סיקור מקיף

אסטרופיסיקה

גלקסיות שיוצרות כוכבים אחראיות ליצירת קרני גמא שעד עכשיו לא שויכו למקור ידוע. התגלית עשויה להוביל את האסטרופיזיקאים לפענוח החומר האפל
מחקר משותף של צמד חוקרים מהאוניברסיטאות העברית ואריזונה מציג דרך חדשה לגילוי מיקומם של חורים שחורים בגודל בינוני ביקום. בעזרת ניתוח מחודש של נתוני רנטגן ותצפיות שנערכו, הצליחו החוקרים למדוד לראשונה גם את המהירות בה חור השחור בינוני מסתובב, ויצרו פתח לגילויים ומחקרים נוספים בתחום
זה לא פרץ רדיו מהיר, פולסר או כוכב בעל מסה נמוכה שמתלקח מדי פעם. זה גוף הקורן בתחום הרדיו בלבד לכמה שבועות, נעלם בבת אחת, וחוזר שוב כעבור זמן. החוקרים מבקשים להבין מהו
מחקר תיאורטי מציע דרך לחפש כדורי דייסון, ולו גם חלקיים, המעידים על שימוש שלהם לייצור אנרגיה מחורים שחורים על ידי תרבות חוצנית מתקדמת. עד כה טרם התגלה מבנה כזה
אחרי מאות שנים: מדענים מצאו פתרונות יעילים לבעיית שלושת הגופים המפורסמת – ומה הקשר ל"הליכת שיכור"?
צוות בינלאומי של אסטרונומים הפך לצוות המחקר הראשון שהצליח לזהות איזוטופים של פחמן באטמוספירה של ענק גזים
לפי עקרון "התער של אוקאם", סביר בהרבה שהעב"מים ניתנים להסבר כתופעות טבעיות שעדיין איננו מבינים, או עצמים מלאכותיים ממקור ארצי, כפי שלתכונותיו המסתוריות לכאורה של אומאמאה הוצעו הסברים פרוזאיים בהרבה מאשר ספקולציית הגשושית החיזרית.
המערכת הזאת – ששמה ארפ 195 – מופיעה באטלס הגלקסיות הייחודיות, רשימה שמציגה כמה מהגלקסיות היותר מוזרות ונהדרות ביקום
אירוע נדיר שהתרחש בינואר 2020 עדיין מרתק את המדענים, שמנסים ללמוד בעזרתו על מבנה כוכב הנייטרונים
כשהכוכבים הסתדרו בשורה: כוכב שסיים את חייו בגלקסיה רחוקה והתפוצץ בעוצמה רבה פתר תעלומה אסטרונומית מהמאה ה-11
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומצרפת גילו כי מתחת לגודל הקריטי יש גורמים המפריעים לחורים שחורים לבלוע גז ולגדול, בגלקסיות בעלות מסה של יותר מעשרה מיליון שמשות, המשיכה מספיק גדולה כדי למשוך עוד ועוד חומר מהגלקסיה אל החור השחור שבמרכזה
פרופ' יהלום הסביר מדוע מהירות הסיבוב של החומר בגלקסיות אינה יורדת ככל שמתרחקים ממרכז הגלקסיה החל מהשוליים, אלא נותרת זהה או אף עולה * ההערכה היא שחומר אפל מעורב בתהליך. לטענת פרופ' יהלום ועמיתיו, אפשר להסביר תופעות אלו לפי תורה המכונה תורת השיהוי - משך הזמן שלוקח להשפעת אירוע במרכז הגלקסיה להתפשט עד לקצותיה.
משימות עתידיות לחקר החלל במערכת השמש תתמקדנה בחיפוש חיים חוצניים ובראשן קליפר אירופה שתטוס לירח הצדקי הגדול ב-2024, אולם חיים אלו עשויים שלא להיות דומים לחיים על פני כדור הארץ. שיטת אנליזה חדשה מסוג ספקטרוסקופיית מסות עשויה לאפשר גילוי חיים חוצניים מהסוג החייזרי
במחקר חדש שנערך על ידי צוות מחקר בלגי נמצא כי המתכות ברזל וניקל נמצאות באטמוספירות של שביטים המשייטים במערכת השמש שלנו, אפילו אלו הנמצאים הרחק מהשמש. הממצאים הושגו בעזרת נתונים שנאספו מתוך הטלסקופ הגדול מאוד אשר שוכן על ההר סרו פאראנאל, בגובה 2,635 מטר במדבר אטקמה שבצפון צ'ילה
תצרף גלקטי זה מתגאה במגוון כיוונים, עם גלקסיות ספירליות כמו זו שבמרכז תמונה זו הנראות כמעט במבט מעליהן, וכמה גלקסיות ספירליות הנראות רק כפרוסות אור דקיקות במבט מהצד. זאת בנוסף לאפקט עדשת הכבידה שמאפשר לצפות בגלקסיות מרוחקות יותר
עקבות של הפלוטוניום הרדיואקטיבי נמצאו במינרל ים עמוק באוקינוס השקט, אשר מהווה ארכיון בן מיליוני שנים של חומר מכדור הארץ אך גם של אבק קוסמי השוקע עליו
בפרויקט ראשון מסוגו בחלל - אוניברסיטת תל אביב תתווך בין שתי חלליות גאיה האירופית וטס של נאס"א לאפשר גילוי קל ומהיר יותר של כוכבי לכת
האם מקורו של חלקיק שנחת בקוטב הדרומי באירוע קוסמי בן 700 מיליון שנה?
לאשכול הגלקסיות יש מסה כה גדולה עד כדי כך שהוא פועל כעדשה כבידתית, וגורם לאור מגלקסיות רחוקות יותר להתכופף סביבו. עיוותים אלה עשויים להופיע בצורות שונות רבות, כגון קווים ארוכים או קשתות.
המדענים צפו בחור השחור שבמרכז גלקסית M87 שצולם לפני כשלוש שנים באמצעים אופטיים, וכעת צולמם השדה המגנטי העצום שסביבו שחושף מה קורה כשחומר מתקרב למהירות האור וחלקו נבלע בחור השחור. הכותב הוא אחד המדענים שהשתתפו בפרויקט
לוגו אתר הידען
חיפוש