יבגני מיקרין, 65, היה קודם לתפיקדו זה המהנדס הראשי של חברת הטלים אנרגיה. חלה לאחר ביקור בבייקונור לרגל שיגור אנשי הצוות ה-63 של תחנת החלל
רוסיה דוחה את שיגור האסטרונאוטים לתחנת החלל עד שתיבדק התקלה שגרמה להתרסקות חללית המטען בדרכה לתחנה כעת נותר גם לבדוק מה אירע בשיגור טיל הפרוטון
מדובר במשגר הראשון שפותח כולו לאחר התפרקות ברית המועצות והוא יוכל להחליף את משגרי הלוויינים מסדרת פרוטון וסויוז
הרוסים היו פעילים מאוד בחלל כאשר בתוכניות החלל הלא מאוישות הם שיגרו חלליות לכוכבי לכת אחרים, ובתוכנית המאויישת התמקדו בתחנות חלל
ב־5 בפברואר 2002 בשל שילוב של אחזקה גרועה ושלג רב שנערם על גג המבנה, קרס הגג. האנשים ששהו במבנה נספו. מפעל טכנולוגי שיש להתפאר בו
זו לא חזרה לימי הזוהר של עידן החלל בתקופת ברית המועצות, אך לרוסים יש בהחלט משימות מעניינות בקנה
מאז שיגורה של לונה 24 ב־8 באוגוסט 1976 ועד היום לא שוגרה חללית רוסית לירח. ב-2016 הם מתכננים את החזרה הגדולה
הלוויין עלול להשרף באטמוספירה בתוך ארבעה חודשים אם לא תושב השליטה על מנועיו
פרק אחרון בסדרה המתארת את תולדות תוכנית לונה משנות השבעים לונה 18 ב־2 בספטמבר 1971 שוגרה לונה 18. חללית זו המשיכה במחקר של קודמותיה והוא
ב־12 בספטמבר 1970 שוגרה לונה 16 לירח. המשגר שלה היה בעל עוצמה גדולה יותר מזה ששיגר את לונה 9 ולונה 13.
הסקירה ההסטורית של חיים מזר מחזירה אותנו לשנות השישים אל חלליות לונה הבלתי מאוישות שהרוסים הפגיזו בהם את הירח (בחלק מהמקרים – תרתי משמע)
התכנית היא לשגר צוות רוסי למעבדה ובעקבותיו צוות מעורב רוסי־פולני ומאוחר יותר שותף בטיסה גם האסטרונאוט המזרח גרמני זיגמונד יאן
מעבדת החלל סוליוט 6 היתה הראשונה שזכתה לביקור חלליות המטען פרוגרס
סוליוט 6 היא דור שני של מעבדות חלל, היא יכולה להיות בשימוש מבצעי לפחות חמש שנים והיא מוגדרת "מעבדת מחקר בחלל".
יותר מכל מעבדה אחרת עד כה, סוליוט 4 היתה המבשרת של העתיד – מיר ותחנת החלל הבינלאומית
ב־21 בדצמבר 1974 שוגרה סויוז 16 ובה האסטרונאוטים אנטולי פיליפצ'נקו מפקד הטיסה וניקולאי רוקבישניקוב מהנדס הטיסה.
מעבדת החלל השלישית, שבה כבר החלו חיי שגרה בחלל מבוא ב־25 באפריל 1974 שוגרה מעבדת החלל סוליוט 3. מסלול הטיסה היה 253-243 ק"מ, זווית הנטייה
המעבדה התפרקה בחלל, לפני שהקוסמונאוטים הספיקו להגיע אליה ושתי משימות הסויוז שתוכננו אליה הפכו למשימות מדעיות קצרות טווח
בחלק זה של הסדרה על ראשית ימי טיסות החלל, לאחר שפירטנו את טיסות הסויוז המוקדמות, אנו מפרטים על היעד של חלליות סויוז הבאות – מעבדות
לאחר האסון בו התרסק ולדימיר קומרוב בחללית סויוז 1, עבר שוב המשקל לתקופה קצרה לטיסות לא מאוישות, שמטרתן היתה לבחון את טכנולוגית המפגשים בחלל שמומשה
בחלק הראשון סיפרנו על הטיסות הראשונות לנוגה – החל מספוטניק 7 ולאחריה סדרת ונרה מונרה 1 ועד ונרה 6, שסגרה את שנות השישים. הטיסות הבאות
חלק ראשון מתוך הסקירה: נוגה – חלליות רוסיות ששוגרו לכוכב הלכת בשנים 1961–1975. בחלק זה סוקר חיים מזר את השיגורים שבוצעו בשנות השישים
