“הרבה מאוד שנים לא היה פרס נובל לתחום האימונולוגיה בוודאי שלא בתחום הזה של תגובת החיסון המולדת

כך אומר בראיון לאתר הידען פרופ’ איתן יפה נוף, מהמכון למיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה וחוקר מערכת החיסון בעקבות הזכיה של הפרופסורים ז’יל הופמן, ברוס ביוטלר וראלף סטיימנן בפרס נובל לרפואה 

“הרבה מאוד שנים לא היה פרס נובל בתחום האימונולוגיה בוודאי שלא בתחום הזה של תגובת החיסון המולדת, ולכן אני חושב שהפרס הזה מחזיר את התחום הספציפי הזה לאור הזרקורים, כי הוא מאוד חשוב בפיתוח תרופות כלפי גורמים מזהמים שאין כלפיהם היום אנטיביוטיקות טובות או חיסונים טובים.”
כך אומר בראיון לאתר הידען פרופ’ איתן יפה נוף, מהמכון למיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. פרופ’ יפה נוף הוא חוקר מהמחלקה לאימונולוגיה ומומחה למנגנוני ברירה והתמיינות תאי T, צמיחה ומוות אפופטוטי (ויקיפדיה), גורמים המשרים סרטן רדום ועוד. בעקבות זכייתם של הפרופסורים ברוס ביוטלר וראלף סטיינמן בפרס נובל לרפואה עליה הודיעה ועדת פרס נובל היום בצהריים.

“מערכת החיסון היא לא מערכת כל כך פשוטה אבל כדי להסביר את פעולתה נצמצם אותה לשתי זרועות עיקריות – מערכת החיסון המושרית – הספציפית, שהמופע הידוע ביותר שלה אלו הנוגדנים. אלו מופיעים בדם פרק זמן קצר לאחר שהגוף נחשף לחיידק או לנגיף והנוגדנים מתקיפים באופן ייחודי את הגורם המזהם. יש לה עוד כמה מרכיבים, בעיקר תאי T.”

“לצד המערכת המושרית הספציפית, יש זרוע נוספת: מערכת החיסון המולדת (innate immunity). מערכת זו פועלת באופן קבוע ללא צורך בגירוי מוקדם והיא פועלת גם באופן לא ספציפי. היא לא מזהה את החיידק באופן ייחודי אלא מגיבה כלפי כלל החיידקים וכלל הנגיפים הפרזיטיים. רוב המחקר באימנולוגיה התמקד במערכת הראשונה. בשנים האחרונות התברר שהמערכת השנייה – המקבילה לה היא בעלת חשיבות רבה, אולי אפילו עוד יותר גדולה ממערכת החיסון המושרית. שלושת החוקרים הללו תרמו תרומה נכבדת לפיענוח המנגנון המולקולרי של מערכת זו”.

האם התגליות קשורות זו בזו?

פרופ’ יפה נוף: “התגליות קשורות זו בזו: על אף שכל חוקר עסק בתחום הספציפי שלו, כל שלושת המחקרים מתחברים בסוף כמו פיסות בפאזל. ז’ול הופמן גילה בזבובי פירות (דרוזופילה) חלבון שהוא קולטן המכונה TOLL. בזבובים אין נוגדנים ולא קיימת גם כל צורה אחרת של תגובת חיסון מושרית ספציפית. ובכל זאת הם יודעים להגן על עצמם מפני זיהומים. הם עושים זאת באמצעות החלבון TOLL. זהו קולטן הנמצא על פני התאים שמזהה את החיידק המזהם ומפעיל מנגונני ניטרול והרס. בוטלר גילה שחלבון כזה קיים גם ביונקים, כולל האדם ולכן קראו לחלבונים הללו ביונקים TLR – Toll Like Receptor – קולטנים שדומים לאלו שבזבובים. הקולטנים הללו פועלים באותו אופן גם בבני אדם. על אף שליונקים ובכללם לאדם ישנה מערכת החיסון הספציפית, פועלת לצידה מערכת נוספת שהיא הרבה יותר עתיקה בעץ האבולוציוני כי היא קיימת גם ביצורים פרימיטיביים יותר. החוקר השלישי, ראלף סטיינמן גילה תאים שנקראים תאים דנדריטיים שהם אלו המבטאים את הקולטנים הללו וממלאים את תפקידי הניטרול שהזכרתי קודם לכן בהקשר לזבובים. שלושת המחקרים בסוף מתחברים לסיפור אחד”.

למה הם קיבלו רבע מהפרס והוא חצי?
“אלו שיקולים של הוועדה, משום שראלף סטיינמן מזוהה עם תגלית אחת – התאים הדנדריטיים וביוטלר והופמן מזוהים עם זיהוי ה-TOLL – זה בזבובים וזה בבני אדם”.

אילו קשרים יש לך עם זוכי הנובל?
“יש לי איתם קשרי עבודה, קשרים מקצועיים. לפני מספר חודשים קלטנו מרצה בכיר צעיר למחלקה שלנו, מיכה ברגר, שהיה במשך חמש שנים פוסט דוקטורנט אצל ברוס ביוטלר בלה-הויה, קליפורניה”.
פרופ’ יפה נוף מציין כי בזכייה זו נשמר גם השנה השיעור הגבוה של יהודים זוכי פרס נובל בהיות כל שלושת הזוכים יהודים.