אסטרופיזיקה

דוגמה לסופרנובה שהתגלתה על ידי סקר האנרגיה האפלה בתוך השדה המכוסה על ידי אחד מהגלאים הבודדים במצלמת האנרגיה האפלה. הסופרנובה התפוצצה בגלקסיה ספירלית עם היסט לאדום = 0.04528, המקביל לזמן נסיעת אור של כ-0.6 מיליארד שנים. לשם השוואה, לקוואזר מימין יש הסטה לאדום של 3.979 וזמן נסיעה לאור של 11.5 מיליארד שנים.   קרדיט DES Collaboration/NOIRLab/NSF/AURA/M.

סקר האנרגיה האפלה מפרסם תוצאות סופיות ממדגם הסופרנובות הכי גדול, מעמיק ואחיד

  • 40 תגובות
בין התצפיות של כשני מיליון גלקסיות רחוקות, מצאו החוקרים כמה אלפי סופרנובות, וזה מדגם הסופרנובות הכי גדול ומעמיק אי-פעם שהושג באמצעות טלסקופ יחיד. לאחר מכן המדענים השתמשו בטכניקות מתקדמות של
תמונת טלסקופ החלל האבל המציגה את הגלקסיות הספירליות NGC 1356, LEDA 467699, LEDA 95415, ו-IC 1947. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, J. Dalcanton, Dark Energy Survey/DOE/FNAL/NOIRLab/NSF/AURA, קרדיט תמונה: L. Shatz

התעתוע הגלקטי הגדול: חשיפת המרחקים האמיתיים בחלל

  • 5 תגובות
ההשתקפות הדו ממדית של הגלקסיות על שמי הלילה לא אומרת הרבה על המרחקים האמיתיים בין הגלקסיות לבין עצמן ובינם לבין כדור הארץ
הדמיית אמן של כוכב הלכת WASP-121 b המציג תבניות אקלים ברורות. איור: NASA/ESA

האבל צופה בשינויים באטמוספרה של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש

  • אין תגובות
צוות בינ"ל של אסטרונומים קיבץ ועיבד מחדש תצפיות של כוכב הלכת החוץ-שמשי WASP‑121 b שנאספו באמצעות טלסקופ החלל האבל בשנים 2016, 2018 ו-2019 והבחינו בתבניות מזג אוויר על פניו. מדובר
התרשמות האמן מהשכבות השונות בתוך כוכב נויטרונים מסיבי, כאשר העיגול האדום מייצג ליבת קווארק-חומר גדולה. קרדיט Jyrki Hokkanen, CSC

עדויות נוספות לקווארקים במרכזי כוכבי נייטרונים מסיביים

  • 10 תגובות
ניתוח תאורטי חדש מעמיד את הסבירות שכוכבי נייטרונים מסיביים מסתירים בתוכם גרעיני קווארקים לא קונפיגורטיים בין 80 ל-90 אחוזים. התוצאה הושגה באמצעות ריצות מחשב ענקיות המשתמשות בהסקת סטטיסטית בייסיאנית.
התמונה הזאת, המראה גלקסיה אליפטית (משמאל) וגלקסיה ספירלית (מימין) כוללת אור א"א קרוב מטלסקופ החלל ג'יימס ווב ואור UV ונראה מטלסקופ החלל האבל. קרדיט: NASA, ESA, CSA, Rogier Windhorst (ASU), William Keel (University of Alabama), Stuart Wyithe (University of Melbourne), JWST PEARLS Team, Alyssa Pagan (STScI)

הסבר לתופעה קוסמית מוזרה: אסטרופיזיקאים גילו מדוע אין גלקסיות ספירליות במישור הסופרגלקטי שלנו

  • 2 תגובות
אסטרופיזיקאים גילו מדוע גלקסיות ספירליות כמו שביל החלב שלנו נדירות במישור הסופרגלקטי, אזור צפוף ביקום המקומי שלנו
מחקרים מגלים שפלנטות גזיות ענקיות במערכות כוכבים אחרות לעיתים תכופות מונעות את האִכְלוּסִיּוּת של פלנטות דמויות ארץ שכנות על ידי שיבוש מסלולים ואקלימים. תיאור אמן של מערכת חוץ שימשית שמלאה בפלנטות ענקיות. קרדיט: NASA/Dana Berry

כאוס שולט בקוסמוס: איך פלנטות גזיות ענקיות מאיימות על החיים בעולמות דמויי ארץ סמוכים

  • 2 תגובות
צדק, כוכב הלכת הכי גדול בפער במערכת השמש שלנו, ממלא תפקיד מגן חשוב. שדה הכבידה העצום שלו מסיט שביטים ואסטרואידים שאחרת היו אולי פוגעים בכדור הארץ, ועוזר ליצור סביבה יציבה
הדמיית אמן של הריקנות הענקית והנימות והדפנות המקיפות אותה. קרדיט: Pablo Carlos Budassi

אבודים בחלל: האם ריקנות ענקית מפלגת את היקום?

  • 4 תגובות
"מתח האבל" בקוסמולוגיה מעלה לאחרונה תהיות לגבי המודל הקוסמולוגי הסטנדרטי
התמונה הזאת שצילם טלסקופ החלל האבל מראה את ארם-מדור 2105-332, מערכת גלקסיות ייחודית בקבוצת מיקרוסקופ. היא ידועה בגלקסיות קווי הפליטה שלה, המצביעות על יצירת כוכבים נמרצת. היא  מופיעה בתמונת השבוע של האבל, ושהשמות ניתנו לגלקסיות באמצעות קואורדינטות אסטרונומיות. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, J. Dalcanton, Acknowledgment: L. Shatz

מצעד הגלקסיות: מופע הכוכבים המהמם מהאבל

  • 2 תגובות
שתיים מהגלקסיות הללו קרובות אחת לשניה הן מסוג נדיר של גלקסיות קווי פליטה, מכיוון שמתקיים בהם תהליך מאסיבי של לידת כוכבים חדשים. האחרות נמצאים במרחקים שונים אבל מסתדרים יפה בשורה
פולסר. באדיבות Breakthrough Listen

פרויקט Breakthrough Listen סרק גלקסיות שלמות בחיפוש אחר אותות מיצורים תבוניים מתקדמים

  • 4 תגובות
הצוות זיהה 1,519 אותות מועמדים שלא ניתן היה לייחס להפרעות תדר רדיו. לאחר עיבוד אלגוריתמי, התאמה של תכונות האות עם הפרעות ידועות, ובדיקה חזותית מקיפה, לא נמצאו ראיות משכנעות לחתימות
התרשמות אמן זאת מראה את הפולסר PSR J1023+0038 גונב גז מהכוכב הנלווה שלו. הגז הזה מצטבר בדיסקה סביב הפולסר, נופל אליו באיטיות ובסופו של דבר נפלט בסילון צר. בנוסף, יש רוח של חלקיקים שנושבת מהפולסר, המיוצגת באיור על ידי ענן של נקודות מאוד קטנות. הרוח הזאת מתנגשת עם הגז שנופל פנימה, מחממת אותו וגורמת למערכת לזהור בבהירות בקרני רנטגן, UV ואור נראה. בסופו של דבר גושים של הגז החם הזה נפלטים עם הסילון, והפולסר חוזר למצב הראשוני, החלש יותר שלו, וחוזר על המחזור. הפולסר הזה נצפה עובר ללא הרף בין שני המצבים האלה כל כמה שניות או דקות. קרדיט: ESO/M. Kornmesser

פגזים קוסמיים: פותרים את תעלומת שינויי הבהירות המוזרים של פולסר

  • אין תגובות
אסטרונומים פענחו את ההתנהגות המוזרה של הפולסר J1023+0038. הפולסר הזה שעובר במהירות בין שני מצבי בהירות, פולט חומר בפרצים פתאומיים שגורמים למעברים האלה. בזכות פריצת הדרך הזאת, שכללה תצפיות וניתוחים
איור אמן של שש הפלנטות שהתגלו לאחרונה המקיפות את הכוכב שלהן בתהודה. קרדיט: Roger Thibaut (NCCR PlanetS)

במקצב הרמוני: פענוח "החידה הבלתי פתירה" של מערכת עם שש פלנטות

  • 2 תגובות
צוות בינ"ל של אסטרונומים גילה מערכת של שש פלנטות המקיפות את הכוכב HD110067 בתהודה הרמונית ייחודית
החומר האפל. המחשה: depositphotos.com

בעקבות החומר האפל

על המאמץ המחקרי לפיענוח מהותו ותכונותיו של החומר האפל, באמצעות מדידת אינטראקציות בינו לבין חלקיקי חומר אחרים
האזור המרכזי של גלקסיית שביל החלב כפי שצילם הטלסקופ סוברו. התמונה מראה כוכבים רבים בשדה ראייה שרוחבו בערך 0.4 שנות אור. הכוכב S0-6 (בעיגול הכחול), נושא המחקר הזה, נמצא בערך 0.04 שנות אור מהחור השחור העל-מסיבי סגיטריוס A* (בעיגול הירוק). קרדיט: Miyagi University of Education/NAOJ

על פני הזמן והמרחב: המסע האפי של כוכב מסתורי אל מרכז שביל החלב

  • אין תגובות
מחקר של צוות בינ"ל בראשות שוגו נישיאמה באוניברסיטת מיאגי מראה שייתכן שחלק מהכוכבים המקיפים מקרוב את החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב הגיעו ממרחק רב יותר ממה שחשבו בעבר, לגמרי
מבט מרובה צבעים על MACS0416, צביר גלקסיות הנמצא במרחק של כ-4.3 מיליארד שנות אור מכדור הארץ. התמונה נוצרה על ידי שילוב של תצפיות אינפרא אדום מטלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א עם נתוני אור נראה מטלסקופ החלל האבל של נאס"א. הפנורמה הפריזמטית המתקבלת של הכחולים והאדומים נותנת רמזים למרחקי הגלקסיות. קרדיט: NASA, ESA, CSA, STScI, Jose M. Diego (IFCA), Jordan C. J. D'Silva (UWA), Anton M. Koekemoer (STScI), Jake Summers (ASU), Rogier Windhorst (ASU), Haojing Yan (University of Missouri)

צביר הגלקסיות "עץ חג המולד": 'ווב' ו'האבל' של נאס"א מאחדים כוחות ליצירת מופת מסחררת

  • 6 תגובות
התמונה המדהימה מייצגת את אחת המראות המקיפים ביותר של היקום שצולמו אי-פעם, וחושפת נוף עשיר של גלקסיות יחד עם יותר מתריסר עצמים משתנים שהתגלו לראשונה
תמונה זו שצולמה על ידי הרובר Perseverance של נאס"א ב-6 באוגוסט 2021, מראה את החור שנקדח בסלע ממאדים כהכנה לניסיון הראשון של הרובר לאסוף דגימה. הוא צולם על ידי אחת ממצלמות הרובר במה שהצוות המדעי של הרובר כינה "סלע מרוצף" באזור "רצפת המכתש שבורה מחוספסת" במכתש ג'זרו. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

האם התקיימו חיים על מאדים ועל כוכבי לכת אחרים? אנחנו עשויים לדעת בקרוב באמצעות בינה מלאכותית

  • 5 תגובות
הדמיית אמן זאת מראה איך עשויה להיראות האקזופלנטה התת-נפטונית TOI-421 b. במחקר חדש, מדענים מצאו הוכחות חדשות איך פלנטות מסוג זה יכולות לאבד את האטמוספרה שלהן. קרדיט: NASA, ESA, CSA, and D. Player (STScI)

היעלמות קוסמית: נאס"א פותרת את תעלומת כוכבי הלכת המתכווצים

  • 5 תגובות
חוקרים מצאו שכוכבי לכת מסויימים מחוץ למערכת השמש מתכווצים בגלל אובדן האטמוספרה שלהן
הגלקסיה הגדולה בקידמת התמונה היא LEDA 2046648, והיא נראית קצת יותר ממיליארד שנים אחורה בזמן, ואילו רוב האחרות רחוקות אפילו יותר, ולכן נראות רחוקות יותר אחורה בזמן. קרדיט: ESA/Webb, NASA & CSA, A. Martel

מסתכלים לתוך העבר: איך ג'יימס ווב כותב מחדש את הבנתנו את הגלקסיות הקדומות

  • 10 תגובות
איור אמן של אסטרונומיית קרניים קוסמית עם אנרגיה אולטרה גבוהה כדי להבהיר תופעות מאוד אנרגטיות בניגוד לקרן קוסמית חלשה יותר המושפעת על ידי שדות אלקטרומגנטיים. קרדיט: Osaka Metropolitan University/Kyoto University/Ryuunosuke Takeshige

לא מדע בדיוני: חלקיק לא מוכר עם אנרגיה גבוהה מאוד פגע בכדור הארץ

  • 10 תגובות
גלאי הקרניים הקוסמיות הכולל 507 תחנות סינטילטורים קרקעיות, המכסות אזור גילוי נרחב של 700 קמ"ר ביוטה, ארה"ב. ב-27 במאי 2023 המדענים גילו חלקיק עם רמת אנרגיה עצומה של 244 EeV.
התמונה מציגה תצלום עמוק של צביר הגלקסיות פנדורה, או Abell 2744, באמצעות נתונים מטלסקופ החלל ג'יימס וב של נאס"א. בעקבות התמונה, צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט אישר את המרחק של גלקסיות עתיקות אלה והסיק את תכונותיהן באמצעות נתונים ספקטרוסקופיים חדשים מטלסקופ ג'יימס וב - מידע על אור הנפלט בכל רוחב הספקטרום האלקטרומגנטי. במרחק של כ-33 מיליארד שנות אור, גלקסיות רחוקות אלה במיוחד מספקות תובנות לגבי האופן שבו גלקסיות ראשוניות יכלו להיווצר. התמונה מציגה תצלום עמוק של צביר הגלקסיות פנדורה, או Abell 2744, באמצעות נתונים מטלסקופ החלל ג'יימס וב של נאס"א. בעקבות התמונה, צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט אישר את המרחק של גלקסיות עתיקות אלה והסיק את תכונותיהן באמצעות נתונים ספקטרוסקופיים חדשים מטלסקופ ג'יימס וב - מידע על אור הנפלט בכל רוחב הספקטרום האלקטרומגנטי. במרחק של כ-33 מיליארד שנות אור, גלקסיות רחוקות אלה במיוחד מספקות תובנות לגבי האופן שבו גלקסיות ראשוניות יכלו להיווצר. Cluster image: NASA, UNCOVER (Bezanson et al., DIO: 10.48550/arXiv.2212.04026) Insets: NASA, UNCOVER (Wang et al., 2023) Composition: Dani Zemba/Penn State

טלסקופ החלל 'ווב' גילה גלקסיות במרחק 33 מיליארד שנות אור שמאתגרות תיאוריות אסטרונומיות

  • 36 תגובות
בניגוד לגלקסיות רחוקות אחרות שהתגלו, ואשר נראות כנקודות אדומות קטנות, שתי הגלקסיות החדשות הן גדולות ובעלות מראה בלתי רגיל - אחת דומה לבוטן והשנייה לכדור פלומתי, מה שמעיד על מגוון
התמונה הזו היא משחרור הנתונים השלישי של גאיה ב-2022. התמונה למעלה היא משחרור הנתונים החדש, ומראה בדיוק כמה מקורות חדשים צולמו במרכז הצביר. רק כוכבים עמומים בתוך אומגה קנטאורי מסומנים בשתי התמונות.

מכרה הזהב הגלקטי של גאיה: צבירי כוכבים, עדשות קוסמיות, אסטרואידים ומדע בלתי צפוי

  • 2 תגובות
משימת 'גאיה' של סוכנות החלל האירופאית גילתה למעלה מחצי מיליון כוכבים חדשים, סימנה 150,000 אסטרואידים, וזיהתה 380 עדשות קוסמיות. התגליות האלה מקדמות את הבנתנו את היקום, ומכינות את הקרקע לשחרור
עצמים ביקום. המחשה: depositphotos.com

מהמפץ הגדול לתמונה הגדולה: מבט כוללני חדש על כל העצמים ביקום

  • 6 תגובות
חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה פיתחו מודל של המבט המקיף ביותר על היסטוריית היקום. המחקר מדגיש את השינוי שעבר היקום מרגע היווצרותו לפני 13.8 מיליארד שנים ועד מצבו הנוכחי, המלא
התפרצות קרני גאמא (Image Credit: NASA/Swift/Mary Pat Hrybyk-Keith and John Jones via NASA)

יסודות חיוניים לחיים נוצרו בעקבות פיצוץ אדיר בחלל

  • 3 תגובות
תרשים קונספטואלי של מחקר זה. אותות מסופרנובות (התקריב בפינה הימנית התחתונה), קוואזרים (התקריב בפינה השמאלית האמצעית), והבזקי קרני גמא (התקריב במרכז העליון) מגיעים לכדור הארץ בגלקסיית שביל החלב (הרקע), שם אנו יכולים להשתמש בהם כדי למדוד פרמטרים קוסמולוגיים. קרדיט: NAOJ

כתיבה מחדש של העבר והעתיד של היקום – מחקר חדש משיק אור על גורל הקוסמוס שלנו

  • 20 תגובות
מחקר חדש שיפר את הדיוק של הפרמטרים השולטים בהתפשטות היקום. פרמטרים מדויקים יותר יעזרו לאסטרונומים לקבוע כיצד היקום גדל למצבו הנוכחי, וכיצד הוא יתפתח בעתיד.
צילום של כדור הארץ והירח בידי החללית גלילאו. צילום: נאס"א

קרל סייגן גילה חיים על כדור הארץ לפני 30 שנה – כך הניסוי שלו עוזר לנו לחפש מינים חייזריים היום

  • 4 תגובות
חלפו 30 שנה מאז שקבוצת מדענים בהובלת קרל סייגן מצאה ראיות לחיים על כדור הארץ באמצעות נתונים ממכשירים על סיפון גשושית החלל גלילאו של נאס"א ורק שילוב מכשירים תוך התעלמות
מבט באורכי גל מרובים על הסביבה של החור השחור העל-מסיבי SgrA* (X צהוב). באדום הכוכבים, בכחול האבק. רבים מהכוכבים הצעירים מוסתרים על ידי האבק או נטמעים על ידי הכוכבים הבהירים. קרדיט: Florian Peissker / University of Cologne

הפתעה כוכבית: מעיין נעורים במרכז הגלקסיה שלנו "אמור להיות בלתי אפשרי".

  • תגובה אחת
חוקרים גילו שצביר הכוכבים IRS13 ליד החור השחור העל-מסיבי סגיטריוסA* במרכז גלקסיה שלנו צעיר בהרבה מהחזוי
אסטרונומים מהרווארד טוענים שהצורה המעוקמת של שביל החלב היא בגלל הילה לא מאוזנת של חומר אפל. הטענה הזאת תומכת בתאוריות של התנגשות גלקטית קודמת ומספקת תובנות על טיבו של החומר האפל. קרדיט: Stefan Payne-Wardenaar; Magellanic Clouds: Robert Gendler/ESO

חומר אפל והתנגשויות גלקטיות: אסטרונומים מהרווארד מסבירים את העיקום המסתורי של שביל החלב

  • 8 תגובות
הגורם לכך היא הילת חומר אפל מעוותת
תיאור אמנותי של כוכב הלכת 8 Ursae Minoris b - הידוע גם בשם "האלה" - בתוך שדה השברים לאחר מיזוג אלים של שני כוכבים. ייתכן שכוכב הלכת שרד את המיזוג, אך גם ייתכן שהוא כוכב לכת חדש לגמרי שנוצר מהשברים. איור: מצפה הכוכבים קק/אדם מקרנקו

כוכב לכת גדול מקיף באופן מפתיע כוכב שהיה אמור להשמיד אותו

  • 2 תגובות
טלסקופ החלל TESS גילה כוכב לכת ששרד מיזוג בין שני כוכבים כשהכוכב הממוזג התנפח והפך לענק אדום
פרופ' צבי פירן. צילום: נועם חי

לראשונה חוקרים ישראלים ישתתפו בקבוצת מחקר חורים שחורים וכוכבי נויטרונים

  • אין תגובות
פרופסור צבי פירן, מופקד הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית ופרופסור עמיר לוינסון מאוניברסיטת תל אביב יקחו חלק בקבוצת מחקר של קרן סימונס היוקרתית במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי
באליפסה: התקופה האפלה של היקום. המחשה: depositphotos.com

גלי רדיו מהירח ישפכו אור על היקום הקדום

כ-50 מיליון שנה אחרי המפץ הגדול, נוכל למדוד את התפתחות היקום ואת הרכבו באמצעות מדידת גלי רדיו מהירח
תמונה אופטית של הגלקסיה שבה התרחש האירוע החדש, מתוך נתוני ארכיון של PanSTARRS. עצם קרינת הרנטגן נמצא במקום כלשהו בתוך העיגול הלבן, וגודלו בערך כפי שראש סיכה ייראה ממרחק של 100 מטר. מוצג גם המקום של סופרנובה בת שנתיים. קרדיט: Daniele B. Malesani / PanSTARRS

משתה כוכבי: חור שחור אכזרי "שותה" שווה ערך של שלושה כדורי ארץ מכוכב בכל פעם שהוא עובר

  • 3 תגובות
כוכב דמוי השמש שנמצא בגלקסיה הרחוקה בערך 500 מיליון שנות אור, נטרף בהדרגה על ידי חור שחור, ומשיל מסה השווה לשלושה כדורי ארץ בכל מעבר קרוב
מבט של ווב בא"א קרוב וברזולוציה גבוהה על Herbig-Haro 211 חושף פרטים מעולים על הסילון של כוכב צעיר. קרדיט: ESA/Webb, NASA, CSA, Tom Ray (Dublin)

ווב צילם סילונים על-קוליים מכוכב בן יומו

  • 3 תגובות
עצמי הרביג-הארו הם אזורים מאירים המקיפים כוכבים בני יומם. הם נוצרים כשרוחות כוכבים או סילוני גז הנפלטים מכוכבים האלה יוצרים גלי הלם שמתנגשים במהירויות גבוהות עם גז ואבק סמוכים

ראשית היקום בראי המדע

  • 25 תגובות
כתבה מיוחדת לכבוד ראש השנה המסכמת את בריאת העולם בראי המדע
האסטרונומים חושבים ש-GRB 221009A היא לידתו של חור שחור חדש שנוצר בליבו של כוכב קורס. באיור הזה החור השחור יוצר סילונים חזקים של חלקיקים שנעים במהירות הקרובה למהירות האור. הסילונים חודרים מבעד לכוכב, ופולטים קרני רנטגן וקרני גמא כשהם זורמים לתוך החלל. קרדיט: NASA/Swift/Cruz deWilde

קיצוניות קוסמית: המבנה הלא רגיל של הסילון של התפרצות הגמא הכי בהירה בכל הזמנים

  • אין תגובות
מבנה הסילון החריג חושף מאפיינים ייחודיים של התפרצות הגמא קרובה יחסית אותה ניתן לחקור בפירוט טוב יותר מאשר התפרצויות גלי הגאמא שהתגלו עד כה
קריזם, הנראית בהדמיית אמן זאת היא משימת קרני רנטגן שתחקור כמה מהעצמים הכי אנרגטיים ביקום. קרדיט: NASA’s Goddard Space Flight Center Conceptual Image Lab

פענוח קשת הצבעים הקוסמית: מחר תשגר יפן את הלוויין קריזם לחקור את התעלומות עתירות האנרגיה של היקום

  • אין תגובות
חללית חדשה בשם XRISM (משימת דימות וספקטרוסקופיית קרני רנטגן, מבוטא "קריזם") מיועדת להפריד אור עתיר אנרגיה לשווה הערך של קשת צבעים ברנטגן
טלסקופ החלל ווב צילם את ערפילית הטבעת. משמאל באמצעות מצלמת NIRCam ומימין באמצעות MIRI. קרדיט: ESA/Webb, NASA, CSA, M. Barlow, N. Cox, R. Wesson

ווב לוכד את יופייה המפורט של ערפילית הטבעת

  • 3 תגובות
ערפילית הטבעת, שנוצרה על ידי כוכב שמשליך את השכבות החיצוניות שלו, היא דוגמה קלסית לערפילית פלנטרית והיא גם קרובה יחסית אלינו
כוכב הליום מגנטי מסיבי, בדרכו להפוך למגנטר. איור: ESO

התגלה סוג חדש של כוכב: כוכב הליום מגנטי מאסיבי

  • 7 תגובות
אסטרונומים במצפה האירופי הדרומי גילו כי הכוכב HD 45166 הוא כוכב ניטרונים העומד להפוך למגטר
שתי לולאות מיתמרות כמעט סימטריות של גז ואבק מציינות את פרפורי הגסיסה של כוכב ענק אדום עתיק. קרדיט: International Gemini Observatory/NOIRLab/NSF/AURA, T.A. Rector (University of Alaska Anchorage/NSF’s NOIRLab), J. Miller (Gemini Observatory/NSF’s NOIRLab), M. Rodriguez (Gemini Observatory/NSF’s NOIRLab), M. Zamani (NSF’s NOIRLab)

"כד" קוסמי שעולה על גדותיו – טלסקופ לוכד את תצוגת סוף החיים המרהיבה של ענק אדום

  • אין תגובות
שלב סוף החיים הזה של כוכבי ענקים אדומים קצר יחסית, והמבנים השמיימיים שנוצרים סביבם נדירים, ולכן הערפילית קנקן טובי היא דוגמה מצוינת של חקר מקרה בהתפתחות של כוכב
סוגים שונים של כוכבים. המחשה: depositphotos.com

חם יותר מהשמש: התגלה ננס חום לוהט במיוחד במרחק של כ-1,400 שנות אור מאיתנו

הננס החום הוא חלק ממערכת זוגית חדשה שעשויה לקדם את הבנתנו על אודות התפתחות כוכבים וכוכבי-לכת בתנאי קרינה קיצוניים
הדמיית אמן של אוסף פולסרים שמגלים גלי כבידה מזוגות של חורים שחורים על-מסיביים מקיפים. קרדיט: Aurore Simonnet for the NANOGrav Collaboration

הוכחה שכדור הארץ עטוף בים של גלי כבידה איטיים

  • 2 תגובות
"ההשפעה של גלי הכבידה על הפולסרים היא מאוד חלשה וקשה לגילוי, אבל בנינו את אמינות הממצאים עם הזמן כשאספנו יותר נתונים", אמרה קטרינה קציאנו, חברת צוות ב-NANOGrav ומרצה בכירה בקלטק.
התרשמות אמן של GRB 211211A. קרדיט: Soheb Mandhai @TheAstroPhoenix

מפעל זהב קוסמי: קילונובה אחת הפיקה יסודות כבדים מאוד בכמות של פי אלף ממסת כדור הארץ

  • אין תגובות
פיצוץ חריג ביותר של אור באנרגיה גבוהה מגלקסיה סמוכה קושר על ידי מדענים למיזוג כוכבי נויטרונים
מדענים טוענים שכוכבי לכת תועים, הנודדים בחלל כשאינם קשורים לכוכבים, רבים בהרבה מכוכבי לכת המקיפים כוכבים. קרדיט: NASA

נוודים קוסמיים: טלסקופ החלל רומן יוכל למצוא 400 כוכבי לכת תועים עם מסת כדור הארץ

  • 3 תגובות
שטלסקופ החלל ננסי גרייס רומן של נאס"א שישוגר במאי 2027 יוכל למצוא מספר מדהים של 400 עולמות תועים עם מסת הארץ. ואכן במחקר החדש כבר זיהו מועמד אחד כזה
טלסקופ רדיו ענק. המחשה: depositphotos.com

טכניקה חדשנית מסננת אותות חייזריים אמיתיים מתוך הפרעות ארציות

  • 7 תגובות
חוקרים של SETI המציאו טכניקה חדשה לגילוי אותות רדיו חייזריים פוטנציאליים
חייזרים מאזינים לאותות מכדור הארץ. המחשה: depositphotos.com

האם חייזרים יכולים לגלות אותנו? מחקר חדש מסביר

  • 32 תגובות
מה חייזרים יוכלו לקלוט מדליפת הרדיו מכדור הארץ? איך כדור הארץ ייראה לתרבות חוצנית הרחוקה מאיתנו שנות אור?
תמונה של המערכת HD 169142 מראה את האות של הפלנטה הנוצרת HD 169142 b (בסביבות שעה 11), וגם זרוע ספירלית בהירה אחריה כתוצאה של האינטראקציה הדינמית בין הפלנטה והדיסקה שבו היא נמצאת. קרדיט: V. Chrisitaens / ULiège

עולם חדש נולד: אסטרונומים מאמתים פרוטופלנטה הרחוקה 374 שנות אור מכדור הארץ

  • אין תגובות
פרוטופלנטות נוצרות מגושים של חומר בדיסקות סביב כוכבים שזה עתה נולדו. כשהפלנטה עדיין נוצרת, כלומר כשהיא עדיין אוספת חומר, היא נקראת פרוטופלנטה. זו בסך הכל הפרוטופלנטה השלישית שהתגלתה
בהתרשמות אמן זאת, זוג חורים שחורים על-מסיביים (למעלה משמאל) פולטים גלי כבידה שמתפשטים במארג המרחב-זמן. גלי כבידה אלה דוחסים ומותחים את המסלולים של גלי רדיו שפולטים פולסרים (בלבן). על ידי מדידה קפדנית של גלי הרדיו, צוות מדענים גילה לאחרונה לראשונה את רקע גלי הכבידה של היקום. קרדיט: Aurore Simonnet for the NANOGrav Collaboration

רועשים מהמצופה: גלי כבידה ממיזוגים של חורים שחורים על-מסיביים "נשמעו" לראשונה

  • תגובה אחת
NANOGrav גילה גלי כבידה חזקים מאי פעם, שנוצרו כנראה על ידי זוגות של חורים שחורים על-מסיביים
תמונה חדשה של ווב המראה אזור קטן של היווצרות כוכבים במבנה העננים Rho Ophiuchi. פורסמה לרגל מלאת שנה לפעילות המדעית של טלסקופ החלל ג'ימס ווב. צילום: NASA/ESA/CSA

ווב מציין שנה אחת של מדע עם תצלום תקריב של לידת כוכבים הדומים לשמש

  • אין תגובות
מהחצר הקוסמית האחורית שלנו במערכת השמש ועד לגלקסיות רחוקות לקראת שחר הזמן, טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א/סוכנות החלל האירופית/CSA קיים את הבטחתו לחשוף את היקום כפי שלא היה מעולם
התרשמות אמן של גל ההדף מסופרנובה מתנגש עם נימת הענן המולקולרי כאשר השמש נוצרת. קרדיט: NAOJ

מגן קוסמי: איך מערכת השמש שלנו שרדה סופרנובה

  • 5 תגובות
רכיבי המטאוריטים המועשרים באיזוטופים רדיואקטיביים נוצרו בערך ב-100,000 השנים הראשונות של היווצרות מערכת השמש בתוך הנימה הצפופה. הנימה האם שימשה אולי כחוצץ שהגן על השמש הצעירה ועזר לתפוס את האיזוטופים
ב-1 ביולי 2023 החללית אוקלידס שוגרה בהצלחה על גבי טיל פלקון 9 של ספייס-X. מטרתה לחקור את המרכיבים המסתוריים של היקום, החומר האפל והאנרגיה האפלה. קרדיט: Credit: SpaceX

טלסקופ החלל של "היקום האפל" אוקלידס משוגר במשימה לחשיפת התעלומות העמוקות ביותר של הקוסמוס

  • אין תגובות
טלסקופ החלל של "היקום האפל" אוקלידס משוגר במשימה לחשיפת התעלומות העמוקות ביותר של הקוסמוס
קרדיט: Breakthrough Listen / Danielle Futselaar

SETI מחפש חתימות טכנולוגיה: מצוד אחר אותות חוצניים בלב שביל החלב מתחיל

  • 7 תגובות
אקשאי סורש, סטודנט בלימודי מוסמכים באוניברסיטת קורנל, מוביל פעילות מדעית בלתי רגילה - משימה פורצת דרך בשם BLIPSS לגילוי אותות מחזוריים הנובעים ממרכז שביל החלב
Betelgeuse מתעמעם עם הזמן, עם ענן בין-כוכבי שנראה בפאנל האחרון. נאס"א, ESA ו-E. Wheatley (STScI)

ביטלג'וז: הכוכב ממשיך להתנהג בצורה מסתורית – הנה מה שיקרה אם יתפוצץ

  • 2 תגובות
בסוף 2019 התעמעם אורו של הכוכב והפך מהבהיר ביותר בקבוצת אוריון לשלישי בבהירותו. מאז הוא חזר והפך אפילו בהיר יותר מקודם
לוגו אתר הידען
חיפוש