סיקור מקיף

רופאים: ההשתהות של סטיב ג’ובס בשל טיפולי רפואה אלרטנטיבית עלתה לו בחייו

כך עולה מפרסומים באתרי החדשות היום, לרבות הCNN ובלוגים רפואיים * לא ברור מהמאמרים שפורסמו בנושא מהם הטיפולים שעבר אך דבר אחד ברור הוא בזבז תשעה חודשים לשווא.

סטיב ג'ובס בהכרזת אייפון 4 בשנת 2010. מתוך ויקיפדיה
סטיב ג'ובס בהכרזת אייפון 4 בשנת 2010. מתוך ויקיפדיה

ההשתהות של סטיב ג’ובס בשל טיפולי רפואה אלרטנטיבית עלו לו בחייו. כך עולה מדיווחים שעלו היום באתרי חדשות רבים ברשת.

במאמר ארוך ומקיף העוסק בהיבטים רבים של מותו של ג’ובס ב-CNN, מתוארת השתלשלות מחלתו של ג’ובס.
הגידול בלבלב של ג’ובס התגלה באוקטובר 2003. רופאיו גילו כי מדובר בגידול באיי ה-neuroendocrine בלבלב גידול נדיר שניתן לניתוח. אם ינותח יש לו סיכוי טוב להחלים.
ואולם ג’ובס החליט תחת זאת לטפל בגידול שלו בדיאטה מיוחדת והחל בחיפוש ארוך אחר טיפולים אלטרנטיביים. “בטוח לומר שהוא קיווה למצוא פיתרון שימנע את הצורך בניתוח” אמר לסי.אן.אן אדם שהכיר את התהליך. “מה שלנו נראה אלנטרנטיבי עבורו היה נורמלי”. אמר.

 

ארתור לוינסון, דירקטור באפל ובעל תואר ד”ר בביוכימיה ניתח את המצב בפני מועצת המנהלים ובשיתוף מנהל נוסף ביל קמפבל הם ניסו לשכנע את ג’ובס לעבור את הניתוח אך ג’ונס היה עקשן. מהבחינה הרפואית אמר ד”ר ג’פרי נורטון, מנהל המחלקה לכירורגיה אונקולוגית בסטנפורד, לא היה תחליף לניתוח. בסופו של דבר הוא גם זה שניתח את ג’ובס ב-31 ביולי 2004, אך כפי שכולנו יודעים – מאוחר מדי.

לא ברור מהמאמרים שפורסמו בנושא מהם הטיפולים שעבר אך דבר אחד ברור הוא בזבז תשעה חודשים לשווא.

במאמר בניו זילנד הראלד מצוטט חוקר הארווארד רמזי עמרי אמר כי ג’ובס סבל מסוג מתון של סרטן שאיננו קטלני בדרך כלל, אך נראה כי הוא הוא החיש את מותו באמצעות עיכוב הטיפולים הקונבציונליים לטובת תרופות אלטרנטיביות. “ג’ובס בחר לעבור סוגים רבים של טיפולים אלטרנטיביים לפני שחזר לרפואה הקונבצניונלית” כתב עמרי בפורום שאלות ותשובות פופולארי בקרב בכירי עמק הסיליקון. “בהנתן הנסיבות, נראה כי בחירתו של ג’ובס ברפואה האלטרנטיבית הובילה בסופו של דבר למותו המוקדם ולא מחויב המציאות”.

ד”ר מרטין ברמן כותב באתר הרפואי מד פייג’ טודיי כי ללא ידיעה מעמיקה של העובדות קשה לקבוע האם ג’ובס אכן מת כתוצאה מהזנחת הטיפול הרפואי ואולם הוא מצטט את ד”ר רודריק שוורץ, מנתח סרטן מנוסה, שאמר שהמתנה של יותר ממספר שבועות לפני נקיטת פעולה במחלה נדירה כזו “אינה הגיונית משום שאיננו יודעים מהו פוטנציאל הצמיחה וההתפשטות של סרטן מסוג זה.” מסביר ברמן.

ברמן מונה מספר דוגמאות לידוענים שהחליטו לזנוח את הרפואה המודרנית:

  • סטיב מקווין (1930-1980) היה ככל הנראה הסלבריטאי הראשון שמשך תשומת לב עולמית במאמציו לרפא סרטן שמקורו בהרעלת אסבטס באמצעות טיפולים לא קונבנציונליים במקסיקו, שם גם מת.
  • פארה פוסט (1947-2009) וברט האדסון (יליד 1953) חיפשו טיפולים לא קונבנציונליים לסרטן הפה והגרון (בהתאמה). הם אפילו עברו טיפולים באותה מרפאת סרטן אלטנרטיבית בגרמניה. גם לאחר שהסרטן נסוג פארה פוסט איבדה את הקרב לסרטן בעוד האדסון נוקה מהסרטן באמצעות כימותרפיה והקרנות.
  • אדם יאוץ’, חבר להקת ביסטי בויז (יליד 1964) נלחם בסרטן בבלוטות הרוק. הוא קישר את הצלחתו להשלמת טיפולי הקרינה והניתוח הקנובנציונלים, עם צמחים של רופאים טיבטיים. הכרותו לשל יאוץ’ עם הרופאים הטיבטיים הגיעה לאחר שהמיר את דתו מיהודי לבודהיסזם. סטיב ג’ובס, אף הוא בודהיסט, דווח כספקן באשר לרפואה מהזרם המרכזי.

59 תגובות

  1. אפשר לעצור כאן, זה כבר מתחיל להיות פרשנות של פרשנות. הסברתי, ואם לא ברור אסביר שוב, אבל נדמה לי שזה ויכוח עקר.

  2. איציק:
    הידיעה מצטטת גם את הרופא הזהיר יותר.
    לעומת זאת – המשפט הראשון שאמרת אתה בדיון הוא:
    היומרנות האלטרנטיבית שוות ערך ליומרנות הרפואית. מהיכן החוצפה של הרופאים לטעון שיש להם היכולת להעריך בכלל שמותו נגרם בגלל העיכוב ואלמלא העיכוב היו מצליחים להציל אותו – אפילו רק בסבירות גבוהה?
    זה לא בהכרח מה שאתה חושב – אבל אלה הם דבריך.
    לכן אמרתי שדבריך פועלים בכיוון ההפוך.
    שים לב לכך שבדברים הנ”ל כפרת אפילו בעניין הסבירות!

  3. אם תרצה לשכנע אנשים לנהוג באופן שפוי, תצטרך לבסס את דבריך, משהו כמו “הרופאים יודעים טוב יותר” לא עובד. דווקא לכן עדיף להסתייג – זה לא מקטין את ערך הביקורת על ההחלטה השגויה אלא אף להיפך, מבסס אותה יותר.

  4. שוב מאשימים אותי שאני מעודד התנגדות לרפואה… מוזר, אני דווקא מעודד ותומך בגישה השמרנית, אין מקור מידע אחר חוץ ממדע הרפואה לקבלת החלטות רפואיות, והרופאים הם אלו שאמונים על המידע הזה. הרופאים אותם אני מבקר הם אלו שמרשים לעצמם להתבטא מעבר לסמכותם הרפואית לדעתי, אפילו תחזית קונקרטית לגבי אדם ספציפי היא יומרנות (ע”ע מקרה אמי), ודאי כשהיא ניתנת בדיעבד. הדיעה הזהירה יותר שהשמיע ד”ר ברמן לא מגבה את החלטתו של ג’ובס לדחות את הניתוח, להיפך – אבל מהסיבות הנכונות והראויות. ההתבטאויות היומרניות ככל הנראה נובעות מענין פרסומי, .והעיתונות כמובן נהנית ומעודדת את זה.

  5. רובה המכריע של העליה בתוחלת החיים הוא תוצאה של התקדמות הרפואה.
    למעשה כל המקרים שאני יודע על התקדמות מובהקת בנושא מקורם בהתקדמות מסוג זה.
    אתה מוזמן לקרוא את הפרק “תוחלת החיים לאורך ההיסטוריה האנושית” בפרק בויקיפדיה העוסק בתוחלת החיים.

    הכתבה שהובאה אינה מתיימרת להיות דו”ח של פתולוג.
    מטרתה לעודד אנשים לנהוג באופן שפוי.
    דבריך פועלים בכיוון ההפוך.

  6. אין צורך בחיפוש. קרל המפל, “פילוסופיה של מדע הטבע”, אפילו אין צורך להרחיק לתוך הספר.

    בדיוק על זמלוויס חשבתי כשדיברתי על “ענין למזל”. החלוץ הזה – מראשוני המחקר הרפואי המדעי – פעל באמצע המאה ה-19, והמלצותיו התקבלו רק בסופה (עוד תופעה – אולי מצערת אבל מצד שני הכרחית – של המדע, השמרנות – ע”ע ליינוס פולינג ודני שכטמן). התהליך שאנחנו מדברים עליו החל הרבה קודם לכן. ממש כמו בתחומי המדע האחרים, למשל – הפיזיקה לא תמיד הקדימה את הטכנולוגיה, לפעמים (תרמודינמיקה) צעדה בעקבותיה. במקרה שלנו, תוחלת החיים נמצאת בעליה עקבית כבר מאז ראשית העת החדשה, ממש לא רק מסוף המאה ה-19.

    לגבי ג’ובס – עובדה היא שיש רופא ש”מעז” להסתייג ולנסח את דבריו בזהירות שהייתי מצפה מרופא, אני מעדיף את הגישה הזו, בניגוד לרופא היומרני שקצב לאמי 5 שנים לכל היותר: עברו 5 שנים, ו…אבי מת, היא חיתה 5 שנים נוספות. הרופא – הוא מת לפני שניהם.

  7. איציק:
    ההישגים המשמעותיים בתחום הם בפירוש הישגים רפואיים.
    כדי ללמוד קצת על הנושא, אתה מוזמן להשתמש במנגנון החיפוש של אתר הידען ולקרוא את כל הכתבות שבהן מוזכרת המילה זמלווייס.
    זו, כמובן, רק דוגמה.
    רוב המחלות שחוללו מגיפות בעולם העתיק הודברו בימינו וזה קרה רק בזכות הרפואה.

    אני חושב שבמקרה של סטיב ג’ובס מדובר בהשערה מושכלת הרחוקה משרלטנות כמרחק מזרח ממערב.
    עובדה היא שלמרות הבזבוז של תשעה חודשים יקרים הם הצליחו להאריך את חייו באופן ניכר ולהעניק לו עוד מספר שנות תפקוד רגיל אחרי שה”רפואה” האלטרנטיבית “עבדה” כל כך “טוב” שהצליחה לשכנע אותו סוף סוף להיכנס לניתוח.
    עד שעשה זאת, נוצרו מן הסתם גרורות שהפכו את הריפוי להרבה פחות ישים.

  8. בדיעבד אתה מייחס את אלו לרפואה, אני בספק אם אפילו רופאים יטענו כך. רפואה כמדע החלה הרבה אחרי ההתפתחויות האלו. הרבה מהשיפורים האלו הושגו על סמך הנחות שגויות ממש, יותר ענין למזל, ואף אחד לא ערך אז מחקר מסודר שהראה את השיפור – אנחנו יודעים עליו רק בדיעבד.

    רמז? אין פה ענין לרמזים, אדם הוא ניסוי יחיד, להעריך בדיעבד את סיכויי החלמתו חסר משמעות לגמרי, ואם כבר, מסתבר 😉 שהסתברות אינה הצד החזק אצל רופאים, גם הנושא הזה נחקר לא מעט…

    אכן, זו אינה השאלה שאתה ואני שואלים, אבל זו השאלה שמועלית בכתבה ויש מי שמתיימר לענות עליה – ויש מי שלא. אני נוטה להאמין לשני, והוא – עונה על השאלה שלך, שהיא היחידה הרלוונטית. ד”א אתה מתעלם לגמרי משאלות של איכות חיים, אם נניח למשל שטיפול כזה או אחר מאריך חיים במידה מוגבלת אך במקביל גורם סבל משך כל התקופה הזאת: חבר של הוריי חלה בסרטן הלבלב (בלי ההקלות של ג’ובס – הגרסה הנפוצה והאלימה), ובהתייעצות עם רופאיו, בחר להמנע מטיפול (למעט סימפטומטי) בדיוק מהסיבה הזו – כי כל מטרת הטיפול האלים במקרה זה היא הארכה צנועה ביותר לתוחלת החיים, ועם צפי לאיכות חיים ירודה עקב הטיפול. כמובן, לא בארץ הקודש, אצלנו זה לא אפשרי למיטב ידיעתי.

  9. איציק:
    תזונה משופרת וסניטציה משופרת נמנים בדיוק על אותם הישגים של הרפואה בהמלצות על אורח חיים – המלצות שטענת שאינה נותנת.

    כעיקרון – אם אינך מתיימר לדעת משהו אז עדיף שלא תשתמש באי ידיעתך זו כנימוק שמוביל לאיזו מסקנה.

    ביחס לג’ובס:
    הוא לא מדבר על מה שבין לבין כי אינו מתגאה בזה.
    עובדה היא שהניתוח – אף שנעשה באיחור – החזיק אותו להרבה מעבר ל 4 השנים עליהן דברו מגיבים קודמים.
    זה נותן רמז מאד רציני באשר לאמינות תחזיתם של הרופאים.

    כולם מתים בסוף והשאלה אינה אם היה מת גם אם היה עובר את הניתוח.

    השאלה היא מה הייתה הדרך הנכונה להגדיל את תוחלת חייו (ותוחלת היא מונח שכולל בתוכו הסתברות).

    הרי איש לא הבטיח לנו שאילו עבר את הניתוח בזמן לא היה נדרס בצאתו מבית החולים.

  10. …וד”א שים לב שבהרצאתו המוקלטת – אם הבנתי נכון, לאחר הניתוח – הוא מדלג לגמרי על כל מה שקרה בין לבין.

  11. אני לא מתיימר לדעת מה הסיבה לעליית תוחלת החיים בעת החדשה, אבל שים לב שרוב התקופה הזו הרפואה עדיין גיששה באפלה, הרפואה כמדע התפתחה מאוחר יותר. להערכתי הלא מלומדת, שילוב של תזונה משופרת וסניטציה משופרת עשו את השינוי העיקרי, עיקר תרומת הרפואה לתוחלת החיים היא האנטיביוטיקה (מבלי להמעיט, ויש לקוות שנראה מהפכות דומות נוספות בעתיד). כלומר – אני מסכים שהרפואה בימינו מתוחכמת מאוד ותרמה לעליה בתוחלת החיים, אני חולק על עמדתך שהיא האחראית העיקרית לתוחלת החיים הגבוהה יותר – היא עושה את ההבדל בשלבים המתקדמים יותר בחיים, את השינוי העיקרי, מ-40 ל-60 – לא היא עשתה.
    עד כמה שהבנתי מהסיפור, זה לא מה שאתה מתאר: הסרטן התגלה – ג’ובס סרב לניתוח לטובת טיפול חלופי כלשהו (הכותב מודה שאין לו מידע מהו, לכן הוא לא בהכרח “אלטרנטיבי”, אבל בברור כנגד עצת הרופאים) – הסכים כעבור 9 חודשים. בטיפול כירורגי בסרטן, ללא קשר לסוגו הספציפי, התזמון מכריע – אם תפסת אותו בזמן, יתכן שהמטופל יחלים לגמרי, ואם לא – יתכן שהמחלה תחזור. מלנומה היא דוגמא מובהקת – לכן מסירים כל שומה חשודה עוד לפני ברור בכלל, ואת הביופסיה מבצעים עליה לאחר הסרתה, כי לפני התפשטות המלנומה – זו בדיוק הפרוצדורה שמביאה לריפוי מוחלט, ואחור קל הוא לרוב פטאלי. וכאן מתחיל הויכוח הסוער, האם העיכוב גרם למותו, או שהיה מת בכל מקרה, אני בסה”כ מקבל את ההשקפה הצנועה – והמציאותית – יותר של ד”ר ברמן, שלא ניתן לומר אלא שהדחיה פגעה בסיכויי ההחלמה ותו לא – כל טענה מעבר לכך היא סנצסציה עיתונאית חסרת כיסוי, ויש רופאים שמשתפים פעולה איתה.

  12. איציק הימן:
    הדוגמה שנתת (להכריע בין חזה עוף לחסה) הסתירה את כוונתך במקום להבהיר אותה.
    עובדה היא שכאשר הסרטן נתגלה אצלו לראשונה הם טפלו בו והוא חזר לבריאת תקינה לכמה שנים.
    כעיקרון – הרפואה יודעת לחזות דברים מסוימים טוב מאד וזו הסיבה לכך שתוחלת החיים שלנו כיום כפולה מזו של ימי הביניים.

  13. ממש לא, הדיון הוא בארוגנטיות של הרופאים בהערכותיהם שמותו של ג’ובס מהמחלה נובע מהעיכוב בטיפול בו, כשלדעתי אין לרפואה מידה כזאת של יכולת חיזוי, ודאי שלא בדיעבד. דברי ד”ר ברמן הם הראויים והסבירים בהקשר זה. יש לי יסוד סביר לחשוד שהציטוטים האחרים – שמובילים את הכתבה – הם שילוב של רופאים תאבי פרסום (ולכן אמינים פחות) ותקשורת תאבת סנסציות.

  14. כנראה לא הסברתי היטב:
    יש מצבים בהם אין תשובה, במצבים אלו התשובה שאיננה יכולה להיות קונבנציונלית או אלטרנטיבית בה במידה. אלו דווקא המצבים הנפוצים יותר, בין אם בחיי היום יום (תאכל חסה או חזה עוף, ספק רב אם יש מידע מובהק על ההשלכות אלא אם כן תבחר בתזונה חריגה ממש) ובין אם במצבים ההפוכים, הטרמינליים – אם אפסה תקוה, אתה יכול אם תרצה לנשק מזוזות, זה לא יזיק.

  15. איציק הימן:
    פרט לנושא איות שמך – אינני רואה בדבריך כל מענה לדברי.
    האם יש איזה שהוא מצב בחיים (ולא רק בעיה אקוטית) שבה נראה לך שתעדיף את המלצתו של רופא אלטרנטיבי על זו של רופא אמתי?
    אם כן – תאר נא מצב כזה והסבר מדוע תעדיף בו את האלטרנטיבי.

  16. הימן, ביוד אחת.
    הרפואה הקונבנציונלית כלל לא עוסקת בתחום הזה. המתודה המדעית לא נותנת מענה לכל שאלה, ולפעמים המכשול אינו טכני כי אם תאורטי ממש – לא הכל ניתן למידול באופן שיתן לך תשובות מדויקות או אפילו מקורבות. במקרה העישון התשובה היא פשוטה וברורה, כלומר ברור לגמרי שאין שום יתרון לעישון אלא רק נזקים, אבל הבאתי את דוגמת היין האדום – ,”שוכחים” לציין שאלכוהול הוא רעל בכל מינון שהוא. זו דוגמא למצבים רבים בהם מבודדים גורם יחיד ואותו חוקרים, התשובה המתקבלת חסרת משמעות בגלל יחסי הגומלין בין הגורמים, שיוצרים מודל כאוטי שאינו מאפשר חיזוי.

    בוא נתחיל מחיזוי מזג האויר באופן אמין ליותר מימים ספורים, אחר כך נתקדם למודלים פיזיולוגיים אמינים עם יכולת חיזוי דומה (ויש עוד הרבה צעדים בדרך…). בדוק מה הגורמים המגבילים מודלים ככאלו – זהלא יכולת חישוב בלבד.

    כמובן, אין כל קשר למקרה המדובר, כפי שאמרתי במצבים אקוטיים לרפואה הקונבנציונלית יש יתרון ברור ומוכח.

  17. איציק היימן:
    זה שברפואה הקונבנציונלית עוד לא יודעים הכל (והיא כן מספקת מספר המלצות ביחס לחיים השוטפים. ההמלצה שלא לעשן היא רק דוגמה אחת) אינו אומר שלרפואה האלטרנטיבית יש ידע שאין לרפואה הקונבנציונלית.
    זה לא נכון – בין השאר מפני שלרפואה האלטרנטיבית אין ידע בכלל.
    נכון – הם יאמרו לך מה לעשות – אבל זה לא יהיה מבוסס על ידע.
    הסיבה היא ברורה: הדרך היחידה שיש לנו לרכוש ידע הוא השיטה המדעית ומה שיש לו אישוש מדעי הופך לחלק מן הרפואה המסורתית.

  18. מנחה היקום ומיכאל רוטשילד: גם לי מוכר סרטן הלבלב כקטלני במיוחד, ועדיין אני מניח שאם כמה רופאים שונים וגם ג’ובס עצמו אמרו כך, ככל הנראה האבחנה שלו היתה שונה מהמקובל.

  19. הרפואה הקונבנציונלית לא מספקת מענה לשאלות שנוגעות לחיים השוטפים – אין בנמצא רופא שיוכל להנחות אותך בכל הקשור לאורח החיים שלך, יש מגוון רחב של המלצות סותרות ולעתים קרובות ממש שקוף שהן אקדמיות לגמרי (אז נמצא שזה גורם סרטן בעכברים – שידאגו העכברים) או אינטרסנטיות (יין אדום טוב ללב, חשוב שיהיה איכותי, בפרט היינות הצרפתיים עושים את זה). לעומת זאת, בכל מקרה של כשל נקודתי – מצב אקוטי – לא רק שברור שרק הרפואה הקונבנציונלית יכולה לתת מענה אם הוא קיים, ברור בה במידה שכל חלופה היא ממבו ג’מבו.

  20. הבעיה היחידה ברפואה אלטרנטיבית היא הכמות האדירה של טיפולים וסוגים שונים של מטפלים.
    כל עוד בניגוד לרפואה מערבית לא יהיה גוף אישור מחקרי אמיתי כמו ה fda להוכחת יעילות ובטיחות קשה להגיד מה עובד ומה לא עובד בקשת הרחבה הזו.
    בניגוד לרפואה מערבית שהבעיה הגדולה שלה לפחות בדור התרופות הקיים היא הטיפול בסימפטומים ואי ידיעה מוחלטת של דרך הפעולה של חלק גדול מהתרופות .
    אך כאשר יש לנו גוף שיודע להגיד האם הטיפול אפקטיבי או לא ובטוח או לא זו הרפואה הטובה יותר.

    אגב נשמע לי הזוי שהוא החליט לא לנתח כי אין ברפואה האלטרנטיבית שום דבר שיכול להתחרות בטיפולים כירוגים של הרפואה המערבית.
    לעשות דיאטה או יותר נכון לתת לגוף פחות זבל זה לעולם לא דבר רע וסרטן הוא כשל בגוף אבל להאמין שברגע שהכשל נוצר אז להחל בתזונה בריאה יותר זה טמטום כמו האייפון 4s.

  21. מנחה היקום:
    יש כאן ארוגנטיות – אבל לא של הרופאים.
    ראיתי פעם קליפ של סטיב ג’ובס בו הוא הודיע בכנס של עובדי אפל שרופאים שבדקו אותו אמרו לו שלמזלו איננו סובל מסרטן לבלב טיפוסי (שהוא באמת קטלני) אלא מכזה שניתן לטיפול.

  22. איזו ארוגנטיות של רופאים אם אמנם הדברים נאמרו.
    אנשים לא שורדים סרטן לבלב (שיעור הישרדות ל – 5 שנים הוא 4% בלבד !)
    ואילו ג’ובס חי עם המחלה 9 שנים.
    הייתי מעז לנחש שהסיבה היתה כסף רב שהושקע בטיפול בו, בגלל מי שהוא,
    ולא בגלל הרפואה הקונבנציונלית או האלטרנטיבית, במקרה הזה.
    מקור מידע מעניין על הסרטן האלים והקטלני הזה :
    http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=246

  23. סימן קריאה לנקודה!

    אכן:

    ” בקיצור ולסיכום השיטות ה”לא קונבציונליות” אלו שיטות טיפול שפשוט “לא עובדות” על המחלה, אלא עובדות על החולה (בעיניים…).
    מטרות הטיפול הלא קונבציונלי הן:
    1) לכסות על טיפשותו של המטפל הלא קונבציונלי שלא הצליח להתקבל ללימודי רפואה.
    2) לעשות כסף.”

  24. היומרנות האלטרנטיבית שוות ערך ליומרנות הרפואית. מהיכן החוצפה של הרופאים לטעון שיש להם היכולת להעריך בכלל שמותו נגרם בגלל העיכוב ואלמלא העיכוב היו מצליחים להציל אותו – אפילו רק בסבירות גבוהה? רופא יחיד מצוטט אומר בהגינות הראויה “איננו יודעים מהו פוטנציאל הצמיחה וההתפשטות של סרטן מסוג זה”. ממש כמו בדת, מקור היומרנות הרפואית בנטיית ליבם של המאמינים, הם הציבור, שרוצים לראות ברופאים סוג של כוהנים יודעי כל. ובכן, אני מחזיק כבר 20 שנה רופא משפחה שכבר מזמן אינו בקרבתי ואני נוסע אליו במיוחד רק מפני שהוא יודע לומר “אני לא יודע”, זה עושה אותו לאמין יותר בעיני.

  25. לא יודע מה גרם לתגובתך להיחסם.
    דאגתי שתשוחרר.
    קשה לי להסתמך על סרטים – במיוחד כאלה באורך הגלות.
    דברים רציניים מופיעים בצורה כתובה.
    בכל מקרה – אינני נוטה לקבל תיאוריות קונספירציה שמחייבות אלפי אנשים להסתיר מהציבור את האמת ואף להקריב את חיי הציבור.

  26. אכן ,כרגע אני בעמדת תצפית טובה משלך .

    אני ראיתי גם את המידע המקושר בוויקיפדיה וכן גם את המידע בסרט .

    “כולם, כולל הממשל האמריקאי, הFDA, המכון הלאומי לחקר הסרטן, ומי לא – חורשים את רעתו של החוקר המסכן ומוכנים להקריב לשם כך את חיי החולים”

    לאחר שתצפה במידע תקבל תשובה לא ספקולציה.

  27. שלמה ד:
    אתה באמת מראה שאתה מסתמך על מידע אמין.
    כלומר – אוסף הצבעות של אנשים שאין לך מושג מה האינטרסים שלהם מוכרח להיות דבר אמין ביותר!
    בטח שזה יותר אמין מן המידע המוצג בדף עם סימוכין כמו, למשל זה:
    http://openjurist.org/819/f2d/1301/united-states-v-burzynski-cancer-research-institute-r
    או זה:
    http://www.highbeam.com/doc/1P1-19476029.html
    או זה:
    http://www.cancer.gov/cancertopics/pdq/cam/antineoplastons/healthprofessional/page7

    כולם, כולל הממשל האמריקאי, הFDA, המכון הלאומי לחקר הסרטן, ומי לא – חורשים את רעתו של החוקר המסכן (שמשום מה מבקש בסרט תרומות לצורך לא ברור – כנראה בדיוק אותו צורך שלשמו פוברק הסיפור) ומוכנים להקריב לשם כך את חיי החולים.

    פחחחח.

  28. א.ב. של אהבה:
    לי אין בעיה להיות הוגן.
    זה מה שהייתי לכל אורך הדיון.
    השאלה היא איך אתה מתכוון להיות הוגן מבלי לתת לעצמך כל הזדמנות לעשות זאת.

  29. מיכאל – בו נהיה הוגנים ונסכים שגם הבאת מאמרים וקישורים למחקרים לא עשו עליך רושם. לכן אני לא מתכונן לנסות לשכנע אותך יותר, ובהצלחה בדרכך. מה שהתחיל פה את כל השיחה היה קישורים למאמרי דיעה, שפשוט התאימו למה שאתה מקבל כהגיוני ועבורך העובדה שאתה מקבל את מה שמוסכם מדעית ולא מקבל מחקרים שסותרים או מהוים נקודת מבט אחרת מראה על ההתייחסות שלך למדע לא פחות מאשר שלי.

    אתן לך את זכות המילה האחרונה, ואם לא נפרד כלא מסכימים 🙂

  30. מכאל
    הדבר הראשון שעשיתי היה לקרוא את הערך בוויקיפדיה.
    הערך מקבל ציון של 1.5 מתוך 5 באמינות ואובייקטיביות
    ע”י קוראי הערך (בסוף הדף צד שמאל) .

    אז החלטתי לבדוק בעצמי.
    אחרי צפייה בסרט (פורמט של מידע כרונולגי/תיעודי) אפשר בנקל לגבש עמדה בעניין
    אני מסכים עם קוראי הערך.

    אבי
    אני חושב שבמקרה הזה אתה טועה.

  31. א.ב של אהבה:
    אמזון ו BBC אינם מקורות מדעיים שיש לסמוך עליהם.
    אם אין לך כוח לעשות משהו – אל תבקש ממני לעשות אותו.
    ההרגשות שלך בדבר יכולתם של נימוקים להשפיע עלי אינן מעניינות איש.

    בנוסף לזה – כפי שאמרתי – אינני מומחה לרפואה וגם העובדה שאתה מרשה לעצמך לשפוט את המומחים למרות שאינך מומחה לא תגרום לי להתחיל להתווכח אתך כאילו הייתי מומחה.
    זו ביצה שמחייבת מראש חוסר יושר כדי להיכנס אליה.

    מה שברור הוא שחלק מן הטיעונים שלך הוכחו כדמגוגיים במקרה הטוב (כמו ההעדפה של תרופות בגלל שצריך לשלם עליהן על פני וויטמינים למרות שגם עליהם צריך לשלם)
    עוד ברורה הנקודה העקרונית אותה כבר ציינתי בדבר העובדה שגם אם המדע סובל מחסרונותיהם של בני אדם הרי שלאלטרנטיבה אין מה להציע מלבד חסרונותיהם של בני אדם.

  32. מיכאל

    בקשר ל-B12 – קפוץ ל-AMAZON ותקרא את התגובות כנקודת התחלה, כנס ל-SEARCH INSIDE THE BOOK ותראה קצת מהספר ואז אולי תבין על מה אני מדבר
    http://www.amazon.com/Could-Be-B12-Epidemic-Misdiagnoses/dp/1884995691

    בקשר לשינוי תזונה – אם הצליחו לעשות חרם על קוטג’ מדוע אפשר גם לעשות שינוי בתזונה.

    בקשר לקנאביס – הבאתי קישורים למחקר על הפרעות קשב, ועל B12. מצטער אבל אין לי הערב את הזמן להוציא את רשימת המחקרים על הקנאביס. לפני שנתיים שוחחתי עם המדען הראשי של מחקר מסויים שהגיע לשלב מאוד מתקדם עם תוצר של צמח הקנאביס (אני לא יכול להרחיב כי הבטחתי לשמור על אנונימיות) ונאמר לי בפרוש שהמחקר שלהם הראה שתוצרי הקנאביס היו אפקטיוים לסוגים מסויימים של סרטן. והמחקר הופסק לא בגלל חוסר הצלחה אלא בגלל סיבות אחרות שאני לא יכול לדבר עליהן ולכן לא אוכל להרחיב ולתת לך את הקישור למחקר, אבל אם אתה תרצה אתה יכול לחפש (PUBMED) ולמצוא על מה אני מדבר.

    זה שאני לא פותח את הסרט של אברי גלעד ומריץ לדקה הנכונה ומביא לך את שם המדענים והמחקר שהם עשו לא עושה את הדברים שלי ללא נכונים, פשוט מוכיח שאני עייף, וההרגשה שגם אם אני אביא לך מחקרים אתה עדיין תחשוב שמה שרופאים אומרים זה אמת חקוקה בסלע, ושכל גישה שסוטה מהקו המוביל של מחקר ע”י חברות תרופות למטרת מציאת מולקולה יחודית שאפשר להוציא עליה פטנט הוא קישקוש.

    ולסיום – על חיסונים ועל סיכונים מוכחים שלא מוכנים להתייחס אליהם:

    http://www.bbc.co.uk/iplayer/episode/p00b1z47/Discovery_The_Vaccine_Detectives_part_one/

    http://www.bbc.co.uk/iplayer/episode/p00b6dt4/Discovery_The_Vaccine_Detectives_part_two/

  33. שכחתי לציין שגם קנאביס רפואי נרשם לחולים על ידי רופאים קונבנציונאלים במקרים בהם הוכח שיש בו תועלת

  34. א.ב של אהבה:
    1. לא נכון. אני עצמי קיבלתי פעם הנחייה מרופא לקחת תוספת של B12 (הוא ראה שאחרי שנים רבות של צמחונות, רמת הויטמין שלי עדיין בנורמה אבל קרוב לקצה הנמוך ביותר ולכן המליץ על כך).
    אולי לא ידוע לך – אבל גם על B12 משלמים – בדיוק כמו על תרופות.
    2. כדי לשנות את התזונה של ילדים צריך קודם כל לבדוק את התזונה שלהם. מדובר במאמץ רציני שיש להשקיע בכל ילד – מאמץ שיקטין מאד את מספר הילדים שאפשר לטפל בהם. אינני מספיק מומחה לנושא ולכן לא ארחיב יותר. גם אתה אינך מומחה אבל סביר שתרחיב מבלי לדעת.
    3. אל תשלח אותי לחפש את המסקנות וההמלצות שאין מקיימים. אם היית יודע על כאלו היה לך הרבה יותר קל לענות לשאלה במקום לשלוח אותי למצוא את הדברים במקומך.
    4. שכחת רק לומר שמסקנות המחקר גם מיושמות ברפואה הקונבנציונאלית.

    ברור שהמדע נעשה על ידי אנשים וסובל מכל המגבלות שיש לאנשים אבל בניגוד למה שאיננו מדע – למדע יש מתודה לתיקון עצמי בשעה שלאלטרנטיבה יש רק את המגבלות האנושיות.

  35. מיכאל
    חשבתי שעניתי, אבל אנסה שוב

    1) B12 – דוגמא לטיפול שהוכח כחיוני אבל כמעט לא משתמשים בו בגלל שהרבה יותר משתלם למכור תרופות.
    2) המסקנות של המחקר על הילדים עם הפרעות הקשב היו פשוטות – לשנות את התזונה של ילדים כשלב ראשון, לא להתחיל עם ריטלין. אני יודע, זה לא “טיפול רפואי” כמו כדור, אבל ההשפעות על הגוף והתוצאה הסופית לחזרה להומאוסטסיס הרבה יותר טובים, וטיפול רפואי יכול להיות גם שינוי המזון שאנחנו אוכלים.
    3) המסקנות וההמלצות קיימות במחקר, וזה לא המחקר הראשון שמציין עובדות שה”רפואה המודרנית” מתעלמת מהם כי לא ניתן להוציא פטנט עליהם. ע”ע הסרט שאברי גלעד עשה על הקנאביס, תוצאות של מחקרים הרפואיים שנעשו על ידי מדענים שהוכיחו את היכולות של קנאביס וההתעלמות המוחלטת מהם כדרך טיפול.

    4) הבאתי דוגמא למחקר רפואי שבו ה-B12 פתר בעיות. ציינתי את הנתונים שבהם הנזק הוא גדול, ואני בטוח שכל מקור רפואי יכול לאשש את הטענות שלי על ההשפעה של מחסור ב-B12, ועל החשיבות של B12 לניורולוגיה של הגוף, לא רק על מצב אנמייה.

    אני טוען שהמדע הוא איזה מין עולם שלא רק הידע שולט בו אלא גם רגשות אנושיים וכלכליים, ושאנשים יעשו סלטות באויר בכדי להתעלם מהמציאות. הכרתי מדענים שמעשנים למרות שהמוח הלוגי הנפלא שלהם מסוגל לעשות חישובי פיזיקה ומתמטיקה נפלאים שאני לעולם לא אבין, ועבדתי עם אנשים שסרבו לקבל פתרונות טכניים שהיו יכולים לפתור בעיות עתידיות בגלל שזה היה אומר שהם היו צריכים לשנות את כל האופן שבו הם מנהלים את התחום. באותו אופן מדענים בתחום הביולוגיה ורופאים גדולים לא חפים מאנושיות עם כל מה שמשתמע ממנה – כולל חוסר היכולת לאמר “טעינו” או “אולי ננסה משהו אחר”.

  36. א.ב. של אהבה:
    מכיוון שלא ענית לדבר מדברי אינני מוצא לנכון לענות לדבריך.

  37. למיכאל

    ציינתי את המחקר שנעשה בהולנד. זהו שם המחקר:
    Effects of a restricted elimination diet on the behaviour of children with attention-deficit hyperactivity disorder (INCA study): a randomised controlled trial
    הנה הקישור למדע:
    http://www.adhdenvoeding.nl/cms/wp-content/uploads/2011/02/Pelsser-The-Lancet-2011-Publication-INCA-study.pdf

    מי שרוצה לקרוא/לשמוע ראיון עם עורכת המחקר, יכול למצוא זאת כאן:
    http://www.npr.org/2011/03/12/134456594/study-diet-may-help-adhd-kids-more-than-drugs

    אחוז ההצלחה היה 64 אחוז.

    מדוע מי שכותב מאמרים שמכפישים מסלול טיפול לא סטנדרטי רק בגלל שלמסלול הטיפול הרגיל יש לעיתים אחוזי הצלחה מאוד נמוכים מתקבל באהבה על ידי הקהילה המדעית ומי שמעז לחלוק על “חוכמת ההמונים” מתקבל בספקנות? יש לנו זוכה פרס נובל שסבל בדיוק מאותה עובדה. אני לא מקבל את העובדה שרופאים “מובילים” יודעים הכל, ומי שכותב מאמרים כנגד אלו שמערערים את התפיסות שלו לא עושה זאת רק בשם המדע, אלא בשם עצמו.

    אם זה לא היה ברור: אני בעד רופאים, מאוד בעד רופאים ומדענים. אני רק טוען שרופא שחושב שהדרך לטפל במחלות כשל קשות כמו סרטן היא רק בכימוטרפיה והקרנות הוא לא רופא טוב, ומרבית הרופאים הם טכנאים טובים, שלא חושבים מחוץ לקופסא (גילוי נאות – אני גר בבלגיה ואני נתקל בזה כל הזמן). כיום רפואה הוליסטית נחשבת כ”לא רצינית” בעוד רפואה נקודתית נחשבת למעולה, וזה מטריד אותי כשאני קורא מאמר שאומר שכל מה שהיה צריך לעשות זה כמה טיפול סטנדרטי והכל היה בסדר. אני אפילו חושב שזה מעליב לחשוב שלסטיב ג’ובס היו רופאים כאלו. אם היה “כדור נגד סרטן” והוא לא היה לוקח אותו הייתי חושב שהוא אידיוט, אבל אני קצת נותן לו קרדיט על יכולת חשיבה עצמית. טיפ-טיפה… 🙂

    בקשר ל-B12 – אם שליש מהאנשים שרמות ה-B12 שלהם בדם לא טובות לא מזוהים, אז סטטיסטית אנחנו מדברים על שליש מהאוכלוסיה. כמה עולה הבדיקה? ממש מעט יחסית לנזק של מחסור ב-B12. אם אנחנו מדברים על מדע אני מציע שתקרא על מה מחסור ב-B12 גורם – יש מספיק מחקר על הנושא.
    מעל גיל 50 היכולת שלנו לעבד B12 דרך המעים פוחתת באופן משמעותי, ולמרות הנזק שזה עלול לגרום זה ממש לא נבדק באופן סטנדרטי (בדקתי את בדיקות הדם שלי בשלוש השנים האחרונות ומעולם לא עשו לי את הבדיקות הנכונות, למרות שהם היו צריכים לבדוק את הרמה כתוצאה מהמצב הרפואי שבו הייתי).
    B12 זה לא רק רפואה מונעת:
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21556950

    RESULTS:

    In both groups, mean serum vitamin B12 increased after 30 days of treatment and was maintained up to 90 days. No adverse effects related to oral or intramuscular vitamin B12 replacements were noted. Both groups showed decreased homocysteine levels. Before treatment, 29 patients in the oral vitamin B12 group had neurologic symptoms related to vitamin B12 deficiency. After oral vitamin B12 treatment, 28 patients experienced symptom relief, and 16 patients were symptom free.

    אני אסיים במה שאני טוען – מדע טוב זה נהדר, “מדע” שמבוסס על האגו של אנשים והאינטרסים של חברות הוא לא טוב. כתבתי ש-“הטענה שרפואה תמיד פועלת על פי עקרונות נעלים של טיפול בחולה ” זאת טענה שעולה מקריאת המאמרים שטוענים שכל מה שהיה צריך לעשות בכדי להציל את מנכ”ל אפל זה קצת טיפול סטנדרטי, ושרופאים שבוחרים בדרך המקובלת יודעים יותר טוב מרופאים שמחליטים לאתגר את המערכת.

  38. אסור לפנות לטיפולים אלטרנטיביים במקום טיפול רפואי קונבנציונאלי. זה מסכן חיים!
    אפשר רק במקביל לטיפול קונבנציונאלי לפנות לכל טיפול אלטרנטיבי. להזיק הוא לא יכול. הרי לשכנוע העצמי של הבן אדם שהולך לטיפול אלטרנטיבי יש משקל רב בהבראה. אם אני אשתה כוס מים ואשכנע את עצמי שהיא עוזרת אז היא תעזור. נו אז אם טיפול אלטרנטיבי עושה למישהו טוב במקביל לטיפול הרפואי הקונבנציונאלי. אז אדרבא.
    אבל במקום טיפול רפואי קונבנציונאלי זו סכנת חיים.

  39. אגב, א.ב:
    “הטענה שרפואה תמיד פועלת על פי עקרונות נעלים של טיפול בחולה ” מעולם לא נטענה על ידי אף אחד ממשתתפי הדיון כאן ולא ברור מדוע מצאת לנכון להתייחס אליה.

  40. אב:
    דבריך פשוט אינם נכונים ואינני מוצא לנכון להתווכח אתם.
    האם אתה יכול להצביע על טיפול שהוכח שהוא עובד ושהרפואה אינה מאמצת אותו?
    גם המחקר שתיארת שנערך בהולנד (אינני יודע מה, כמה הוא מקצועי וכולי כי כרגע זה לא חשוב לענייננו) – האם יש בצידו מסקנות אופרטיביות (כמו לקחת 60 אחוז מכל ילד ולשנות לאותם 60 אחוז מכל ילד את התזונה)?
    אם לא, הרי שלא מדובר כאן ברפואה בכלל – לא רגילה ולא אלטרנטיבית.
    אם המחקר נערך בידי רופאים אז זה בכלל מפריך את טענתך.
    אם אתה מדבר על מחקר שנערך השנה אז זה בכלל מצחיק – מתי הייתה בכלל הזדמנות ליישם איזו המלצה שלו (אם בכלל היו כאלו) ואיך אתה יודע שהרפואה לא תאמץ את המלצותיו (אם בכלל היו כאלו)?

    לגבי B12 – שוב – מבלי להיכנס לפרטים – אתה מדבר על רפואה מונעת וכאן נכנסים שיקולים כלכליים שאליהם בכלל לא התייחסת (כמו עלותן של בדיקות דם, עלות מדידת כמות ה B12 והאחוז באוכלוסייה של אנשים שסובלים ממחסור ב B12).
    אין לזה כל קשר לרפואה אלטרנטיבית.

  41. יאיר,
    אפל לא עוסקת במחקר רפואי, חקלאי, אנרגטי או אחר. אפל וחברות דומות מחזיקות חטיבות מו”פ לצורך פיתוח הדור בא של ליין המוצרים שלהן. אותו דבר יכולת לכתוב על יצרניות הרכב או על יצרניות חומרי בניין.
    החברות הללו אינן ממשלתיות כך שהטענה לניתוב שגוי של כספי מחקר הוא לא רלוונטי.

  42. למיכאל ולנקודה

    אני לא מאמין שסטיב ג’ובס ניסה להסיר את הגידולים שלו בעזרת נרות שעווה באוזן. עבורי שיטת טיפול “לא סטנדרטית” היא שיטה שמתבססת על עובדות מדעיות שהממסד הרפואי בוחר להתעלם מהם.

    הטענה שטיפולים אלטרנטיביים הם טיפולים שלא נבדקו כלל או שנבדקו ולא נמצאו מועילים, ושכל טיפול שנמצא מועיל מאומץ בא.ב של אהבה אל חיק הרפואה הקונבנציונאלית היא פשוט לא נכונה.

    כשלים רבים הם בד”כ תוצאה של הרבה מערכות שהפסיקו לעבוד לפני כן, אך האופן שבו רפואה מודרנית מתייחסת לגוף האדם הוא מאוד נקודתי. כך לדוגמא ריטלין – רושמים אותו להפרעות קשב שזה שם אחד שמשתמשים בו לתאר קבוצה גדולה של בעיות. בהולנד פורסם השנה מחקר שהראה שלמעלה מ-60 אחוזים מהילדים שסבלו מהפרעות קשב וששינו להם את הדייטה ההפרעות פשוט הפסיקו. זה סוג אחד של “הפרעת קשב” (את המחקר ביצעו במכון לטיפול בהפרעות קשב של הולנד). יש עוד סוגים (ה-40 אחוז הנוספים) ואולי שם ריטלין היה עוזר, אבל זה לא מה שהממסד הרפואי יאמר לכם.

    אתם יכולים לטעון שזאת דוגמא לא טובה, ושסרטן זה לא אותו דבר – אבל כבר יודעים שמתח לדוגמא גורם לפעילות ביולוגית/כימית שמובילה לסיכון גדול יותר של סרטן, ואם יגלו אצלכם סרטן הטיפול יהיה ישר להשמיד את התאים הסרטניים, ולא טיפול שיכיל בתוכו ניסיון לטפל בבעיות שגרמו לסרטן לצוץ.

    שוב, אני ממש לא חושב שלשתות מים שבורכו על ידי מישהו יכולים לעזור לאף אחד פרט להשפעת הפלאסבו – למרות שכל שינוי לטובה הוא טוב. אבל הטענה שרפואה תמיד פועלת על פי עקרונות נעלים של טיפול בחולה מתעלמת מהאלמנט הכלכלי והאנושי.

    לסיום אמליץ לכל מי שמעוניין לדעת כיצד תוסף אחד יכול לשנות הרבה לקרוא את הספר COULD IT BE B12. חפשו ב-PUBMED על ההשפעה של B12 על בעיות ניורולוגיות, חקרו ותחליטו לבד. זה שלא בודקים את רמות ה-B12 אצל כולנו למרות ששליש מאלו שיש להם מחסור בו כלל לא מזוהים זה עובדה, וזה שמחסור גורם נזק גם זאת עובדה. מרבית הרופאים כלל לא מכירים את העובדות על B12 וזאת עובדה עצובה. האם בעוד עשור זה ישתנה? לא בטוח, את המחקר המקיף על ה-B12 וחוסר הזיהוי של 30 אחוז מהאוכלוסיה עשו אם איני טועה כבר לפני למעלה מ-20 שנים, ועדיין אף אחד לא מדבר על זה, או בודק את זה.

  43. אנשים טפשים חושבים שהטיפולים ברפואה כולם מושתתים על הבנה של כל תהליך הטיפול.
    הם לא מבינים, שברפואה מה שחשוב קודם כל הוא שהטיפול עובד יותר מאשר מזיק ולא משנה מה הסיבה להצלחת הטיפול (בניסויים בודקים הצלחת טיפול ולא סיבות להצלחת טיפול).

    אותם אנשים טפשים מסיקים בטיפשותם שישנם טיפולים שעובדים, אבל שהרפואה לא לוקחת אותם כטיפול בגלל שהרופאים לא הצליחו להבין איך הם עובדים. הטפשים קוראים לכל השיטות הללו “רפואה לא קונבציונלית”.

    אך האמת היא, שמבחינת הרפואה, כל טיפול אם היה עובד טוב יותר מהטיפולים הקיימים היה מאומץ מיד כשיטת טיפול ע”י הרפואה.
    בקיצור ולסיכום השיטות ה”לא קונבציונליות” אלו שיטות טיפול שפשוט “לא עובדות” על המחלה, אלא עובדות על החולה (בעיניים…).
    מטרות הטיפול הלא קונבציונלי הן:
    1) לכסות על טיפשותו של המטפל הלא קונבציונלי שלא הצליח להתקבל ללימודי רפואה.
    2) לעשות כסף.

  44. א.ב.:
    אחרי אלף ובית מגיע גם גימל וגימל אומר שכדי להבין את משמעות הטיפול צריך לבצע מחקר מדעי שיאשש או יפריך את השפעתו החיובית.
    כל הטיפולים האלטרנטיביים הם מתוך הגדרה טיפולים שאו שלא נבדקו כלל או שנבדקו ולא נמצאו מועילים.
    כל טיפול שנמצא מועיל מאומץ בא.ב של אהבה אל חיק הרפואה הקונבנציונאלית

  45. כמעט שכחתי – לפני שרופאים באים וטוענים טענות כנגד טיפול אלטרנטיוי אולי כדאי שכולנו נדבר על אחוזי ההישרדות בטיפול הרגיל ואחוזי ההבראה מסרטן בטיפול הרגיל. מדע המבוסס על הקרנות וטיפולים כימוטרפיים מביא הצלחות, אבל לא תמיד, ופי דעתי פסלית שיטת טיפול אחרות מבלי להכיר לעומקו את התיק הרפואי של חולה זה בדיוק מה שמדע אמיתי לא אמור לעשות.

    א.ב.

  46. הטענה שלך היא שרפואה מודרנית מבוססת על מדע, ורפואה אלטרנטיוית מבוססת על הנחות לא מבוססות. מה שאתה שוכח לציין היא העובדה שמדענים הם אנשים, והם נוטים לעיתים להתעלם ממה שלא נוח להם (ע”ע זוכה פרס נובל האחרון).

    הנה כמה דוגממות למה ש”הרפואה המודרנית” מתעלמת:
    1) קנאביס והשפעותיו החיוביות על סרטן
    2) מחסור בויטמין B12 כאחד הגורמים המשמעותיים לבעיות רבות שלנו
    3) חוסר איזון כימי בגוף כתוצאה מתגובות של רגישות למזון, וניסיון לפתור את הסימפטומים של אותו חוסר איזון ע”י תרופות.

    אני יכול להמשיך, אבל אני חושב שאתה מבין את הנקודה שלי. בסופו של דבר, ג’ובס חיי הרבה יותר ממה שהוא היה אמור לחיות ע”פ הרפואה המודרנית, וציון אלו שמתו מבלי לציין עוד עובדות כמו העובדה שסטיב מקווין היה מעשן כבד ושום רפואה “מודרנית” אפילו כיום לא היתה עוזרת לו חוטאת לאמת המדעית.

    בתקווה שנתחיל דיאלוג פתוח בנושא
    א.ב. של אהבה
    בריסל, בלגיה.

  47. לא נעים לציין אבל ייתכן שכל הגל הזה של צעצועים אלקטרוניים מצועצעים שפשה בעולם בשנים האחרונות (ורובו כמובן “בזכותו” של מר ג’ובס ז”ל) ייצר השתהות בפיתוחים בתחומים מדעיים חשובים הרבה יותר אבל קצת פחות סקסיים. דוגמאות: אנרגיה, חקלאות, מזון ורפואה. עכשיו יבוא איזה “אפליסט” ויגיד לי שזה לא נכון וזה לא ככה וזה מפרה את זה ויש פה ווין ווין סיטואיישן וכו וכו. אבל אני לא יכול להשתכנע, לדעתי עיסוק בשטויות בכזאת אובססיביות לא יכול שלא לתבוע בסופו של יום את מחירו במשאבי ציבור. וחבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.