סיקור מקיף

טלסקופ החלל קפלר גילה לראשונה שני כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ

עם זאת, בניגוד לכוכב הלכת עליו הכריזה נאס”א לפני שבועות אחדים שקוטרו פי 2.5 מזה של כדור הארץ, אך נמצא באיזור החיים – שני כוכבי הלכת החדשים חמים מכדי לקיים חיים  

 השוואה בין הגדלים של שני כוכבי הלכת, Kepler-20e ו- Kepler-20f עם כדור הארץ ונוגה. איור: נאס"א
השוואה בין הגדלים של שני כוכבי הלכת, Kepler-20e ו- Kepler-20f עם כדור הארץ ונוגה. איור: נאס"א

טלסקופ החלל של נאס”א גילה את שני כוכבי הלכת הראשונים בסדר הגודל של כדור הארץ מקיפים שמש הדומה לשלנו. כוכבי הלכת המכונים Kepler-20e ו- Kepler-20f קרובים מדי לכוכב שלהם מכדי להימצא באיזור המכונה “איזור החיים”, שבו ניתן לקיים מים במצב נוזלי על פני השטח של כוכב הלכת, אך בכל אופן הם חשובים משום שאלו כוכבי הלכת הקטנים ביותר שגילויים אושר עד כה, המקיפים כוכב הדומה לשמש שלנו.
הגילוי מסמן את אבן הדרך הבאה החשובה בחיפוש אחר כוכבי לכת דומים לכדור הארץ. כוכבי הלכת הללו אמורים להיות סלעיים. Kepler-20e קטן מעט מנוגה, 0.87 רדיוסים של כדור הארץ. Kepler-20f גדול מעט מכדור הארץ – רדיוסו 1.03 רדיוסים של כדור הארץ. שני כוכבי הלכת מקיפים ביחד עם שלושה כוכבי לכת נוספים את כוכב הלכת קפלר 20 המרוחק כאלף שנות אור מאיתנו בכיוון קבוצת נבל.
Kepler-20e מקיף את השמש שלו אחת ל-6.1 ימים ואילו Kepler-20f עושה זאת אחת ל-19.6 ימים. שנים קצרות אלו משמעותן עולמות חמים ולא ניתנים לחיים. Kepler-20f למשל, שטמפרטורת פני השטח שלו מגיעה ל-430 מעלות צלזיוס דומה בכך לכוכב חמה. טמפרטורת פני השטח של Kepler-20e, היא למעלה מ-750 מעלות צלזיוס, טמפרטורה בה מותכת זכוכית.
“המטרה העיקרית של קפלר היא למצוא כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ באיזור החיים”, אומר פרנסואה פרסין ממרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה במסצ’וסטס, החוקר הראשי של מחקר שפורסם בכתב העת נייצ’ר. “תגלית זו מדגימה את כוכבי הלכת הראשונים שהם ממש בגודל של כדור הארץ סביב כוכבים אחרים, ושאנו מסוגלים לגלות אותם.”
מערכת כוכבי הלכת קפלר 20 כוללת כאמור עוד שלושה כוכבי לכת הגדולים מכדור הארץ אך קטנים מרהב (נפטון). קפלר 20b, הקרוב שבהם, קפלר 20c השלישי וקפלר 20d – החמישי, מקיפים את הכוכב במסלולים שאורכם 3.7, 10.9 ו-77.6 ימים בהתאמה. כל חמשת כוכבי הלכת נמצאים בתוך מסלול הדומה לזה של כוכב חמה במערכת השמש שלנו. כוכב האם שייך לאותו סוג ספקטרלי של השמש שלנו – סוג G, אף כי הוא מעט קטן וקר יותר.
מערכת שמש זו מסודרת בסידור לא צפוי. במערכת השמש שלנו, כוכבי הלכת הקטנים הסלעיים מקיפים קרוב לשמש, והגדולים – כוכבי הלכת הגזיים, מקיפים אותה ממרחק גדול יותר. לשם השוואה כוכבי הלכת של קפלר 20 מסודרים בדרך שונה: גדול, קטן, גדול, קטן, גדול.
“הנתונים של קפלר ממשיכים לחשוף תובנות חדשות אודות המגוון והאפשרויות לסידור מערכות שמש בגלקסיה שלנו” אומר ג’קל ליז’ר, מדען פלנטרי וחבר צוות קפלר במרכז איימס של נאס”א בקליפורניה.
טלסקופ החלל קפלר מאתר כוכבי לכת ומועמדים לכוכבי לכת באמצעות מדידות עמעום בבהירותם של למעלה מ-150 אלף כוכבים בחיפוש אחר כוכבי לכת החוצים לפניהם (הצעה: ויוצרים ליקוי). צוות הטלסקופ דורש לפחות שלושה מעברים כדי לאשר את האות המתקבל מהטלסקופ ככוכב לכת.
אנשי צוות קפלר משתמשים גם בטלסקופים קרקעיים ובטלסקופ החלל שפיצר כדי לחזור על תצפיות על כוכבי הלכת המועמדים שטלסקופ החלל קפלר איתר. שדה הכוכבים נמצא בקבוצות ברבור ונבל והוא נראה ממצפים קרקעיים מהאביב ועד לתחילת הסתיו (בחצי הכדור הצפוני). תצפיות אלה מסייעות גם הן לתקפות הגילוי של כוכבי הלכת. כדי לגלות את שני כוכבי הלכת הללו השתמשו האסטרונומים בתכנת מחשב המכונה בלנדר Blender המריצה סימולציה כדי לבדוק שלא מדובר בתופעה אסטרונומית אחרת הגורמת להטעיה שמדובר בכוכב לכת.

אנשי צוות קפלר משתמשים גם בטלסקופים קרקעיים ובטלסקופ החלל שפיצר כדי לחזור על תצפיות על כוכבי הלכת המועמדים שהחללית איתרה. שדה הכוכבים נמצא בקבוצות ברבור ונבל ונראה ממצפים קרקעיים מהאביב עד לתחילת הסתיו. תצפיות אלה מסייעות גם הן לתקפות כוכבי הלכת. כדי לגלות את שני כוכבי הלכת הללו השתמשו האסטרונומים בתוכנת מחשב המכונה בלנדר Blender המריצה סימולציה כדי לבדוק שלא מדובר בתופעה אסטרונומית המטעה לחשוב שמדובר בכוכב לכת.
לפני כשבועיים ב-5 בדצמבר 2011 הכריזו המדענים על כוכב הלכת קפלר 22b הנמצא באיזור החיים של כוכב האם שלו, אך הוא ככל הנראה גדול מכדי להיות בעל קרקע סלעית. השניים שהתגלו כעת סביב קפלר 20 הם בגודל של כדור הארץ אך הם קרובים מדי לשמש שלהם מכדי שיהיו להם מים נוזליים על פני השטח. “במשחק המחבואים הזה, מציאת כוכבי לכת בגודל המתאים ובטמפרטורה המתיאמה זו רק שאלה של זמן.” אומרת נטלי באתלה, סגנית ראש הצוות המדעי של קפלר ופרופ’ לאסטרונומיה ופיזיקה באוניברסיטת סן חוזה. “הגילויים החשובים ביותר של קפלר עוד לפנינו”.

 לידיעה באתר נאס”א

 

17 תגובות

  1. אמט בראון:
    מעולם (אבל מעולם!) לא טענתי שאין חייזרים.
    טענתי רק שגם אם הם קיימים – הם מעולם לא הגיעו לכאן.

  2. הרי בעבר גם לא היו הטכניקות המשוכללות לעצם גילוי כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש אז למה שבעתיד לא יהיו טכניקות תצפית אפילו יותר טובות שיאפשרו לראות גם מה קורה על כוכב לכת שמתקיימים בו חיים? שלא לדבר על שיטת הינע מהיר יותר שאולי יפתחו בעתיד שתאפשר לשלוח גשושה לשם. עדיף שכבר נדע לאן כדאי לשלוח.
    חוץ מזה המחקר של קפלר חשוב לעצם הבנת הסטטיסטיקה הפלנטרית כלומר איזה פלנטות יש שם בחוץ , מה המגוון ועד כמה נפוצות פלנטות באיזור החיים.

  3. לאנונימי,
    הבט בתדירות ההקפה שלהם .(של כל 5 כוכבי הלכת במערכת)
    הם צריכים להיות במסלולים מאוד קרובים אחד לשני.
    זאת היתה כוונתי.

  4. אבי וחסוי:
    ומה עם הסקרנות?
    האם אינכם רואים ערך בעצם הידיעה (אם תהיה כזו ידיעה) שיש חיים בעוד מקומות ביקום?
    לדעתי גילוי כזה נחוץ לנו אפילו מטעמים “חינוכיים” – כדי שחלק מאלה מבינינו שעדיין חושבים שבני האדם הם “תכלית” ה”בריאה” יתפכחו

  5. לאבי:
    יתכן ובעתיד יוכלו לעקם באופן מלאכותי את המרחב – כי שעושה חור שחור, ואז נוכל לקפוץ מנקודה a ל-b במהירות.
    כמו כן, ע”פ הסידרה הטובה טרה-נובה, ניתן לבצע מסע בזמן תוך יצירת מציאות חליפית.

  6. אנונימי
    אם כבר החלטת לתרגם- “תחום זהבה” (Goldilocks Zone), לא שלגיה.

  7. לאיש- אפשר להקביל אותם לנגה ומאדים, גם שניהם נמצאים ב’תחום שלגייה’ ובגודל מספיק, ויש 3 כוכבי לכת כאלה במערכת השמש (למה שניהם לא כל כך אידיאלים לנו זאת שאלה נפרדת, אבל בתיאוריה יש להם פוטנציאל)

  8. אבי וחבריו,פעם גם לירח לא האמינו שיגיעו וניתן להביא עוד אין סוף דוגמאות.
    מתישהו עוד יגידו שאנחנו היינו פרימיטבים וכך הלאה.

    “לכל בעיה יש פתרון, שאם לא כן – לא הייתה בעיה.”
    אלברט אינשטיין

  9. מסכים עם אבי,

    מה הטעם גם ככה אי אפשר להגיע למהירות האור מה יעזור אם ידעו שקיים עוד כוכב דומה לכדור הארץ?

  10. ציטוט מהמאמר : ” לחשוף טובנות חדשות ” .

    למה לרשום “טובנות” כשאפשר לכתוב “תובנות” …
    יש עוד כמה שגיאות כתיב על הדרך .
    עבודה מהירה , אינה בהכרח איכותית- ועל כן גורמי בקרה הם חשובים לפני פרסום מאמר כלשהו.

  11. לא מבין מה המטרה, נניח שימצאו כוכב לכת שהוא העתק של כדור הארץ, ונניח שאפילו יש לו סיכויי של 90 % לקיום חיים או שאפילו יש בו חיים, הרי לא נוכל לתקשר איתם בגלל המרחק , אז מה הטעם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.