פרופ’ מריו ליביו: לאדם ריס יש סיכוי לנובל שני * גאה בהישג של דן שכטמן

פרופ’ מריו ליביו, המתארח בארץ, ובין היתר הרצה אתמול במסגרת קתדרה, שוחח עם אתר הידען על שני זוכי נובל: אדם ריס שליביו היה המנטור שלו במכון המדעי של טלסקופ החלל, ודן שכטמן – עמיתו לשעבר מהטכניון ומגיבורי ספרו “חיתוך הזהב”

אורח בארץ, פרופ’ מריו ליביו שמסתבר שכבר נמצא 21 שנים במכון המדעי של טלסקופ החלל. אתמול (ו’) הוא הרצה במסגרת מכון ‘קתדרה’ במוזיאון א”י בת”א. לאחר ההרצאה הוא קיים ראיון עם אתר הידען.
מסתבר שדרכיו של פרופ’ ליביו הצטלבו עם דרכיהם של שניים מזוכי פרס נובל השנה: פרופ’ אדם ריס, עמיתו למכון המדעי של טלסקופ החלל ומזוכי פרס נובל לפיזיקה על גילוי האצת התפשטות היקום, ואשר פרופ’ ליביו שימש המנטור שלו כאשר הגיע למכון, ופרופ’ דן שכטמן, עמיתו לטכניון בו עבד שנים רבות ואשר בכובע אחר גם הצטלבו דרכיהם כאשר ליביו תיאר את תגליתו של פרופ’ שכטמן על הקואזי גבישים בספרו “חיתוך הזהב” (קראו כאן על הנושא לקראת סוף הראיון עם פרופ’ שכטמן)

“כאשר אדם ריס הגיע למכון, זה היה זמן קצר לאחר שכתב את המאמר הראשון לאחר שכתב עם שותפיו את המאמר אודות האצת התפשטות היקום, אני הייתי המנטור שלו כי הוא היה מדען צעיר ומדענים צעירים שבאים אחד המדענים הבכירים נהיה המנטור שלהם.
“מהתחלה ראיתי, זה לא רק עניין שהוא חכם, בסופו של דבר פרסי נובל מקבלים לא על זה שאתה חכם אלא על זה שגילית תגלית והוא גילה תגלית מאוד מרשימה ובנוסף לתגלית מה שמאוד אופייני זה הדרייב שיש לו שהוא בלתי רגיל. הוא אדם מאוד אמביציוזי, שהבין מהתחלה שיש לו תגלית מאוד חשובה ושעשה כל דבר בהמשך כדי לבסס אותה. אני הייתי שותף למאמרים שלו אחרי זה שבהם הראינו שהאנרגיה האפלה לפני 9 מיליארד שנה היתה פחות חשובה מאשר עכשיו. אבל הוא בעיקר הלך על כל דבר שיכול לשפר את ההבנה שלנו באשר לאנרגיה האפלה.”

“למשל מה שהוא מתעסק בשנתיים-שלוש האחרונות כמעט באופן בלעדי זה בעידון המדידות של קבוע האבל הקובע את הקצב העכשיוי של התפשטות היקום. אם אתה משפר את הדיוק של המדידה של קבוע האבל (וכרגע ה וא הצליח להגיע לדיוק של 3%) זה שם חסמים מאוד גדולים על כל החסמים הקוסמולוגיים השונים כולל אלו הקשורים לאנרגיה האפלה.”
כרגע הוא עושה תצפיות להורדת השגיאה של מדידת קבוע האבל מ-3% ל-2% כי ברמה הזו ניתן יהיה לקבוע חסמים לקבועים אחרים, כמו למשל לקבוע כמה משפחות של ניוטרינים יש. לניוטרינים הללו שלוש משפחות. יש סיכויים לא רעים שקיימת משפחה רביעית של ניוטרינים, שלא הבחנו בהם עד כה. המדידות שהוא עושה עכשיו על קבוע האבל יכול להיות שיגדילו את האילוצים במידה כזו שנוכל להגיד בצורה ברורה אם זה שלוש או ארבע משפחות.”

“בסך הכל הוא בחור צעיר, הוא בן 41 הוא אחד הצעירים שקיבלו פרס נובל. יש לו סיכוי לקבל עוד פרס אחד בחיים המדעיים שלו. אדם עם הדרייב שלו והכשרון שלו לתצפיות הוא עשוי לקבל עוד אחד. מארי קירי קיבלה שני פרסי נובל אבל האחד היה בכימיה והשני בפיזיקה. ג’ון בארדין הוא היחיד עד כה שקיבל פעמיים פרס נובל בפיסיקה. אולי אדם יהיה השני. כמובן שצריך גם קצת מזל. לואי פסטר אמר שהמזל עוזר לאלו המוכנים היטב. אדם מוכן היטב. אבל צריך גם קצת מזל. כי הוא התחיל למדוד את ההאטה של היקום ואם היה מודד את ההאטה של היקום, זו היתה תוצאה טובה אבל הוא לא היה מקבל עליה פרס נובל, אז היה קצת מזל שיצא שבמקרה היקום לא מאיט בכלל אלא מאיץ.”

“ניסוי הנויטרינו בסרן הוא ניסוי מצויין הם כבר חזרו עליו פעם שניה. הם הראו כאילו ניוטרינו נעים במהירות גבוהה מהאור. זו מדידה מאוד קשה, ומבחינה זו הניסוי הוא פנטסטי שהם הצליחו להגיע לרמה כזו של דיוק. אני חייב להגיד שהניחוש הראשון שלי היתה שיתגלה שהבעיה היתה ברוחב של הפולס, משום שהרוחב של הפולס בפקטור 100 יותר גדול מאשר מה שהם מבקשים למדוד. אבל בינתיים הם חזרו על הניסוי עם פולסים הרבה יותר קצרים שאין להם רוחב כזה והם טוענים שהם מקבלים את אותה תוצאה. אני מוצא זאת תוצאה מפתיעה. אני חייב להגיד שאנחנו בודקים את תורת היחסות הפרטית מאה שנה ולא מצאנו שום בעיה איתה. ואם היתה בעיה איתה, יש לזה השלכות לכל כך הרבה דברים שפשוט קשה להאמין שזו התוצאה הנכונה, ולכן יש לי ודאות של 95% לא נגיד 100% שיתגלה שבכל זאת יש טעות שהם צריכים לגלות אותם. יש שתי קבוצות אחרות שמתכננות לחזור על הניסוי, אחת בארה”ב ואחת ביפן, אני מקווה שכשהם יחזרו על זה עם מערכת אחרת נדע יותר טוב.”

כמה מילים על עמיתך לטכניון דן שכטמן”: אני גאה מאוד, אני לא יכול לתאר לך עד כמה שמחתי כשדני שכטמן קיבל את פרס נובל. כתבתי על דן שכטמן ועל תגליתו את הקוואזי גבישים בספרי חיתוך הזהב. כמובן שאז לא ידעתי שהוא יקבל פרס נובל בכימיה, בהחלט תגלית מרשימה מאוד. הקטע הזה שהוא עמד בבטחון מול כל מיני אנשים, ביניהם חשובים שאמרו שזה לא יכול להיות. באמת, מאוד יפה. אני חושב שוועדת הנובל במקרה הזה לפעמים עשו טעויות ולפעמים לא הראו תעצומת נפש ונתנו לאדם שמגיע לו ושמחתי לקרוא על כל המאמצים שי שלו לשיפור החינוך המדעי בישראל, אדם משכמו ומעלה ואני שמח בשמחתו.