בו אסטרונומים, C/2024 S1 ATLAS, ייתכן שהתפרק. נתונים עדכניים מציעים שהשביט הזה, שהיה צפוי להיות נראה מכדור הארץ בשנה הבאה, ייתכן שהתפרק לאחרונה לרסיסים, אמר קוק.
