סיקור מקיף

החללית ג’ונו שוגרה לעבר צדק

המחקר המפורט של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש יסייע לחשוף את מקורותיו והתפתחותו של צדק. כאב טיפוס של ענקי גז, צדק יכול לסייע למדענים להבין את מקורות מערכת השמש וללמוד גם על מערכות כוכבי לכת המקיפות כוכבים אחרים.

טיל אטלס 5 שעליו החללית ג'ונו שוגר ממתקן השיגורים 41 בבסיס חיל האוויר בכף קנוורל בפלורידה, 5 באוגוסט 2011. צילום NASA/Bill Ingalls
טיל אטלס 5 שעליו החללית ג'ונו שוגר ממתקן השיגורים 41 בבסיס חיל האוויר בכף קנוורל בפלורידה, 5 באוגוסט 2011. צילום NASA/Bill Ingalls

החללית ג’ונו שעליה מותקן קולט שמש גדול שוגרה היום (12:25 שעון מקומי, 19:25 שעון ישראל) ממרכז החלל קנדי והחלה במסע בן חמש שנים לצדק.
המחקר המפורט של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש יסייע לחשוף את מקורותיו והתפתחותו של צדק. כאב טיפוס של ענקי גז, צדק יכול לסייע למדענים להבין את מקורות מערכת השמש וללמוד גם על מערכות כוכבי לכת המקיפות כוכבים אחרים.

שעתיים לאחר מכן קיבלו  בקרי הטיסה קריאות טלמטריה מהחללית שהעידו כי השיגה את הכיוון הנכון ושקולטי השמש המאסיביים שלה, הגדולים ביותר מכל חללית אחרת של נאס”א שטסה למערכת השמש החיצונית הותקנו והם מייצרים חשמל.

“אנחנו בדרך הנכונה והסימנים הראשונים מעידים כי הכל מתבצע כמתוכנן” אומר ג’אן קודאס, מנהל פרויקט ג’ונו במעבדה להינע סילוני של נאס”א בפסדינה, קליפורניה. “נדע יותר על המצב של ג’ונו כמה שעות לאחר שמכשירי הרדיו שלה יקבלו חשמל ויוציאו אותות שייקלטו באנטנות של רשת החלל העמוק בקנברה, אוסטרליה”

ג’ונו תכסה את המרחק מכדור הארץ לירח – 402,336 קילומטרים נכון להיום בפחות מיום אחד. יקח לה עוד חמש שנים ו-2.8 מיליארד קילומטרים כדי להשלים את המסע לצדק. החללית תקיף את כוכב הלכת במסלול קוטבי 33 פעמים ותשתמש בשמונה מכשירים מדעיים כדי לחפור מתחת לכסות העננים וללמוד על מקורו, מבנהו, האטמוספירה והמגנטוספירה של צדק, וכן לאתר סימנים לקיומו של גלעין מוצק.

עם ארבעה ירחים גדולים וירחים קטנים רבים, צדק הוא עצמו מערכת שמש מיניאטורית. הרכבו מזכיר יותר כוכב, והוא אן היה גדול יותר, בערך פי 80, הוא היה יכול להפוך לכוכב שני במערכת השמש.

“צדק היא אבן הרוזטה של מערכת השמש שלנו” אומר סקוט בולטון, החוקר הראשי של ג’ונו ממכון המרכז דרום מערב בסן אנטוניו. “הוא כוכב הלכת הותיק ביותר, מכיל יותר חומרים מאשר כל שאר כוכבי הלכת האסטרואידים והשביטים גם יחד, והוא נושא בתוכו את הסיפור לא רק של מערכת השמש אלא גם שלנו. ג’ונו הולכת לשם כשליחתנו, כד לתרגם את מה שלצדק יש לומר לנו.”

שמה של החללית ג’ונו מגיע מהמיתוולוגיה היוונית והרומית. האל יופיטר שרטט עננים סביבו כדי להסתיר נזק, ואשתו, האלה ג’ונו הצליחה לחדור דרך העננין ולחשוף את הטבע האמיתי של יופיטר.
רשת החלל העמוק (DSN) היא רשת בינלאומית של אנטנות התומכות במשימות חלליות במערכת השמש וכן מצפי רדיו ומכ”מ החוקרים את מערכת השמש והיקום. הרשת תומכת בכמה משימות המקיפות את כדור הארץ.

JPL מנהלת את משימת ג’ונו עבור החוקר הראשי סקוט בולטון. ג’ונו היא חלק ממשימות ניו פרונטירס של נאס”א המנוהלות ממרכז החלל מארשל בהנטסוויל אלבמה. לוקהיד מארטין מדנבר בנתה את החללית. השיגור היה באחריות מרכז החלל קנדי. JPL היא חטיבה של המכון הטכנולוגי של קליפורניה.

“היום, עם השיגור של ג’ונו, נאס”א החלה במסע לגבול חדש” אמר מנהל נאס”א צ’ארלס בולדן. “הטיסות העתידיות יכללו מטענים מדעיים חדשניים כמו זו כדי לסייע לנו להבין טוב יותר את מערכת השמש שלנו עמם גם נגיע למגוון רחב של יעדים מאתגרים.”

10 תגובות

  1. בשביל שחללית תתנתק מכוח המשיכה של כדוה”א היא צריכה להאיץ לסביבות ה-10 ק”מ בשניה.
    זה לא מסתדר אם הזמן שלוקח לג’ונו לעבור את המרחק מכדוה”א לירח ביום הראשון למסעה.
    למישהו הסברים?

  2. רונן:
    נראה לי שאתה מדבר על הקוטר ולא על רדיוס (אבל היחס נשמר).

    קוטר השמש הוא בערך פי 10 מקוטרו של צדק

    יחס הנפחים הוא לכן בערך אחד לאלף.
    מסתבר שזה גם בערך יחס המסות.

    העניין הוא שצדק לא מוכרח להיות בגודל השמש כדי להפוך לכוכב (כזה שמפיק אנרגיה מהיתוך גרעיני). לשם כך מספיקה באופן תיאורטי מסה הגדולה בערך פי 75 מזו של צדק (מספר זה מחושב לגבי כוכב שהרכבו הכימי דומה לזה של השמש ויתכן שהיחס של פי 80 נובע מן ההרכב השונה של צדק והשמש).

    הכוכב הקטן ביותר שמוכר הוא AB Doradus C שמסתו גדולה פי 93 מזו של צדק.

  3. ציטוט:

    “עם ארבעה ירחים גדולים וירחים קטנים רבים, צדק הוא עצמו מערכת שמש מיניאטורית. הרכבו מזכיר יותר כוכב, והוא אן היה גדול יותר, בערך פי 80, הוא היה יכול להפוך לכוכב שני במערכת השמש.”

    פי 80? זה לא מוגזם קצת?

    צדק 135000 אלף ברדיוס בערך
    השמש 1400000 אלף ברדיוס בערך

    80*13500= 10800000 ???? מה זה ביטלג’וס?

    משהו לא מסתדר לי…

  4. האם היא תחקור את הירח אירופה שעשוי להכיל אוקינוס של מים ?
    אם לא אז חבל מאוד.
    בהנתן המצב הכלכלי הרעועה של ארה״ב, יתכן וזו המשימה האחרונה לעשור הקרוב לפחות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.