כיצד ומדוע חתן פרס הנובל לכימיה לשנת 2011 דן שכטמן התעקש למרות שנדחה?

ספר חדש, Drive to Curiosity פרי עטו של החוקר ההונגרי אישטבן הרגיטאי חוקר מה מתדלק את התשוקה למדע, בו הוא מקדיש חלק גם לפעלו של פרופ' דן שכטמן.

פרופ' אישטבן הרגיטאי. צילום באדיבות המחבר
פרופ' אישטבן הרגיטאי. צילום באדיבותו

בתאריך השמונה באפריל, שנת 1982, לבדו במעבדה, הכימאי דן שכטמן צפה מבעד למיקרוסקופ אלקטרוני וראה דפוס בלתי-אפשרי. באותו הרגע הוא גילה את הגבישים הכמו-מחזוריים, הקוואזי-גבישים. אולם הממצאים פורצי-הדרך שלו נדחו, אפילו היוו מטרה ללעג, בשל תורות מדעיות מבוססות שהתקיימו מזה שנים רבות.

בתאריך החמישה באוקטובר, שנת 2011, שכטמן זכה להיות חתן פרס הנובל לכימיה.

מה גרם לשכטמן לעמוד מאחורי המחקר שלו? מה מניע את האנשים שמאחורי הממצאים הגורמים לשינוים הכבירים ביותר בתיאוריות המדעיות של המאה העשרים? מהו הגורם למוטיבציה בקרב מדענים מתי-מעט אלו המתבלטים מעל עמיתיהם בהשגת תגליות פורצות-דרך?

על-מנת לענות על שאלות כגון אלו, המדען בתחום הכימיה הפיסיקאלית והסופר ד"ר אישטוון הרגיטאי סוקר את הקריירות של 15 מדענים דגולים אשר אחראים לחלק מהתגליות המדוברות ביותר במאה הקודמת, תוך בחינת המוטיבציה שלהם. בספרו זה, על השאיפה והסקרנות, ד"ר הרגיטאי מספק נקודת מבט מאדם המשתייך לחוגים הפנימיים בתחום, בנוגע להיסטוריה של המדע המאה העשרים. הסופר, אשר הכיר אישית את כל המדענים אשר את הקריירות שלהם הוא סוקר, למעט שניים, מספר על, בין היתר:
 דן שכטמן, חתן פרס הנובל לכימיה לשנת 2011 על גילויים של הגבישים הכמו-מחזוריים.
 ג'יימס ד. ווטסון, חתן פרס הנובל והמגלה השותף של הסליל הכפול של הדנ"א.
 לינוס פאולינג, חתן פרס נובל הידוע בעיקר בזכות מחקרו על המבנה של החלבונים.
 אדוואר טלר, מדען דגול של המאה העשרים אשר היה האחראי לפריצות דרך בהבנתנו את המנגנון של היתוך גרעיני.
 ג'ורג' גאמוב, מדען אשר היה חלוץ בתחומו ואשר ניסח את תיאורית המפץ הגדול שבתחילה הייתה מטרה ללעג.

"האם קיים מתכון לסיפורי מחקר מצליחים המגיעים עד הפסגות? מהם המאפיינים המשותפים לתגליות ששינו באופן בסיסי את העולם בו אנו חיים?" שואל חתן פרס וולף, המדען Richard N. Zare מאוניברסיטת סטנפורד? "ספר מרתק זה מציג 15 מחקרי מקרים אשר בחנו את השאלות הללו באופן שהינו הן מזמין והן נגיש לקהל בו-זמנית."

עבור כל מקרה ומקרה, הרגיטאי חושף מאפיין אישיותי פרטני, גורם מוטיבציה, או נסיבות אשר, בנוסף לסקרנות וללהט, הובילו את המדענים הללו להיות האחראים לתרומות יוצאות מן הכלל. לדוגמה, גרטרוד אליון (Gertrude B. Elion), אשר גילתה תרופות המצילות מיליוני אנשים, קיבלה מוטיבציה למציאת תרופות חדשות לאחר מותם של הסבא והארוס שלה. רונאלד שרווד, אשר נתקל בפגיעה הסביבתית הנגרמת על-ידי כלורופלואורופחמנים, חש בסופו של דבר מחויב מוסרית להפוך לפעיל סביבתי.
רוזלין זוסמן יאלו (Rosalyn Yalow), המגלה השותפה של התבחין הרדיו-חיסוני, חשה תמיד שהיא צריכה להוכיח את עצמה לנוכח הדעה הקדומה נגדה כאישה.

בכל הנוגע ל- "מדע, תגלית ומדענים," מוסיף חתן פרס הנובל ז'אן-מארי להן (Jean-Marie Lehn), חשוב שיגיע האדם הנכון, בזמן הנכון ולמקום הנכון." ספר זה מספק אנליזה מתחשבת ועשירה באשר להתנהלות ההתפתחות המדעית בעזרת מספר מקרי מבחן נבחרים. הספר הוא בעל ערך עבור כל אחד המבקש לקבל תובנות באשר לתהליכים השונים המצויים בבסיס החיפוש אחר ידע."

על אודות הסופר: ד"ר אישטוון הרגיטאי (Istvan Hargittai) הוא הסופר של הכותרים המהוללים:
• "Judging Edward Teller" (Prometheus Books, 2010);
• the six volume Candid Science series of interviews with famous scientists;
• "The Road to Stockholm: Nobel Prizes"," Science, and Scientists";
• "The Martians of Science: Five Physicists Who Changed the Twentieth Century";
• "The DNA Doctor: Candid Conversations with James D. Watson."

ד"ר הרגיטאי הוא פרופסור מחקר באוניברסיטת בודפסט לטכנולוגיה ולכלכלה. הוא חבר באקדמיה ההונגרית למדעים, חבר-חוץ באקדמיה הנורווגית למדע ולספרות וחבר באקדמיה האירופית בלונדון.

להודעה לעיתונות של ההוצאה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן