שנה אזרחית חדשה – הזדמנות לסכם את שנת 2011 במדע: סיום עידן המעבורות, נובל לכימיה ובוזון היגס

השנה היתה שנת הכימיה שבסיומה גם זכה פרופ' דן שכטמן בפרס נובל לכימיה, שוגרו המעבורות בפעם האחרונה והסתיים העידן של ארה"ב בחלל, כדור הארץ המשיך להתחמם, הדת והפסוודו מדע הרימו ראש 

סדרת בולים לציון סיום עידן המעבורות
סדרת בולים לציון סיום עידן המעבורות


שנת הכימיה והנובל

השנה ציינו את שנת הכימיה הבינלאומית ואפילו ועדת המדע של הכנסת הקדישה לכך ישיבה, ואולם השיא של השנה הזו הגיע דווקא בסופה כאשר מדען ישראלי זוכה בפרס נובל לכימיה. פרופ' דני שכטמן מספר בראיון לאתר הידען כי פרופ' ג'ון כהאן ופרופ' אילן בלך זכאים אף הם לתהילה.

גולשי אתר הידען יכלו לדעת מראש שיש לנו מועמד לנובל. במרץ ציינו את יום הולדתו ה-70 של פרופ' דן שכטמן  ומסתבר שהניבוי הצדיק את עצמו מהר מהצפוי. וכמובן אחת הסיבות לקבלת הפרס, מלבד גילוי הקוואזי גבישים, היתה ההגנה על הגילוי. בכתבה זו ניסינו לתהות מדוע הוא התעקש למרות שנדחה?

 

השנה של Cern
בסיומה של שנה סוערת במאיץ החלקיקים LHC במתקן CERN ליד ז'נבה, פרסמו צוותים של שני ניסויים כי גילו, אם כי עדיין לא אישרו סופית את בוזון היגס, החלקיק שנותן לכל שאר החלקיקים ביקום את המסה שלהם. הנה ראיון בנושא עם פרופ' עילם גרוס ממכון ויצמן, העומד בראש קבוצת חיפוש ההיגס בניסוי אטלס ב-CERN

אבל השנה היו עוד חדשות מהמאיץ. חוקרים ב-CERN סבורים שגילו חלקיק מהיר מהאור – בניסוי בו הם שלחו חלקיקי נויטרינו וקלטו אותם במערה באיטליה 60 ננושניות מוקדם מהצפוי. גם חזרה על הניסוי הניבה תוצאות דומות וכעת נערכות בדיקות למצוא היכן התרחשה טעות מתודולוגית בניסוי, ואם לא היתה כזו, יצטרכו לכתוב את ספרי הלימוד מחדש ובפרט את הפרק העוסק בתורת היחסות של איינשטיין..

בניסוי אחר ב-CERN שפורסם בחודש יוני, הצליחו החוקרים לכלוא אנטי חומר למשך אלף שניות. וגם השנה חלקיק נדיר (Chi_b (3Pנצפה לראשונה ב-CERN.

בכל הגילויים הללו השתתפו מדענים ישראלים ולא בכדי. ישראל הפכה השנה לחברה מלאה ב-CERN.

תום עידן המעבורות

השנה ציינו 50 שנות אדם בחלל אך גם הגענו לסוף עם נחיתתה של המעבורת אטלנטיס ב-21 ביולי. המשבר הכלכלי והפוליטי בארה"ב גרם לכך שאיש לא יוכל לדעת מה יקרה הלאה, ואולי העשור הבא יהיה בכלל העשור של סין?

שנת פרידות

השנה גם נפרדנו מהאיש האחרון שעוד חי בעידן האורות, פרופ' מיכאל הר סגור.  נפטר גם דן דוד, איש עסקים ופילנטרופ שהקים את קרן דן דוד שחילקה השנה זו הפעם העשירית ובפעם האחרונה בנוכחותו את פרסי דן דוד למדענים, אמנים ומקבלי החלטות בתחומי העבר, ההווה והעתיד.
מייסד אפל סטיב ג'ובס מת, כנראה בשל העיכוב בקבלת טיפול נגד סרטן הלבלב עקב ניסוי שיטות אלטרנטיביות.

דמוגרפיה וסביבה

כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

השנה היו חדשות רבות בתחום והיה קשה לברור, בכל אופן החדשות הבולטות בתחום הגיעו מטלסקופ החלל קפלר שגילה כוכבי לכת רבים ובהם שניים בגודל של כדור הארץ, אך גם אחד גדול מעט יותר שנמצא באיזור החיים של השמש שלו. במחקר אחר מדענים חישבו כי זוהר הקוטב של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש עשוי להיות מרשים במיוחד. כמו כן התגלה טטואין – כוכב לכת המקיף שתי שמשות.

 

מה במערכת השמש

תקלות בחלל

 


דת ומדע

 

עוד חדשות

 

הסינוגלריות עדיין קרבה (אך רחוקה)

 

ראיונות בלעדיים לאתר הידען

כנס האיומים על המדע והתבונה

 

אם אתם סבורים שלא כיסיתי נושא מסויים בכתבה זו ואשר היתה לו חשיבות ארוכת טווח אתם מוזמנים לשלוח קישורים לידיעות הרלוונטיות – רצוי באתר הידען במנגנון התגובות

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

43 תגובות

  1. מיכ*אל,

    לטעמי התייחסתי לנקודות שניתן להתייחס אליהם.
    לגבי טרוריסטים אין בנמצא פתרונות פלא יש להתמודד עם סכנה זו כפי שמתמודדים איתה במתקנים צבאיים. הסכנה שטרוריסטים ישתלטו על כור גרעיני נראית בעיני פחותה מהשתלטותם על מחסן תחמושת גדול. העובדה שכורים חשופים לפגיעה אינה פוסלת אותם על הסף.

    לגבי ישראל, שיש בה שטחים לא בנויים רבים ושמש חזקה ברוב השנה ניתן להשתמש באנרגיה סולרית (כפי שעושים בקטן גם בספרד) אבל לפי כל מה שידוע לי מהמומחים בתחום תוספת האנרגיה שניתן לקבל כך אינה מהותית היא מסוגלת במקרה הטוב לכסות על הגדילה בצריכת האנרגיה כפונקציה של הזמן. על ישראל לכן להסתמך על הגז הטבעי שברשותה ומי יודע אולי בעתיד ניתן יהיה לבנות במשותף עם ירדן תחנת כוח גרעינית…
    הבעיה כאמור אינה סך כל האנרגיה המגיעה לכדור הארץ אלא יכולת הניצולת החלקית והעובדה שהאנרגיה אינה מופלגת באופן אחיד במרחב וגם בזמן. כאמור אנרגיה סולרית יש לאגור כדי להשתמש בה במשך הלילה. הפתרון של המרת האנרגיה לסוג אחר של אנרגיה הוא פתרון בזבזני ואם מוסיפים לכך את העובדה שנצילותה של האנרגיה הסולרית מוגבלת תיאורטית ב-30% מקבלים אי-כדאיות כלכלית.

  2. אהוד:
    1. לא התייחסת לנקודות שהעליתי.
    2. ברמת הפרט – אגירת אנרגיה היא בעייתית אבל ברמה ארצית ייתכן שאפשר למצוא פתרונות ישימים כבר היום. למשל – אפשר לנצל עודפי ייצור ביום לשאיבת מי ים ולהעלאתם לגובה לצורך שימוש הידרואלקטרי בלילה. שיטה זו נמצאת בשימוש כבר היום לצורך וויסות עומסים בתחנות הכוח הקיימות
    http://en.wikipedia.org/wiki/Pumped-storage_hydroelectricity

  3. אהוד

    ברור שניצול האנרגיה הגרעינית כיום היא הדרך הטובה ביותר להפיק חשמל. כיום.
    ברור שעדיין אין בנמצא שיטה יעילה להפיק אנרגיה מהשמש במידה שתספק את כל צרכי האנרגיה של כל אוכלוסיית העולם.

    העניין הוא שאתה מציג את הדברים כאילו אין טכנולוגיה עדיפה על טכנולוגיית הגרעין לניצול אנרגיה להפקת חשמל. בעוד שישנם חוקרים ומהנדסים ששוקדים על פיתוחים טכנולוגיים בתחום האנרגייה המתחדשת העדיפה פי מונים על פני אנרגיה גרעינית להפקת חשמל.

    כנראה שאתה אומר את מה שאתה אומר מסיבות פוליטיות.

  4. ר.ח רפא.ים

    כן אני בטוח בדקתי את כולם אין לך מה לדאוג… לגבי העתיד שאלתך צריכה להיות באם הגבלת הנצילות של מקורות האנרגיה היא פיסיקלית או הנדסית. לגבי חלק ממקורות האנרגיה המתחדשים ההגבלה היא פיסיקלית לגבי אחרים הנדסית אבל לפתח טכנולוגיה חדשנית לוקח המון זמן ולעומת זאת התעשיה הגרעינית כבר די בשלה. נימוק מציון "הרי לא סתם חשבו על הרעיון הזה", אז ככה משתשמים במה שיש וכאשר הדיון נוגע לאינטרסיןם גדולים יש בו גם הרבה פוליטיקה.

  5. מיכ*אל ואבי,

    אני מבין יותר באנרגיה גרעינית מאשר באנרגיה סולרית אבל מהמעט ששמעתי ברור כי אנרגיה סולרית אינה מהווה תחליף ריאלי כמקור אנרגיה ולא תוכל לעשות כן בזמן הקרוב.
    ראשית קיימת בעיה תכנית של אגירת האנרגיה לשעות הלילה, ייצור בטריות ענק הוא בעייתי ומזהם ושיטות האגירה האחרות הן לא יעילות.
    שנית הנצילות של קולטני שמש מוגבלת בסף תיאורטי של כ-30% ייצור קולטני השמש מזהם וגם להפטר מהם יוצר זיהום אדיר.
    מיכ*אל בקישור אליו הפנית לא מדברים על אפשרויות חלופה אלא על חימום ביתי וכיוצא וגם בהסתכלות שטחית על מקורות האנרגיה, אנרגיה סולרית נמצאת הרבה מאחור אנרגיה גרעינית, רוח, והידרו-אלקטרית.
    נכון בפועל כמעט כל האנרגיה בכדור הארץ מקורה בשמש אבל זה חסר משמעות כי לא ניתן לנצל אותה.

    נוסף לאלה קיים גם הצד הכלכלי של עלות שטח ואזורים שטופי שמש. מכיון שבישראל לא כלכלי לבנות כור לצורכי חשמל וישנם הרבה שטחים שטופי שמש שאינם מיושבים יתכן וניתן יהיה להשתמש באנרגיה סולרית לכיסוי הגידול השנתי בצריכת האנרגיה אבל גם תחזית זו היא אופטימית לפי מומחים העוסקים בנושא שאותם יצא לי לשמוע.

    בהקשר של חישובים די להסתכל על השטח של מפעלים שנועדו לייצר אנרגיה סולרית ביחס לאנרגיה שהם מייצרים בהשוואה לכורים גרעינייים כדי להשתכנע כי מבחינת האנרגיה כורים גרעיניים עדיפים לאין שעור.

  6. אהוד

    גם אני לא ממש מומחה בתחום, אז גם אני ארשה לעצמי לדבר על הנושא. ויש לי שאלה אליך:

    כתבת: "לסיום חישובים פשוטים מראים שמקורות אנרגיה מתחדשים אינם יכולים לספק את צריכת האנרגיה של האנושות."

    אתה בטוח? האם בדקת את כל מקורות האנרגיה המתחדשת?

    ישנו גם סיכוי שבעתיד יימצא מקור אנרגיה שכן יוכל לספק כמות אנרגיה במידה הדרושה, וללא תוצאות לוואי כמו פסולת אלא תוצאות לוואי שניתן יהיה להפיק מהם עוד אנרגיה. הרי לא סתם חשבו על הרעיון הזה.

  7. אהוד:
    1. אבל לא התייחסת למעשי חבלה.
    2. אז מה צריך לעשות בישראל ומדוע לא יכולים אותם פתרונות לעבוד גם במקומות אחרים?
    3. כפי שאמרתי – לדעתי תמצאנה דרכים להתבסס על מקורות מתחדשים בלבד. אם מישהו מוטרד מכמויות האנרגיה שניתן להפיק כך – כדאי שיקרא כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Solar_energy את הפרק ששמו Energy from the Sun

  8. מיכ*אל,

    הנושא של הבטיחות אף פעם אינו מושלם אבל ישנם כורים שאינם חשופים לטעויות אנוש
    כורים אילו הם כורי טריגה אבל כפי שקמילה ציינה הם כורי מחקר קטנים ואינם כורי כוח, אבל ישנה האפשרות שעם הזמן יחחשבו על רעיונות יצרתיים גם לכורי כח בטוחים.

    בהקשר של טעויות אנוש מנגנוני הבטיחות מנסים לצמצם את הסיכוי לתאונה כך שיצטרכו להתקיים
    שתי טעויות שונות בלתי תלויות כדי לגרום לתאונה ובכך להקטין את ההסתברות.
    לגבי אסונות כמו פוקושימה שאותם קשה לחזות הרי הנחת היסוד היא שאם יתרחש אסון בקנה מידה כזה שלא נחזה כמו נפילת מטואוריט ואו רעידת אדם מלווה בנחשול מים אדיר הרי הנזק שייגרם על ידי התאונה בכור יהיה קטן ביחס לסך כל הנזקים. תרחיש כזה אכן קרה בפוקושימה ולכן איני חושב כי התאונה בפוקושימה מצביעה על כך כי יש לזנוח את האנרגיה הגרעינית כמקור אנרגיה למרות ששמעתי הודעה כי ממשלת יפן מתכוונת לסגור את הכורים ביפן.

    לסיום חישובים פשוטים מראים שמקורות אנרגיה מתחדשים אינם יכולים לספק את צריכת האנרגיה של האנושות. התקווה במקורות המתחדשים הם שהם יצילחו לספק את העלייה בצריכת האנרגיה הגדלה משנה לשנה.

    כהערת אגב, איני סבור כי בישראל יש מקום להקמת כור גרעיני לייצור חשמל, זאת כבר כתבתי
    באחת התגובות.

  9. אהוד:
    מבלי להתייחס לבעיית הפסולת אותה אתה "מנפנף", לדעתי, ביתר קלות ממה שאני הייתי עושה, אני חושש שאתה שוכח שמה שכיום מוגדר כטעויות בתכנון של פוקושימה לא נראה כך לפני התאונה.
    אין ספק שכאשר יודעים מה תהיה התקלה הבאה אפשר להיטיב להתכונן לקראתה אבל מסתבר שגם מדינות מתקדמות ואחראיות כושלות בתכנון שמביא את כל האפשרויות בחשבון.

    ברור שהבטיחות תגבר עם הזמן אבל מעבר לעובדה שתמיד תתכן תקלה שלא נחזתה מראש, קיים בנוסף גם הגורם של טעויות אנוש וגם הגורם של חבלת אנוש ועל שני גורמים אלה לעולם לא נתגבר.

    אמנם טעויות מסוג זה יכולות להתרחש בכל מקום אבל היקף הנזק שהן עלולות לגרום כאשר הן מתרחשות בכור גרעיני הוא גדול מאד ובמקרה הטוב הוא "מנטרל" חלקי ארץ רבים למשך תקופות ארוכות.

    במדינה קטנה כמו מדינת ישראל יכולה תקלה כזו לפגוע הרבה יותר מאשר באזור מסוים וביושביו – היא יכולה לחתוך את הארץ לשני חלקים שאין דרך יבשתית לעבור ביניהם.

    לדעתי הפתרונות המבוססים על מקורות מתחדשים יוכלו, בסופו של דבר, לענות על כל הצרכים.

  10. מיכ*אל,

    ראשית הטענה שלי הייתה כללית לגבי אנרגיה גרעינית. טענה גורפת הפוסלת שימוש באנרגיה גרעינית כיון שהיא מייצרת פסולת ארוכת חיים אינה מקובלת עלי. הבאתן של מדינות מתקדמות הבוחרות באנרגיה גרעינית כמקור האנרגיה העקרי שלהן מדגים לטעמי את הטענה כי ניתן להשתמש באנרגיה גרעינית בצורה אחראית. ברגע שיורדת מהפרק הפסילה הגורפת של אנרגיה גרעינית כמקור אנרגיה נכנסים שיקולים הסתברותיים שקשה מאד להעריך את תקפותם. מה הסיכוי לתאונה חמורה? מה הנזק שתגרור תאונה חמורה? ההסתברות לתאונה הינה הערכה והיא מתבססת על מנגנוני הבטיחות הקיימים, ניסיון העבר והתכנון לעתיד. מה למדנו אם כן מניסיון העבר?

    תאונות רציניות יכולות להתרחש בכורים בפרט במדינות בהן הפיקוח על הבטיחות אינו הדוק. הרבה מהתאונות מקורן בגורם האנושי. כורים יכולים לשרוד גם אסונות טבע משמעותיים אבל אמצעי הבטיחות הם לא מושלמים גם במדינות מתקדמות. לטעמי אפילו התאונה הנוראה בצ'רנוביל שהיא אחד התרחשים הכי נוראיים שניתן לדמיין, תאונה בכור פועל, למידה אותנו שהשד אינו כה נורא. מספר הנפגעים בצ'רנוביל עמד לדעתי על פחות מאלף הרוגים (שגם זה מספר אדיר). מספר מקרי התחלואה בסרטן בעקבות צ'רנוביל גם הוא נופח בהרבה לטעמי. בנוסף מאז צ'רנוביל אמצעי הבטיחות בכורים השתכללו פלאים.

    התאונה בפוקושימה היא אירוע מטריד, תאונה בכור מתקדם במדינה מתקדמת בה היינו מאמינים כי יש פיקוח קפדני על כורים. התאונה בפוקשימה היא תוצאה של תכנון לקוי של מנגנוני הבטיחות של הכור לדוגמא את גנרטורי החירום הציבו בצד של הים (שם הקרקע זולה יותר ) ולא גבוה בצד היבשה. מצד שני התאונה בפוקושימה מלמדת אותנו כי כור מתקדם יכול לשרוד אפילו אסון טבע שקשה היה לחזות אותו מראש ולכן גם הטענה כי לא ניתן להפעיל כורים גרעיניים בגלל רעידות אדמה וכדומה היא טענה מוטעת.
    אגב פעולת כורים מופסקת אוטומטית בזמן רעידת אדמה.

    בשורה התחתונה, בטיחות כורים אינה מושלמת אבל היא הולכת ועשית טובה יותר ויותר. קיימים תכנונים עתדיים לכורים יותר ויותר בטוחים המפיקים פחות פסולת גרעינית. בעידן בו הנפט הולך ואוזל האלטרטיבה האמתית היחידה למקור אנרגיה חלופי היא האנרגיה הגרעינית.

  11. אהוד:
    אינני יודע מדוע אתה מנסה להזים את דברי עם טענות שיש לך נגד דברי קמילה.
    האמת היא שלא קראתי את המקורות שקמילה הצביעה עליהם כיוון שמלכתחילה לא חשבתי שאוכל לגבש דעה רצינית מבלי לצבור רקע מספיק ומכיוון שההחלטה אינה נתונה בידי אין כל צורך שאגבש דעה.

    אני מקווה שאתה יודע שאינני חמור ולעולם לא הייתי נתקע בין שתי ערמות.
    לא שהמומחים משני צידי המתרס הם ערמות קש אבל נעזוב את המשל.
    כפי שאמרתי – אין לי כל סיבה לגבש החלטה. כאשר נדרשת החלטה אני יודע להחליט מה לעשות ומביא בחשבון את האפשרות שטעיתי אבל מכיוון שלהחלטה שלי בדיון זה אין כל משמעות מעשית מלבד בחירה בלתי מנומקת של קבוצת מומחים אחת על פני השנייה ללא כל פעולה אופרטיבית הנובעת מכך – אין לי כל סיבה לעשות זאת.
    אני מסתפק בתרומתי הצנועה להקטנת הבעיה על ידי הצטיידות ברכב היברידי ובלוחות פוטו-וולטאיים.

    אני חושב שאינך מתייחס למדינות הנמנעות משימוש באנרגיה גרעינית ברצינות הראויה.

    בחלקן ממש ברור שהשיקול אינו כלכלי כיוון שהן חוקקו חוק האוסר זאת.

    זה שמדינות מסוימות בחרו להשתמש באנרגיה גרעינית אינו מהווה הוכחה לכך ששימוש כזה בטיחותי. הרי גם המדינות שבהן אירעו אסונות בחרו ללכת בדרך זו. נראה לי שהאסונות מהווים עדות מספקת לכך שהחלטתן לא הייתה אופטימלית

    בעיית פינוי הפסולת היא בין השאר בטיחותית בעצמה.

    אני מניח שהחלטות בעניין מתבססות על מספר שיקולים תלויי מקום כמו "האם יש לנו מקום מספיק רחוק מכל מקום ישוב אפשרי שבו אפשר להטמין את הפסולת".

    אינני חושב שדברי הצרפתים הם מן השפה ולחוץ.
    אם מישהו חושב שהכורים בטוחים אין לו כל סיבה להצהיר שמתחייבת בדיקה. החלטה כזו משיגה את התוצאה הפוכה מזו שאתה חושב שלשם השגתה התקבלה.
    הצהרה על כך שנחוצה בדיקה דווקא מעוררת פאניקה יותר משהיא מרגיעה אץ הציבור.

  12. מיכ*אל,

    ראשית לשאלת ההסתמכות על דברי המומחים. לא התרשמתי כי קמילה ציטטת מומחים כזכור שני מחברי הדו"ח שהיא מביאה רחוקים מלהיות מומחים ואפילו אני מסוגל למצוא אי-דיוקים בדבריהם כך שכרגע אף אחד לא מסתמך על מומחים. גם בהנתן מומחים עם דעות סותרות ניתן לגבש החלטות השאלה המתעוררת במקרה כזה היא ניסיון להעריך עד כמה המומחים באמת מומחים כפי שכל מנהל שאיננו מקצועי או אפילו ראש ממשלה צריכים לעשות. הטיעון שלך שלא ניתן לגבש דעה בהינתן דעות סותרות של מומחים מזכיר לי סתם כקוריוז את הבעיה הפילוסופית מימי הביניים.בבעיה זו חמור צריך לבחור בין שתי ערמות שחת במרחקים שוים ממנו, הפרדוקס בשאלה היא שלפי ההגיון החמור אמור למות מרעב שכאן אין לו העדפה בבחירת הליכה לערמת שחת אחת על פני השניה (האיזכור נעשה בצחוק ואין צורך להתייחס אליו).

    לשאלת המדינות והחלטתם האם להשתמש באנרגיה גרעינית. כאמור ישנן שתי בעיות עקריות בשימוש באנרגיה גרעינית: בטיחוטית ובעיית הפסולת. כיון שיש מדינות שהחליטו להשתמש באנרגיה גרעינית ואני כי מדובר במדינות אחראיות אני מסיק מכך כי בעיית פינוי הפסולת איננה כל כך חמורה קרי ניתן לשקף את מחיר פינוי הפסולת באופן בטוח במחיר האנרגיה ועדיין להרוויח. ההבדל לטעמי בין מדינות שהחליטו או בחרו שלא להסתמך על אנרגיה גרעינית הוא ראשית בידע ובתשתית הקיימים באותה מדינה ובהערכה כלכלית כמה יעלה לה חתפעל ולתחזק כור בצורה בטוחה.שאלה זו היא שולית ביחס לנושא הבטיחות. בהינתן מדינה מפותחת כמו גרמניה השקול העקרי הוא הערכה לגבי הסיכוי לתאונה. הערכת הסיכוי לתאונה מסתמכת על תפיסת הבטיחות הגרעינית באותו זמן ועל ההערכות המסתמכות על תאונות העבר. הגישה הבסיסית הייתה שכורים הם בטוחים ואז ארה"ב סיפקה כורים למדינות העולם השונות בכלל זה גם ישראל. לאחר זמן מה היו בכורים גרעיניים מספר תאונות אחת אפילו בארה"ב אבל עד צ'רנוביל לא הייתה תאונה בה התרחש ממש אסון גרעיני. לפיכך מדינות העולם עדיין יכלו לחיות בתחושה שמאד לאסביר כי תתרחש תאונה רצינית בכור. לאחר צ'רנוביל עדיין יכלו לטעון מקבלי ההחלטות, אכן אסון צ'רנוביל היה נורא אבל מדובר במדינה קומוניסטית עם סטנדרט בטיחות מאד נמוך דבר כזה לא יכול להתרחש במדינה מערבית עם פיקוח הדוק על הכורים. כאן משתלבת התאונה בפוקושימה, אם בפוקושימה הייתה יכולה להתרחש תאונה כאשר יפן נחשבת למדינה מאד מתקדמת הרי גם הכורים האחרים במערב אינם בטוחים. מנגד הטענה שלי המסתמכת על החלטות של מספרי מדינות מתקדמות להמשיך ולפתח כורים כמקור לאנרגיה גרעינית היא. כורים הולכים ונהיים יותר בטוחים בנוסף גם התאונות שהתרחשו המחישו לנו שהסכנה והפגיעה כתוצאה מדליפה בכור אינה כה נוראית כמו שמציגים אותה. בהינתן חוסר האלטרנטיבה והפיקוח הקפדני על כורים אין לטעמי לאנושות כל ברירה הגיונית ואחראית אחרת לייצור אנרגיה מלבד אנרגיה גרעינית.

    בהקשר של הציטוט הצרפתי על שיפור מערך הבטיחות שלהם בעקבות פוקושימה. הרי ברור לך כי זו ההצהרה המתבקשת פולטית להרגעת הציבור ולא יתכן שלא היו אומרים אותה אפילו אם הצרפתים סבוים שהכורים שלהם בטוחים לחלוטין.

  13. קמילה – בקשר לתגובה זו:
    http://www.hayadan.org.il/summery-of-201/#comment-321621

    לא אמרתי שאת מתלוננת רק על בעיות ששייכות לעבר.
    בסך הכל הצעתי להגביר את המיקוד מעבר למה שהציע אהוד.
    כמובן שאם יש בעיות עבר שהן גם בעיות הווה – יש טעם לדון בהן.

    אהוד (http://www.hayadan.org.il/summery-of-201/#comment-321650):
    לא אמרתי שלא ניתן לקיים דיון אינטליגנטי.
    אנחנו, הרי, אינטליגנטים, לא?
    אמרתי רק שנאלץ לבסס את הדיון על ציטוטי מומחים.
    בין השאר – פירוש הדבר הוא שאם יש מומחים בעלי דעות סותרות – לא נוכל אנחנו לגבש מסקנה נחרצת לצד כלשהו.

  14. מסתבר מן הנ"ל שבארץ סומכים על הכורים הצרפתיים יותר מאשר בצרפת:

    Following the 2011 Fukushima I nuclear accidents, the head of France's nuclear safety agency has said that France needs to upgrade the protection of vital functions in all its nuclear reactors to avoid a disaster in the event of a natural calamity

  15. מדיניות הצטיידות בכורים גרעיניים לפי מדינות:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_energy_policy_by_country

    אהוד:
    לא ברור לי מדוע אתה מציע להתייחס להחלטות של מדינות שכן בחרו להשתמש באנרגיה גרעינית ואינך מציע להתייחס להחלטות של מדינות המתנגדות לשימוש מסוג זה.

  16. תיקון: התכוונתי לדעתי האסון בצ'רנוביל גרם לפחות מקרי מוות מאשר אסון בופל וגם לפחות חולי סרטן ונפגעים אחרים.

  17. קמילה,

    אנחנו מסכימים כי הסכנה העקרית היא זהום או בתאונה או במתכוון. הסכנה שטרוריסטים ירכיבו נשק גרעיני היא זניחה לחלוטין, די להסתכל על המאמצים של מדינות להוציא רעיון ה אל הפועל כדי להבין עד כמה הוא קשה.

    בנושא של פסולת חשוב להבין כי אמנם פסולת רדיואקטיבית נשארת רדיואקטיבית למשך אלפי שנים אבל הרעילות שלה יורדת עם הזמן. ככל שחומר הוא יותר אקיטבי (מסוכן) כך הוא דועך יותר מהר. הסכנה העקרית הינה לפיכך תאונה בכור עובד ולא בכור כבוי. פיצוץ בכור עובד יכול לגרום לפיזור נרחב של יוד רדיו-אקטיבי כפי שקרה בצ'רנוביל. היוד הרדיואטיבי הוא אכן סכנה בריאותית ונגדו יש טבליות של יוד כדי למנוע את ספיחת היוד הרדיואקטיהבי על ידיה הגוף. שאר החומרים הרדיואקטיביים הם פחות מסוכנים.

    לטעמי האסון הנורא ביותר שניתן לחשוב עליו מבחינת כורים גרעיניים כבר התרחש בצרנוביל ונשאלת השאלה עד כמה הוא פגע בחיי אדם ובאיכות החיים הכללית. לדעתי האסטוון בפוקישמה היה נורא אבל הוא פגע בפחות אנשים מאשר אסון בופל ואיני בטוח אם הוא גרם יותר מקרי סרטן.

    לגבי פרופוגנדה גם אני יכול למצוא באינטרנט מאות אתרים המסברים על היתרונות שבשימוש בכורים ועל כמה הם בטוחים לצערי אין לי את הזמן לחפש אתרים כאלה. בהינתן שויכוח בו כל אחד מאינו מביא מומחים לכאן ולכאן (למרות שאני מפקפק בידע של אותם מומחים שאת כבר ציטטת) לא יהיה מועיל אני מציע שוב להסתמך על החלטות של מדינות שכן בחרו להשתמש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל.
    בנוסף איני חושב כי אנרגיות מתחדשות יכולות לגרד את קצה קצהו של בעיית האנרגיה בעולם אבל זה כבר נושא לויכוח אחר.

    כדי להוות סכנה דרוש חומר עם אקטביות גבוההוגם פיזור החומר. פיזור נרחב של חומר רדיואקטיבי מתבצע בשני אופנים עקריים: פיצוץ כימי בכור היוצר ענן רדיואקטיבי או חלחול של החומרים הרדיואקטיביים למי-התהום. שוב הסכנה העקרית היא פיזור החומר כפי שקרה בצרנוביל באמצעות פיצוץ.

    אענה אם כן לשאלתך האחרונה, צונאמי נוסף או רעידת אדמה באזור פוקישימה לא יגרמו לפיזור נרחב של החומרים המסוכנים ובנוסף כעת חודשים לאחר התאונה הראיקטיביות של החומרים המסוכנים ירדה פלאים.

    אכן קיימות סכנות ביטחותיות בשמוש באנרגיה גרעינית, לא הכל ורוד אבל כפי שניסתי להסביר בתגובות הקודמות שלי:
    תחום הגרעין הוא תחום בו יש פיקוח צמוד והדוק בהרבה מאשר במפעלים אחרים.
    הפסולת הגרעינית ניתנת לקבורה במכרות או באתרים מבודדים וכך עושים, מעבר לכך שהיא הופכת פחות ופחות מסוכנת עם השנים.
    בשיקולי העלות מול תועלת מדינות אירפיות מתקדמות רומזות לנו בבחירה שלהן כי התועלת גוברת על הסכנות.
    ישנן רעיונות חדשניים לשפר את הבטיחות ופינוי הפסולת במסגרת דור חדש של כורים.
    למרות הרעיון ההזוי של א לשלוח פסולת גרעינית לחלל דבר שבפני עצמו עולה המון אנרגיה ויוצר זהום הרי ש א צודק הרעיון של כורי תוריום הוא רעיון מבטיח ואם איני טועה כבר יש כורים כאלו בהודו.
    עקרונית ניתן לקצר משמעותי את זמן מחצית החיים של פסולת גרעינית אם על ידי הקרנה בתוך הכור ואם על ידי הקרנה במאיצים כך שגם בפסולת שנקברה ניתן לטפל בשלבים מאוחרים יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן